אין סוף - למה גם הוא מוגבל וסופי? ומה גדול ממנו? למה גם
האין סוף מוגבל למרות שהוא אינסופי? רוב האנשים חושבים שהמושג
אין סוף מתאר יישות שאין לה הגבלות. אך אליעד כהן מסביר שהמחשבה הזו שגויה. דווקא ההגדרה של המושג
אין סוף יוצרת לו הגבלה. אם מגדירים משהו כאינסופי, אוטומטית מגבילים אותו בכך שאין לו סוף. משמעות הדבר היא
שהאין סוף מוגבל בכך שאינו יכול להיות סופי. הוא לא יכול להצטמצם ולא יכול להכיל סופיות. ברגע שהגדרת את
האין סוף, צמצמת אותו מעצם ההגדרה שלו, ולכן גם הוא מוגבל. לדוגמה, ניקח ציר מספרים אינסופי. הציר עצמו הוא אינסופי, אך מורכב מאינסוף מספרים סופיים. המספרים הבודדים מוגבלים ... ולכן הוא מוגבל בהגדרה זו. האם
האין סוף הכרחי לקיום המציאות? רבים חושבים
שהאין סוף קודם לדברים הסופיים, ושכל הצמצומים והדברים הסופיים נוצרו מתוכו. אבל אליעד טוען שאפשר גם לחשוב ההפך: אולי דווקא הצמצומים הם אלו שהתאחדו לכדי
אין סוף? אולי דווקא הצמצומים מהווים את
האין סוף עצמו? אין שום דרך ודאית לדעת מה קדם למה, אם הצמצומים יצרו את
האין סוף או האין סוף את הצמצומים, והאפשרויות האלו הן סימטריות לחלוטין. מהו
האין סוף הגדול יותר שמכיל הכל? אליעד מציע את הרעיון של
האין סוף הגדול יותר. זהו
האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין
האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם
האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל בכך שהוא רק מה שהוא. אם הוא כולל את הסוף
והאין סוף כיישות אחת, הוא מוגבל מכיוון שהוא לא כולל אותם בנפרד. ואם נאמר שהוא כולל גם את האחדות וגם את הנפרדות בו זמנית, עדיין הגדרנו אותו, ולכן הגבלנו אותו. מדוע תמיד אפשר למצוא
אין סוף גדול יותר? אליעד מסביר שכל פעם שמגיעים להגדרה של
אין סוף כלשהו, תמיד ניתן לדמיין
אין סוף גדול יותר. תמיד אפשר לטעון שיש מציאות מקיפה יותר, שכוללת בתוכה את כל מה שקיים, בצורה אחת וגם בצורה אחרת, גם באחדות וגם בנפרדות. תהליך זה ממשיך עד אינסוף, וכך מתברר שגם המושג
אין סוף אמיתי הוא עצמו תמיד פתוח לאפשרות של
אין סוף גדול ממנו. החיסרון של
האין סוף הוא בכך שאין לו את ההפך שלו - הסוף, הצמצום. מי שאין לו גבולות לא יכול לצמצם את עצמו, לא יכול לחוות מגבלה, ולכן גם הוא מוגבל מעצם העובדה שאינו יכול להצטמצם ... סופית. מה המסקנה הסופית לגבי
האין סוף? בסופו של דבר, אליעד מגיע למסקנה שהמציאות האמיתית,
האין סוף האמיתי, היא זו שמכילה בתוכה גם את הסוף וגם את
האין סוף יחד. זהו
האין סוף האמיתי, אבל הוא עצמו ממשיך הלאה לאינסוף גדול יותר ויותר, כך שתמיד נוכל להמשיך להגדיל את המציאות ולהכיל את הכל בצורה רחבה ועמוקה יותר. תמיד קיימת אפשרות לחשוב ... בו - זמנית. המסקנה היא שגם
לאין סוף יש הגבלות, ושכל דבר שיש לו הגדרה - יש לו גם חיסרון. לכן המציאות האמיתית לעולם לא תהיה רק
אין סופית או רק סופית, אלא תמיד תכיל את שניהם יחד, בצורה אינסופית. מה גדול יותר מ