... העולם קיים שאלה: מהו המסר העמוק לגבי בחירה? תשובה: לפי רבי נחמן, כל העולם נברא לכאורה כדי שתהיה בחירה. בפירוש העמוק, אפשר לבחור אם העולם יתקיים או לא. כלומר, ניתן לחוות שהעולם לא קיים באמת ולהרגיש את זה בעוצמה ... את המחשבה מלפני שהיא נולדה. ואז בסוף אתה גם לא יודע כלום, ואתה גם יודע דברים מוגדרים - זה הפירוש הכי קרוב. בסוף אתה רואה גם הנה שולחן וכסא, וגם לא רואה שולחן וכסא. אתה לא רואה כלום. שאלה: ... בזמן ובמקום מסויים חסר לי את כל הדברים שהם לא שולחן, אני בעצם יודע שיש שולחן. לדעת שיש שולחן, פירושו, כשאני יודע שפה עכשיו יש שולחן, זה אומר שאני חווה עכשיו שחסר לי את כל מה שהוא לא שולחן. ...

... רצתה, זהו כאילו כמו שני עלים שנפלו אחד ליד השני זה הכל לא דרמתי, לא אני רציתי והיא רצתה ופירושים ומשמעויות. ש: אבל אני כן רוצה שאני איתה בבית שזה לא יהיה סתם. אליעד: אז גם לכן גם וגם. ...

... עד שאמות. אם לא אכפת לך לסבול, אתה תחווה חוויה אחרת. שאלה: מה זה להטיל ספק? אליעד: להטיל ספק, פירושו, להתבונן על הדבר כאפשרי ולא כמחויב. במקום לשאול, למה רע לי מזה? תשאל, אז מה אם רע לי מזה? ...

... עבודה, זוגיות, ועוד. אבל הטענה היא שיש חיסרון יסודי יותר: עצם זה שאתה יודע או מרגיש משהו מובחן ומוגדר, פירושו שאתה בחיסרון תמידי שאינו תלוי מצב חיצוני. מהי חוויית חיסרון רציפה וכיצד היא קשורה להפרדה? שאלה: מה זאת אומרת ... דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, ... גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת חסר. לדעת משמעו לחוות את הגבולות של הדבר, ולחוות את הגבולות של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר זה רגש מוגדר, זה רצון מוגדר, או ... תבין יותר טוב את הבעיה, אז תגיע לתשובה. תנסה להתבונן למה אני בטוח שתמיד יש חיסרון. להבין את זה פירושו לחוות את זה.

... אני לא רוצה לסובל, ותשאל אותה בצורה יותר חזקה. לתת לך תשובה לשאלה, זה לתת לך עוד תאוריות ועוד פירושים. ולכן אני מציע לך לשאול את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע אותה, לשאול מעומק הלב. למשל, אם אתה שואל, ...

... שהוא רצה לומר. והפעולה הזאת, כאשר היא נעשית בצורה הנכונה, היא יוצרת אמון חזק ביותר. ואסביר, כי יצירת אמון פירושה לגרום לאדם השני לראות בך את ההשתקפות שלו עצמו. דהיינו, לגרום לאדם השני, שכאשר הוא יסתכל עליך, שהוא ירגיש ...

שכנוע / מניפולציות - איך להפוך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור השפעה? תת מודע ... חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון. ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן / שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש, החלקים של הרעיון, שנתפשים כפירושים סובייקטיביים ואישיים בלבד, ושקשה יותר להסכים איתם / שלא כולם מסכימים איתם. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ואת נקודות החולשה שלו. שהן הפירושים הסובייקטיביים שיש באותו הרעיון. שזה בעצם אומר, שעליך לחפש איפה בתוך כל הרעיון שאתה רוצה לשלול אותו, איפה בתוכו יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית. וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. ... בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את נקודות התורפה של הרעיון, שהוא הפירושים הסובייקטיביים, החלקים של הרעיון שיותר קל לשכנע שהם רק סובייקטיביים ופירושים אישיים בלבד. ועליך ליצור את הרושם, כאילו כל הרעיון כולו, הוא כולו רק סובייקטיבי ופירוש אישי בלבד. וכאשר אתה לוקח רעיון כלשהו ורוצה להחליש אותו, אז עליך ליצור רצף של החלשות של אותו הרעיון. ... החלקים של הרעיון, שבהם הכי קל לאנשים להטיל ספק. שאלו החלקים של הרעיון, שהם אינם עובדות אלא הם רק פירושים אישיים בלבד. ויותר מזה, אם בטעות זה שהציג את הרעיון, בטעות או במזיד, לקח פירוש אישי שלו, והציג אותו כעובדה אובייקטיבית, עליך להדגיש ולהראות, כיצד נעשה כאן ניסיון לרמות את השומעים. וכיצד אותו מציג ... וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן כאל פירושים סובייקטיביים בלבד. ועל ידי זה שנוצר אצל השומעים חוסר אמון כלפי אותו הרעיון, על ידי זה בדכ הם נוטים לחשוב שכל הרעיון עצמו, הוא לא אמיתי ולא מחויב, אלא הוא רק אפשרי בלבד כפירוש אישי ולא כעובדה אובייקטיבית. וכמובן, שאת אותו הדבר בדיוק, יש לעשות בדיוק להפך, כדי לחזק רעיון כלשהו. שעליך לאתר ... אותו הרעיון. וגם כאן צריך לא להדגיש יותר מידי את זה שאתה מדבר על עובדות בפועל ולא רק על פירושים בלבד. כי זה יכול להתחיל לגרום לשומעים לבדוק כל דבר שאתה אומר, האם זה פירוש או עובדה בפועל. דהיינו, אתה בהחלט כן יכול לומר אני מדבר על עובדות שקרו וכיוב, אבל אל תאמר אני מדבר על עובדות, ולא על פירושים וכיוב. כי ברגע שאתה אומר שאתה מדבר על עובדות, ולאחר מכן אתה מציג עובדות, אז לאחר מכן גם אם תציג פירושים אחרי העובדות / כחלק מהעובדות, אנשים יחשבו שאלו עובדות ולא פירושים. אבל אם תאמר, אני מדבר על עובדות ולא על פירושים, זה עלול לגרום לאנשים להתחיל לבדוק האם באמת אתה מדבר על עובדות ולא על פירושים. כי בעצם הזכרת והדגשת להם, למה הם לא אמורים להאמין, שזה לפירושים. ואז הם יותר מודעים לכך, שאולי מספרים להם פירושים כעובדות. והדרך לחזק רעיון, היא על ידי זה שמדגישים את העובדות ואת החלקים המחויבים שבו, ויוצרים תחושה שמדובר על ... כאשר מספרים לך סיפור כלשהו, תבדוק על כל אחד מהחלקים של הסיפור, האם באמת מדובר על עובדות או על פירושים?!

רטוריקה / דיבייטינג / שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה / NLP / להגדיל מכירות וכאן ... כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, ... בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא מחויב שהוא נכון, אלא רק יש אפשרות בלבד שהוא אכן נכון. וזה בעצם ... את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו אלו עובדות ממש. ועליך להסתיר כל שמץ זכר של סימן לכך שהפירושים שלך, הם רק פירושים אישיים בלבד, אך הם אינם עובדות מחויבות. דהיינו, כאשר מישהו מציג לך רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג את הדברים שלו, כאילו הם רק פירוש בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחויב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה טוען שקרה כך ... העובדות. והרעיון הוא, שכאשר האדם מציג לך עובדות כלשהן, עליך להציג את הדברים כאילו אלו היו רק סיפורים ורק פירושים שהוא נותן למציאות, אך אלו לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה במקום לומר ביום זה וזה קרה כך וכך עליך לומר לפי הטענה של X, אז ביום זה וזה קרה כך וכך. וכיוב כל הזמן להתייחס אל עובדות, כאילו אלו רק פירושים בלבד. ואת הנשק הזה עליך להפעיל עוד יותר חזק, על הפירושים עצמם. דהיינו, כל דבר שהוצג לך, שהוא לא עובדה ממשית בפועל, אלא שהוא רק פירוש בלבד, עליך לטרוח ולהדגיש בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאלו רק פירושים בלבד של הדובר, אך זו אינה האמת. ועליך לשים לב, שלא בטעות תגרום לכך שהדגשה והפרדה ברורה בין העובדות לבין הפירושים, תעביר את תשומת הלב, אל העובדות שאליהן כן יש הוכחות ברורות. דהיינו, לפעמים כאשר אתה לוקח את הפירוש ומדגיש שהוא רק פירוש, אז זה גורם לעובדות להיראות עוד יותר חזקות מאשר קודם לכן. זא אם תחליש את הפירושים, בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר אתה מחליש את העובדות, זה בעצם עלול לחזק את העובדות. על ידי זה שאתה בעצם יוצר הפרדה בין העובדות לבין הפירושים. ויש עוד טריק ומניפולציה, והוא, להחליש את העובדות, באמצעות החלשת הפירושים. דהיינו, תיקח את הדברים שכולם מסכימים שזה רק פירוש, ותדגיש שזה רק פירוש, ובאמצע תערבב גם עובדה. ואז גם העובדה נחלשה ומתייחסים אליה כאילו היא רק פירוש בלבד. ואת כל התהליך הזה, עליך לעשות בדיוק את ההפך שלו, כאשר אתה מציג את הטענות שלך. דהיינו, שכלפי ... הדברים שלך, כאילו שאתה מתאר עובדות שאינן מוטלות בספק. ולפעמים באפשרותך גם לעשות עוד טריק ומניפולציה, והוא שעל חלק מהפירושים שאתה אומר, תדגיש שאלו רק פירושים שלך אך לא עובדות. ובכך בעצם תיצור רושם שכאילו אתה מבדיל בין עובדות לבין פירושים, ואז ממילא שאר הפירושים שאתה מציג כעובדות, יראו כאילו הם אכן עובדות. וכמובן שיש בזה גם חיסרון, כי אז ...

... להכניס אותו למצב תודעתי שבו הוא רוצה להסכים איתך ומעדיף להסכים איתך? ויצירת רצף של הסכמות בינך לבין השומע, פירושו שאתה מעביר ללקוח מידע, שהוא חושב שהוא נכון. זא אם תתחיל להעביר לו מידע שהוא לא בטוח שהוא נכון, ...

... זה יוצר אצל האדם רושם, שגם הדבר שמוטל בספק, גם הוא לא מוטל בספק. ואוסיף עוד, כי באפשרותך לקחת פירוש של אירוע, פירוש סובייקטיבי, ולהציג אותו בצורה אובייקטיבית בתוך המון עובדות אובייקטיביות. וזה בעצם גורם לאותו פירוש סובייקטיבי, להיתפש אצל השומע כעובדה אובייקטיבית.