איך נוצר קיבעון מחשבתי וכיצד מטפלים בו?

אליעד כהן מסביר כי קיבעון מחשבתי נוצר כשהאדם מזדהה באופן מוחלט עם דימוי או תפיסה שלילית מסוימת, כמו תחושה של כישלון, חוסר הצלחה או חוסר כסף. אדם שמרגיש שהוא "לוזר" מזדהה רק עם התמונה של הכישלון, מבלי לראות אופציה אחרת. כדי לפרק את הקיבעון, אליעד מציע להתחיל בלחשוף לאותו אדם את האפשרות השנייה - את הדימוי ההפוך שבו הוא כן מצליח, אך בשלב הראשון מבלי לשייך את האפשרות הזאת לעצמו, אלא להציג זאת כדמות דומה לו בעולם אחר, אולי אפילו דמות דמיונית שנמצאת בירח.

ברגע שהאדם מבין שקיימת אפשרות שונה, מתחילים להטיל ספק באמונה הקיימת. המטפל שואל את המטופל מדוע הוא כל כך בטוח שהוא חייב להיות מזוהה דווקא עם כישלון ולא עם הצלחה. על ידי יצירת ספק, מתחילה להתרופף האחיזה בין המושג "אני" לבין הכישלון. זהו תהליך שבו לא כופים על האדם להאמין שהוא מצליח, אלא קודם כל מערערים את הביטחון המוחלט שלו בהזדהות עם הכישלון.

אליעד מדגים את התהליך באמצעות דוגמה של "אני שולחן". כדי להבין את מושג השולחן, האדם צריך קודם כל להבין מהו "אין שולחן", ואחר כך להבין ששני המצבים קיימים באותה מידה. אותו תהליך בדיוק מתרחש בהתמודדות עם פחדים - האדם צריך להבין את מושג הפחד, להבין את מושג חוסר הפחד, ורק אז יוכל לבחור בין שתי האפשרויות.

כיצד להתמודד עם פיצול אישיות ותחושת חוסר הגדרה?

אליעד מדבר גם על אנשים שמתמודדים עם בעיה של פיצול אישיות או קושי להגדיר את עצמם. לאנשים כאלה יש שלוש אפשרויות פעולה:

• להגדיר את עצמם בצורה מדויקת יותר. אם אדם רוצה לעבוד אך לא יודע במה לעבוד, הפתרון הראשון הוא להגדיר באופן ברור במה הוא מעוניין לעבוד. כשיש הגדרה מדויקת, הקונפליקט נפתר.
• להפחית את ההגדרה העצמית. כלומר, לוותר לחלוטין על ההכרח לעבוד. אם האדם יחליט שלא אכפת לו אם הוא עובד או לא, הקונפליקט ייעלם.
• להמשיך לחיות עם הסבל והקונפליקט מבלי לקבל החלטה, אבל אז האדם צריך להכיר בכך שהוא ממשיך לסבול מבחירה.

לפי אליעד, רוב האנשים שסובלים מכך שהם לא יכולים להחליט, למעשה יושבים "על הגדר באמצע הכביש". כלומר, הם מנסים לשמור את כל האפשרויות פתוחות, אך בפועל הם נמצאים במצב מסוכן של חוסר החלטה. או שהם צריכים לבחור צד אחד באופן ברור, או לוותר על הצורך לבחור. אי אפשר להישאר באמצע ללא סבל.

מהי האסטרטגיה הטובה ביותר להצלחה לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר שהמטרה האמיתית של כל תהליכי ההצלחה היא להגיע למקסימום האפשרי, שהוא "להיות אלוהים". זהו האידיאל של הצלחה מוחלטת ושלמה. אליעד טוען שהוא לוקח את כל תהליכי ההצלחה השונים ומנסה להגיע דרכם למטרה האולטימטיבית, להצלחה הגבוהה ביותר האפשרית. לטענתו, כל אדם שמנסה להצליח בעולם, למעשה שואף למצב שבו הוא יחווה את עצמו כאלוהים - מצב של שליטה מלאה, יכולת מלאה ובחירה מלאה.

לכן, האסטרטגיה שהוא מציע היא לזהות קודם כל את הדימוי שבו האדם מזדהה ולראות שיש עוד אופציות להזדהות. לאחר מכן, יש לטיל ספק בזהות הנוכחית של האדם ולאפשר לו להבין שהוא יכול לבחור בין כל הזהויות האפשריות.

איך להתמודד עם תחושת פחד וחוסר ביטחון עצמי?

אליעד מדגיש שכאשר אדם מרגיש פחד או חוסר ביטחון, הטיפול מתחיל בהכרה במציאות של הפחד ובאפשרות ההפוכה, של חוסר פחד. רק לאחר מכן, המטפל מוביל את האדם למצב שבו הוא מבין שהבחירה היא בידיו, שהוא יכול לבחור בכל אחת משתי האפשרויות. ככל שהאדם יפנים יותר את יכולת הבחירה הזו, הפחד יאבד מהמחויבות שלו ויהפוך להיות אפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות.

כיצד אפשר לטפל באדם המתקשה לקבל החלטות?

אליעד מציע גישה ברורה לטיפול באנשים המתקשים לקבל החלטות לגבי חייהם:

• או שתגדיר לעצמך באופן ברור את ההחלטה שאתה מתקשה בה, ובכך תחסל את הקונפליקט.
• או שתפחית את הצורך להחליט ותחליט שלא להחליט בכלל, ואז הקונפליקט יעלם באופן טבעי.
• אם אינך מסוגל לבחור אף אחת מהאפשרויות הללו, עליך להכיר בכך שאתה בוחר לסבול את הקונפליקט ואת חוסר ההחלטה.

ההסבר של אליעד מדגיש שאין פתרון קסם - כל פתרון דורש החלטה מודעת של האדם לגבי מה הוא רוצה באמת. הוא גם מדגיש שאם האדם לא יקבל החלטה, הוא צריך להבין שהוא בחר להמשיך בסבל.

כיצד לזהות את מקור הבעיה בטיפול אישי ופסיכולוגי?

אליעד מסביר שהבעיה המרכזית בטיפול היא שהאדם מגדיר את עצמו בזהות אחת בלבד, למשל, "אני כישלון" או "אני מפחד". תפקיד המטפל הוא להראות למטופל שיש עוד אפשרויות הזדהות, ושהוא יכול לבחור בזהות אחרת. המטפל לא צריך לכפות על המטופל את ההחלטה, אלא רק לחשוף בפניו את האפשרויות השונות ולעזור לו להבין שהוא מחזיק את עצמו במצב של סבל מבחירה.

סיכום שיטת הטיפול והייעוץ של אליעד כהן:

השיטה של אליעד כהן מבוססת על הבנת המציאות והכרה באפשרויות השונות שיש לכל אדם. הוא אינו כופה את הפתרון אלא מציג בפני המטופל את האפשרויות השונות, מערער את הקיבעון המחשבתי, ומאפשר למטופל להגיע להבנה שהוא זה שבוחר את המצב שבו הוא נמצא. התהליך מתמקד בשינוי הזדהות וביצירת חופש בחירה.