מה המשמעות של בחירה חופשית בטיפול? איך זה משפיע על הדרך בה אנו מטפלים באנשים?

בהרצאה זו, אליעד כהן מתאר את ההשפעה של גישות טיפוליות שונות, ובעיקר את ההשפעה של הבחירה החופשית בתהליך טיפולי. הוא מציין כי אחת השאלות המרכזיות שעולות כשמישהו פונה לטיפול היא האם להגיד לו שיש לו בחירה חופשית או לא. בהנחה שברצוננו להניע את המטופל לפעולה, בדרך כלל עדיף להניח שיש לו בחירה חופשית. זאת משום שכשאדם מאמין שהוא יכול לבחור ולהשפיע על חייו, זה מסייע לו להרגיש שיש לו שליטה ויכולת לשנות את מצבו.

כאשר אדם מגיע לטיפול עם רצון לשנות משהו בחייו, כמו להפסיק לעשן או להצליח בתחום מסוים, חשוב לגרום לו להרגיש שיש לו את האפשרות לבחור לפעול ולעשות את השינויים הללו. אם נגיד לו שאין לו בחירה חופשית, זה עשוי לפגוע בהבנתו את עצמו ולגרום לו להרגיש שאין לו שליטה על מצבו.

האם ישנם מקרים שבהם נכון לומר למטופל שאין לו בחירה חופשית?

כמו כן, יש מקרים שבהם יכול להיות נכון להציג למטופל את הרעיון שאין לו בחירה חופשית, אם הוא לא מסוגל לשנות את מצבו, או אם הוא חווה תחושת חוסר אונים מוחלטת. לדוגמה, אם אדם נמצא בעצב עמוק בגלל אובדן של ילד, לא בהכרח נרצה להדגיש לו את הבחירה החופשית שלו, מכיוון שהוא עשוי להרגיש שהמציאות נוגעת לו בכוח עליון ואין שום דרך לשנות את מצב הרגש שהוא נמצא בו.

בהרצאה מוסבר כי גם במקרים קשים, כמו התמודדות עם רגשות אשמה או תחושות של כישלון, יש להימנע מלהגיד לאדם שאין לו בחירה חופשית, כי למעשה כל אדם בוחר כיצד להרגיש בנוגע לעברו. לדוגמה, אדם שמאשים את עצמו בכישלון כלשהו, יוכל לבחור לראות את כישלונו באור חיובי יותר, או להפסיק להאשים את עצמו. בסופו של דבר, האדם עשוי להבין שהרגשות הללו הם תוצאה של הבחירות שהוא עשה בעבר.

מה עושים כאשר מטופל מאשים את עצמו?

הסבר נוסף שניתן בהרצאה הוא כיצד ניתן להשתמש בהבנת הבחירה החופשית כדי לעזור למטופל להתגבר על רגשות אשמה. לדוגמה, אדם שנכשל במבחן מסוים יכול להאמין שהוא לא מצליח כי הוא עשה טעות מסוימת, אבל אחרי תהליך של שיחה והסברים, הוא עשוי להבין שהוא יכול לבחור איך להסתכל על המצב. אם יגיד לעצמו שהטעות לא הייתה בהכרח הגורם העיקרי לכישלון, והוא יכול להימנע מלקבל את התחושות הללו, הוא יוכל להתקדם ולהצליח בעתיד...