שאלה: האם אמונה זה טוב או לא טוב?

אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף.

שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני לא רוצה ללכת על אמונה.

אליעד: תבדוק, תחקור.

שאלה: מי אמר שזה נכון?

אליעד: אף אחד, רק אני אומר. תבדוק, תיקח את מה שאני אומר, ותשאל האם מה שאליעד אומר נכון או לא נכון?

שאלה: אני מדבר על חוויית המציאות שלך, שאתה אומר שאתה חווה שלמות.

אליעד: עזוב אותי, אני לא חווה שלמות. מה אכפת לך ממני.

שאלה: אז אולי כולנו טועים פה?

אליעד: נכון, אם אתה בא לפה כי אתה חושב שאני מושלם, אז אתה בבעיה. אתה צריך לבוא לפה, כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות.

שאלה: מי אמר שיש שלמות?

אליעד: נכון, תבדוק.

שאלה: השכל שלי אומר שאין.

אליעד: אתה בטוח?

שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין.

אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות.

שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות.

אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק.

שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא?

אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות.

שאלה: מי יגלה זאת?

אליעד: אתה.

שאלה: אבל אני זה השכל שלי.

אליעד: לא, תבדוק.

כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי לא צריך לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות.

זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות.

אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי יש לך שכל שאומר לך שאין שלמות. השכל אומר לך שאתה לא מושלם, יש שניים, יש דואליות. וכל מה שאני אומר, שאתה צריך להטיל בזה ספק, לשאול, מי אמר שמה שהשכל אומר, שזה אני וזה המציאות, זה בכלל נכון?

כי אם זה נכון, שזה אני וזה המציאות, אז אני לא מושלם. ואם אני לא מושלם, אז יש לי חיסרון, ואני מחפש את השלמות.

תטיל ספק, מי אמר שמה שהשכל אומר זה נכון? מי אמר שאני והמציאות זה לא אחד, אולי בכל זאת אני והמציאות זה אחד? ואני מגלה לך שאם תטיל ספק, אתה תגיע לתפיסה חדשה שבה לא יהיה אצלך הבדל בינך לבין המציאות, ובאמת אתה תפסיק לחפש את השלמות. כי אין שלמות, ומה זה אומר שאין שלמות? אין שלמות במקום אחר, השלמות כבר נמצאת כאן.

אבל זה נגד השכל, זה שולחן ולא חדר, המצומצם הוא לא אין סופי, אבל זה השכל אומר לך, כי השכל לא מסוגל להבין שלמות.

לדוגמה, אתה יכול ללכת בחדר, אבל אתה לא יכול ללכת דרך הקיר, אז אתה אומר, אני מצומצם, אני מוגבל, אני לא יכול לעבור דרך קיר. אבל מי אומר לך שאתה לא יכול לעבור דרך קיר? השכל. אבל מי אומר שמה שהשכל אומר זה נכון, ואולי זה לא נכון? אולי אתה יכול לעבור דרך הקיר? אולי אתה יכול ואתה לא יודע שאתה יכול? אולי עכשיו אתה עובר דרך הקיר, ואתה רק לא יודע שאתה עובר דרכו?

שאלה: הטלת ספק, זה לבדוק את השכל בשכל, מי בודק את השכל?

אליעד: זאת שאלה נכונה, אם היית מבין שרק השכל צודק, לא היית נותן רק כבוד לשכל. אם היית מבין שרק השכל שלך גורם לך לחשוב שהוא צודק, ונניח שאתה זה רק שכל, אם היית מבין את זה, אז לא היית כל כך בטוח במה שאתה חושב שבטוח. היית מבין שכול מה שאתה כל כך בטוח בו, זה רק בגלל שיש לך הזדהות עם השכל.

כול מה שאני מתכוון להגיד, שאם תזרום עם המחשבה שלך, בסוף תגיע לאן שאני נמצא.

שאלה: לפני שאני רודף אחרי שלמות..

אליעד: אל תרדוף אחרי שלמות, ובכלל אל תכיר במושג הזה. המטרה פה זה לנסות להבין, אם בסוף תבין שאין שלמות ותפסיק לחפש אותה, אז ממילא תפסיק לחפש את השלמות. אם אתה חושב שיש שלמות, והגעת אליה, אז בסוף תפסיק לחפש את השלמות. אז הגעת לאותו המצב. המטרה היא לא להגיע לשלמות, אלא המטרה היא שתפסיק לחפש את השלמות.

שאלה: הרגע הבנתי, ואני שואל את עצמי, מה אני עושה כאן?

אליעד: נגיד שאתה לא עושה כאן, אבל מה אתה עושה שם? הרי אם הכל מושלם, אז הכל מושלם.

שאלה: אני מבין שהשלמות זה כאן ועכשיו.

אליעד: האם אתה מבין את זה בשלמות? מבחינתך לא משנה מה קורה לך, אתה מבחינתך חוויה של שלמות?

שאלה: החוסר שלמות זאת השלמות.

אליעד: אם אתה בחוויה הזאת, אז נשאר לך לשכנע את האחרים. עכשיו תבחן את עצמך, אם הכל מושלם, לך לאנשים מדוכאים ותנסה להסביר להם שהמצב שלהם הכי מושלם, אם תצליח אז סימן שהגעת, אם תיפול למטה, סימן שעדיין לא הגעת.

שאלה: ואם זה לא הרצון שלי?

אליעד: אז אל תעשה את זה, יש לך בחירה.

שאלה: עזרת לי בזה שיצאתי מהטוב והרע. אבל אני אומר לעצמי, כאשר אני שוב מחפש את השלמות, אני חוזר שוב למקום של הטוב והרע. עכשיו טוב לי, אז אני אומר לעצמי, לך תעשה מה שבא לך.

אליעד: אני מסכים איתך, זאת בעיה רצינית, כאשר אני אומר לך, תגיע לשם, למעשה אני אומר לך, כרגע אתה לא נמצא שם. אבל השאלה הנשאלת היא, האם אתה כבר בשלמות?

שאלה: אני אומר שהשלמות היא אי השלמות.

אליעד: מה זה אומר, הרי זה הפוך. האם אתה חווה את זה? כאשר אדם רואה טלוויזיה, וכאשר יש פרסומות הוא מעביר לערוץ אחר, למה הוא מעביר לערוץ אחר? כי הוא לא חווה שלמות בפרסומות. השאלה היא מה אתה חווה כאשר אתה מעביר לערוץ אחר?

שאלה: את האי שלמות, שזה השלמות עצמה.

אליעד: ברמה הפילוסופית זה השלמות עצמה, אבל השאלה היא מה אתה חווה? אם האי שלמות היא שלמות, אז למה אתה מנסה לשנות? לדוגמה, כאשר אתה רעב, האם אתה חווה שלמות? לא, אבל אתה אומר שגם האי שלמות זה שלמות, נכון? אתה אומר להיות רעב זה אי השלמות, אבל זה גם שלמות, אז למה אתה הולך לאכול, אם זה שלמות?

בחוויה שלך כאשר אתה הולך לאכול, האם אתה חושב שלהיות רעב זה מושלם?

שאלה: עדיף להיות באי שלמות, כי זה היה הרצון שלי.

אליעד: אני שואל שאלה בסיסית, כאשר אתה רעב, ואתה הולך לאכול, האם זה מתוך ההרגשה...