... מאושר? ולכאורה הדרך לדעת עד כמה אדם קרוב אל האושר היא די פשוטה. כי אושר הוא מצב של שמחה / שלוות נפש / רוגע וכיו"ב. וא"כ ככל שהאדם קרוב יותר לתחושה של שמחה, כך כנראה שהוא קרוב יותר אל אושר בשלמות. ומאחר שהאדם מבין שאושר בשלמות הוא כאשר האדם שמח בשלמות, א"כ ככל שהאדם יותר שמח, כך הוא קרוב יותר אל אושר אמיתי. ואם האדם רואה איזה בודהה יושב ועושה מדיטציה ונראה מאוד רגוע, ואם האדם רואה איזה מנהיג רוחני שנראה מאוד שמח, ואם האדם רואה איזה מורה דרך רוחני שהוא אדם מאוד סבלני שלא כועס כלל וכיו"ב, לכאורה ניתן לומר שהאדם רואה מולו אדם מאושר בשלמות, או על כל פנים קרוב מאוד אל האושר. כי מאחר שהאושר הוא שמחה / רוגע / שלוות נפש, ממילא מי שהוא נראה יותר שמח, ומי שהוא יותר רגוע, ושנראה שיש לו יותר שלוות נפש, כנראה שהוא קרוב יותר אל האושר בשלמות. והמחשבה ... רק על חצי הכוס המלאה, החכם מייעץ לאדם להסתכל רק על האמת. ובמקום לייעץ לאדם להיות שמח בחלקו, החכם האמיתי מייעץ לאדם להסתכל על האמת ולרצות להגיע לשלמות בשלמות. ובמקום לייעץ לאדם לפחד מכך ... שיש במציאות שלנו, הוא ביטוי לכעס של המציאות שלנו. כי ניתן לומר שאם המציאות הייתה שמחה בחלקה ולא כועסת, הרי שהיא לא הייתה משנה את המצב אלא הייתה דוממת. וטבע המציאות הוא להשתנות כל הזמן. ...

... שייעשה, תמיד הפוטנציאל שלו לפחד יישאר קיים. ומצד האמת, כל גדולי המנהיגים הרוחניים וכל חכמי החשיבה החיובית שנראים כשמחים כל היום, הם כולם חיים בפחד מתמיד! כי מאחר שבטבעו של האדם קיימת האפשרות לפחד, לכן אותם חכמי החכמים תמיד מרגישים פחד. פחד מפני הפחד. ... מאושר ממה שהוא, היא ביטוי לכך שהאדם מבין שאת שורש האפשרות להרגיש רע, את זה הוא לא עקר מתוכו. כי גם אם האדם נראה שמח כלפי חוץ, הרי שבפועל הוא עדיין לא עקר מתוכו את האפשרות להרגיש רע. ולכן תת המודע של האדם מרמז לאדם, שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. ... את הרצון שלו להיות רגוע בשלמות. כי רגוע בשלמות פירושו להיות כמו אבן וכמו אדם מת, שזו אינה שלמות. ומי שרוצה להיות שמח בשלמות, עליו לעקור מעצמו את הרצון להיות שמח בשלמות. ומי שרוצה להצליח באמת ובשלמות, עליו לעקור מעצמו את הרצון להצליח בשלמות. ומי שרוצה להיות מאושר בשלמות, עליו לעקור מעצמו את ... שהאדם יבין באמת מה הדבר הטוב שיש בחוסר אושר. ואז הרצון של האדם להיות מאושר יעלם לגמרי. והדרך היחידה של האדם להיות שמח בשלמות, היא על ידי זה שהאדם יגלה מהו הדבר הטוב שיש בתחושה של עצב. ועל ידי זה האדם כבר יפסיק לרצות להיות כל הזמן בשמחה. ולהיות כל הזמן בשמחה זה טוב מאוד. אבל זה אפשרי רק אם האדם מבין מה הטוב שיש גם במצב של עצב. שאז ורק אז האדם כל הזמן בשמחה. וכדי שהאדם יתמודד עם כל הפחדים והחרדות שלו, לשם כך על האדם להבין מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא חווה פחד. ועל ידי זה האדם מפסיק לפחד ...

... בלי קשר לרגע הקודם או הרגע הבא. כי כאשר האדם שמח, הוא לא מנחם את עצמו בכך שהכל ... מאושר מעצם מה שהוא מרגיש באותו הרגע. ולהיות שמח באמת, פירושו שגם אם יקרה לאדם ... ויכול גם להיות אדם שנראה כלפי חוץ שהוא רגוע שמח ומאושר, אבל באמת בתוכו הוא ... ועד כמה הוא קרוב אל האושר המושלם? כי מאחר ששמחה חיצונית לא מעידה על אושר ...

... חיצוני כלשהו, לכן גם האדם נמשך אחרי מנהיגי שווא, שהם נראים כלפי חוץ כמאושרים. למרות שהאושר הוא רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. והאדם מייחל להגיע למצב שבו הוא יהיה רגוע כמו הבודהה, ויהיה שמח כמו אותו מנהיג שעסוק בלספר ... ואדם מאושר אמיתי, הוא זה שהוא לא צריך להתאמץ להיות מאושר. מאחר שהוא מאושר תמיד. ומי שצריך לחשוב בצורה חיובית, ולראות רק את חצי הכוס המלאה, ולהיות אופטימי ולנסות לשכנע את עצמו להיות שמח וכיו"ב, הרי שהוא לא מאושר ...

... לשיא רגשי האושר שלהם. שזה כמובן רק אומר שהם חיים בדיכאון מאוד גדול ובתחושת ריקנות כ"כ גדולה, עד ששיא האושר שלהם ושמחת החיים שלהם, תלויה במה שחושבים עליהם. וכל אדם בעולם רוצה לאהוב את עצמו. וכדי שהאדם יאהב את עצמו, לשם כך האדם צריך למצוא את מה שטוב בו. והדרך הפשוטה ביותר והטובה ביותר עבור האדם לאהוב ...

... לא תיתן להם אושר, הרי שעדיין טוב יותר שהאדם יצליח להשיג כמה שיותר דברים, ממה שהוא רוצה. כי ככל שיש לאדם יותר את מה שהוא רוצה, כך האדם מרגיש יותר שמחה. אך גם הדבר הזה הוא שקר. כי בפועל, כאשר האדם משיג את המטרה שלו, הרי שהוא יותר ... אבל זה רק משום שהוא כרגע נמצא במצב שבו יש לו חיסרון כלשהו, דהיינו, הרצון של האדם, שהוא חיסרון. ואח"כ כאשר הרצון הזה מתמלא, אז האדם מרגיש סוג של שמחה. אבל אחרי שעובר זמן כלשהו, הרי שתחושת השמחה הזאת דועכת. ואחרי שתחושת השמחה הזאת דועכת, אם האדם יפסיק לרוץ אחרי מטרות חדשות, הרי שהאדם חוזר למצב רגשי זהה לחלוטין למצב שבו הוא היה לפני שהוא השיג את המטרה שלו. דהיינו, שכל תחושת השמחה של האדם כאשר הוא משיג איזו מטרה, היא לא בגלל שהוא השיג את הדבר שאותו הוא השיג, אלא אך ורק מעצם זה שהחיסרון והרצון של האדם התמלא. וזה בעצם אומר, שכדי שהאדם ירגיש תחושה של שמחה, לשם כך האדם מענה את עצמו, ורודף אחרי מטרות שאותן הוא לא צריך, וכל זה כדי לחוות רגע אחד של שמחה רגעית, כאשר האדם מצליח להשיג את רצונו. ומילא אם הרגע הזה, היה של אושר אמיתי ... הרצונות שלו וכל תחושות החיסרון שלו נעלמים בבת אחת? כי את האמת, האדם יודע. והאמת היא, שגם כאשר האדם כן מצליח להשיג איזו מטרה, וגם כאשר האדם כן מרגיש שמחה מכך שהוא השיג איזו מטרה, הרי שגם אז האדם לא מרגיש סוג של שמחה שלמה. כי גם באותו הרגע יש לאדם טרדות על הראש, וגם אז האדם בתוך תוכו חווה פחד לאבד ... וכל זמן שהאדם לא יבין את המציאות בשלמות, הוא ימשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי לנסות לחוות רגעי שמחה קטנים. למרות שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה. כי מי שהוא ... לדוגמא שהאדם נמצא בתחושה של דיכאון. ונניח לדוגמא שהאדם שנמצא בדיכאון מוצא איזו מטרה ומנסה להשיג אותה. וככל שהאדם מתקרב להשיג אותה, כך הוא מרגיש יותר שמחה. ואחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, אז הוא מרגיש תחושת שמחה עוד יותר גדולה. אבל רגע אחד אחרי שהאדם השיג את המטרה שלו, כבר אז תחושת השמחה דועכת. ורגע אחד אחרי שהאדם משיג את המטרה שלו, הוא כבר חייב להציב לעצמו כמו עבד, ...

... שלו שלילית ושהוא כל הזמן סובל, כך גם ראוי לרחם על מי שהחשיבה שלו חיובית ואופטימית ושהוא כל הזמן נראה כאילו הוא שמח. כי שניהם סובלים. גם זה שחושב חיובי וגם זה חושב שלילי. כי כאשר האדם חושב ... ריאלי ואמיתי ע"פ האמת כפי מה שהיא. וכאשר האדם מבין את המציאות, הוא לא צריך שום חשיבה חיובית או אופטימיות כדי לשמח את עצמו. כי הבנת המציאות, היא ורק היא האושר האמיתי. אך כאשר האדם לא מבין ... שווא באדם, אשליות שיוצרות אצל האדם סבל רב. כי ככל שהאדם יותר אופטימי, כך, מצד אחד הוא יכול להגיע למצבים יותר שמחים, אבל גם מצד שני הוא יכול להגיע למצבים יותר קשים. כי החשיבה האופטימית, ...

... אין סופי מהאדם, והאדם לא מסוגל לתפוש אותו במחשבתו. וזאת הסיבה שיש עצבות וחוסר שמחה בעולם. משום שאף אחד לא מבין מהי התכלית שלשמה הוא חי ...

... בעולם שלנו שתי תכונות הפוכות. מצד אחד להיות שמח בחלקך, שאם האדם לא יהיה שמח בחלקו, הרי שכל מה שיש לו לא שווה מאומה. ומצד שני יש גם את השאפתנות, שהאדם כל הזמן שואף להתקדם. ושתי התכונות האלו, הן מנוגדות אחת לשנייה. כי ע"פ ההיגיון הפשוט והשכל הישר, מי שהוא שמח בחלקו, הוא לא שואף להתקדם. כי לשאוף להתקדם, פירושו לרצות להתקדם. ולרצות אפשר רק כאשר חווים חיסרון. כי האדם לא רוצה אלא את מה שחסר לו. כי אף אחד לא רוצה את מה שלא חסר לו. ואם האדם שמח בחלקו בשלמות, הוא לא יכול לרצות להתקדם. ולרצות להתקדם זאת תכונה הפוכה, מאשר להיות שמח בחלקך. ואף אחד בעולם לא באמת יודע איך לאזן את שתי התכונות האלו. ובני אדם לפעמים מתחברים לצד של להיות שמח בחלקו ולפעמים מתחברים לצד של לשאוף להתקדם. והאדם קורא לזה איזון. וכמו שהמציאו את המשפט שאומר, תרצה רק את מה שאתה יכול להשיג. שגם זה שקר גדול. כי מי באמת יכול לדעת, מה באמת הוא ... להשיג ומה הוא לא יכול להשיג? ואם האדם יהיה שמח בחלקו, הוא יפספס הזדמנויות של התקדמות שאותן הוא כן יכול להשיג. וכאשר האדם לא שמח בחלקו, אז לפעמים הוא סובל, גם כאשר הוא לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. ובנוסף, השלמות היא ללכת עד הסוף. ואם תכלית חייו של האדם זה להתקדם, אז למה בכלל שהאדם יהיה שמח בחלקו? ואם תכלית האדם זה להיות שמח בחלקו, אז למה ובשביל מה בכלל להתקדם בתחום כלשהו בחיים? וכיו"ב יש עוד תכונות מנוגדות, כגון לדוגמא להתאהב ולהיקשר רגשית, אל מול לא להיות תלוי רגשית כדי לא להיפגע (כמו הטעות ... עד הסוף. כי אם האדם ילך עד הסוף אחרי להיות שמח בחלקו, זה לא טוב. ואם האדם ילך אחרי ההפך של זה, גם זה לא טוב. ואם האדם יהיה רק נחמד לאנשים, זה לא טוב. ואם האדם יהיה רק לא נחמד לאנשים, גם זה לא טוב. ושקט נפשי מגיע, רק כאשר ... זה לזה. כי כאשר רצון אחד אומר לאדם להיות שמח בחלקו, והרצון השני אומר לאדם לרצות את מה שאין לו, על ידי זה נוצרת מלחמה. אבל אם יש לאדם את היכולת להכיל בתוכו את שני הרגשות האלו בו זמנית, דהיינו, ברגע אחד לחוות בו זמנית גם ... אחת הוא כועס ופעם אחת הוא רגוע. ופעם אחת הוא שמח ופעם אחת הוא עצוב וכיו"ב. שזו השלמות, להיות מסוגל להכיל את כל ההפכים. כי כל העולם הם כל הזמן בשינוי של מצבי הרוח שלהם. אבל אצל כל העולם, השינויים במצב הרוח, הם ביטוי לחוסר שקט ... נראה כלפי חוץ שהוא לא כועס כלל ושהוא רגוע ושמח תמיד, הרי שתמיד יש בתוכו גם כעס וחוסר שקט נפשי. כי מצד האמת, כל רצון שיש לאדם הוא ביטוי של כעס. וכאשר האדם לדוגמא אוכל דבר כלשהו, הרי שזה ביטוי של כעס. כי אילו האדם לא היה ... הם משוחררים מכל הרצונות של העולם, ושכאילו הם שמחים ומאושרים או רגועים ושלווים וכיו"ב, זה הכל שקר אחד גדול. כי כל פעולה שלהם מעידה על כך שהם בעצם לא מרוצים מהמציאות. כי מי שמרוצה מהמציאות לא עושה שום שינוי במציאות מכל סוג ...

... את היכולות שלהן. ומצד האמת אילו היה האדם יכול, הוא היה מאוד שמח שיהיו לו את סך כל היכולות האפשריות. וכפי שאכן ... כל בני האדם בעולם מגיעים אל השורש של בעיית הדיכאון וחוסר השמחה. והשורש הוא חוסר היכולת להבין את הסיבה ...