מי שיתבונן בעניין יראה, כי טבע האדם הוא לסבך את עצמו, גם כאשר הוא לא צריך לסבך את עצמו. והרבה פעמים, האדם פשוט יוצר לעצמו בעיות, למרות שאין בעיות. ולפעמים הפתרון ממש פשוט, אבל האדם בוחר ללכת בדרך הקשה ולהסתבך. והשאלה היא, מה גורם לאדם לסבך את עצמו לחינם? וממה זה נובע? ומה עושים כדי לא להסתבך סתם?

והעניין הוא, כי החיים הם פשוטים. ולהיות מאושר זה פשוט. אבל זה פשוט יותר מידי. כי כדי להיות מאושר באמת, לשם כך לא צריך לעשות כלום. כי לעשות משהו כדי להיות מאושר, פירושו הוא שהאדם לא באמת מאושר. כי מי שמחפש את האושר, הוא לא מאושר. ואם האדם עושה משהו כדי להיות מאושר, הרי שהוא לא מאושר.

ומאושר אמיתי, הוא זה שלא מחפש את האושר, אלא פשוט נהנה מההרמוניה של המציאות.

ולהיות מאושר זה פשוט מידי. והאדם שרוצה להיות מאושר, מרגיש שהוא צריך לעשות משהו כדי לשפר את מצבו, ומשום כך האדם נוטה לסבך דברים. כי החיים פשוטים. וכדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לסבך שום דבר, אלא אפשר פשוט לזרום וליהנות מהדברים כפי מה שהם, גם בלי להבין אותם.

אבל האדם עקשן, והאדם מתעקש דווקא להבין וכולי, ועל ידי זה האדם לא נהנה מהדברים. ואז הוא צריך לסבך אותם, כדי להרגיש שאולי מחר יהיה טוב יותר. ומצד האמת הכל טוב כבר כרגע, ורק צריך לדעת ליהנות.

ואיך יכול האדם לא לסבך את עצמו סתם? תשובה: יש שתי אפשרויות איך לצאת מהסתבכות. התשובה הראשונה, היא עבור מי שמתעקש לסבך. והתשובה היא, שאפשר לצאת מכל הסתבכות, אם מסבכים אותה עוד יותר. כי כאשר מעקמים דבר עקום, אז הוא יוצא ישר. ואפשר לסבך את ההסתבכות, עד שהיא תהיה פשוטה... אבל האפשרות הזאת קשה...