כדי להבין מדוע יש רע ומה טוב בכך שיש רע, לשם כך צריך לחשוב על עולם שכולו טוב, דהיינו, על עולם שיש בו רק טוב. ברגע שנבין מהו עולם שכולו טוב, על ידי זה נוכל להבין מה טוב יותר בכך שיש רע. כי אם נמצא חיסרון כלשהו בעולם שיש בו רק טוב, הרי שמצאנו את היתרון שיש בכך שקיים רע.

אז נגדיר: עולם שכולו טוב היינו עולם שבו יש אך ורק טוב. היינו עולם שבו לעולם האדם לא מרגיש רע כלשהו אלא אך ורק טוב תמיד. נעצור לרגע ונתבונן על העולם הזה שכולו טוב. האם יש בו משהו רע?

לכאורה, אם נתאמץ לחשוב על מה רע בעולם שכולו טוב, לכאורה נוכל למצוא כל מיני דברים שהופכים את העולם הזה שכולו טוב למקום שיש בו גם רע. ואם כן לכאורה עולם שכולו טוב יש בו גם רע. ואם כן ניתן למצוא גם צדדים חיוביים בכך שיש רע בעולם שיש בו טוב וגם רע.

אלא שהמחשבה הזאת שמוצאת פגמים בעולם שבו יש רק טוב, היא מחשבה שקיימת רק בעולם שיש בו גם טוב וגם רע. היינו כי מצד האדם שנמצא בעולם של טוב ורע, מצידו כאשר הוא מסתכל על אדם שנמצא בעולם שכולו טוב, מצידו נדמה לו שיש שם רע. אך אם נסתכל על עולם שכולו טוב מצד האדם שנמצא בתוך העולם שכולו טוב, הרי שמצידו הכל טוב שם ללא שום רע כלל.

ז"א אפשרי לומר שאולי אין אפשרות לעולם כזה. אך בהנחה שיש עולם כזה, האדם שנמצא בעולם הזה מרגיש אך ורק טוב ללא שום רע. כי עצם ההגדרה היא עולם שבו האדם מרגיש רק טוב. וממילא התשובה לשאלה האם יש משהו רק בלהיות בעולם שכולו טוב, התשובה היא: לא. משום שבעולם שכולו טוב האדם לא מרגיש רע. ולא משנה למה וכיצד הוא לא מרגיש רע, העיקר שהוא מרגיש רק טוב תמיד.

נמצא אם כן, כי עולם שכולו טוב, הוא אכן כולו טוב ללא שום רע. לפחות ביחס לזה שנמצא בתוכו. ואם כן נשאלת השאלה אם באמת עולם שכולו טוב הוא כולו טוב, אז מדוע באמת יש רע בעולם שיש בו טוב ורע. מה טוב בכך שיש רע?

ואם נתבונן בעניין הזה נראה, כי קיימת האפשרות הבאה. והיא שלמרות שבעולם שכולו טוב יש אך ורק טוב. כי הרי מעצם הגדרתו הוא כולו טוב. יחד עם זאת קיימת אפשרות לומר שבעולם אחר כלשהו יכול להיות מצב טוב יותר. ז"א גם אם אומרים שלאדם שחי בעולם שכולו טוב, מצבו הוא שתמיד אך ורק טוב לו, הרי שעדיין יכול להיות שבעולם אחר מצבו יהיה טוב יותר.

ואם כן, יכול להיות שלמרות שבעולם שכולו טוב יש רק טוב, עדיין יכול להיות שבעולם שיש בו טוב ורע, הרי שבעולם כזה טוב יותר מאשר בעולם שיש בו רק טוב.

ולכאורה יש כאן שאלה. והיא שלא יתכן שיהיה יותר טוב מאשר בעולם שיש בו רק טוב. כי ברגע שאומרים שיש משהו שהוא יותר טוב מאשר עולם שבו הכל טוב, הרי שהמשמעות היא שבאותו העולם שכולו טוב יש גם רע. וזה כבר לא אפשרי מעצם ההגדרה שהוא עולם שכולו טוב. אז כיצד אפשרי לומר שישנה אפשרות שיהיה טוב יותר מאשר בעולם שכולו טוב?

והתשובה היא, כי נכון, מצד האמת מאחר שקיים טוב יותר, הרי שהטוב פחות ממנו יש בו גם רע. אז מדוע אנחנו אומרים שבעולם שכולו טוב מרגישים רק טוב, אם אנחנו אומרים מהצד השני שיכול להיות עולם אחר שבו טוב יותר? כי הרי ברגע שאומרים שיש עולם אחר טוב יותר, הרי המשמעות היא שאותם האנשים בעולם שכולו טוב, הרי שהם מרגישים רע כלשהו. כי אחרת לא היה יכול להיות טוב יותר. אז כיצד בעצם תיתכן האפשרות לעולם שכולו טוב, אך שיש טוב ממנו?

תשובה: רע הוא רע רק כאשר האדם שחווה אותו חווה אותו כרע. ז"א הרע קיים רק כאשר האדם מרגיש שרע לו. אם ישנו מצב שמוגדר כרע, אך האדם לא מרגיש בו רע, הרי שמצידו של האדם הרע לא קיים. היינו שרע קיים רק כאשר האדם חווה תחושה של חיסרון כלשהו. כאשר האדם לא חווה שום תחושה של חסר, הרי שהוא לא מרגיש רע אלא רק טוב. וא"כ המשמעות היא שאפשר להרגיש רק טוב, אך עדיין להרגיש טוב יותר.

ונשאל: הרי טוב משמעותו היא למלא את תחושת החיסרון של האדם. אז אם האדם כבר מרגיש טוב בשלמות, ללא שום תחושת חסר, כיצד בדיוק הוא יכול להרגיש טוב יותר?

ונשיב: הדבר דומה לכלי מלא מים בשלמות ללא חסר כלשהו. מצד אחד הכלי מלא בשלמות ללא שום חיסרון. אך מהצד השני קיימת האפשרות למצב של שלמות גדולה יותר, דהיינו, מצב של כלי קיבול גדול יותר שגם הוא מלא עד סופו ללא חסר כלשהו.

ז"א ניתן להבין כי קיימת האפשרות לשלמות אחת גדולה משלמות אחרת מצד זה שחווה את השלמות. כאשר ההבדל בין השלמויות הוא מהצד של זה שחווה אותו. דהיינו, האדם יכול לחוות מילוי של הרצון...