... ואם אפשר לשפר את המצב, הרי שהוא לא מושלם. ואם יש דבר טוב יותר, הרי שהדבר הנוכחי הוא לא מספיק טוב. והשלמות היא הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו את הרע, ועדיין להרגיש טוב, ואז ממילא אין יותר להיכן להתקדם. ואף על פי כן , למרות שאין להיכן להתקדם, הרי ש בוודאי כן יש להיכן להתקדם ... וכל הזמן הוא מרגיש יותר טוב מאשר ברגע הקודם. ונוסיף, כי עיקר תחושת הטוב של האדם, באה לידי ביטוי בכך שהוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפך של הטוב, שהוא הרע. כי אדם רגיל לא מסוגל להכיל בתוכו רע. והאדם בורח כל הזמן מהרע אל הטוב. וכאשר האדם מגיע אל השלמות, הדבר הזה בא לידי ביטוי בפועל, בעד כמה רע הוא מסוגל להכיל בתוכו, ועדיין להרגיש טוב. ולהכיל רע, משמעותו היא הרעיון שביארתי מספר פעמים, כי השלמות לדוגמא, היא כאשר האדם מסוגל גם להיות שמח בחלקו בשלמות, וגם תוך כדי זה לשאוף ולרצות להתקדם קדימה. שאלו שני הפכים. והיכולת של האדם לרצות, תוך כדי זה שהכל טוב בעיניו באותה המידה, זאת היכולת להכיל את הרע. וככל שהאדם הופך להיות יותר מושלם, כך הוא מסוגל להיות יותר לא מושלם, ואף על פי כן להישאר מושלם. וככל שהאדם מבין טוב יותר שהכל ... השינויים והנפרדות. כי השלמות, היא לא חיבור ההפכים, אלא היכולת להפריד אותם ושאף על פי כן הם יישארו מחוברים. וכל זמן שהאדם לא מסוגל לכעוס ולהרגיש רע, תוך כדי זה שהוא מרגיש שמחה וטוב, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים וכולי. ועיקר הכבוד והגדולה של האמת, היא שהיא מסוגלת ... ואף על פי כן להישאר אמת. כי האמת כ"כ חזקה, עד שהשקר יכול להיות קיים, ואף על פי כן האמת תוכל להכיל אותו. וגדולתה של המציאות, היא בכך שיכול להיות רע, שהוא עדיין יישאר טוב. כי הטוב כ"כ חזק, עד שהוא יכול להכיל בתוכו את הרע, ואף על פי כן להישאר טוב. ונסכם: השלמות היא הכלת ההפכים. ואחרי שמכילים את ההפכים, ממילא הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי ...

... שונים קורים, והאדם מפרש בתוכו את הסיבה של הדבר. וכל זמן שהאדם מפרש בטעות, פירושים של שקר וסיבות של שקר, אז הוא סובל בסיבה של שקר. דהיינו, סובל, בלי סיבה מוצדקת. ומי שמרגיש שרע לו בלי שום סיבה מוצדקת ושהוא חף מפשע, זה נכון. והוא עצמו, זה שמשקר בלי שום סיבה מוצדקת. כי באמת הוא חף מפשע ולא צריך לשקר כלל. אבל האדם שתת ... בכלל היש ישנו והאין איננו? וכאשר האדם מתבונן עוד קצת, אז הוא רואה שהכל אחד, ושאין שום נפרדות כלל, ושאין שום שאלה כלל. ואין שום ישות נפרדת, ושום חיסרון, ושום "אני" נפרד, ושום רע בעולם כלל, רק הכל אחד וממילא טוב אמיתי באמת. ובסיכומו של דבר, מי שלא יבין למה באמת הוא סובל, הוא ימשיך לסבול. וכל זמן שקיומו של דבר אינו מחוייב, ...

... להתבונן על העניין לעומקו, נראה שהמצב הזה שבו הכל טוב, הוא המצב הרע ביותר שיכול להיות. דהיינו, הגן עדן הזה, הוא בכלל גהינום. ונסביר: מהותו של הרע, היא כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו. כאשר המציאות והרצון של האדם מתאימים, על ידי זה האדם מרגיש טוב. וכאשר המציאות והרצון של האדם לא מתאימים, על ידי זה האדם מרגיש רע. והאדם כל הזמן שואף להרגיש טוב. ולכן האדם עסוק כל הזמן בלמלא את רצונו. וככל שהאדם ממלא יותר את רצונו, כך האדם מרגיש יותר טוב. ומאחר שהאדם ... בעניין הנ"ל, נראה שהדבר המתבקש הוא, שגן בגן עדן חייב להיות רע כלשהו. כי אם הכל טוב, הרי שהחיים שם יותר גרועים מכל דבר אחר. כי כאשר הכל רק טוב, אין שום מטרה ואין משמעות וכולי כנ"ל. וכדי שגן עדן יהיה טוב באמת, לשם כך חייב להיות רע כלשהו. ושהאדם ירצה את הטוב ולא את הרע. וכאשר האדם ישיג את הטוב, על ידי זה הוא ירגיש טוב. ונמצא אם כן, שכדי שהאדם ירגיש טוב באמת, לשם כך חייב להיות גם רע כלשהו. וזה כמובן נוגד ושולל את השאיפה של האדם להגיע למצב שבו הכל טוב. כי אם האדם יגיע למצב שבו הכל טוב, על ידי זה הוא ירגיש רע. ונמצא אם כן, כי זה טוב לאדם שיש רע. כי הרע יוצר את המשמעות של הטוב. וא"כ השאלה היא, מהו טוב אמיתי? כי מצד אחד האדם לא רוצה להרגיש רע, ומהצד השני כדי להרגיש טוב, חייב שיהיה גם רע. כי השמחה באה מעצם מילוי הרצון. וא"כ מהו הטוב האמיתי שאליו ראוי לשאוף? והעניין הוא, כי כדי להרגיש טוב, צריך גם שיהיה רע. ואם האדם ירגיש רק טוב תמיד, הרי שהחיים שלו יהיו חסרי משמעות כלשהי. וצמיחה רוחנית אין סופית וכיו"ב, אפשריים רק כאשר יש איזה קונפליקט שאפשר ... את האדם. וכדי להתקדם, האדם צריך איזה התנגדות שתרים אותו, שזהו הרע. ומצד שני האדם גם לא רוצה להרגיש רע. אז מה עושים? והפתרון הוא, שעל האדם ללמוד להרגיש רע. וכאשר אנחנו אומרים ללמוד להרגיש רע, אין הכוונה לומר שהאדם יחווה את הרע כדבר אחד עם הטוב. כי אם כן זה כבר לא רע אלא טוב. ועל האדם ללמוד להרגיש רע, במובן כזה שהאדם יחשוב שהדבר הוא רע וירצה להתרחק ממנו, ואף על פי כן האדם יכיל בתוכו גם את ההפך, ויקבל גם את הרע כדבר טוב. ונסביר: בעולם שלנו יש שתי נקודות מבט שונות. מצד אחד בעולם שלנו יש טוב ורע אמת ושקר ודברים שונים ששונים זה מזה. מצד שני אם נסתכל על העולם שלנו מצד המציאות שמכילה את כל היקום כולו, הרי שמנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב ורע, אלא הכל טוב והכל אמת באותה המידה, והכל טוב באותה המידה וכולי. כי מצד נקודת מבט חיצונית למציאות, אין שום משמעות לדבר כלשהו יותר מאשר לדבר ... כי מאחר שהאדם מסתכל על הכל בצורה שווה, א"כ לא יכול להיות שום רע. ואז האדם מכיל בתוכו את כל מה שקורה במציאות, ללא שיפוט כלשהו. אל רק מתוך קבלה שלמה ומלאה. ומצד שני האדם גם חי בעולם של הטוב ושל הרע, שבו יש טוב ורע, ובו יש אמת ושקר, ובו יש לאדם מטרות שאותן הוא רוצה להשיג. וכאשר האדם חי בצורה הזו, על ידי זה האדם נהנה מכל העולמות. כי אז האדם חי בעולם שיש בו גם רע. אבל עדיין האדם מכיל בתוכו גם את הרע כרע. ז"א האדם באמת מרגיש רע, אבל מכיל בתוכו גם את תחושת הרע. ונמצא אם כן, כי מהותו של גן עדן, היא לא בכך שאין בו

... לחשוב חיובי מה שצריך לעשות כשקורה לו דבר רע מה הוא צריך לעשות? לראות מה טוב בזה, בסדר אבל יש עצה איך לעשות את זה. מה שאפשר לעשות אם קורה לך דבר רע תבדוק מה הדברים שאתה הכי רוצה בחיים ותנסה למצוא קשר סיבתי בין הדברים הרעים שקורים לך לדברים שאתה הכי רוצה בחיים, אם אתה תמצא קשר סיבתי "איך זה שקורה לי זה וזה זה יכול בדרך כלשהי לקדם אותי לדבר שאני מאוד רוצה". אם אתה עושה את זה זה יגרום לך לחשוב ...

... תתאבד תרגיש יותר טוב" בתכלס למה אתה רוצה להתאבד? כי אתה חושב שזה יהיה יותר טוב מאשר אם תחיה. עכשיו אם תשאל את עצמך "טוב ולמה אני רוצה להרגיש טוב? כי אני מרגיש רע, אוקי ולמה אתה מרגיש רע? כי אני רוצה ככה וככה, ולמה אתה רוצה ככה וככה?" בסופו של דבר אתה תחווה שהכל אחד ואם הכל אחד אז זה טוב לחיות וזה טוב ...