5:06עישון סיגריות, גמילה מעישון, הפסקת סיגריות, לא לעשן או כן לעשן, להפסיק לעשן, גלגול נשמות
למה אנשים סובלים מהעישון וגם מהגמילה?
אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית בעישון סיגריות ובגמילה מעישון היא סבל שנובע מתוך תחושת חוסר. אם אדם מעשן, הוא סובל מכך שהוא מעשן ומעוניין להפסיק, ואם הוא אינו מעשן, הוא סובל מהחיסרון של הסיגריה. בשני המקרים מדובר באותו עיקרון של סבל, רק בצורה שונה. לדוגמה, אדם שמעשן אומר לעצמו "למה אני לא יכול פשוט להפסיק לעשן?" ואדם שלא מעשן שואל "למה אני לא יכול ליהנות מסיגריה?". בשני המצבים, מדובר בתחושה של חסר וקונפליקט פנימי.
אליעד מציין שגם הרצון להפסיק לעשן הוא בעצמו סוג של חוסר: "למה אני חייב להיגמל מסיגריות? למה אני לא בסדר כמו שאני?" זהו למעשה עוד ביטוי לחוסר פנימי ותחושת אי שלמות. גם כשאדם מנסה לטפל בחוסר זה על ידי הפסקת העישון, הוא בעצם רק מחליף חוסר אחד בחוסר אחר. אליעד מדגיש שאין שום מצב שיפתור לחלוטין את תחושת החוסר הזו כל עוד לא מטפלים בשורש שלה.
איך קשורה תאוות הסיגריות לגלגול נשמות?
אליעד כהן מביא דוגמה מורכבת יותר כדי להסביר את הקשר בין התלות הרגשית בסיגריה לבין התופעה של גלגול נשמות. אליעד מסביר, שאם אדם נפטר ויש לו עדיין רצון לסיגריה, אותה תלות רגשית עשויה לגרום לו לחזור לעולם, כלומר, "להתגלגל מחדש", רק כדי לחוות שוב את תחושת העישון.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת: נניח שיש לך בחירה חופשית לאחר המוות אם לחזור לעולם או לא. רוב האנשים יטענו שהם לא היו חוזרים לעולם אחרי שכבר עזבו אותו. אבל בפועל, רוב מי שחווה מוות קליני ורוב האנשים שמתו והיו במצבים דומים, כן רצו לחזור. הם אומרים משפטים כמו "ראיתי את האור, דאגתי למשפחה, יש לי שליחות". אבל אליעד טוען שמאחורי ההחלטה הזו לחזור, עומדת לרוב תלות רגשית כלשהי, כמו התשוקה לסיגריה.
הוא מסביר שאם לאחר המוות נשאר לאדם רצון רגשי לעשן, זה יוצר אצלו מצוקה נפשית חזקה. לאחר המוות, מכיוון שאין לו גוף הוא לא יכול לעשן, אבל הרצון ממשיך להציק לו. ואז הוא עשוי להגיע למצב שבו הוא מחליט לחזור לעולם - להתגלגל שוב - רק בשביל לעשן סיגריה. כלומר, התלות הרגשית והרצון להרגיש שוב את ההנאה מסיגריה גורמים לו לחזור לגלגול נוסף. אליעד מוסיף שזה נכון לא רק לגבי סיגריות, אלא גם לגבי כל התמכרות או תלות רגשית אחרת.
האם תלות רגשית קשורה רק לסיגריות?
אליעד מדגיש שהבעיה אינה רק בסיגריות, אלא בכל סוג של תלות רגשית. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם שמאוד אוהב לצפות בסרטים, אם הוא יאבד את ראייתו, הוא ייכנס לדיכאון. כלומר, כל דבר שיש בו תלות רגשית, ברגע שהוא חסר - יוצר סבל. אדם תלוי רגשית בדבר מסוים לא יכול לחוש שלמות אם הדבר הזה חסר לו.
איך ניתן להפסיק לסבול מהתלות הרגשית?
אליעד מסביר שהפתרון היחיד להפסקת הסבל מהתלות הרגשית הוא להבין שהחסר עצמו הוא מושלם. הוא מסביר בצורה מפורטת, שאם האדם יצליח להבין לעומק שהחסר, הצמצום, הזמן והמקום - כולם למעשה אחד מוחלט, כלומר, הכל מושלם כפי שהוא, אז הוא יוכל לחוות את המציאות בצורה אחרת לחלוטין. ברגע שאדם מבין שהחיסרון עצמו הוא סוג של שלמות, הוא כבר לא סובל מהתחושה של חוסר או חיסרון.
אליעד מדגיש שזהו בדיוק התהליך של הבנת המציאות לעומק: להבין שכל הצמצומים, כולל הצמצום של הסיגריה או של הרצון להיגמל מסיגריות, הם ביטוי של אותה שלמות מוחלטת. אם אדם מגיע להבנה הזו, הוא יכול לעשן או לא לעשן - בשני המקרים הוא יחווה שלמות. העישון או ההימנעות מעישון כבר לא יהיו משמעותיים, כי הוא חווה שלמות גם בתוך תחושת החסר.
בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמטרה היא לא בהכרח להפסיק לעשן, אלא להגיע להבנה שכל דבר שקורה הוא חלק משלמות אחת. כשאדם מגיע להכרה הזאת, הוא מפסיק לסבול מהתלות בסיגריה או מכל חוסר אחר, מפני שהוא מבין שהכל כבר מושלם.
אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית בעישון סיגריות ובגמילה מעישון היא סבל שנובע מתוך תחושת חוסר. אם אדם מעשן, הוא סובל מכך שהוא מעשן ומעוניין להפסיק, ואם הוא אינו מעשן, הוא סובל מהחיסרון של הסיגריה. בשני המקרים מדובר באותו עיקרון של סבל, רק בצורה שונה. לדוגמה, אדם שמעשן אומר לעצמו "למה אני לא יכול פשוט להפסיק לעשן?" ואדם שלא מעשן שואל "למה אני לא יכול ליהנות מסיגריה?". בשני המצבים, מדובר בתחושה של חסר וקונפליקט פנימי.
אליעד מציין שגם הרצון להפסיק לעשן הוא בעצמו סוג של חוסר: "למה אני חייב להיגמל מסיגריות? למה אני לא בסדר כמו שאני?" זהו למעשה עוד ביטוי לחוסר פנימי ותחושת אי שלמות. גם כשאדם מנסה לטפל בחוסר זה על ידי הפסקת העישון, הוא בעצם רק מחליף חוסר אחד בחוסר אחר. אליעד מדגיש שאין שום מצב שיפתור לחלוטין את תחושת החוסר הזו כל עוד לא מטפלים בשורש שלה.
איך קשורה תאוות הסיגריות לגלגול נשמות?
אליעד כהן מביא דוגמה מורכבת יותר כדי להסביר את הקשר בין התלות הרגשית בסיגריה לבין התופעה של גלגול נשמות. אליעד מסביר, שאם אדם נפטר ויש לו עדיין רצון לסיגריה, אותה תלות רגשית עשויה לגרום לו לחזור לעולם, כלומר, "להתגלגל מחדש", רק כדי לחוות שוב את תחושת העישון.
אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת: נניח שיש לך בחירה חופשית לאחר המוות אם לחזור לעולם או לא. רוב האנשים יטענו שהם לא היו חוזרים לעולם אחרי שכבר עזבו אותו. אבל בפועל, רוב מי שחווה מוות קליני ורוב האנשים שמתו והיו במצבים דומים, כן רצו לחזור. הם אומרים משפטים כמו "ראיתי את האור, דאגתי למשפחה, יש לי שליחות". אבל אליעד טוען שמאחורי ההחלטה הזו לחזור, עומדת לרוב תלות רגשית כלשהי, כמו התשוקה לסיגריה.
הוא מסביר שאם לאחר המוות נשאר לאדם רצון רגשי לעשן, זה יוצר אצלו מצוקה נפשית חזקה. לאחר המוות, מכיוון שאין לו גוף הוא לא יכול לעשן, אבל הרצון ממשיך להציק לו. ואז הוא עשוי להגיע למצב שבו הוא מחליט לחזור לעולם - להתגלגל שוב - רק בשביל לעשן סיגריה. כלומר, התלות הרגשית והרצון להרגיש שוב את ההנאה מסיגריה גורמים לו לחזור לגלגול נוסף. אליעד מוסיף שזה נכון לא רק לגבי סיגריות, אלא גם לגבי כל התמכרות או תלות רגשית אחרת.
האם תלות רגשית קשורה רק לסיגריות?
אליעד מדגיש שהבעיה אינה רק בסיגריות, אלא בכל סוג של תלות רגשית. הוא נותן דוגמה נוספת: אדם שמאוד אוהב לצפות בסרטים, אם הוא יאבד את ראייתו, הוא ייכנס לדיכאון. כלומר, כל דבר שיש בו תלות רגשית, ברגע שהוא חסר - יוצר סבל. אדם תלוי רגשית בדבר מסוים לא יכול לחוש שלמות אם הדבר הזה חסר לו.
איך ניתן להפסיק לסבול מהתלות הרגשית?
אליעד מסביר שהפתרון היחיד להפסקת הסבל מהתלות הרגשית הוא להבין שהחסר עצמו הוא מושלם. הוא מסביר בצורה מפורטת, שאם האדם יצליח להבין לעומק שהחסר, הצמצום, הזמן והמקום - כולם למעשה אחד מוחלט, כלומר, הכל מושלם כפי שהוא, אז הוא יוכל לחוות את המציאות בצורה אחרת לחלוטין. ברגע שאדם מבין שהחיסרון עצמו הוא סוג של שלמות, הוא כבר לא סובל מהתחושה של חוסר או חיסרון.
אליעד מדגיש שזהו בדיוק התהליך של הבנת המציאות לעומק: להבין שכל הצמצומים, כולל הצמצום של הסיגריה או של הרצון להיגמל מסיגריות, הם ביטוי של אותה שלמות מוחלטת. אם אדם מגיע להבנה הזו, הוא יכול לעשן או לא לעשן - בשני המקרים הוא יחווה שלמות. העישון או ההימנעות מעישון כבר לא יהיו משמעותיים, כי הוא חווה שלמות גם בתוך תחושת החסר.
בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמטרה היא לא בהכרח להפסיק לעשן, אלא להגיע להבנה שכל דבר שקורה הוא חלק משלמות אחת. כשאדם מגיע להכרה הזאת, הוא מפסיק לסבול מהתלות בסיגריה או מכל חוסר אחר, מפני שהוא מבין שהכל כבר מושלם.
- איך להפסיק לעשן סיגריות?
- מהי תלות רגשית בסיגריה?
- למה אנשים חוזרים בגלגול נשמות?
- איך להתמודד עם תחושת חוסר?
- מה הקשר בין עישון לדיכאון?
- האם אפשר להפסיק לסבול מחוסר?
- האם החסר הוא מושלם?
ש: אני זוכר שדיברתי איתי פעם.
אליעד: מה הנושא קודם?
ש: הסיגריות.
אליעד: הסיגריות כן.
ש: מה הסיפור מה הדעה שלך לגבי העניין חוץ מזה שאנחנו יודעים שזה לא בריא.
אליעד: מה דעתך לגבי כל דבר אחר מה השאלה?
ש: לא אבל אז דיברת איתי על הקטע שזה תאווה שאתה כאילו.
אליעד: בפשיטות.
ש: בפשיטות כן.
אליעד: אם אתה מעשן זה אומר שאתה סובל מזה שאתה מעשן אבל גם אם אתה לא מעשן אתה סובל מזה שאתה לא מעשן.
ש: נכון.
אליעד: יפה עכשיו או שתבין למה אתה סובל או שתסבול בין אם אתה מעשן ובין אם אתה לא מעשן, מי שמעשן סובל מזה שהוא מעשן הוא אומר "למה אני לא יכול לא לעשן?" ומי שלא מעשן סובל הוא אומר "למה אני לא מעשן למה אני לא יכול לעשן?" שניהם סובלים.
ש: כן אבל אז דיברתי על איזה.
אליעד: תקשיב אני מסביר לך עוד פעם לא נשנה עכשיו את הגלגל יש יתרונות וחסרונות העישון ממלא אצלך צורך אבל גם בלעדיו יהיה לך חסר לא משנה איך תסובב את זה בסוף חסר לך.
ש: לא אבל אמרת פעם שאתה מגיע זה נסחב איתך או כזה.
אליעד: מה? זה נושא אחר זה היה בדימוי שהבן אדם כאילו, מה שהיה בדימוי זה שבן אדם "חוזר בגלגול לעולם" כי הוא מת לסיגריה וזה אמרתי לה פעם, מה זאת אומרת הכוונה היא שבוא נניח לצורך העניין בא נניח שלאדם יש בחירה חופשית אם לחזור לפה או לא נניח, בא נניח בסדר דיון תיאורטי אתה מת עזבת את הגוף ועכשיו יש לך אפשרות לחזור או לא לחזור.
רוב האנשים אומרים "אני אחזור מה פתאום לא רוצה עד שעזבתי לחזור" אבל מה שקורה שבפועל רוב האנשים שמתו מוות קליני חזרו למרות שכל אלה שמתו מוות קליני חזרו, כל השאר לא מתו מוות קליני הם מתו מוות לגמרי אבל אלה שחזרו רובם אמרו שהם רצו לחזור הם אומרים "ראיתי את האור ראיתי זה ורציתי לחזור כי דאגתי לאשתי והילדים יש לי שליחות לבצע", בסדר הרעיון הוא עכשיו ובוא נניח שכבר מתת לגמרי בא נניח שעזבת את הגוף לגמרי בסדר אבל אתה עכשיו רוצה ליהנות איך תהנה.
באסוציאציה בראש מתחבר לך "דיכאון סיגריה, אבל אין לי גוף איך אני אעשן סיגריה" אז מה אתה עושה אתה הולך ורואה אותם מעשנים אז אתה נכנס לדיכאונות אתה אומר "אני רוצה להרגיש את הסיגריה", אתה אומר "רגע אבל עכשיו אני אחזור אבל אין לי גוף איך אני אעשן" אתה אומר "מה עכשיו אני אחזור לעולם בשביל סיגריה" אתה מבין, עכשיו זה יכול להיות כל שיגעון אחר אתה מבין ואז אתה אומר "טוב עוד סבב".
אני לא אומר שעוד סבב זה רע אני בטוח שאני אחזור בעוד גלגול, איך אני יודע כי כבר בתוך אלוהים הגעתי לפה הרי פעם כאלוהים החלטתי להיות פה אז ברור שמפה אני אחזור לעוד סבב פה אין שום רע פה אין שום רע בזה שרע. בסדר אני אומר אבל העיקרון אם אתה חושב שזה רע בזה שרע אז תבין שאתה תחזור בשביל הסיגריה כאילו אם אתה תלוי, אתה בעצם תלוי רגשית יש לך תלות רגשית התודעה שלך, בן אדם נגיד שרגיל ליהנות מצפייה בסרטים ויום אחד הוא יהיה עיוור הוא יהיה בדיכאון מה לא ברור בזה זהו.
ש: לא מאוד ברור זה נובע מתחושת חוסר כלשהו נכון?
אליעד: כן.
ש: אז זאת אומרת שאם הרצון שלך הוא להפסיק לעשן.
אליעד: זה גם חוסר.
ש: אוקי אז אתה צריך לטפל בתחושת חוסר המקורית שבאה לידי ביטוי רק בסיגריה ואצל מישהו אחר היא תבוא באיזושהי אובססיה אחרת?
אליעד: אצל אחד יש לו חוסר זה מתבטא בזה שהוא מעשן ואצל אחד יש לו חוסר וזה מתבטא בזה שהוא לא רוצה לעשן, גם להגיד "אני רוצה להיגמל מסיגריה" גם זה חוסר מה אכפת לך שאתה מעשן "לא, לא מתאים לי" גם זה חוסר שניהם זה חוסר, גם יש אחד שרע לו מזה שהוא לא מעשן ויש אחד שרע לו מזה שהוא מעשן שניהם רע להם ויש אחד שרע לו מזה שהוא לא יודע איך ליהנות מסיגריה לא משנה כל אחד יש לו חסר לא משנה איך תסובב את זה.
ש: את המניע חסר לו.
אליעד: נכון אלא אם כן תבין שהחסר הוא מושלם וזה מה שאנחנו עושים פה, מה זאת אומרת תבין שהחסר הוא מושלם אם תבין שהחסר הצמצום הזמן המקום הם אחד, אם תבין שהצמצומים האלה הם בעצם אחד מוחלט אם תבין שזה מוחלט אחד אז תחווה כל דבר כמושלם ואז אתה או שתעשן או שלא תעשן ואם תעשן או שזה יהיה במלאות או שזה לא יהיה במלאות ואם לא תעשן לא משנה כבר, זה לא משנה זה כבר לא משנה אם רצון בלי רצון טוב לך זה כבר לא משנה כל צורה זה חסר עם מלאות כל חסר אבל אז אתה חווה את החסר אחרת. הבנו את עניין הסיגריות?
אליעד: מה הנושא קודם?
ש: הסיגריות.
אליעד: הסיגריות כן.
ש: מה הסיפור מה הדעה שלך לגבי העניין חוץ מזה שאנחנו יודעים שזה לא בריא.
אליעד: מה דעתך לגבי כל דבר אחר מה השאלה?
ש: לא אבל אז דיברת איתי על הקטע שזה תאווה שאתה כאילו.
אליעד: בפשיטות.
ש: בפשיטות כן.
אליעד: אם אתה מעשן זה אומר שאתה סובל מזה שאתה מעשן אבל גם אם אתה לא מעשן אתה סובל מזה שאתה לא מעשן.
ש: נכון.
אליעד: יפה עכשיו או שתבין למה אתה סובל או שתסבול בין אם אתה מעשן ובין אם אתה לא מעשן, מי שמעשן סובל מזה שהוא מעשן הוא אומר "למה אני לא יכול לא לעשן?" ומי שלא מעשן סובל הוא אומר "למה אני לא מעשן למה אני לא יכול לעשן?" שניהם סובלים.
ש: כן אבל אז דיברתי על איזה.
אליעד: תקשיב אני מסביר לך עוד פעם לא נשנה עכשיו את הגלגל יש יתרונות וחסרונות העישון ממלא אצלך צורך אבל גם בלעדיו יהיה לך חסר לא משנה איך תסובב את זה בסוף חסר לך.
ש: לא אבל אמרת פעם שאתה מגיע זה נסחב איתך או כזה.
אליעד: מה? זה נושא אחר זה היה בדימוי שהבן אדם כאילו, מה שהיה בדימוי זה שבן אדם "חוזר בגלגול לעולם" כי הוא מת לסיגריה וזה אמרתי לה פעם, מה זאת אומרת הכוונה היא שבוא נניח לצורך העניין בא נניח שלאדם יש בחירה חופשית אם לחזור לפה או לא נניח, בא נניח בסדר דיון תיאורטי אתה מת עזבת את הגוף ועכשיו יש לך אפשרות לחזור או לא לחזור.
רוב האנשים אומרים "אני אחזור מה פתאום לא רוצה עד שעזבתי לחזור" אבל מה שקורה שבפועל רוב האנשים שמתו מוות קליני חזרו למרות שכל אלה שמתו מוות קליני חזרו, כל השאר לא מתו מוות קליני הם מתו מוות לגמרי אבל אלה שחזרו רובם אמרו שהם רצו לחזור הם אומרים "ראיתי את האור ראיתי זה ורציתי לחזור כי דאגתי לאשתי והילדים יש לי שליחות לבצע", בסדר הרעיון הוא עכשיו ובוא נניח שכבר מתת לגמרי בא נניח שעזבת את הגוף לגמרי בסדר אבל אתה עכשיו רוצה ליהנות איך תהנה.
באסוציאציה בראש מתחבר לך "דיכאון סיגריה, אבל אין לי גוף איך אני אעשן סיגריה" אז מה אתה עושה אתה הולך ורואה אותם מעשנים אז אתה נכנס לדיכאונות אתה אומר "אני רוצה להרגיש את הסיגריה", אתה אומר "רגע אבל עכשיו אני אחזור אבל אין לי גוף איך אני אעשן" אתה אומר "מה עכשיו אני אחזור לעולם בשביל סיגריה" אתה מבין, עכשיו זה יכול להיות כל שיגעון אחר אתה מבין ואז אתה אומר "טוב עוד סבב".
אני לא אומר שעוד סבב זה רע אני בטוח שאני אחזור בעוד גלגול, איך אני יודע כי כבר בתוך אלוהים הגעתי לפה הרי פעם כאלוהים החלטתי להיות פה אז ברור שמפה אני אחזור לעוד סבב פה אין שום רע פה אין שום רע בזה שרע. בסדר אני אומר אבל העיקרון אם אתה חושב שזה רע בזה שרע אז תבין שאתה תחזור בשביל הסיגריה כאילו אם אתה תלוי, אתה בעצם תלוי רגשית יש לך תלות רגשית התודעה שלך, בן אדם נגיד שרגיל ליהנות מצפייה בסרטים ויום אחד הוא יהיה עיוור הוא יהיה בדיכאון מה לא ברור בזה זהו.
ש: לא מאוד ברור זה נובע מתחושת חוסר כלשהו נכון?
אליעד: כן.
ש: אז זאת אומרת שאם הרצון שלך הוא להפסיק לעשן.
אליעד: זה גם חוסר.
ש: אוקי אז אתה צריך לטפל בתחושת חוסר המקורית שבאה לידי ביטוי רק בסיגריה ואצל מישהו אחר היא תבוא באיזושהי אובססיה אחרת?
אליעד: אצל אחד יש לו חוסר זה מתבטא בזה שהוא מעשן ואצל אחד יש לו חוסר וזה מתבטא בזה שהוא לא רוצה לעשן, גם להגיד "אני רוצה להיגמל מסיגריה" גם זה חוסר מה אכפת לך שאתה מעשן "לא, לא מתאים לי" גם זה חוסר שניהם זה חוסר, גם יש אחד שרע לו מזה שהוא לא מעשן ויש אחד שרע לו מזה שהוא מעשן שניהם רע להם ויש אחד שרע לו מזה שהוא לא יודע איך ליהנות מסיגריה לא משנה כל אחד יש לו חסר לא משנה איך תסובב את זה.
ש: את המניע חסר לו.
אליעד: נכון אלא אם כן תבין שהחסר הוא מושלם וזה מה שאנחנו עושים פה, מה זאת אומרת תבין שהחסר הוא מושלם אם תבין שהחסר הצמצום הזמן המקום הם אחד, אם תבין שהצמצומים האלה הם בעצם אחד מוחלט אם תבין שזה מוחלט אחד אז תחווה כל דבר כמושלם ואז אתה או שתעשן או שלא תעשן ואם תעשן או שזה יהיה במלאות או שזה לא יהיה במלאות ואם לא תעשן לא משנה כבר, זה לא משנה זה כבר לא משנה אם רצון בלי רצון טוב לך זה כבר לא משנה כל צורה זה חסר עם מלאות כל חסר אבל אז אתה חווה את החסר אחרת. הבנו את עניין הסיגריות?
050-3331-331