אם אתה יודע שטוב לך, אז לא באמת טוב לך...והמשמעות של האור, נובעת מהחושך. וכאשר האדם חושב שהוא נמצא באור ושטוב לו, הרי שזה רק משום שבתוכו יש גם תודעה, של רע ושל חושך. כי הטועים חושבים, שהרע קיים כדי שתהיה משמעות לטוב. והם טועים, משום שכל טוב שבו אתה יודע שטוב לך, הרי שהוא בכלל לא טוב אלא גם רק רע. כי מי שלא מרגיש רע בכלל, לא יודע שהוא מרגיש טוב, אלא הוא מרגיש טוב אמיתי בשלמות, בלי לדעת את זה (ואולי להפך? התבאר במקום אחר). ואם האדם יודע שטוב לו, הרי שבתודעה שלו, עדיין יש חוויה של רע, וממילא...