... מחויב המציאות ולהפוך לאחד איתו. האדם יגלה שהוא טיפה בתוך הנהר הגדול, ואם יבין באמת את מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים. האם להקשיב
לאינטואיציה ותחושות בטן? בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב
לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז
לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ... חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב
לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, ... הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב
לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה מתחילה ... השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על
תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות
אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה ... אתה לא רוצה אל תביא. שאלה: זאת שאלה יותר משמעותית, ילדים זה לכל החיים ושניצל זה נגמר. אליעד: גם ילד זה נגמר, ולכן יש לך בחירה. שאלה: אני מבקשת שתחדד את הנושא על
אינטואיציה, להקשיב לה או לא להקשיב לה. אליעד: האם להקשיב
לתחושות בטן כן אן לא? שאלה: שחוזרות על עצמם שוב ושוב, ואחר האדם אומר לעצמו איזה טיפש הייתי שלא הקשבתי להם. אליעד: או שהייתי טיפש שהקשבתי להם? שאלה: גם וגם. שאלה: לא הבנתי ... צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך
תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות
לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק ... אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך
תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי צריך לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא
תחושת הבטן , כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו
תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש ... שאני כן צריכה לייחס להם משמעות ויש דברים שאולי פחות. אליעד: יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי
תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך
תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום. וכולם דרך אגב טועים ...