... ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר וליהנות מכל דבר, על ידי זה הוא נופל לשנאת זרים ולשנאה עצמית, שזהו העונש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי השנאה אוכלת את האדם מבפנים. ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם כ"כ אוהב את חברו, עד ... שהאדם נמצא במצוקה ואין לו מושג מהי תכלית חייו ואיך הוא יכול ליהנות מחייו. ושנאת הזרים, נותנת לאדם משמעות לחייו, וגורמת לו להרגיש טוב יותר עם עצמו, למרות שבאמת זה עדיין גם העונש שלו כנ"ל. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, כאשר טוב לאדם באמת, הרי שהוא נהנה מהחיים כפי מה שהם ובהרמוניה, בלי שהוא צריך להגדיר עבור עצמו הגדרות מיותרות. והסיבה שהאדם מנסה להגדיר דברים ולא מסוגל לחיות בלי הגדרה, היא משום שההגדרות יוצרות עבור האדם את ... וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם. ואז הוא צריך ליצור לעצמו נקודת אחיזה כלשהי, כדי להעלות את הערך העצמי שלו עבור עצמו, כדי ליצור עבור עצמו משמעות כלשהי, כדי להרגיש טוב יותר ולאהוב את עצמו. ... ולהעצים ולהגדיל את הטוב שלו, על פי הטוב של חברו. ואילו ידע האדם ליהנות מהחיים כפי מה שהם, הרי שהוא לא היה צריך לשנוא את חברו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מתחיל להגדיר הגדרות. והוא מגדיר שהוא טוב יותר ושחברו טוב פחות, והוא משייך את עצמו לטובים ואת סביבתו ואת הזרים הוא משייך לרעים וכולי. ועל ידי זה הערך ... האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל זאת טוב בשנאת חינם, בשנאת זרים וכולי? ואם שנאה מהותה נפרדות וחוסר אחדות, אז מה טוב בשנאת זרים ובגזענות? והתשובה היא: כי רק מי שמגיע לאחדות ... של כל דבר, על ידי זה הוא חווה את עצמו כנפרד, ועל ידי זה הוא לא נהנה מהחיים, ועל ידי זה הוא גם נופל לבדלנות ולנפרדות ולגזענות ולשנאת חינם וכיו"ב. וזה העונש עצמו של האדם, שהוא לא מבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא לא נהנה מחייו באמת. אך מי שמסתכל על השורש, ומבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מגיע לאהבה אמיתית וכולי. ...

... ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר עכשיו, הכל מושלם. והאדם שלא מסוגל להכיל בתוכו את זה, שהוא גם רוצה מצד אחד להתקדם, וגם מצד שני שהכל מושלם, על ידי זה הוא לא נהנה מהשלמות, שיש ברגע הזה. אבל מי שמסתכל מספיק רחוק על הסוף, על ידי זה הוא מבין שהכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז בעצם הרגע הזה ...

... היא, למה? ובנוסף, מה יכול לעשות החכם כדי לא להשתעמם? והעניין הוא, כי כדי שמשהו יעניין את האדם, לשם כך הוא צריך לחדש לאדם משהו. כי השכל של האדם נהנה כאשר מתחדשים לו דברים. וכאשר האדם הוא חכם, על ידי זה הוא מבין את הדברים בצורה מאוד מהירה, ועל ידי זה ...

... דבר, על ידי זה הוא היה נהנה תמיד מהטוב שיש בכל דבר. והעיצוב והיופי גורמים לאדם להרגיש טוב יותר, משום שהם יוצרים עבור האדם משמעות נסתרת וחיובית בכל דבר. כי יש סוגים שונים של ... של כל דבר. ועיקר ההנאה של האדם מיופי, היא בצורה אסוציאטיבית. כי כל דבר שבו נתקל האדם, כל דבר מזכיר לאדם בתת המודע שלו דברים אחרים כלשהם. וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא ... את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא מסוגל להכיל את האין סוף, אז הוא נהנה מצמצומים שונים ומחלקים שונים של השלמות שיש בכל דבר. וההנאה של האדם מחיצוניות, בשורשה היא האפשרות של האדם לחיות בעולם. כי אם האדם לא היה יכול ליהנות מחיצוניות ומחלקים של השלמות, אלא רק מהשלמות עצמה, הרי שלא היה קיום לעולם כלל. כי השלמות היא כ"כ גדולה, שהיא לא מאפשרת לשום דבר אחר להיות קיים חוץ ... של האדם להמשך לחיצונית, וליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, היא כל המהות של העולם, שהכל אחד והמהות היא אחת, אבל האחדות הזאת באה לידי ביטוי בנפרדות החיצונית. ואם לא הייתה לאדם אפשרות ליהנות מהפנימיות באמצעות החיצוניות, הרי שלא הייתה אפשרות שהמהות תהיה מצומצמת, ואז לא היה קיום לדברים נפרדים. ובסופו של דבר, בחיים האמתיים, האדם בהחלט נהנה מהחיצוניות, אבל כאשר היא מקושרת לשורש שלה. דהיינו, כאשר האדם מבין את המשמעות של כל דבר נפרד. וכל רגע הוא צורה חיצונית של מהותו של הזמן. ואם לא ... ובקיצור, האדם יכול ליהנות טוב יותר מהחיצוניות, אם הוא יבין את המשמעות הפנימית שלה. ...

... ובעבר אנשים היו בטוחים, שאם העולם יהיה כפי מה שהוא היום, הרי שכולם יהיו מאושרים. אלא, שהיום הדברים נראים אחרת. כי כפי שכבר ביארתי, לא משנה מה יהיה לאדם הוא לא יהיה מאושר. אא"כ הוא ידע ליהנות מהדברים, כפי מה שהם. ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן, היו עסוקים בלשרוד, ולא היה להם זמן לחשוב ולא היה להם מספיק זמן להתבונן על החיים שלהם. מאחר, שהם רוב הזמן עסקו בלשרוד. ולכן ...

... טוב. ושורש העניין הוא, כי הדבר הקשה ביותר, הוא להיות פשוט. והדבר הפשוט ביותר, הוא ליהנות מהדברים איך שהם. וכאשר האדם מצליח ליהנות מהדברים כפי מה שהם, על ידי זה הוא לא זקוק להתקדם לשום מקום כדי להרגיש טוב. ואז ממילא הוא לא צריך להאשים את עצמו, כדי לחשוב שיש לו להיכן להתקדם. אך כאשר האדם לא מצליח ליהנות מהדברים איך שהם, על ידי זה הוא צריך ליצור לעצמו אשליה כלשהי, שתגרום לו לחשוב שמחר יהיה יותר טוב. והאדם משלה את עצמו שהוא לא בסדר, כדי לספק לעצמו הסבר מדוע הוא לא נהנה מהמציאות. ורגשי הנחיתות גורמים לאדם לחשוב שיש איזה משהו אחר טוב יותר ממנו, וזה מספק לו הסבר מדוע לא טוב לו. ... למצוא את הטוב שבו, ולנסות להבין מה טוב בדברים כפי מה שהם. ומצד האמת, אם יצליח האדם ליהנות מהדברים כפי מה שהם, הדבר האחרון שיעניין אותו, זה רגשי גדלות וגאווה או רגשי נחיתות. כי רגשי הגאווה ורגשי ... הרע, וליצור משמעות כלשהי לחייו. אבל מצד האמת הכל טוב כפי מה שהוא. ואם יצליח האדם ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מקבל פטור מרגשות של גדלות או של נחיתות, מאחר שהוא מרגיש טוב עם הדברים כפי מה שהם. ...

... הוא שהאדם לא באמת מאושר. כי מי שמחפש את האושר, הוא לא מאושר. ואם האדם עושה משהו כדי להיות מאושר, הרי שהוא לא מאושר. ומאושר אמיתי, הוא זה שלא מחפש את האושר, אלא פשוט נהנה מההרמוניה של המציאות. ולהיות מאושר זה פשוט מידי. והאדם שרוצה להיות מאושר, מרגיש שהוא צריך לעשות משהו כדי לשפר את מצבו, ומשום כך האדם נוטה לסבך דברים. כי החיים פשוטים. וכדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לסבך שום דבר, אלא אפשר פשוט לזרום וליהנות מהדברים כפי מה שהם, גם בלי להבין אותם. אבל האדם עקשן, והאדם מתעקש דווקא להבין וכולי, ועל ידי זה האדם לא נהנה מהדברים. ואז הוא צריך לסבך אותם, כדי להרגיש שאולי מחר יהיה טוב יותר. ומצד האמת הכל טוב כבר כרגע, ורק צריך לדעת ליהנות. ואיך יכול האדם לא לסבך את עצמו סתם? תשובה: יש שתי אפשרויות איך לצאת מהסתבכות. התשובה הראשונה, היא עבור מי ... לחץ, ופשוט לנסות להירגע ולנסות לקבל את הדברים כפי מה שהם, ולנסות להתחבר אל הדברים בצורה פשוטה, בלי לסבך אותם יותר ממה שהם. וכאשר האדם מגיע אל הפשיטות, על ידי זה הוא נהנה מהמציאות בצורה הפשוטה ביותר ללא כל מאמץ. ...

הנאה משטויות - מהי מהות ההנאה משטויות? מה טוב בכך? הנאה משטויות. מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון בני אדם שנהנים ממה שנקרא שטויות. וליהנות משטויות פירושו, ליהנות ממשהו שאין בו הרבה שכל. כי שטויות פירושו דבר שאין בו איזה שכל. ואדם שנהנה משטויות, הוא אדם שנהנה מדברים שאין בהם שכל. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה של ההנאה משטויות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש לנו בעצם 2 סוגים של הנאה. ההנאה הראשונה וה"יוקרתית", היא ההנאה מדברים חכמים שיש בהם שכל. וההנאה הפשוטה וה"זולה", היא ההנאה משטויות ומדברים שלא רואים את השכל שיש בהם. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי יש עוד 2 סוגים של הנאות, שהם ההנאות שנמצאים בנקודת הקצה של סוגי ההנאה הנ"ל. דהיינו, 1 - סוג ההנאה הגבוה ביותר הוא הנאה מדבר שהוא כולו שכל. 2 - ותחתיו יש את ההנאה החשובה הנ"ל שיש בה שכל. 3 - ותחתיה יש את ההנאה של השטויות, שאין בה כמעט שכל. 4 - והכי נמוך, ההנאה הכי חסרת שכל והיגיון, היא ההנאה שאין בה שום שכל כלל, הנאה פשוטה, ללא שום שכל, שהאדם נהנה בה משום דבר. ולכאורה, ההנאה הטובה ביותר והמכובדת ביותר, היא ההנאה שהיא כולה אך ורק שכל. וההנאה הנמוכה ביותר, היא ההנאה שהיא ללא שום שכל כלל. כי אפילו בשטויות יש שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים הוא חיבור ההפכים. ומצד ...

... היא להגיע למצב שבו האדם ירגיש כ"כ טוב, עד שהוא לא יחפש יותר תכלית לחיים. כי מאחר שכ"כ טוב לאדם, ממילא הוא יכול ליהנות גם בלי תכלית וגם בלי שכל. כי התכלית והמטרה עוזרים לאדם ליהנות. כי כאשר יש לאדם מטרה ורצון, אז כאשר הוא משיג אותם, על ידי זה נוצרת הנאה. אבל מי שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר ודבר עד הפרט הקטן ביותר, הוא חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, והוא לא צריך שתהיה לו איזו מטרה ואיזה רצון עצמי כדי ליהנות. משום שתמיד טוב לו בכל מצב, גם בלי מטרה וגם בלי רצון ... של החיים, היא שהאדם יגיע למצב שבו הוא יבין את המציאות, יסתכל עליה מנקודת מבטה שלה, יצליח לחיות איתה בהרמוניה וליהנות מהדברים כפי מה שהם. ועל ידי זה יגיע האדם למצב שבו הוא ...

... של העולם. וכמו כן, היה טוב יותר לאדם, אילו הוא בכלל לא היה צריך לקחת חופש מהעבודה ולהירגע ממנה. כי אם האדם מצליח לעבוד במשהו שהוא אוהב אותו ונהנה ממנו באמת, הרי שבמצב כזה האדם לא צריך לקחת שום חופש מהעבודה שלו, מאחר שהעבודה שלו מספקת לו את כל הצרכים הרגשיים. וגם אם האדם נהנה מהעבודה שלו, הרי שלא תמיד העבודה של האדם נותנת מענה רגשי מלא, לכל הצרכים הרגשיים של האדם. והאדם לוקח חופש מהעבודה, כדי לתת מענה לעוד צרכים רגשיים ... לטייל בעולם, בכל העניין הזה יש גם נקודת מבט נוספת. והיא, שהטיולים של האדם בעולם, הם ביטוי לחיפוש העצמי של האדם. כי אחת מהסיבות שבגללן האדם נהנה לטייל בכל מיני מקומות, היא משום שכאשר האדם מטייל במקומות שונים, על ידי זה האדם נחשף לתרבויות חדשות, לאנשים חדשים, לרעיונות חדשים, למאכלים חדשים, לצורות חדשות וכיו"ב. והאדם מאוד נהנה לראות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים וכולי. והדבר הזה שורשו בחיפוש העצמי של האדם את עצמו. כי מצד האמת, השלמות נמצאת בכל דבר. וכל הדברים שיש ... החוויות שיש בעולם. אבל הן מרוכזות שם, בצורה מאוד מתוחכמת ונסתרת. ומי שמגיע ומבין את השורש של כל הדברים, על ידי זה הוא יכול ויודע להשיג את כל ההנאות, מכל דבר שיש. והוא לא צריך לנדוד רחוק, כדי לחוות חוויות חדשות וכדי להרגיש התחדשות. משום, שמצד האמת הכל מתחדש כל הזמן. ומי שבאמת חווה את המציאות בצורה כזו שהכל מתחדש כל הזמן, הוא מרגיש התחדשות אין סופית בכל דבר ועניין. והוא לא צריך לחפש דברים חדשים במקומות רחוקים. והטיולים שהאדם נהנה לטייל בעולם, עוזרים לאדם במהלך החיפוש העצמי שלו. וגם אם האדם לא יודע שהוא בעצם מחפש את עצמו, וגם אם האדם לא מבין איך הוא עוזר לעצמו למצוא את ... וכל הטיולים שהאדם מטייל בעולם, הם כולם עוזרים לאדם למצוא את עצמו. כי בכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים, שאליו האדם נמשך. וכל אחד בעולם, נהנה לטייל במקומות אחרים ולעשות דברים אחרים. וכל אחד נהנה בעוצמה אחרת מדברים אחרים. וזה הכל בגלל הקשר שיש בין תת המודע של האדם, לבין הדברים החיצוניים השונים. כי הטיולים מאפשרים לאדם לחדש את המחשבות שלו ...