אוקי לפעמים בן אדם מגיע לסיטואציה שבה טוב לו במקום אחד וטוב לו גם במקום אחר אבל למזלו הגרוע כשהוא נמצא, לדוגמא נגיד בן אדם העבודה מעניינת אותו וגם החופש הסוף שבוע מעניין אותו החופשה מעניינת אותו עכשיו אם בן אדם הוא בריא בנפשו או נחשב בריא בנפשו אז בסוף שבוע הוא נהנה בסוף שבוע ובעבודה הוא נהנה מהעבודה אבל אם הוא לא בריא בנפשו אז בעבודה הוא מקטר למה הוא לא בסוף שבוע ובסוף שבוע הוא אומר "משעמם לי אני רוצה להיות בעבודה". עכשיו השאלה היא מה עושים, זה הבנו את הסיפור?

ש: כן הגדרת פה איזה משהו.

אליעד: נכון יש שני מצבים נתונים עבודה סוף שבוע, סוף שבוע יש לו יתרונות וחסרונות בעבודה יש יתרונות וחסרונות. עכשיו יש בן אדם שאומר "אני לא אכפת לי איפה אני נמצא אני נהנה מהיתרונות אם אני בעבודה אני אסתכל על היתרונות ואם אני בסוף שבוע אסתכל על היתרונות של הסוף שבוע".

ש: השכל אומר שזה בלתי אפשרי.

אליעד: אוקי אני שמח מאוד ויש בן אדם אחר שאומר, השכל שלך כרגע אומר שזה בלתי אפשרי.

ש: השכל שלי כרגע אומר.

אליעד: אוקי השכל שלי אומר אחרת אפשר.

ש: לא אני לא מדבר על זה.

אליעד: אז עכשיו אני אדבר על זה.

ש: לא כי.

אליעד: אבל עכשיו אני מדבר על זה, זה בדיוק מה שאני מדבר עכשיו.

ש: אוקי.

אליעד: יש בן אדם אחר שאומר "לא כשאני בעבודה" הוא לא אומר את זה אבל עובדתית כשהוא בעבודה רע לו מזה שהוא בעבודה שהוא לא בחופש וכשהוא בחופש רע לו. יפה עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה ממה זה נובע אז התשובה היא כזאת, נכון זאת השאלה? יפה. במקום ליהנות משני העולמות הוא סובל משני העולמות פה הוא סובל שהוא לא שם ושם הוא סובל שהוא לא פה.

מה עושים? תשובה כזאת אם בן אדם מנקודת המוצא שלו רוצה להרגיש שלמות שהוא מלכתחילה בא לכדור הארץ הוא אומר "אני רוצה שהכל יהיה כרצוני רוצה להרגיש רק טוב לא מוכן להתפשר על כלום רוצה שהכל יהיה פרפקט איך שאני רוצה" אז לא משנה מה תיתן לו תמיד יהיה לו את החיסרון, אם הוא בעבודה ירצה את הבית בבית ירצה את העבודה בים רוצה פה ופה רוצה אחרת תמיד.

לעומת זאת אם בן אדם בתפיסה המרכזית שלו מלכתחילה אומר "אני לא מצפה פה להרגיש שלמות אני מלכתחילה יודע שלא משנה מה אני אעשה יהיה לו איזה חיסרון" אז ממילא בא לו משהו הוא אומר "אוקי יש חיסרון יתרון נהנה מהיתרון וגם רואה את החיסרון לא מתכחש אבל נהנה מהיתרון" ובמקום אחר נהנה מהיתרון, זאת אומרת שהסיבה שהבן אדם בעצם לא מצליח ליהנות מיתרונות יחסיים היא בגלל שהוא מצפה ליתרון מוחלט בן אדם שאומר "אני רוצה שלמות מוחלטת" לכן הוא לא נהנה מהיחסי.

עכשיו אם אומר "רגע אבל אני רוצה שלמות מוחלטת אני רוצה רק יתרון" נגיד שבן אדם יגיד "אוקי הבנתי שהסיבה שאני לא נהנה פה ולא נהנה פה כי אני תמיד רוצה 100% ואני לא מוכן להסתפק בפחות מ - 100%", עכשיו יש מישהו שאמר "רגע אבל יש אנשים שגם מצליחים ליהנות פה ופה" אבל הם לא באמת מצפים ל - 100% כי הם לא באמת שמחים באיזה זה הם כאילו בסדר פה ובסדר פה והם זורמים כזה הם לא באמת מאושרים הם פשוט מדחיקים את החזרה "עוד פעם מתחיל".

עכשיו אם בן אדם אומר "רגע אחד אם אני רוצה את היתרונות פה ואת היתרונות פה" אז מה אני אומר לו אל תרצה מוחלט הוא אומר "רגע אבל אני כן רוצה מוחלט מה אני עושה עם זה שאני רוצה להיות מושלם באופן מוחלט?" תשובה אתה רוצה להיות מאושר באופן מוחלט תבין שאין לזה שום קודם כל תנתק ניתוק זיקה בין מה שקורה לך לבין האושר שלך, כל הרעיון של אושר מוחלט הוא בכלל תלוי ממה שקורה לך בתוך המוח בכמה אתה אמיתי עם עצמך בכמה אתה מבין את עצמך ואם אתה מספיק אמיתי עם עצמך אתה בסופו של דבר לא מבדיל בין דבר להיפוכו ואין שום חיסרון אתה מאושר באופן מוחלט.

אבל אם אתה לא הולך לכיוון הפנימי בחיצוני אין מוחלט ואם אתה תחפש את המוחלט בחיצוני אתה תידפק תמיד, זאת אומרת אם אתה אומר לעצמך "אני ארגיש טוב, אם אני רוצה להרגיש מאושר ב - 100% רק מבפנים אני לא מחפש יותר דברים שיעשו אותי מאושר עם ב - 100%" כהגדרה "אני לא מחפש שום דבר שיעשה אותי מאושר 100%".

עכשיו "ומה עם זה שאני כן רוצה להיות מאושר ב - 100%?" תשובה אני אשיג את זה מבפנים, איך "אני אלמד אתבונן במה שאנחנו מסבירים פה" עד שתהיה מאושר ב - 100% אבל בחיצוני אתה לא מחפש כי אם אתה תלך החוצה ותגיד "אני רוצה להיות מאושר ב - 100%" מובטח לך שגם ה - 50% שאתה יכול ליהנות גם בהם לא תהנה. הבנו?

ש: שאלה.

אליעד: כן.

ש: אני קפץ לי אולי זה יכול להיות לגבי זה, קפץ לי ישר אני אומר כאילו אוקי ואם אני סובל בעבודה נראה לי שמחויב שאני אהנה מחופש למה.

אליעד: נכון אבל מה דיברנו קודם על בן אדם שהוא שוכח כשיש לו את זה הוא שוכח את זה וכשיש לו את זה הוא שוכח את ההפך אם בן אדם מראש כל פעם כשהוא היה סובל הוא זוכר גם כן כמה טוב נגרם לו מזה שהוא סובל, הוא אומר "רגע אבל כל פעם כשאני סובל זה הופך אותי למאושר כשאין לי את הבעיה" אז הוא לא היה סובל אבל הוא גם לא היה שמח כשהיה לו את הפתרון.

לכן מה קורה כשהוא סובל הוא שוכח שהוא ייהנה מזה אחר כך וכשהוא נהנה הוא שכח שהוא סובל, באופן יחסי כי באופן יחסי הוא כן זוכר כי אם הוא לא היה זוכר הוא לא היה סובל.

ש: אוקי אבל אם בן אדם לדוגמא לא נהנה לא בעבודה ולא בחופש.

אליעד: אם כל פעם שאתה הולך לעבודה אתה תזכור כמה טוב יוצא לך מזה אתה יותר לא תרגיש לא טוב ולא רע ואם כל פעם כשקורה לך דבר טוב אתה תזכור כמה רע הולך לצאת לך מזה לא יהיה לך לא טוב ולא רע אותו דבר.

ש: כי אתה רואה את שני ההפכים בו זמנית.

אליעד: נכון.

ש: זו הבנה קשה דרך אגב.

אליעד: זאת ההבנה הכי קלה שיש היא לא דורשת שום מאמץ.

ש: לא מדויק.

אליעד: וזה מאוד מדויק.

ש: זה לא מדויק.

אליעד: וזה מאוד מאוד מדויק.

ש: זה קשה להבין את זה.

אליעד: קשה לך כרגע.

ש: לי ורק לי.

אליעד: כרגע.

ש: כרגע.

אליעד: יפה עדיין עד כה באופן יחסי, נמשיך בפעם הבאה.