אימון לחיים, אימון להרגלי חיים בריאים, מאמן אישי לחיים, קשה לקום בבוקר, איך לקום מוקדם בבוקר? לנצל את הזמן, לנצל את החיים, מימוש עצמי, עייפות במהלך היום, ללכת לישון מוקדם
איך מתמודדים עם חרדה חברתית בצורה יסודית?
אליעד כהן מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם פחדים וחרדות חברתיות: הראשונה באמצעות בירור האמת, והשנייה באמצעות קבלת המציאות כפי שהיא, בלי התנגדות אליה.
כיצד בירור האמת יכול להפחית חרדה?
הגישה הראשונה שאליעד מציע היא לבדוק האם הפחד אמיתי או מדומה. לדוגמה, אם אדם חושש שמישהו יתקוף אותו, הוא קודם כל צריך לבדוק האם הסכנה אמיתית או לא. אם הסכנה אינה אמיתית, עצם ההבנה הזאת תקטין את החרדה.
לדוגמה, אדם שרוצה לגשת לבחורה ברחוב, ומפחד שהיא לא תרצה אותו, צריך לשאול את עצמו האם הפחד הזה הוא אמיתי: "האם זה באמת נורא אם היא לא תרצה אותי?" דרך הבירור הוא יוכל להפחית את המשמעות של הדחייה ולראות שהפחד שלו אינו מוצדק. אבל יש בעיה בשיטה הזו: בעצם ההתמודדות עם הפחד על ידי בירור האמת, האדם מחזק את הרעיון שאם הדבר היה נכון - אז הוא באמת היה צריך לפחד. לכן זו שיטה חלקית בלבד.
האם "לא אכפת לי" היא גישה טובה להתמודדות עם פחדים?
הדרך השנייה שאליעד מציע היא גישת ה"לא אכפת לי", שאומרת: גם אם הפחד אמיתי, האדם יכול לומר לעצמו שהוא מקבל את המציאות הזאת ולא מתנגד אליה. לדוגמה, אם אדם חושש מכך שאנשים לא יאהבו אותו, הוא יגיד לעצמו: "בסדר, אז לא יאהבו אותי, מה אכפת לי?" לפי גישה זו, אם האדם באמת יהיה מוכן לקבל את התסריט הגרוע ביותר, לא יהיה שום מקום לפחד, כי לא תהיה התנגדות למצב הזה.
אבל גם לגישה זו יש מגבלה: אליעד מציין שלא ניתן לחיות באופן מלא מתוך גישת "לא אכפת לי", כי במצב קיצוני אדם יפסיק לדאוג לצרכים בסיסיים, לא יאכל, לא יפעל, לא יעשה דבר. לכן, הגישה הזו מוגבלת לשימוש ספציפי כדי להפחית פחדים מיותרים.
איך למצוא איזון בין הגישות כדי לא לפחד בכלל?
אליעד מסביר שכדי להגיע לאיזון המושלם, צריך לשלב בין שתי הגישות. מצד אחד, לבדוק האם הפחד באמת מוצדק, ומצד שני, לא לפחד גם אם הוא מוצדק. הוא נותן דוגמה לאדם שיכול לעמוד מול קהל שאפילו צועק עליו, יורק עליו, או מזלזל בו, ועדיין לא להיפגע ולא להיפגע רגשית, מכיוון שהוא לא מזדהה באופן אישי עם הסיטואציה. האדם, במצב אידיאלי, יכול להסתכל על כל דבר שקורה לו כאילו הוא מתבונן מבחוץ, כאילו המציאות הזאת לא באמת נוגעת בו אישית.
מדוע קשה לנו להפסיק לפחד ממה שחושבים עלינו?
הסיבה לקושי היא שהאדם מזדהה עם הסטנדרט החברתי באופן מוחלט. הוא מרגיש חובה לעמוד בציפיות חברתיות, כמו חובה להיות אהוב, חובה להיות מקובל, חובה להיות מוצלח. אליעד אומר שזו "עבודת אלילים", משום שהאדם מתפלל ל"אלוהים" שנקרא "מה יחשבו עליי". אם האדם היה מסוגל לראות שזה לא באמת מחויב להיות אהוב או מקובל, לא הייתה סיבה לפחד כלל.
לדוגמה, אם מישהו מעיר לאדם שהוא לא בסדר, האדם צריך לבדוק: "האם באמת אני חייב להיות בסדר? ואם אני לא בסדר, אז מה? אז לא אהיה בסדר, אז ינדו אותי, אז לא יהיו לי חברים, מה הבעיה בזה?" עצם ההבנה שהמצב הזה לא באמת "אסון" משחררת מהפחד.
איך להבין לעומק שהחרדה נובעת מהזדהות שגויה?
אליעד מסביר שכל...
אליעד כהן מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם פחדים וחרדות חברתיות: הראשונה באמצעות בירור האמת, והשנייה באמצעות קבלת המציאות כפי שהיא, בלי התנגדות אליה.
כיצד בירור האמת יכול להפחית חרדה?
הגישה הראשונה שאליעד מציע היא לבדוק האם הפחד אמיתי או מדומה. לדוגמה, אם אדם חושש שמישהו יתקוף אותו, הוא קודם כל צריך לבדוק האם הסכנה אמיתית או לא. אם הסכנה אינה אמיתית, עצם ההבנה הזאת תקטין את החרדה.
לדוגמה, אדם שרוצה לגשת לבחורה ברחוב, ומפחד שהיא לא תרצה אותו, צריך לשאול את עצמו האם הפחד הזה הוא אמיתי: "האם זה באמת נורא אם היא לא תרצה אותי?" דרך הבירור הוא יוכל להפחית את המשמעות של הדחייה ולראות שהפחד שלו אינו מוצדק. אבל יש בעיה בשיטה הזו: בעצם ההתמודדות עם הפחד על ידי בירור האמת, האדם מחזק את הרעיון שאם הדבר היה נכון - אז הוא באמת היה צריך לפחד. לכן זו שיטה חלקית בלבד.
האם "לא אכפת לי" היא גישה טובה להתמודדות עם פחדים?
הדרך השנייה שאליעד מציע היא גישת ה"לא אכפת לי", שאומרת: גם אם הפחד אמיתי, האדם יכול לומר לעצמו שהוא מקבל את המציאות הזאת ולא מתנגד אליה. לדוגמה, אם אדם חושש מכך שאנשים לא יאהבו אותו, הוא יגיד לעצמו: "בסדר, אז לא יאהבו אותי, מה אכפת לי?" לפי גישה זו, אם האדם באמת יהיה מוכן לקבל את התסריט הגרוע ביותר, לא יהיה שום מקום לפחד, כי לא תהיה התנגדות למצב הזה.
אבל גם לגישה זו יש מגבלה: אליעד מציין שלא ניתן לחיות באופן מלא מתוך גישת "לא אכפת לי", כי במצב קיצוני אדם יפסיק לדאוג לצרכים בסיסיים, לא יאכל, לא יפעל, לא יעשה דבר. לכן, הגישה הזו מוגבלת לשימוש ספציפי כדי להפחית פחדים מיותרים.
איך למצוא איזון בין הגישות כדי לא לפחד בכלל?
אליעד מסביר שכדי להגיע לאיזון המושלם, צריך לשלב בין שתי הגישות. מצד אחד, לבדוק האם הפחד באמת מוצדק, ומצד שני, לא לפחד גם אם הוא מוצדק. הוא נותן דוגמה לאדם שיכול לעמוד מול קהל שאפילו צועק עליו, יורק עליו, או מזלזל בו, ועדיין לא להיפגע ולא להיפגע רגשית, מכיוון שהוא לא מזדהה באופן אישי עם הסיטואציה. האדם, במצב אידיאלי, יכול להסתכל על כל דבר שקורה לו כאילו הוא מתבונן מבחוץ, כאילו המציאות הזאת לא באמת נוגעת בו אישית.
מדוע קשה לנו להפסיק לפחד ממה שחושבים עלינו?
הסיבה לקושי היא שהאדם מזדהה עם הסטנדרט החברתי באופן מוחלט. הוא מרגיש חובה לעמוד בציפיות חברתיות, כמו חובה להיות אהוב, חובה להיות מקובל, חובה להיות מוצלח. אליעד אומר שזו "עבודת אלילים", משום שהאדם מתפלל ל"אלוהים" שנקרא "מה יחשבו עליי". אם האדם היה מסוגל לראות שזה לא באמת מחויב להיות אהוב או מקובל, לא הייתה סיבה לפחד כלל.
לדוגמה, אם מישהו מעיר לאדם שהוא לא בסדר, האדם צריך לבדוק: "האם באמת אני חייב להיות בסדר? ואם אני לא בסדר, אז מה? אז לא אהיה בסדר, אז ינדו אותי, אז לא יהיו לי חברים, מה הבעיה בזה?" עצם ההבנה שהמצב הזה לא באמת "אסון" משחררת מהפחד.
איך להבין לעומק שהחרדה נובעת מהזדהות שגויה?
אליעד מסביר שכל...
- איך להתמודד עם חרדה חברתית קשה?
- שיטות טיפול בחרדה חברתית
- איך לשפר דימוי עצמי?
- כיצד לא לפחד ממה שחושבים עליי?
- איך להגיע לאיזון רגשי?
- האם אפשר להפסיק לפחד לגמרי?