איך להפסיק לדחות משימות ולהתחיל לנצל את הזמן?

רבים מאיתנו מתמודדים עם הקושי לנצל את הזמן בצורה יעילה. אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, אבל מוצאים את עצמנו עושים דברים אחרים כמו לגלול בפייסבוק או לצפות בטלוויזיה במקום להתמקד במשימות החשובות. השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא: איך אפשר להפסיק לדחות דברים, להפסיק לבזבז את הזמן, ופשוט להתחיל לפעול?

מדוע הניסיון להבין את הסיבה לדחיינות הוא לפעמים בעצמו בזבוז זמן?

לדברי אליעד כהן, אנשים רבים מתעכבים בניסיון להבין למה הם מבזבזים את הזמן במקום לעשות את המשימה שהם רוצים לעשות. לדוגמה, אם אדם צריך ללמוד למבחן אבל במקום זאת מוצא את עצמו בפייסבוק או צופה בטלוויזיה, הוא נוטה להיכנס לשאלות של "למה אני עושה את זה לעצמי?" או "מדוע אני לא לומד?". כהן מדגיש שהניסיון הזה להבין את הסיבות לכך הוא לפעמים בעצמו בזבוז זמן גדול אף יותר.

לפי אליעד כהן, גם אם שאלת "למה אני דוחה את המשימה?" יכולה להיות מעניינת וחשובה, ברוב המקרים זו אינה הדרך היעילה ביותר לפתור את הבעיה. במקום להשקיע זמן בשאלות מיותרות, הוא מציע פשוט להתחיל לבצע את הפעולה הרצויה, שכן עצם הביצוע מוביל לפתרון הבעיה הרבה יותר מהר וברור מאשר חקירות נפשיות מעמיקות.

למה להתחיל פעולה זה קשה, ואיך הופכים את זה לקל יותר?

אליעד כהן מסביר שהבעיה העיקרית היא ההתחלה. לעיתים קרובות, פעולות מסוימות נראות קשות מאוד לפני שמתחילים לעשות אותן. הוא נותן דוגמאות פרקטיות מאוד:

• אם קשה לך להתאמן, תבחין שלפעמים החלק הקשה הוא רק להתחיל. ברגע שאתה כבר מתאמן, קל לך להמשיך.
• אם אתה צריך לקרוא חומר מסוים אבל דוחה אותו, ברגע שתתחיל לקרוא, תראה שהקריאה זורמת וקלה לך יותר ממה שחשבת.

המסקנה של אליעד כהן מכך היא שהדרך הכי יעילה לנצל את הזמן היא פשוט להתחיל לפעול, בלי להקדיש זמן מוגזם לניתוח הסיבות לדחיינות. "פשוט תעשה", זה הפתרון הפשוט והיעיל ביותר שהוא מציע.

מה יותר חשוב לך כרגע - להבין את הבעיה או לפתור אותה?

אליעד כהן מציג את השאלה הבאה כנקודת מפתח: מה חשוב לך יותר כרגע - להבין את הסיבות לכך שאתה דוחה או לפתור בפועל את הבעיה? למשל, אם נפלת לבור ואתה פצוע, האם תרצה להקדיש זמן להבין איך נפלת לבור, או פשוט לצאת ממנו ולהציל את עצמך? זוהי מטפורה חזקה שכהן משתמש בה כדי להמחיש שכאשר מדובר בבעיות של דחיינות וניצול זמן, לעיתים עדיף פשוט לפתור את הבעיה באופן מעשי במקום להסתבך בניתוח הסיבות.

האם תמיד כדאי להימנע מניתוח הסיבות לדחיינות?

אליעד כהן מדגיש שהגישה של "פשוט לעשות" אינה תמיד הפתרון היחיד. לפעמים, אם האדם אינו מצליח לפעול באופן ישיר, יש מקום לבדיקה עמוקה יותר של הסיבות שמונעות ממנו לעשות את הדבר שהוא רוצה לעשות:

• האם המטרה באמת ברורה לך?
• האם הדרך להשגת המטרה מובנת?
• האם קיימת התנגדות רגשית או סיבה פנימית שמונעת ממך לפעול?

אם לאחר שניסית לפעול באופן פשוט וישיר לא הצלחת, אליעד כהן ממליץ אז לעבור לשלב הבא של בדיקת עומק. רק אז כדאי לנסות להבין לעומק את המניעים הפסיכולוגיים ואת הסיבות הרגשיות או הפנימיות לחוסר העשייה.

כיצד לדעת מתי פשוט לפעול ומתי לחקור לעומק?

ההבחנה בין המצבים היא פשוטה: אם אתה מסוגל לפעול באופן ישיר ומיידי, עשה זאת ללא היסוס. אם אינך מצליח לבצע את הפעולה הרצויה למרות ניסיון ישיר - זה הזמן לבדוק את הסיבות לעומק. אליעד כהן מדגיש כי לא תמיד חייבים להתחיל בניתוח ובחקירה, אפשר לנסות קודם לפעול באופן ישיר, ורק אם הדבר נכשל, אז מומלץ לעבור לשלב של הבנת המניעים העמוקים.

סיכום כללי של אליעד כהן על ניצול זמן ודחיינות

אליעד כהן מסכם את הנושא בכך שלעיתים הדרך הטובה ביותר לנצל את הזמן היא פשוט לעשות את הפעולה הרצויה. אל תבזבז את הזמן בשאלות מיותרות וחקירות ארוכות. פשוט קח את עצמך בידיים והתחל לבצע. רק אם תגלה שלא הצלחת לפעול בפועל, אז יהיה מקום לשאול שאלות מעמיקות ולהבין את הסיבות.