שלמות או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה
האם אמונה היא טובה או לא טובה?
אליעד מסביר ששאלה מרכזית היא האם האמונה טובה או לא טובה. התשובה לדבריו היא שאמונה יכולה להיות טובה בתנאי אחד בלבד - אם האדם הולך איתה עד הסוף. אם אדם מאמין במשהו אבל לא הולך איתו עד הסוף, האמונה הופכת ללא טובה. אותו עיקרון בדיוק תקף גם לגבי שכל: הוא טוב אם הולכים איתו עד הסוף, ולא טוב אם לא הולכים איתו עד הסוף. לטענתו של אליעד, למעשה אין שום הבדל מהותי בין אמונה לשכל, הכל תלוי רק באופן השימוש בהם.
איך אפשר לדעת אם השכל צודק או טועה?
אליעד מציע לאדם שמאמין במשהו או חושב שמשהו נכון לבדוק בעצמו את נכונות הטענה. אליעד נותן דוגמה מעשית - האדם שואל את עצמו, "מי אמר שזה נכון?", והדרך לבדוק היא לשאול ולהטיל ספק בכל מחשבה. למשל, אם האדם חושב "אני לא מושלם, יש בי חיסרון", הוא צריך לשאול: מי אמר שזה נכון? אליעד מדגיש שבדיקת השכל נעשית על ידי הטלת ספק בו עצמו. לטענתו, אם תבדוק את השכל מספיק לעומק, תוכל לגלות שאולי מה שהשכל אומר לך - אינו נכון.
מדוע בני אדם מחפשים את השלמות?
לדברי אליעד, אנשים רודפים אחרי השלמות כי הם חווים תחושת חיסרון. החיסרון הזה נוצר מההנחה של השכל שיש נפרדות בין האדם לבין המציאות. האדם חושב לעצמו "זה שולחן ולא חדר, אני לא המציאות ולכן אני לא מושלם", וכך נולד בו הצורך לחפש שלמות במקום אחר.
אבל אליעד מסביר שאפשר גם אחרת: אם האדם יטיל ספק במה שהשכל אומר, הוא יגיע להבנה שאולי אין נפרדות כלל בין האדם לבין המציאות, ואולי הוא כבר בשלמות כאן ועכשיו.
האם באמת קיימת שלמות?
אליעד מבהיר שהשאלה אם יש שלמות או אין שלמות היא בעצם שאלה חסרת משמעות. מצד אחד, הוא אומר שאין שלמות בשום מקום אחר - כלומר, השלמות נמצאת בדיוק כאן ועכשיו, במציאות הנוכחית. מצד שני, השכל תמיד יצביע על חיסרון כלשהו ("זה שולחן ולא חדר, לכן זה לא מושלם"). הוא מסביר את הפרדוקס בכך שהשכל אינו מסוגל להבין את השלמות, ולכן חייבים להטיל בו ספק כדי לחוות את המציאות בצורה שלמה.
כיצד השכל מגביל את התפיסה שלנו?
אליעד נותן דוגמה ברורה כיצד השכל מגביל את האדם: אם האדם חושב שהוא לא יכול לעבור דרך קיר, הוא מגביל את עצמו ומרגיש חסר ומצומצם. אבל מי קובע זאת? השכל. ומי אומר שהשכל צודק? אולי האדם באמת יכול לעבור דרך הקיר אבל פשוט לא מודע לכך. אליעד מציע להטיל ספק בכך, כי השכל הוא זה שיוצר את הגבולות של האדם, והטלת ספק בו פותחת אפשרות להבין שהגבולות האלה הם דמיוניים.
מהי המטרה האמיתית של החיפוש אחרי השלמות?
אליעד מדגיש שהמטרה בחיפוש אחר השלמות אינה למצוא אותה, אלא להפסיק לחפש אותה. הוא מסביר שאם מישהו חושב שיש שלמות ומשיג אותה, הוא מפסיק לחפש, ולכן הוא מגיע לאותו מצב כמו מי שמבין שאין שלמות מלכתחילה ומפסיק לחפש. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם לא מחפש עוד שלמות חיצונית, מכיוון שהוא כבר מבין שהשלמות קיימת כאן ועכשיו, גם במה שנראה כ"חיסרון".
כיצד אפשר לדעת שהגעת לשלמות?
אליעד מציע מבחן פשוט: אם האדם חושב שהגיע לשלמות, עליו לנסות ללכת לאנשים מדוכאים ולהסביר להם שהמצב שלהם מושלם. אם יצליח לשכנע אותם, סימן שאכן הגיע...
אליעד מסביר ששאלה מרכזית היא האם האמונה טובה או לא טובה. התשובה לדבריו היא שאמונה יכולה להיות טובה בתנאי אחד בלבד - אם האדם הולך איתה עד הסוף. אם אדם מאמין במשהו אבל לא הולך איתו עד הסוף, האמונה הופכת ללא טובה. אותו עיקרון בדיוק תקף גם לגבי שכל: הוא טוב אם הולכים איתו עד הסוף, ולא טוב אם לא הולכים איתו עד הסוף. לטענתו של אליעד, למעשה אין שום הבדל מהותי בין אמונה לשכל, הכל תלוי רק באופן השימוש בהם.
איך אפשר לדעת אם השכל צודק או טועה?
אליעד מציע לאדם שמאמין במשהו או חושב שמשהו נכון לבדוק בעצמו את נכונות הטענה. אליעד נותן דוגמה מעשית - האדם שואל את עצמו, "מי אמר שזה נכון?", והדרך לבדוק היא לשאול ולהטיל ספק בכל מחשבה. למשל, אם האדם חושב "אני לא מושלם, יש בי חיסרון", הוא צריך לשאול: מי אמר שזה נכון? אליעד מדגיש שבדיקת השכל נעשית על ידי הטלת ספק בו עצמו. לטענתו, אם תבדוק את השכל מספיק לעומק, תוכל לגלות שאולי מה שהשכל אומר לך - אינו נכון.
מדוע בני אדם מחפשים את השלמות?
לדברי אליעד, אנשים רודפים אחרי השלמות כי הם חווים תחושת חיסרון. החיסרון הזה נוצר מההנחה של השכל שיש נפרדות בין האדם לבין המציאות. האדם חושב לעצמו "זה שולחן ולא חדר, אני לא המציאות ולכן אני לא מושלם", וכך נולד בו הצורך לחפש שלמות במקום אחר.
אבל אליעד מסביר שאפשר גם אחרת: אם האדם יטיל ספק במה שהשכל אומר, הוא יגיע להבנה שאולי אין נפרדות כלל בין האדם לבין המציאות, ואולי הוא כבר בשלמות כאן ועכשיו.
האם באמת קיימת שלמות?
אליעד מבהיר שהשאלה אם יש שלמות או אין שלמות היא בעצם שאלה חסרת משמעות. מצד אחד, הוא אומר שאין שלמות בשום מקום אחר - כלומר, השלמות נמצאת בדיוק כאן ועכשיו, במציאות הנוכחית. מצד שני, השכל תמיד יצביע על חיסרון כלשהו ("זה שולחן ולא חדר, לכן זה לא מושלם"). הוא מסביר את הפרדוקס בכך שהשכל אינו מסוגל להבין את השלמות, ולכן חייבים להטיל בו ספק כדי לחוות את המציאות בצורה שלמה.
כיצד השכל מגביל את התפיסה שלנו?
אליעד נותן דוגמה ברורה כיצד השכל מגביל את האדם: אם האדם חושב שהוא לא יכול לעבור דרך קיר, הוא מגביל את עצמו ומרגיש חסר ומצומצם. אבל מי קובע זאת? השכל. ומי אומר שהשכל צודק? אולי האדם באמת יכול לעבור דרך הקיר אבל פשוט לא מודע לכך. אליעד מציע להטיל ספק בכך, כי השכל הוא זה שיוצר את הגבולות של האדם, והטלת ספק בו פותחת אפשרות להבין שהגבולות האלה הם דמיוניים.
מהי המטרה האמיתית של החיפוש אחרי השלמות?
אליעד מדגיש שהמטרה בחיפוש אחר השלמות אינה למצוא אותה, אלא להפסיק לחפש אותה. הוא מסביר שאם מישהו חושב שיש שלמות ומשיג אותה, הוא מפסיק לחפש, ולכן הוא מגיע לאותו מצב כמו מי שמבין שאין שלמות מלכתחילה ומפסיק לחפש. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם לא מחפש עוד שלמות חיצונית, מכיוון שהוא כבר מבין שהשלמות קיימת כאן ועכשיו, גם במה שנראה כ"חיסרון".
כיצד אפשר לדעת שהגעת לשלמות?
אליעד מציע מבחן פשוט: אם האדם חושב שהגיע לשלמות, עליו לנסות ללכת לאנשים מדוכאים ולהסביר להם שהמצב שלהם מושלם. אם יצליח לשכנע אותם, סימן שאכן הגיע...
- האם יש שלמות?
- מהי שלמות אמיתית?
- האם השכל טועה?
- מה ההבדל בין אמונה לשכל?
- איך מפסיקים לחפש שלמות?
- האם אפשר לעבור דרך קירות?
- כיצד מרגישים שלמות בכל מצב?
שאלה: האם אמונה זה טוב או לא טוב?
אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף.
שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני לא רוצה ללכת על אמונה.
אליעד: תבדוק, תחקור.
שאלה: מי אמר שזה נכון?
אליעד: אף אחד, רק אני אומר. תבדוק, תיקח את מה שאני אומר, ותשאל האם מה שאליעד אומר נכון או לא נכון?
שאלה: אני מדבר על חוויית המציאות שלך, שאתה אומר שאתה חווה שלמות.
אליעד: עזוב אותי, אני לא חווה שלמות. מה אכפת לך ממני.
שאלה: אז אולי כולנו טועים פה?
אליעד: נכון, אם אתה בא לפה כי אתה חושב שאני מושלם, אז אתה בבעיה. אתה צריך לבוא לפה, כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות.
שאלה: מי אמר שיש שלמות?
אליעד: נכון, תבדוק.
שאלה: השכל שלי אומר שאין.
אליעד: אתה בטוח?
שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין.
אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות.
שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות.
אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק.
שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא?
אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות.
שאלה: מי יגלה זאת?
אליעד: אתה.
שאלה: אבל אני זה השכל שלי.
אליעד: לא, תבדוק.
כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי לא צריך לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות.
זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות.
אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי יש לך שכל שאומר לך שאין שלמות. השכל אומר לך שאתה לא מושלם, יש שניים, יש דואליות. וכל מה שאני אומר, שאתה צריך להטיל בזה ספק, לשאול, מי אמר שמה שהשכל אומר, שזה אני וזה המציאות, זה בכלל נכון?
כי אם זה נכון, שזה אני וזה המציאות, אז אני לא מושלם. ואם אני לא מושלם, אז יש לי חיסרון, ואני מחפש את השלמות.
תטיל ספק, מי אמר שמה שהשכל אומר זה נכון? מי אמר שאני והמציאות זה לא אחד, אולי בכל זאת אני והמציאות זה אחד? ואני מגלה לך שאם תטיל ספק, אתה תגיע לתפיסה חדשה שבה לא יהיה אצלך הבדל בינך לבין המציאות, ובאמת אתה תפסיק לחפש את השלמות. כי אין שלמות, ומה זה אומר שאין שלמות? אין שלמות במקום אחר, השלמות כבר נמצאת כאן.
אבל זה נגד השכל, זה שולחן ולא חדר, המצומצם הוא לא אין סופי, אבל זה השכל אומר לך, כי השכל לא מסוגל להבין שלמות.
לדוגמה, אתה יכול ללכת בחדר, אבל אתה לא יכול ללכת דרך הקיר, אז אתה אומר, אני מצומצם, אני מוגבל, אני לא יכול לעבור דרך קיר. אבל מי אומר לך שאתה לא יכול לעבור דרך קיר? השכל. אבל מי אומר שמה שהשכל אומר זה נכון, ואולי זה לא נכון? אולי אתה יכול לעבור דרך הקיר? אולי אתה יכול ואתה לא יודע שאתה יכול? אולי עכשיו אתה עובר דרך הקיר, ואתה רק לא יודע שאתה עובר דרכו?
שאלה: הטלת ספק, זה לבדוק את השכל בשכל, מי בודק את השכל?
אליעד: זאת שאלה נכונה, אם היית מבין שרק השכל צודק, לא היית נותן רק כבוד לשכל. אם היית מבין שרק השכל שלך גורם לך לחשוב שהוא צודק, ונניח שאתה זה רק שכל, אם היית מבין את זה, אז לא היית כל כך בטוח במה שאתה חושב שבטוח. היית מבין שכול מה שאתה כל כך בטוח בו, זה רק בגלל שיש לך הזדהות עם השכל.
כול מה שאני מתכוון להגיד, שאם תזרום עם המחשבה שלך, בסוף תגיע לאן שאני נמצא.
שאלה: לפני שאני רודף אחרי שלמות..
אליעד: אל תרדוף אחרי שלמות, ובכלל אל תכיר במושג הזה. המטרה פה זה לנסות להבין, אם בסוף תבין שאין שלמות ותפסיק לחפש אותה, אז ממילא תפסיק לחפש את השלמות. אם אתה חושב שיש שלמות, והגעת אליה, אז בסוף תפסיק לחפש את השלמות. אז הגעת לאותו המצב. המטרה היא לא להגיע לשלמות, אלא המטרה היא שתפסיק לחפש את השלמות.
שאלה: הרגע הבנתי, ואני שואל את עצמי, מה אני עושה כאן?
אליעד: נגיד שאתה לא עושה כאן, אבל מה אתה עושה שם? הרי אם הכל מושלם, אז הכל מושלם.
שאלה: אני מבין שהשלמות זה כאן ועכשיו.
אליעד: האם אתה מבין את זה בשלמות? מבחינתך לא משנה מה קורה לך, אתה מבחינתך חוויה של שלמות?
שאלה: החוסר שלמות זאת השלמות.
אליעד: אם אתה בחוויה הזאת, אז נשאר לך לשכנע את האחרים. עכשיו תבחן את עצמך, אם הכל מושלם, לך לאנשים מדוכאים ותנסה להסביר להם שהמצב שלהם הכי מושלם, אם תצליח אז סימן שהגעת, אם תיפול למטה, סימן שעדיין לא הגעת.
שאלה: ואם זה לא הרצון שלי?
אליעד: אז אל תעשה את זה, יש לך בחירה.
שאלה: עזרת לי בזה שיצאתי מהטוב והרע. אבל אני אומר לעצמי, כאשר אני שוב מחפש את השלמות, אני חוזר שוב למקום של הטוב והרע. עכשיו טוב לי, אז אני אומר לעצמי, לך תעשה מה שבא לך.
אליעד: אני מסכים איתך, זאת בעיה רצינית, כאשר אני אומר לך, תגיע לשם, למעשה אני אומר לך, כרגע אתה לא נמצא שם. אבל השאלה הנשאלת היא, האם אתה כבר בשלמות?
שאלה: אני אומר שהשלמות היא אי השלמות.
אליעד: מה זה אומר, הרי זה הפוך. האם אתה חווה את זה? כאשר אדם רואה טלוויזיה, וכאשר יש פרסומות הוא מעביר לערוץ אחר, למה הוא מעביר לערוץ אחר? כי הוא לא חווה שלמות בפרסומות. השאלה היא מה אתה חווה כאשר אתה מעביר לערוץ אחר?
שאלה: את האי שלמות, שזה השלמות עצמה.
אליעד: ברמה הפילוסופית זה השלמות עצמה, אבל השאלה היא מה אתה חווה? אם האי שלמות היא שלמות, אז למה אתה מנסה לשנות? לדוגמה, כאשר אתה רעב, האם אתה חווה שלמות? לא, אבל אתה אומר שגם האי שלמות זה שלמות, נכון? אתה אומר להיות רעב זה אי השלמות, אבל זה גם שלמות, אז למה אתה הולך לאכול, אם זה שלמות?
בחוויה שלך כאשר אתה הולך לאכול, האם אתה חושב שלהיות רעב זה מושלם?
שאלה: עדיף להיות באי שלמות, כי זה היה הרצון שלי.
אליעד: אני שואל שאלה בסיסית, כאשר אתה רעב, ואתה הולך לאכול, האם זה מתוך ההרגשה...
אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף.
שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני לא רוצה ללכת על אמונה.
אליעד: תבדוק, תחקור.
שאלה: מי אמר שזה נכון?
אליעד: אף אחד, רק אני אומר. תבדוק, תיקח את מה שאני אומר, ותשאל האם מה שאליעד אומר נכון או לא נכון?
שאלה: אני מדבר על חוויית המציאות שלך, שאתה אומר שאתה חווה שלמות.
אליעד: עזוב אותי, אני לא חווה שלמות. מה אכפת לך ממני.
שאלה: אז אולי כולנו טועים פה?
אליעד: נכון, אם אתה בא לפה כי אתה חושב שאני מושלם, אז אתה בבעיה. אתה צריך לבוא לפה, כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות.
שאלה: מי אמר שיש שלמות?
אליעד: נכון, תבדוק.
שאלה: השכל שלי אומר שאין.
אליעד: אתה בטוח?
שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין.
אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות.
שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות.
אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק.
שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא?
אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות.
שאלה: מי יגלה זאת?
אליעד: אתה.
שאלה: אבל אני זה השכל שלי.
אליעד: לא, תבדוק.
כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי לא צריך לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות.
זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות.
אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי יש לך שכל שאומר לך שאין שלמות. השכל אומר לך שאתה לא מושלם, יש שניים, יש דואליות. וכל מה שאני אומר, שאתה צריך להטיל בזה ספק, לשאול, מי אמר שמה שהשכל אומר, שזה אני וזה המציאות, זה בכלל נכון?
כי אם זה נכון, שזה אני וזה המציאות, אז אני לא מושלם. ואם אני לא מושלם, אז יש לי חיסרון, ואני מחפש את השלמות.
תטיל ספק, מי אמר שמה שהשכל אומר זה נכון? מי אמר שאני והמציאות זה לא אחד, אולי בכל זאת אני והמציאות זה אחד? ואני מגלה לך שאם תטיל ספק, אתה תגיע לתפיסה חדשה שבה לא יהיה אצלך הבדל בינך לבין המציאות, ובאמת אתה תפסיק לחפש את השלמות. כי אין שלמות, ומה זה אומר שאין שלמות? אין שלמות במקום אחר, השלמות כבר נמצאת כאן.
אבל זה נגד השכל, זה שולחן ולא חדר, המצומצם הוא לא אין סופי, אבל זה השכל אומר לך, כי השכל לא מסוגל להבין שלמות.
לדוגמה, אתה יכול ללכת בחדר, אבל אתה לא יכול ללכת דרך הקיר, אז אתה אומר, אני מצומצם, אני מוגבל, אני לא יכול לעבור דרך קיר. אבל מי אומר לך שאתה לא יכול לעבור דרך קיר? השכל. אבל מי אומר שמה שהשכל אומר זה נכון, ואולי זה לא נכון? אולי אתה יכול לעבור דרך הקיר? אולי אתה יכול ואתה לא יודע שאתה יכול? אולי עכשיו אתה עובר דרך הקיר, ואתה רק לא יודע שאתה עובר דרכו?
שאלה: הטלת ספק, זה לבדוק את השכל בשכל, מי בודק את השכל?
אליעד: זאת שאלה נכונה, אם היית מבין שרק השכל צודק, לא היית נותן רק כבוד לשכל. אם היית מבין שרק השכל שלך גורם לך לחשוב שהוא צודק, ונניח שאתה זה רק שכל, אם היית מבין את זה, אז לא היית כל כך בטוח במה שאתה חושב שבטוח. היית מבין שכול מה שאתה כל כך בטוח בו, זה רק בגלל שיש לך הזדהות עם השכל.
כול מה שאני מתכוון להגיד, שאם תזרום עם המחשבה שלך, בסוף תגיע לאן שאני נמצא.
שאלה: לפני שאני רודף אחרי שלמות..
אליעד: אל תרדוף אחרי שלמות, ובכלל אל תכיר במושג הזה. המטרה פה זה לנסות להבין, אם בסוף תבין שאין שלמות ותפסיק לחפש אותה, אז ממילא תפסיק לחפש את השלמות. אם אתה חושב שיש שלמות, והגעת אליה, אז בסוף תפסיק לחפש את השלמות. אז הגעת לאותו המצב. המטרה היא לא להגיע לשלמות, אלא המטרה היא שתפסיק לחפש את השלמות.
שאלה: הרגע הבנתי, ואני שואל את עצמי, מה אני עושה כאן?
אליעד: נגיד שאתה לא עושה כאן, אבל מה אתה עושה שם? הרי אם הכל מושלם, אז הכל מושלם.
שאלה: אני מבין שהשלמות זה כאן ועכשיו.
אליעד: האם אתה מבין את זה בשלמות? מבחינתך לא משנה מה קורה לך, אתה מבחינתך חוויה של שלמות?
שאלה: החוסר שלמות זאת השלמות.
אליעד: אם אתה בחוויה הזאת, אז נשאר לך לשכנע את האחרים. עכשיו תבחן את עצמך, אם הכל מושלם, לך לאנשים מדוכאים ותנסה להסביר להם שהמצב שלהם הכי מושלם, אם תצליח אז סימן שהגעת, אם תיפול למטה, סימן שעדיין לא הגעת.
שאלה: ואם זה לא הרצון שלי?
אליעד: אז אל תעשה את זה, יש לך בחירה.
שאלה: עזרת לי בזה שיצאתי מהטוב והרע. אבל אני אומר לעצמי, כאשר אני שוב מחפש את השלמות, אני חוזר שוב למקום של הטוב והרע. עכשיו טוב לי, אז אני אומר לעצמי, לך תעשה מה שבא לך.
אליעד: אני מסכים איתך, זאת בעיה רצינית, כאשר אני אומר לך, תגיע לשם, למעשה אני אומר לך, כרגע אתה לא נמצא שם. אבל השאלה הנשאלת היא, האם אתה כבר בשלמות?
שאלה: אני אומר שהשלמות היא אי השלמות.
אליעד: מה זה אומר, הרי זה הפוך. האם אתה חווה את זה? כאשר אדם רואה טלוויזיה, וכאשר יש פרסומות הוא מעביר לערוץ אחר, למה הוא מעביר לערוץ אחר? כי הוא לא חווה שלמות בפרסומות. השאלה היא מה אתה חווה כאשר אתה מעביר לערוץ אחר?
שאלה: את האי שלמות, שזה השלמות עצמה.
אליעד: ברמה הפילוסופית זה השלמות עצמה, אבל השאלה היא מה אתה חווה? אם האי שלמות היא שלמות, אז למה אתה מנסה לשנות? לדוגמה, כאשר אתה רעב, האם אתה חווה שלמות? לא, אבל אתה אומר שגם האי שלמות זה שלמות, נכון? אתה אומר להיות רעב זה אי השלמות, אבל זה גם שלמות, אז למה אתה הולך לאכול, אם זה שלמות?
בחוויה שלך כאשר אתה הולך לאכול, האם אתה חושב שלהיות רעב זה מושלם?
שאלה: עדיף להיות באי שלמות, כי זה היה הרצון שלי.
אליעד: אני שואל שאלה בסיסית, כאשר אתה רעב, ואתה הולך לאכול, האם זה מתוך ההרגשה...
050-3331-331