יש מאין, עשייה יש מאין, עשייה באי עשייה, יש מתוך אין, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, כלום מוחלט, כלום יחסי
איך אפשר להסביר יצירת "יש" מתוך "אין מוחלט"?
ההרצאה של אליעד כהן דנה בנושא הפילוסופי העמוק של יצירת "יש מאין", כיצד עשייה יכולה לנבוע מתוך מצב של אי - עשייה מוחלטת, ומה המשמעות של "כלום מוחלט" ו"כלום יחסי". התוכן מתחיל בניתוח שאלה בסיסית שעולה בתהליך הרוחני: אם אדם מגיע למצב שבו הוא כלום מוחלט, ללא שום רצון, הבנה או מודעות, איך הוא יוכל לאחר מכן לבצע פעולה כלשהי? אליעד מסביר שהשאלה נובעת מתפיסה הגיונית ושכלית, שבה לפני כל פעולה יש תהליך של מחשבה והעדפה.
הוא מדגים זאת דרך דוגמה פשוטה של כיסא: לכאורה הכיסא קיים, אך אם מתבוננים לעומק מגלים שהוא בעצם מורכב מזמן ומקום בלבד. כשבודקים מה זה באמת "זמן ומקום", מגיעים להבנה שגם הם עצמם חסרי משמעות מוחלטת ואינם ניתנים להגדרה אמיתית. מכאן הוא מסביר שכיסא, כמו כל דבר, הוא בעצם "כלום" במהותו, ובכל זאת אנו תופסים אותו כמשהו מוחשי וברור.
איך "כלום" הופך לדבר מוחשי כמו כיסא?
אליעד מדגיש נקודה קריטית: אנו מסוגלים להבין שכיסא קיים, ואנו מסוגלים להבין שכלום מוחלט הוא משהו שאין לו צורה או משמעות. אבל השאלה הגדולה היא, כיצד מתוך הכלום המוחלט נוצר משהו מוחשי כמו הכיסא? הוא מציין שלמרות ההיגיון שלנו, איננו מסוגלים באמת להסביר איך הדבר קורה, כיוון שכל ניסיון להסבר מחייב קודם להגדיר מהו "כלום" ומהו "משהו", ושני הדברים האלה לא יכולים להגדיר זה את זה. לפי ההיגיון הפשוט, כלום מוחלט לא יכול לייצר "משהו", אך עדיין אנו חווים את המציאות ככזאת שכן קיימת, למרות שהיא בנויה על כלום.
האם המציאות שאנו מכירים אמיתית או אשליה?
אליעד מתייחס לתהליך של חקירה רוחנית, שמוביל להכרה בכך שאנו לא באמת יודעים כלום על המציאות. לפי דבריו, ככל שמעמיקים בחקירה הזאת, מגיעים לתובנה שכל הדברים שאנו חושבים שאנו יודעים, מבוססים בסופו של דבר על הנחות יסוד שאי אפשר להוכיח אותן באמת. הוא נותן כדוגמה שוב את הכיסא: כשמפרקים את המושגים "מקום" ו"זמן", מגיעים להבנה שמדובר במושגים יחסיים, שכל אחד מהם מוגדר ביחס לשני. בסופו של דבר, אליעד טוען שקיימת מהות אחת שממנה נובעים גם המקום וגם הזמן, אך אותה מהות עצמה אינה ניתנת להגדרה או לתפיסה.
מדוע ההיגיון האנושי לא יכול לתפוס יצירת יש מאין מוחלט?
אליעד מדגיש שהבעיה שלנו להבין את התהליך שבו "יש" נוצר מתוך "אין מוחלט", נובעת מהמוגבלות של ההיגיון האנושי. ההיגיון מתבסס על השוואות והגדרות יחסיות, ולכן לא מסוגל לתפוס משהו שנמצא מעבר להן, כמו הכלום המוחלט. הוא מתייחס לכך שבני אדם תופסים את המציאות מתוך תפיסות יסוד של נפרדות, אך כדי להבין באמת את מושג האחדות המוחלטת, חייבים להיפרד מההנחות הרגילות האלה. הוא טוען שכאשר האדם באמת נמצא במצב של אחדות מוחלטת, הוא כבר לא מתפלא או שואל כיצד נוצר משהו מתוך הכלום, מכיוון שהוא חווה את התהליך באופן ישיר.
מה ההבדל בין "כלום יחסי" ל"כלום מוחלט"?
אליעד עושה הבחנה חשובה בין שני מושגים: "כלום יחסי" ו"כלום מוחלט". כלום יחסי הוא מצב שבו דבר מוגדר ככלום רק ביחס למשהו אחר. לדוגמה, כשאנחנו אומרים "אין כלום בחדר", אנחנו מתכוונים שאין דברים מסוימים, אבל ברור שעדיין יש אוויר או חלל. לעומת זאת...
ההרצאה של אליעד כהן דנה בנושא הפילוסופי העמוק של יצירת "יש מאין", כיצד עשייה יכולה לנבוע מתוך מצב של אי - עשייה מוחלטת, ומה המשמעות של "כלום מוחלט" ו"כלום יחסי". התוכן מתחיל בניתוח שאלה בסיסית שעולה בתהליך הרוחני: אם אדם מגיע למצב שבו הוא כלום מוחלט, ללא שום רצון, הבנה או מודעות, איך הוא יוכל לאחר מכן לבצע פעולה כלשהי? אליעד מסביר שהשאלה נובעת מתפיסה הגיונית ושכלית, שבה לפני כל פעולה יש תהליך של מחשבה והעדפה.
הוא מדגים זאת דרך דוגמה פשוטה של כיסא: לכאורה הכיסא קיים, אך אם מתבוננים לעומק מגלים שהוא בעצם מורכב מזמן ומקום בלבד. כשבודקים מה זה באמת "זמן ומקום", מגיעים להבנה שגם הם עצמם חסרי משמעות מוחלטת ואינם ניתנים להגדרה אמיתית. מכאן הוא מסביר שכיסא, כמו כל דבר, הוא בעצם "כלום" במהותו, ובכל זאת אנו תופסים אותו כמשהו מוחשי וברור.
איך "כלום" הופך לדבר מוחשי כמו כיסא?
אליעד מדגיש נקודה קריטית: אנו מסוגלים להבין שכיסא קיים, ואנו מסוגלים להבין שכלום מוחלט הוא משהו שאין לו צורה או משמעות. אבל השאלה הגדולה היא, כיצד מתוך הכלום המוחלט נוצר משהו מוחשי כמו הכיסא? הוא מציין שלמרות ההיגיון שלנו, איננו מסוגלים באמת להסביר איך הדבר קורה, כיוון שכל ניסיון להסבר מחייב קודם להגדיר מהו "כלום" ומהו "משהו", ושני הדברים האלה לא יכולים להגדיר זה את זה. לפי ההיגיון הפשוט, כלום מוחלט לא יכול לייצר "משהו", אך עדיין אנו חווים את המציאות ככזאת שכן קיימת, למרות שהיא בנויה על כלום.
האם המציאות שאנו מכירים אמיתית או אשליה?
אליעד מתייחס לתהליך של חקירה רוחנית, שמוביל להכרה בכך שאנו לא באמת יודעים כלום על המציאות. לפי דבריו, ככל שמעמיקים בחקירה הזאת, מגיעים לתובנה שכל הדברים שאנו חושבים שאנו יודעים, מבוססים בסופו של דבר על הנחות יסוד שאי אפשר להוכיח אותן באמת. הוא נותן כדוגמה שוב את הכיסא: כשמפרקים את המושגים "מקום" ו"זמן", מגיעים להבנה שמדובר במושגים יחסיים, שכל אחד מהם מוגדר ביחס לשני. בסופו של דבר, אליעד טוען שקיימת מהות אחת שממנה נובעים גם המקום וגם הזמן, אך אותה מהות עצמה אינה ניתנת להגדרה או לתפיסה.
מדוע ההיגיון האנושי לא יכול לתפוס יצירת יש מאין מוחלט?
אליעד מדגיש שהבעיה שלנו להבין את התהליך שבו "יש" נוצר מתוך "אין מוחלט", נובעת מהמוגבלות של ההיגיון האנושי. ההיגיון מתבסס על השוואות והגדרות יחסיות, ולכן לא מסוגל לתפוס משהו שנמצא מעבר להן, כמו הכלום המוחלט. הוא מתייחס לכך שבני אדם תופסים את המציאות מתוך תפיסות יסוד של נפרדות, אך כדי להבין באמת את מושג האחדות המוחלטת, חייבים להיפרד מההנחות הרגילות האלה. הוא טוען שכאשר האדם באמת נמצא במצב של אחדות מוחלטת, הוא כבר לא מתפלא או שואל כיצד נוצר משהו מתוך הכלום, מכיוון שהוא חווה את התהליך באופן ישיר.
מה ההבדל בין "כלום יחסי" ל"כלום מוחלט"?
אליעד עושה הבחנה חשובה בין שני מושגים: "כלום יחסי" ו"כלום מוחלט". כלום יחסי הוא מצב שבו דבר מוגדר ככלום רק ביחס למשהו אחר. לדוגמה, כשאנחנו אומרים "אין כלום בחדר", אנחנו מתכוונים שאין דברים מסוימים, אבל ברור שעדיין יש אוויר או חלל. לעומת זאת...
- איך נוצר יש מאין?
- כלום מוחלט וכלום יחסי
- מהי עשייה באי עשייה?
- איך להגדיר מקום וזמן?
- האם אפשר להבין את האחדות המוחלטת?
- מהי רוחניות אמיתית?
050-3331-331