האם ישות יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה?
בתחילת הדיון הועלתה השאלה האם ישות כלשהי יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה, או שהיא תמיד תלויה בגורם חיצוני. כדי לברר זאת, אליעד ביקש תחילה להגדיר בבירור מהי פעולה. הוסבר כי פעולה פירושה יצירת שינוי. למשל, אבן שמונחת ללא תנועה לא מבצעת פעולה, אך אם האבן זזה ממקומה, מתרחש שינוי שניתן להגדירו כפעולה.
נשאלת גם השאלה האם ניסיון לבצע פעולה שלא מצליחה (לדוגמה, לדחוף אבן שאינה זזה) נחשב לפעולה. אליעד מבהיר שפעולה מוגדרת רק כאשר מתרחש שינוי בפועל.
האם יש הבדל בין הפעלה עצמית להפעלה באמצעות גורם חיצוני?
אליעד דן בשאלה מה המשמעות של "להפעיל את עצמי": האם זה אומר שינוי פנימי או שזה יכול להיות שינוי חיצוני? לדוגמה, כשאדם רוחץ את פניו, הוא מבצע פעולה עצמית לכאורה, אך הוא משתמש במים כדי להשלים את הפעולה. מכאן נובע שהאדם אינו מפעיל את עצמו באופן מוחלט אלא נעזר בגורם חיצוני.
הדוגמה מודגשת יותר עם רחיצת ידיים - האם יד ימין מפעילה את יד שמאל, או שהאדם מפעיל את שתיהן באמצעות התודעה שלו? לפי אליעד, בשני המקרים האדם לא מפעיל את עצמו בלבד אלא תמיד יש שילוב של גורמים נוספים.
האם אטום יכול להפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני?
אליעד עובר לדוגמה פיזיקלית: אטום שנראה לכאורה כאילו נע באופן עצמאי. הוא מסביר כי למעשה האטום אינו זז מעצמו אלא מושפע מגורמים חיצוניים. האלקטרונים בתוך האטום זזים, אך גם תנועתם נגרמת מגורם חיצוני. אליעד מתבסס כאן על הנחה בסיסית בפיזיקה, לפיה שום דבר לא משתנה ללא כוח חיצוני שמופעל עליו. מכאן שהאטום, למרות שנראה לכאורה בתנועה, אינו מפעיל את עצמו אלא מופעל מבחוץ.
מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה והאם היא יכולה להפעיל את עצמה?
אליעד מעלה את השאלה הבאה: מה קורה כשמגיעים לישות הקטנה ביותר, שאינה ניתנת לחלוקה, האם היא מסוגלת להפעיל את עצמה? התשובה שעולה היא שהישות הבסיסית ביותר לא יכולה להשתנות מבפנים (כי אין לה חלקים פנימיים שיכולים לזוז). השינוי היחיד האפשרי עבורה הוא שינוי מקום או זמן.
אליעד מסביר שלישות כזו אין שום אפשרות לזוז בכוחות עצמה, כיוון שאם היא הייתה מסוגלת לכך, הדבר היה מצביע על קיום של גורם פנימי שמאפשר את השינוי, והרי סיכמנו שאין לה מרכיבים פנימיים. לכן, אם ישות בסיסית ביותר משנה מיקום, חייב להיות כוח חיצוני שגרם לכך.
האם הנפש מפעילה את הגוף, או שגם היא מופעלת מבחוץ?
אליעד משתמש בדוגמה של יחסי גוף ונפש: כאשר האדם מחליט להזיז את ידו, האם הנפש היא המפעילה את היד, או שהיד מפעילה את עצמה? ואם הנפש אכן מפעילה את היד, נשאלת השאלה האם הנפש יכולה להפעיל את עצמה או שגם היא מופעלת על ידי כוח עליון יותר.
הוא מביא כדוגמה את המקרה שבו בבית הדין של מעלה הגוף והנפש מטילים אחריות זה על זה - הגוף טוען שאינו יכול לפעול ללא הנפש, והנפש טוענת שאינה יכולה לפעול ללא הגוף. אליעד מסביר שהמצב הזה נועד להראות ששניהם אינם בעלי כוח פעולה עצמי מוחלט, אלא שניהם מופעלים על ידי גורם שלישי, כוח עליון או סיבה ראשונית שמפעילה אותם.
מה ניתן ללמוד מדוגמת הפטיש והקיר?
אליעד נותן דוגמה נוספת להמחיש את הנושא: כאשר אדם שובר קיר באמצעות פטיש, מי אחראי לפעולה? הפטיש הוא זה שנגע בקיר בפועל, אך הפטיש עצמו לא היה פועל ללא האדם שהחזיק בו. מצד שני, האדם לא היה יכול לשבור את הקיר ללא הפטיש. המסקנה היא שהאחריות לפעולה היא תמיד משותפת, ישנה שרשרת סיבתית של פעולות.
הוא מסביר שדוגמה זו נועדה להמחיש שהגדרה של "ישות שפועלת" תלויה בפרספקטיבה שאנו מאמצים ובגורמים הנלקחים בחשבון בתהליך.
ניסוי מטבעות: מי באמת אחראי לפעולה בשרשרת של סיבות?
כדי להדגים יותר בבירור את המורכבות של הפעולה...
בתחילת הדיון הועלתה השאלה האם ישות כלשהי יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה, או שהיא תמיד תלויה בגורם חיצוני. כדי לברר זאת, אליעד ביקש תחילה להגדיר בבירור מהי פעולה. הוסבר כי פעולה פירושה יצירת שינוי. למשל, אבן שמונחת ללא תנועה לא מבצעת פעולה, אך אם האבן זזה ממקומה, מתרחש שינוי שניתן להגדירו כפעולה.
נשאלת גם השאלה האם ניסיון לבצע פעולה שלא מצליחה (לדוגמה, לדחוף אבן שאינה זזה) נחשב לפעולה. אליעד מבהיר שפעולה מוגדרת רק כאשר מתרחש שינוי בפועל.
האם יש הבדל בין הפעלה עצמית להפעלה באמצעות גורם חיצוני?
אליעד דן בשאלה מה המשמעות של "להפעיל את עצמי": האם זה אומר שינוי פנימי או שזה יכול להיות שינוי חיצוני? לדוגמה, כשאדם רוחץ את פניו, הוא מבצע פעולה עצמית לכאורה, אך הוא משתמש במים כדי להשלים את הפעולה. מכאן נובע שהאדם אינו מפעיל את עצמו באופן מוחלט אלא נעזר בגורם חיצוני.
הדוגמה מודגשת יותר עם רחיצת ידיים - האם יד ימין מפעילה את יד שמאל, או שהאדם מפעיל את שתיהן באמצעות התודעה שלו? לפי אליעד, בשני המקרים האדם לא מפעיל את עצמו בלבד אלא תמיד יש שילוב של גורמים נוספים.
האם אטום יכול להפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני?
אליעד עובר לדוגמה פיזיקלית: אטום שנראה לכאורה כאילו נע באופן עצמאי. הוא מסביר כי למעשה האטום אינו זז מעצמו אלא מושפע מגורמים חיצוניים. האלקטרונים בתוך האטום זזים, אך גם תנועתם נגרמת מגורם חיצוני. אליעד מתבסס כאן על הנחה בסיסית בפיזיקה, לפיה שום דבר לא משתנה ללא כוח חיצוני שמופעל עליו. מכאן שהאטום, למרות שנראה לכאורה בתנועה, אינו מפעיל את עצמו אלא מופעל מבחוץ.
מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה והאם היא יכולה להפעיל את עצמה?
אליעד מעלה את השאלה הבאה: מה קורה כשמגיעים לישות הקטנה ביותר, שאינה ניתנת לחלוקה, האם היא מסוגלת להפעיל את עצמה? התשובה שעולה היא שהישות הבסיסית ביותר לא יכולה להשתנות מבפנים (כי אין לה חלקים פנימיים שיכולים לזוז). השינוי היחיד האפשרי עבורה הוא שינוי מקום או זמן.
אליעד מסביר שלישות כזו אין שום אפשרות לזוז בכוחות עצמה, כיוון שאם היא הייתה מסוגלת לכך, הדבר היה מצביע על קיום של גורם פנימי שמאפשר את השינוי, והרי סיכמנו שאין לה מרכיבים פנימיים. לכן, אם ישות בסיסית ביותר משנה מיקום, חייב להיות כוח חיצוני שגרם לכך.
האם הנפש מפעילה את הגוף, או שגם היא מופעלת מבחוץ?
אליעד משתמש בדוגמה של יחסי גוף ונפש: כאשר האדם מחליט להזיז את ידו, האם הנפש היא המפעילה את היד, או שהיד מפעילה את עצמה? ואם הנפש אכן מפעילה את היד, נשאלת השאלה האם הנפש יכולה להפעיל את עצמה או שגם היא מופעלת על ידי כוח עליון יותר.
הוא מביא כדוגמה את המקרה שבו בבית הדין של מעלה הגוף והנפש מטילים אחריות זה על זה - הגוף טוען שאינו יכול לפעול ללא הנפש, והנפש טוענת שאינה יכולה לפעול ללא הגוף. אליעד מסביר שהמצב הזה נועד להראות ששניהם אינם בעלי כוח פעולה עצמי מוחלט, אלא שניהם מופעלים על ידי גורם שלישי, כוח עליון או סיבה ראשונית שמפעילה אותם.
מה ניתן ללמוד מדוגמת הפטיש והקיר?
אליעד נותן דוגמה נוספת להמחיש את הנושא: כאשר אדם שובר קיר באמצעות פטיש, מי אחראי לפעולה? הפטיש הוא זה שנגע בקיר בפועל, אך הפטיש עצמו לא היה פועל ללא האדם שהחזיק בו. מצד שני, האדם לא היה יכול לשבור את הקיר ללא הפטיש. המסקנה היא שהאחריות לפעולה היא תמיד משותפת, ישנה שרשרת סיבתית של פעולות.
הוא מסביר שדוגמה זו נועדה להמחיש שהגדרה של "ישות שפועלת" תלויה בפרספקטיבה שאנו מאמצים ובגורמים הנלקחים בחשבון בתהליך.
ניסוי מטבעות: מי באמת אחראי לפעולה בשרשרת של סיבות?
כדי להדגים יותר בבירור את המורכבות של הפעולה...
- האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות?
- האם משהו יכול לשנות את עצמו?
- מהם יחסי גוף ונפש?
- מהו אשם תורם בדיני חוזים?
- מי אחראי בתאונת שרשרת?
- האם ישות מורכבת קיימת באמת?
- האם שינוי מחייב כוח חיצוני?
האם ישות יכולה להפעיל את עצמה?
במהלך השיחה, עסקנו בשאלה האם דבר כלשהו יכול להפעיל את עצמו, או שמא תמיד נדרש גורם חיצוני שישפיע עליו. ניסינו לפרק את המושגים הבסיסיים של "ישות", "פעולה" ו"שינוי", ולבחון האם קיימת אפשרות שמשהו יפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני.
מהי פעולה?
ראשית, הגדרנו מהי פעולה. האם עצם הקיום של משהו נחשב לפעולה, או שרק שינוי מהווה פעולה?
אם אבן מונחת ברחוב ואינה זזה, האם זו פעולה? או שרק כאשר האבן משנה את מקומה - זה נחשב לפעולה?
כדי לדייק יותר, נשאלה שאלה נוספת: אם אני דוחף את האבן והיא אינה זזה, האם זה נחשב לפעולה? כלומר, האם עצם ההשפעה שניסיתי להפעיל היא פעולה, או שרק תוצאה של שינוי בפועל היא זו שנחשבת לפעולה?
האם ישות יכולה להפעיל את עצמה?
בשלב הבא ניסינו להבין האם בכלל ניתן לומר שמשהו מפעיל את עצמו. לצורך כך, התחלנו בלפרק את המונח "להפעיל". אם "להפעיל" פירושו "לגרום לשינוי", אז כל ישות שמפעילה את עצמה חייבת לגרום לשינוי כלשהו בתוך עצמה.
בשלב זה שאלנו - האם שינוי חייב להיות פנימי? או שגם שינוי חיצוני, כמו שינוי מקום, יכול להיחשב להפעלה עצמית?
כאן הועלתה דוגמה: אם אני שוטף את הפנים שלי, האם זה נחשב שאני מפעיל את עצמי? הרי אני זה שביצע את הפעולה, אבל השתמשתי במים כדי לבצע אותה. האם אני זה ששינה את עצמי, או שמא המים הם אלו שגרמו לשינוי?
גם במקרה של רחיצת ידיים - האם אני זה שגרמתי לשינוי, או שהידיים שלי הן ששינו זו את זו?
האם שינוי שנגרם מגורם פנימי שונה במהותו משינוי שנגרם על ידי גורם חיצוני?
האם אטום מזיז את עצמו?
בהמשך הדיון, ניסינו לקחת את הרעיון לרמה בסיסית יותר.
אם ניקח אטום - האם הוא מזיז את עצמו?
לכאורה, התשובה היא לא. האטום עצמו לא זז בלי גורם חיצוני שמשפיע עליו. אבל אם נביט עמוק יותר, נראה שבתוך האטום יש אלקטרונים שנעים מסביב לגרעין. אז נשאלת השאלה - האם האלקטרונים זזים מעצמם, או שמשהו אחר גורם להם לזוז?
אם נמשיך לחקור את העניין, נגיע לאחת מהנחות היסוד של הפיזיקה: שום דבר בעולם לא משתנה אם לא מופעל עליו כוח חיצוני. כלומר, אם משהו משתנה - מישהו או משהו אחר השפיע עליו.
מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה?
בנקודה זו ניסינו להבין - האם ניתן להגיע לישות הקטנה ביותר, שאינה מורכבת משום דבר נוסף, ולשאול האם היא יכולה להפעיל את עצמה?
אם ישות היא הקטנה ביותר, ללא חלקים פנימיים, אז היא אינה יכולה להשתנות מבפנים, משום שאין בה שום מרכיב פנימי שישפיע עליה. הדבר היחיד שיכול לקרות לה הוא שינוי מקום.
אבל אם היא משנה את מקומה, מי גרם לה לזוז?
אם היא באמת ישות בסיסית ביותר, בלתי ניתנת לחלוקה, והיא בכל זאת זזה - הרי שלכאורה יש לה כוח פנימי שגורם לה לזוז. אבל זה מנוגד להנחת היסוד שלנו שאומרת ששום דבר לא משתנה ללא כוח חיצוני.
דוגמת גוף ונפש
ניסינו להשליך את הרעיון על גוף ונפש.
כאשר אני מזיז את ידי, מי באמת מזיז אותה?
האם היד עצמה מחליטה לזוז, או שהתודעה שלי (הנפש) היא זו שמורה לה לזוז?
ואם התודעה שלי היא זו שגורמת לתנועה, האם התודעה שלי פועלת מכוח עצמה, או שמא גם היא מופעלת על ידי משהו אחר?
דוגמה לכך הובאה מתוך המקורות - כאשר אדם יבוא לבית דין של מעלה, הגוף יאמר: "זה לא אני שחטאתי, זה הנשמה!", והנשמה תאמר: "זה לא אני, זה הגוף!"
האם באמת הגוף או הנשמה אחראים לפעולות, או שהם מופעלים על ידי כוח עליון נוסף?
בסופו של דבר, גם אם נניח שהנפש מפעילה את הגוף, עדיין עולה השאלה - מה מפעיל את הנפש?
דוגמת הפטיש והקיר
הדיון התקדם לכיוון של פעולה והשפעה.
אם אדם לוקח פטיש ומכה בקיר, מה גרם לקיר להישבר?
נראה שהתשובה היא "הפטיש", כי הוא זה שפגע בקיר.
אבל האם הפטיש לבדו גרם לשבירה? הרי מישהו החזיק את הפטיש והפעיל אותו. אם כך, אולי האדם הוא זה ששבר את הקיר?
ואז נשאלת השאלה - האם האדם לבדו היה יכול לשבור את הקיר בלי הפטיש?
נראה שהתשובה היא לא. האדם השתמש בפטיש כדי לבצע את השבירה.
אם כך, מי באמת אחראי לפעולה? האדם, הפטיש, או שניהם יחד?
ניסוי עם מטבעות
ניסינו לבחון את הרעיון באמצעות ניסוי מחשבתי עם מטבעות:
במהלך השיחה, עסקנו בשאלה האם דבר כלשהו יכול להפעיל את עצמו, או שמא תמיד נדרש גורם חיצוני שישפיע עליו. ניסינו לפרק את המושגים הבסיסיים של "ישות", "פעולה" ו"שינוי", ולבחון האם קיימת אפשרות שמשהו יפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני.
מהי פעולה?
ראשית, הגדרנו מהי פעולה. האם עצם הקיום של משהו נחשב לפעולה, או שרק שינוי מהווה פעולה?
אם אבן מונחת ברחוב ואינה זזה, האם זו פעולה? או שרק כאשר האבן משנה את מקומה - זה נחשב לפעולה?
כדי לדייק יותר, נשאלה שאלה נוספת: אם אני דוחף את האבן והיא אינה זזה, האם זה נחשב לפעולה? כלומר, האם עצם ההשפעה שניסיתי להפעיל היא פעולה, או שרק תוצאה של שינוי בפועל היא זו שנחשבת לפעולה?
האם ישות יכולה להפעיל את עצמה?
בשלב הבא ניסינו להבין האם בכלל ניתן לומר שמשהו מפעיל את עצמו. לצורך כך, התחלנו בלפרק את המונח "להפעיל". אם "להפעיל" פירושו "לגרום לשינוי", אז כל ישות שמפעילה את עצמה חייבת לגרום לשינוי כלשהו בתוך עצמה.
בשלב זה שאלנו - האם שינוי חייב להיות פנימי? או שגם שינוי חיצוני, כמו שינוי מקום, יכול להיחשב להפעלה עצמית?
כאן הועלתה דוגמה: אם אני שוטף את הפנים שלי, האם זה נחשב שאני מפעיל את עצמי? הרי אני זה שביצע את הפעולה, אבל השתמשתי במים כדי לבצע אותה. האם אני זה ששינה את עצמי, או שמא המים הם אלו שגרמו לשינוי?
גם במקרה של רחיצת ידיים - האם אני זה שגרמתי לשינוי, או שהידיים שלי הן ששינו זו את זו?
האם שינוי שנגרם מגורם פנימי שונה במהותו משינוי שנגרם על ידי גורם חיצוני?
האם אטום מזיז את עצמו?
בהמשך הדיון, ניסינו לקחת את הרעיון לרמה בסיסית יותר.
אם ניקח אטום - האם הוא מזיז את עצמו?
לכאורה, התשובה היא לא. האטום עצמו לא זז בלי גורם חיצוני שמשפיע עליו. אבל אם נביט עמוק יותר, נראה שבתוך האטום יש אלקטרונים שנעים מסביב לגרעין. אז נשאלת השאלה - האם האלקטרונים זזים מעצמם, או שמשהו אחר גורם להם לזוז?
אם נמשיך לחקור את העניין, נגיע לאחת מהנחות היסוד של הפיזיקה: שום דבר בעולם לא משתנה אם לא מופעל עליו כוח חיצוני. כלומר, אם משהו משתנה - מישהו או משהו אחר השפיע עליו.
מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה?
בנקודה זו ניסינו להבין - האם ניתן להגיע לישות הקטנה ביותר, שאינה מורכבת משום דבר נוסף, ולשאול האם היא יכולה להפעיל את עצמה?
אם ישות היא הקטנה ביותר, ללא חלקים פנימיים, אז היא אינה יכולה להשתנות מבפנים, משום שאין בה שום מרכיב פנימי שישפיע עליה. הדבר היחיד שיכול לקרות לה הוא שינוי מקום.
אבל אם היא משנה את מקומה, מי גרם לה לזוז?
אם היא באמת ישות בסיסית ביותר, בלתי ניתנת לחלוקה, והיא בכל זאת זזה - הרי שלכאורה יש לה כוח פנימי שגורם לה לזוז. אבל זה מנוגד להנחת היסוד שלנו שאומרת ששום דבר לא משתנה ללא כוח חיצוני.
דוגמת גוף ונפש
ניסינו להשליך את הרעיון על גוף ונפש.
כאשר אני מזיז את ידי, מי באמת מזיז אותה?
האם היד עצמה מחליטה לזוז, או שהתודעה שלי (הנפש) היא זו שמורה לה לזוז?
ואם התודעה שלי היא זו שגורמת לתנועה, האם התודעה שלי פועלת מכוח עצמה, או שמא גם היא מופעלת על ידי משהו אחר?
דוגמה לכך הובאה מתוך המקורות - כאשר אדם יבוא לבית דין של מעלה, הגוף יאמר: "זה לא אני שחטאתי, זה הנשמה!", והנשמה תאמר: "זה לא אני, זה הגוף!"
האם באמת הגוף או הנשמה אחראים לפעולות, או שהם מופעלים על ידי כוח עליון נוסף?
בסופו של דבר, גם אם נניח שהנפש מפעילה את הגוף, עדיין עולה השאלה - מה מפעיל את הנפש?
דוגמת הפטיש והקיר
הדיון התקדם לכיוון של פעולה והשפעה.
אם אדם לוקח פטיש ומכה בקיר, מה גרם לקיר להישבר?
נראה שהתשובה היא "הפטיש", כי הוא זה שפגע בקיר.
אבל האם הפטיש לבדו גרם לשבירה? הרי מישהו החזיק את הפטיש והפעיל אותו. אם כך, אולי האדם הוא זה ששבר את הקיר?
ואז נשאלת השאלה - האם האדם לבדו היה יכול לשבור את הקיר בלי הפטיש?
נראה שהתשובה היא לא. האדם השתמש בפטיש כדי לבצע את השבירה.
אם כך, מי באמת אחראי לפעולה? האדם, הפטיש, או שניהם יחד?
ניסוי עם מטבעות
ניסינו לבחון את הרעיון באמצעות ניסוי מחשבתי עם מטבעות:
- לקחנו שלושה מטבעות שקל, וסימנו אותם במספרים 1, 2, ו - 3. ...
050-3331-331