תקציר⬅ ... אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? איך ליהנות מכל דבר? - פרומו הרצאה על למה אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? איך ליהנות מכל דבר? - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... מציאות, כוח המחשבה, דמיון מודרך, מסע אסטראלי, חוויה אסטרלית, חוויה חוץ גופית, הליכת רוח, ליצור מציאות כרצונך, לרצות לטייל בעולם, לראות עולם, טיולים בעולם, ליצור תחושה, ליצור רגש - פרומו הרצאה על יצירת מציאות, כוח המחשבה, דמיון מודרך, מסע אסטראלי, חוויה אסטרלית, חוויה חוץ גופית, הליכת רוח, ליצור מציאות כרצונך, לרצות לטייל בעולם, לראות עולם, טיולים בעולם, ליצור תחושה, ליצור רגש - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... על משני צורה - מהי מהותם של גיבורי על עם יכולת לשנות צורה כרצונם? כפי שכבר ביארתי, האדם מעריץ את הדבר שהוא היה רוצה להיות כמותו. וגיבור העל מייצג את היכולת של האדם לשלוט במציאות. והאדם רוצה לשלוט במציאות, כדי שהיא תהיה ... האדם מחובר לאיזה רצון שיש לו, על ידי זה כאשר קורה דבר נגד רצונו, על ידי זה הוא מרגיש רע. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול לשנות צורה כרצונו. דהיינו, אם הולך לו כרצונו והמציאות מתאימה לרצונו, אז הוא מאושר. אבל גם אם לא הולך לו כרצונו, גם אז הוא יודע להתחבר אל הטוב שיש בכל רע, וגם אז להיות מאושר. כי האדם חייב שיהיה לו רצון כלשהו. כי בעולם שכולו טוב בלבד, אין שום חיים ושום קיום כלל. והאדם חייב להגדיר עבור עצמו את הטוב שאותו הוא רוצה להשיג, ואת הרע שממנו הוא רוצה להתרחק. ומי שהוא חכם, הוא גם מגדיר את עצמו ויש לו את הצורה הרגילה שלו, כמו שרוב גיבורי העל נמצאים רוב הזמן בצורה כלשהי. אבל יחד עם זאת, יש לו את היכולת לשנות את ... של שינוי הצורה של גיבורי העל, היא ביטוי לכך שהחכם האמיתי יודע שכל הדברים כלולים זה בזה. כי כל דבר נפרד מכל שאר הדברים, בצורה החיצונית שלו, שהיא הזמן והמקום והצורה שבו הדבר נמצא. ואף על פי שכל הדברים נפרדים זה מזה, אף על פי כן, בשורשם הכל אחד. וכל הרע והטוב, קיימים בעולם של הצורות. שהרע מגדיר את הטוב והטוב מגדיר את הרע. והאדם נאחז בהגדרת רע וטוב כלשהי. ועל פי ההגדרה הזאת הוא חי. ומי שהוא יודע את הקישור ואת החיבור שיש בין כל הדרכים ובין כל הדברים שיש בעולם, הוא יכול לשנות את הצורה שלו כרצונו. כי החכם האמיתי, מסוגל להזדהות עם כל דבר שקיים, בדיוק כפי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / כסף - מהי מהותם של חובות? איך להגיע למצב שבו הכסף לעולם אינו חסר? חובות / מינוס בבנק / בעיות כספיות. כיצד להיות עשיר אמיתי שלא חסר לו כסף בכלל? חובות כספיים, חובות = חובה = חייב. תחת ההגדרה חובות נכנסים כל הדברים אותם מרגיש האדם כי הוא חייב. חייב לעשות, חייב לקנות, חייב שיגידו ... יוצרים פחד. האדם חייב שיהיה X ומפחד מכך שהמציאות לא תהיה כפי רצונו. ישנם גם אנשים שאין להם חובות ומינוס בבנק, ועדיין הם מלאים בחובות שונים ומשונים. חובות שאינם טובים יותר או פחות מאשר חובות לבנק. מי שיעמיק ויתבונן יראה, כי גם כאשר יש לאדם כסף, גם אז הוא עדיין נשאר חייב כסף. היינו האדם מפחד שלא לאבד את כספו. האדם חושש מכך שהמצב בבורסה ישתנה, שהערך של הכסף ירד או יעלה, אינפלציה וכיו"ב. בשורה התחתונה, יש לאדם כסף, ועדיין הוא אינו חי ... לשורש הרצון הפנימי ביותר. כאשר האדם מחובר לשורש של הרצון שלו, היינו הרצון הראשון ביותר שממנו נובעים כל הרצונות שלו, על ידי זה הוא מגלה כי מצד המציאות עצמה הכל טוב תמיד. כ"כ טוב, שלא יכול להיות טוב יותר. כאשר האדם אינו מזדהה רגשית עם שום רצון חיצוני, אלא תמיד זוכר את הרצון הראשון, על ידי זה האדם הופך להיות עשיר ומשתחרר מהצורך בכסף. הכסף אינו מסוגל לשנות את המהות הפנימית של המציאות אלא רק את הצורה החיצונית שלה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אינו תלוי רגשית בשום צורה חיצונית כלשהי של המציאות, דהיינו, שהאדם אוהב ומתייחס באהבה ובצורה שווה לכל הצורות השונות של המציאות, הרי שבמצב כזה האדם עשיר באמת. ברמה המעשית: על האדם לנסות להשתחרר ... להגיע לזה היא אך ורק על ידי התבוננות של האדם אל תוך עצמו. כאשר האדם מבין ומגיע לרצון הראשון שלו, על האדם לשאול את עצמו, האם מצד הרצון הראשון שלי אכן ישנו שינוי מהותי בין צורה אחת של המציאות לבין צורה אחרת? והאמת היא שאין בכלל שאלה. כאשר האדם מגיע לרצון הראשון של כל הרצונות שלו, באותו הרגע הוא רואה שהכל מושלם תמיד. כמו כן, על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את הטוב האמיתי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משתחרר מהתלות הרגשית שלו בלבוש ובצורה החיצונית של המציאות. והוא זה שנחשב לעשיר אמיתי. עשיר אמיתי אינו תלוי בכמה כסף יש לאדם, אלא בכמה הכסף חסר לאדם. עשיר אמיתי = הכסף חסר חשיבות עבורו. כאשר הכסף מאבד את החשיבות לחלוטין, דהיינו, שהאדם אינו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 3 ונמצא אם כן, כי לאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית שלשמה קיימת המציאות דווקא כפי מה שהיא. וממילא זה אומר, שלאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית של החיים שלו, ושל כל האירועים שקורים לו. כי כאשר לא מבינים את התכלית של כל התהליך כולו, ממילא גם לא ניתן להבין באמת את התכלית של תתי התהליכים ושל ... האדם מתאמץ כל חייו לנסות להשיג את המטרה העליונה שהיא לחיות. מאחר שאין לאדם שמץ של מושג מה המטרה האמיתית של מה שקורה כאן בעולם. ויש כאלו שקמים בבוקר לעבוד, בשביל הילדים שלהם. והילדים שלהם הם תכלית החיים שלהם. כי הם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב, ולכן הם מתאמצים כ"כ בעבורם וכולי. וגם זאת כמובן שטות. כי אם לדוגמא האדם היה חושב שהמוות טוב כמו או אולי טוב יותר מהחיים עצמם, הרי שממילא כל המאמצים של האדם, ממילא הם מיותרים. ונחדד: הדרך היחידה לא לפחד ממשהו, היא על ידי זה שמתייחסים אליו כאל דבר טוב. כי מדבר טוב לא מפחדים. והאדם מפחד רק מדבר שנתפש בעיניו כרע. ואם לדוגמא יחליטו בני האדם שהם מפסיקים לפחד מהמוות, הרי שלשם כך יהיה עליהם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב. ודבר טוב פירושו, דבר שהוא טוב כמו החיים ממש. כי אם המוות הוא טוב, אבל הוא לא מספיק טוב כמו החיים, הרי שהוא עדיין יש בו רע. וכדי לא לפחד מהמוות כלל, לכן על האדם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב בדיוק כמו החיים עצמם. אבל, אם האדם יתייחס אל המוות כאל דבר טוב כמו החיים עצמם, א"כ מדוע בכלל עליו להתאמץ לעבוד קשה להשיג מזון ולאכול וכולי, הרי אם המוות הוא באמת טוב, אז האדם יכול לוותר על האכילה וכיו"ב, ולמות. כי הרי המוות טוב באותה המידה ממש. ולכן, אין אפילו אדם אחד בעולם שהוא לא מפחד מהמוות. וגם אלו שאומרים שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. כי אם הם היו חסרי כל פחד מהמוות, דהיינו, אם הם היו מתייחסים אליו כאל דבר טוב בדיוק כמו כל דבר אחר, הרי שהם לא היו ממשיכים לעשות שום מאמץ כדי לשרוד. כי זה לא הגיוני שאדם יתאמץ כדי להשיג דבר שהוא יודע שהוא לא צריך אותו. ואם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים ממש, הרי שממילא זה לא הגיוני שהוא ימשיך להתאמץ לחיות. ואין הכוונה לומר שעל אדם כזה להתאבד ולהרוג את עצמו. כי גם אם המוות טוב כמו החיים עצמם, הרי שהוא לא טוב יותר מאשר החיים עצמם. ולכן אין שום תכלית להתאבד, גם אם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים. אך אם האדם חושב באמת שהמוות טוב כמו החיים, אז מדוע הוא מתאמץ להמשיך לחיות. הרי המאמץ הזה הוא מיותר לגמרי. ולכן, כל אלו שאומרים ושמנסים לשכנע את עצמם ואת סביבתם שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. וארוחת הבוקר שלהם מעידה על כך. כי אם באמת המוות היה בעיניהם טוב כמו החיים, הרי שהם לא היו משקיעים מאמץ מיותר לאכול יום אחרי יום ארוחת בוקר וכולי. ואם נסתכל על בעלי החיים, נראה שגם אצלם יש ערך לחיים. כי כל בעלי החיים בעולם מנסים כל הזמן לשרוד. כך שיש משמעות כלשהי לחיים. כי עובדה היא שגם בבעלי החיים מוטבע הרצון לחיות ולשרוד. (ואולי לא. כי אולי הם לא מספיק חכמים ... ובכל מקרה, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שיוצר עבור האדם את משמעות החיים. כי אם המוות לא יהיה מפחיד, אז האדם לא יעריך את החיים. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז האדם לא יתאמץ יותר לחיות. והפחד של האדם מהמוות, הוא זה שגורם לאדם להרגיש טוב בחיים שלו. כי כאשר האדם מפחד מהמוות, בזה בעצם האדם מכניס לעצמו לראש שהמוות הוא רע ושהחיים הם טובים. ואז על ידי זה האדם שמח מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני חולים סופניים ואנשים זקנים מאוד שכבר עומדים למות, ושהם אולי חולים וסובלים ממחלות שונות, והם שמחים מכך שהם חיים. וכפי שנוהגים הטיפשים לשמח את האדם החולה, ולומר לו תגיד תודה שאתה חי. כי הטיפשים לא מבינים מה טוב בכך שהאדם חולה. כי אם הם היו מבינים את המציאות באמת, הם היו מבינים מה הטוב שיש בכך שקיים רע. ואז ממילא כאשר למישהו היה רע, הם היו משמחים אותו ומסבירים לו מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא מרגיש רע. אבל מאחר שהם טיפשים, אז הם לא מבינים מה טוב בכך שיש רע, ואז כאשר האדם מרגיש רע, אז הם מנסים לשמח אותו ולומר לו שעליו לשמוח מכך שהוא לפחות חי. ובכך בעצם הם רק גורמים לאדם להרגיש עוד יותר רע! כי כאשר אומרים לאדם חולה וסובל שעליו לשמוח מכך שהוא לכל הפחות חי, הרי שבעצם אומרים לו שזה שהוא סובל זה לא טוב, ורק זה שהוא חי זה טוב. וזה בעצם גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. ולפעמים הרע בכלל הוא גדול יותר מה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / בידור / צחוק / בדיחות / שטויות - מהי מהותם? מה כיף בהם? בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. יש אנשים שמעדיפים להיות רציניים ולא ממש מתחברים לשטויות. אך יש אנשים שדווקא נהנים משטויות, נהנים לעשות שטויות ולהשתטות וכיו"ב. והשאלה היא, מדוע בעצם האדם מרגיש טוב כאשר הוא משתטה? מה הדבר הטוב שמסתתר בתוך שטויות? והעניין הוא, כי השטויות מאפשרות לאדם להרגיש חיבור למציאות. מדוע? בגלל שהמציאות שלנו כ"כ חכמה עד כדי כך שאפשר לומר שהיא משוגעת. וכאשר האדם משתטה, על ידי זה תת ההכרה של האדם מתחבר טוב יותר למציאות. ונסביר: המציאות שלנו מאוד חכמה. וכדי להבין את המציאות שלנו, לשם כך על האדם לחשוב בצורה לא מקובלת. חכמה ונכונה אך לא מקובלת ונפוצה. רוב האנשים בעולם לא מבינים את המציאות. מה שאומר שכדי להבין את המציאות, צריך לחשוב בצורה חכמה ושונה מרוב האנשים בעולם. ובעצם זה אומר שהמציאות שלנו היא סוג של משוגעת מרוב השכל שיש בה. והנה האדם ביום יום לא מצליח להבין את המציאות, בעיקר בגלל צורת המחשבה ... עושה שטויות, וכאשר האדם מתחבר לדברים של צחוק / בידור / בדיחות / הומור / שטויות וכיו"ב, על ידי זה האדם מרגיש חיבור בתת המודע שלו למציאות, ולכן בעצם הוא מרגיש שמחה וכולי. והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש טוב ורע. ואחד מהדברים שיש במעשי שטות, הוא ששם יש ערבוב של טוב ורע. ז"א בתוך השטויות הטוב והרע מתערבבים וההגדרות שלהם משתנות. חלק מההומור זה לקחת משהו רע ולצחוק עליו ולהרגיש טוב לגביו. כמו כן לפעמים האדם עושה ברגעי צחוק, דברים שנתפסים כלא מקובלים וכחריגים ביום יום. והדברים האלו מבטאים בעצם את העניין שבו הטוב והרע והגבולות שלהם הופכים להיות מטושטשים. כי באמת מצד נקודת מבטה של המציאות, מנקודת מבטה תפיסת הטוב והרע שונה מנקודת מבטו של האדם על המציאות. דהיינו, מנקודת המבט של המציאות, הגבולות של הטוב והרע שיש לאדם הם שונים, כי מנקודת מבטה של המציאות, הטוב והרע מוגדרים אחרת. והשטויות מבטאות את הסרת הגבולות ואת הסרת צורת החשיבה והקיבעון המחשבתי של האדם. וכאשר האדם שומע בדיחה, וכאשר האדם עושה שטויות, וכאשר האדם עוסק משתטה וצוחק, בתת המודע של האדם מתרחשים תהליכים של שינוי ההגדרות של הטוב והרע. של שינוי הגדרות השיפוט של האדם את המציאות. וזאת הסיבה שבגללה אנשים אוהבים לעשות שטויות. משום שבתוכם זה מחבר אותם למציאות, על ידי זה שהשטויות משחררות את האדם מצורת המחשבה המקובעת שלו על המציאות. ובנוסף לכל זה, אחד הדברים שהופכים בדיחה לטובה, היא ההפתעה שיש בה. היינו כי הבדיחות לוקחות דבר כלשהו והופכות אותו על פניו. דהיינו, מראות צד אחר שלו שעליו האדם לא חשב קודם לכן. והבדיחות הטובות, הן אלו שהופכות את הקערה על פיה ושיוצרות אצל האדם הפתעה גדולה וכולי. והסיבה שהבדיחות מצחיקות את האדם, היא משום שבאמת כדי להבין את המציאות, לשם כך צריך המון חוש הומור. ז"א כדי להבין את המציאות צריך חשיבה לא מקובעת, חשיבה שבה לפעמים צריך להסתכל על הדברים מהכיוון ההפוך שלהם. ובמציאות שלנו יש דברים נפלאים ומופלאים שכדי להבין אותם, לשם כך על האדם להיות משוחרר מחשבתית. והבדיחות משמחות את האדם, משום שהם מחברות אותו לנקודה שבה אפשר לחשוב גם בצורה שונה מהרגיל. צורת מחשבה שבסופו של דבר מאפשרת לאדם להבין את המציאות. ואחרי שהבנו את כל הנ"ל, עכשיו נשאלת השאלה, אם שטויות זה כ"כ טוב, אז מדוע יש אנשים שמעדיפים להיות רציניים ולא ממש נהנים משטויות. ובכלל, מה הצד השני של המטבע? האם התכלית היא להשתטות? ודבר נוסף, אם שטויות ובדיחות זה כ"כ טוב, אז מדוע זה ממצה את עצמו ומדוע אפשר להשתעמם גם משטויות? והעניין הוא, כי זה נכון שמצד אחד המציאות שלנו היא כאילו משוגעת מרוב החוכמה שלה, וזה נכון גם שצריך כאילו להשתטות כדי להבין את המציאות כנ"ל. אלא שמהצד השני המציאות שלנו היא לא טיפשה אלא מאוד חכמה. וכדי להבין אותה לשם כך צריך המון התבוננות וישוב הדעת. ז"א כדי להבין את המציאות לשם כך צריך לשלב גם ישוב הדעת ומחשבה צלולה, אך גם לשלב חשיבה שטותית ... להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו. ולכן צריך את שני הכוחות האלו, גם את זה של השטויות וגם את זה של השכל. וכאשר האדם משתטה, הוא מרגיש שמחה, כי התת מודע של האדם משתחרר מהשיפוטיות לגבי המציאות ומרגיש יותר טוב. אך מהצד השני האדם לא באמת מצליח להבין את המציאות על ידי השטויות. כי הבנת המציאות נעשית על ידי השכל. וגם אם השכל של הבנת המציאות גם אם הוא כאילו שטותי, אך עדיין הוא מתרחש באמצעות תהליך שכלי ולא באמצעות תהליך של חוסר התבוננות. וזו הסיבה שבגללה האדם משתעמם משטויות. וזאת גם הסיבה שבגללה יש אנשים שלא נהנים משטויות. בגלל שהם בתוכם מנסים להתחבר לצד של ישוב הדעת שנצרך כדי להבין את המציאות. ומהצד השני יש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התשה / להתיש את היריב / פסיכולוגיה הפוכה - מהי מהותם? בשעת מלחמה, אחת מאסטרטגיות הלחימה הקיימות, היא להתיש את האויב, על ידי זה שהאדם נותן ליריב שלו לפגוע בו, בלי להגיב בחזרה. וכאשר יש לאדם מספיק כוח חזק לעמוד על שלו ולחטוף מכות חזקות בלי ליפול, על ידי זה היריב שמכה בו, מאבד את כל כוחו, ובפרט את ... שהוא יחטוף ויחטוף בלי להגיב. והטבע האנושי הוא להגיב. וכאשר האדם מגיב, אז היריב נשאר ערני ומתייחס אליו בצורה רצינית. ואז הקרב נמשך ונמשך, עד שאחד מהצדדים מתגבר על חברו. אבל אם האדם מספיק חזק, אז הוא נותן לצד השני לבזבז את כל הכוחות שלו, ואח"כ הוא בקלות מנצח את היריב שלו כנ"ל. ומהות העניין היא, כי כפי שכבר ביארתי הרע הוא סופי. וגם השקר הוא סופי. כי השקר של השקר, הוא אמת. ואם האדם אומר דבר שקר, ואח"כ הוא רוצה לשקר את השקר עוד יותר, אז בסוף הוא יאמר את האמת. וכל דבר שקר יש בו גם מעט אמת. כי בכל שקר קיימת נקודת אמת כלשהי, כגון נקודת ... על קיומה של המציאות. ומי שירצה לשקר בשלמות, עליו לשתוק. ומי ששותק, ממילא הוא כבר לא משקר. כך שגם לשקר יש סוף. והסוף של השקר, הוא אמת. והרעיון הוא, כי כאשר משהו מטריד את האדם, אז הטבע האנושי הוא להילחם בדבר שמטריד את האדם. כפי שאכן ראוי לעשות. אבל מי שיכולת הסיבולת שלו היא טובה ביותר, הוא יכול להרשות לעצמו לתת לדבר שמציק לו, להתייאש ממנו ולהישבר לפני שהוא עצמו ישבר. והדבר דומה לאדם שמציק לו איזה יתוש. שמבחינה תיאורטית האדם יכול לתת ליתוש להמשיך להציק לו, עד שהיתוש ישבר ויתעייף מלהציק לו, עוד לפני שהוא עצמו ישבר מהיתוש. והמשמעות הפנימית יותר של כל העניין היא, כי כאשר רע לאדם, האדם לא צריך לפחד מכך שרע לו. כי לרע יש סוף. וגם אם קשה לאדם, וגם אם אין לאדם מושג היכן הסוף, הרי שבסוף הכל מתהפך לטובה בהכרח. כי הרע שמציק לאדם, גם הוא כוחו מוגבל. וכאשר רע לאדם, גם הרע מתאמץ. כי כדי שהאדם ירגיש רע, לשם כך צריך הרע ליצור רע. כי כדי שיהיה רע, לשם כך צריך ליצור מצב מיוחד שבו האדם ירגיש רע. והאדם מטבעו מתרגל לכל דבר. כך שכדי שהאדם ימשיך להרגיש רע, לשם כך הרע כל הזמן צריך להתחדש וליצור את עצמו מחדש. וגם לעשות רע, גם זה כרוך במאמץ. והרע שעושה רע לאדם, גם הוא צריך להתאמץ לעשות רע. והכוח של הרע הוא מוגבל. כי לרע יש סוף. כי הרע מהותו היא מאבק. ולכל מאבק יש סוף. וכאשר הרע ממשיך לעשות לאדם רע, וכאשר הרע מתגבר על האדם, הרי שהרע מכלה את כוחו. ולמרות שלאדם נדמה שהרע מתגבר עליו בכל פעם מחדש, הרי שהרע נחלש בכל פעם מחדש. כי האדם לומד את דרכי הפעולה של הרע, ובכל פעם האדם לומד איך להתמודד עם עוצמת רע יותר גדולה. כך שכלי הנשק של הרע נגמרים. והרע צריך בכל פעם להתגבר ברע חזק יותר עם נשק גדול יותר. אבל בסוף גם לרע יגמר הכוח. והרע יעזוב את האדם, והכל יתהפך לטובה. כך שכאשר רע לאדם, הרי שיש לזה גבול. והרע מכלה את כוחו. ובסוף הכל יתהפך לטובה בהכרח. והרעיון הנ"ל, נכון גם בעוד מישור, והוא בעניין הויכוחים השונים שיש בין הדעות השונות. כי מי שהוא עוד לא חכם באמת, הוא לא מסוגל להכיל את כל הדעות השונות שיש בעולם. ואז כאשר האדם שומע איזו דעה שונה משלו, הוא בד"כ מרגיש צורך להיאבק על דעתו. אבל, מי ... לשם כך הדעה צריכה להתקרב לשורש השכל שלה, שהוא זה שנותן לה את הכוח שלה. וכאשר האדם החכם נותן ליריב שלו לחזק את כוחו, שהוא נראה כמנוגד לדעתו של החכם, הרי שבעצם האדם הפחות חכם, הוא בעצם מתקרב לשורש השכל שהוא אחד. והיריב בעצם חושב שהוא מנצח, על ידי זה שהוא בכל פעם מבין את עצמו טוב יותר. עד שבסופו של דבר, האדם מבין את עצמו בשלמות, ואז הוא רואה שהחכם האמיתי הוא זה שצודק. כי כאשר האדם מגיע לשורש השכל של עצמו, הוא רואה את השכל האחד שהוא האמת האחת וכולי. ואז הוא רואה שהחכם צדק. וזה גם ההסבר לכך שסוף הרע להתהפך לטובה. כי שורש המציאות, הוא הטוב המוחלט. וכאשר הרע מתגבר על האדם, בכל פעם הוא מתקרב יותר לשורש של עצמו, כדי לקחת משם כוח, כדי לעשות לאדם רע. אבל בסופו של דבר, הרע הופך לטוב. כי כאשר הרע מגיע לשורשו, אז הוא מחובר לטוב שלו, שממנו הוא נובע. וגם ברמה המעשית, אילו היה האדם מספיק חזק באמת, עם כוח ספיגה בלתי מוגבל, הרי שכל יריב שהיה לאדם, האדם לא היה צריך לעשות שום דבר כדי לנצח, והיריב היה נופל מעצמו. כי מי שהוא מוגן וחסין מכל דבר, הוא לא צריך להילחם עם אף אחד. והוא נותן ... להרשות לעצמו לספוג מהלומות בלי להגיב. כי האדם יכול להיפגע וכולי. אבל ברמה הרעיונית, כאשר השכל והרגש של האדם, מחוברים למקור הכוח האין סופי שמניע את כל העולם, הדבר הזה מאפשר לאדם, לנצח כל מאבק שכלי ורגשי שבו הוא נתקל, בלי מאמץ. כי אם מסתכלים על השורש של כל דבר, בסוף הכל מתהפך לטובה. והחכם האמיתי, הוא במקום להילחם בדבר, הוא מחזק את הדבר שמציק לו, על ידי זה שהוא מחפש את האמת שבו, שזה כאילו לחזק את כוחו של היריב. אבל זה סוג של פסיכולוגיה הפוכה. כי החכם מחפש את האמת שיש בשקר, כדי להפיל את השקר. וזה עניין אחד עם החזק שנותן ליריב לנצח ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות - פרומו הרצאה על ויכוחים, ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... / ווכחנות - מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים? איך לצאת מויכוחים? ויכוחים. מהי מהותם של ויכוחים? איך לצאת מהם? שורשם של הוויכוחים הוא חוסר הבנה. אם יש הבנה אין ויכוח. כאשר יש שתי דעות שונות זו מזו נוצר ויכוח = מאבק. וויכוח אפשרי גם בתוך האדם עצמו. כאשר יש לאדם ספק מה לעשות, איזו החלטה לקבל = ויכוח בין דעות שונות שנמצאות בתוך האדם עצמו. האמת היא אחת. מצידה של האמת אין ויכוח, כי היא אחת ולא שייך ויכוח. ... / מחשבות, אדם כזה לעולם אין לו שום ויכוח עם אף אדם אחר. משום שהוא יודע את השורש של כל ההיגיון שיש בעולם. כל זמן שהאדם אינו יודע את השורש של כל הדעות שבעולם, כל זמן שהאדם אינו מבין צורות חשיבה שונות, הרי שהוא עדיין אינו רואה את התמונה המלאה. כל זמן שהאדם אינו יודע מהי האמת הטובה שיש בדעה של הצד השני, הרי שגם הוא עצמו אינו באמת. כל זמן שהאדם אינו רואה בדעה של הצד השני, את ההשתקפות של האמת המלאה, הרי שגם הוא עצמו צריך לחפש את האמת. כאשר האדם יודע את האמת המלאה, הוא רואה את החלק של האמת המלאה בדעתו של הצד השני. המציאות מכילה בתוכה את כל הדעות כולן. המציאות מאפשרת את קיומן של כל הדעות כולן. המציאות אינה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - מהי מהותם של הבגדים? איזה בגדים באמת עושים את האדם? בגדים. מהי מהותם של הבגדים? מהו בגד? תשובה: בגד = לבוש חיצוני לאדם. בגדים = מה שמקיף ומסובב את האדם = הבגדים של האדם. לאדם שני סוגים של בגדים. הבגדים של הגוף והבגדים של התודעה / נשמה. הסוג הראשון הוא הבגדים הרגילים שיש לאדם, דהיינו, הבגדים של הבגדים שלו. החולצה של החולצה. האדם = תודעה. גוף האדם ... על המציאות = צורת המחשבה של האדם = הידיעות של האדם על המציאות = הבגדים של הנשמה. כאשר התודעה של האדם מתמודדת עם אירוע כלשהו, כאשר התודעה של האדם מרגישה שקר לה, היא לוקחת בגד כלשהו להתכסות בו. היינו התודעה משתמשת בתובנה כלשהי כדי לעזור לעצמה להרגיש טוב. השכל / התובנות שיש לאדם על החיים, מקיפות ומסובבות את התודעה של האדם. ככל שהתובנות של האדם על המציאות טובות יותר, דהיינו, נכונות יותר וחיוביות יותר, כך הוא מרגיש טוב יותר. ניתן להמשיל את התובנות של האדם לחוקי הפיזיקה. כל חוק פרטי כלול בחוק אחר כללי יותר שמקיף אותו. וכל חוק כללי נכלל גם הוא בחוק אחר ובשכל גדול יותר, שכל שהוא השורש של כל החוקים / השכלים שתחתיו. הוא כולל אותם וכולם נובעים ממנו. גם התובנות שיש לאדם הן כאלו. כל תובנה כוללת בתוכה ... המבט של היד. מנקודת המבט של היד, יש רק יד מול הגוף. ומנקודת המבט של הגוף יש רק גוף. מנקודת המבט של הגוף אין במציאות גם גוף + יד + אצבע. מנקודת המבט של הגוף זה הכל אחד מושלם. מנקודת המבט של הגוף האצבע אינה קיימת כמשהו נפרד מהגוף. מצידו של הגוף מהותה של האצבע זהה לחלוטין למהותו של הגוף. בגדול ניתן להשליך מכאן על נקודת המבט של המציאות על עצמה ועל כל מה שבתוכה. מנקודת המבט של המציאות, אין גם אדם + מציאות, יש רק מציאות. המהות של האדם וכן של כל מה שישנו, הכל מהות אחת לגמרי עם המהות של המציאות. מאחר שכל מה שקיים בתוך המציאות, עשוי מהמהות של המציאות, הרי שמהצד של המציאות הכל אחד ואין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ההבדלים קיימים רק מהצד של הבגדים של המציאות. מאחר שהבגדים אינם מבינים את מהותם המלאה, מאחר שהבגד שהוא רק חלק מהשלם אינו מבין את מהותו של השלם עצמו בצורה מלאה, הרי שהידיעה של הבגד על עצמו אינה מלאה, מאחר שהוא אינו מבין את מהותו המלאה. ומשום שהבגד אינו מבין את מהותו בצורה מלאה, משום כך נדמה לו שהוא שונה מבגד אחר. אך מהצד של המציאות עצמה שמבינה את עצמה, הרי שמצד שלה אין שום הבדל מהותי בינה לבין הבגדים שלה, מאחר שהם נמצאים בתוכה, הם חלק ממנה ועשויים מהמהות שלה. במאמר מוסגר: הסיבה שהבגדים של המציאות אינם מבינים את המהות המלאה של השלם, היא משום שהשלם הוא האין סוף. וכדי להבין משהו ולהכניס אותו לתוך המחשבה צריך שיהיה לו סוף. ומאחר שהמציאות היא אין סופית, ממילא לא ניתן להכיל את מהותה בתוך המחשבה כמשהו סופי. ניתן לנסות לדמיין / להרגיש את מהותה של המציאות, אך לא להבין בשלמות מלאה. בכל מקרה מנקודת המבט של המציאות עצמה על עצמה, אין הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר. נקודת המבט של המציאות = נקודת המבט של האחדות השלמה. כאשר האדם חווה את המציאות בצורה הנ"ל, הרי שהוא אינו רוצה שום דבר אחר ממה שיש לו, משום שהמהות של הכל זהה. וממילא הוא מרגיש טוב באמת. מסקנה: השכל הגדול ביותר של המציאות = הכל אחד = הכל טוב באמת. מאחר שאין שום רע הרי שהכל טוב באמת. בשורה התחתונה, ככל שהאדם מסתכל יותר על המציאות כפי מה שהיא באמת, כך התובנות שלו על המציאות מתחילות להתקרב לנקודת המבט של המציאות על עצמה שהיא כולה טוב באמת. ככל שהאדם חכם יותר, כך הוא רואה את הדברים בצורה יותר אחידה וממילא מרגיש יותר טוב. הבגדים שמקיפים את התודעה של האדם היא רמת ההבנה של האדם את המציאות. הבגד הטוב ביותר שיכול ללבוש אותו האדם, הוא להבין את המהות של עצמו. דהיינו, כאשר האדם מבין מה הפירוש של ה"אני" / תודעה / שכל / מחשבה / תחושה / רגש וכולי. ככל שהבגדים דהיינו, התובנות שמקיפות את האדם קרובות יותר לאמת, דהיינו, לנקודת המבט של המציאות על עצמה, הרי שהאדם קרוב יותר לנקודת האחדות וטוב לו יותר בכל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1 במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי ע"פ ההיגיון וע"פ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, ... האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל. וכאשר לדוגמא אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן ... שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, א"כ לא ממש ברור למה האדם מפחד כ"כ מהמוות? ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. ז"א האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמא היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד ... (שאליו שואף המדע להגיע) הוא שהאדם יוכל להקדיש את כל חייו להנאה, בלי להצטרך לאכול ולשתות וכיו"ב. שזה יכול להיות אפשרי על ידי זה שיהיה לאדם גוף חדש מסוג אחר... אבל נכון לרגע הזה, האדם משקיע אין סוף מאמץ, בשביל תועלת מאוד מועטה. (ולא לדאוג, הפתרון הטוב והמושלם, יגיע בסוף). ומצד האמת, גם אילו היה יכול האדם ליהנות כל היום בלי שום צורך לאכול ולשתות ובלי שום צורך של הגוף, גם אז האדם לא ממש היה נהנה מהחיים שלו. כי באדם מטבעו מוטבע רצון. והאדם לא בוחר את הקיום העצמי שלו. וגם לא את קיומו של הרצון העצמי שלו. דהיינו, בשום שלב האדם לא בחר בבחירה חופשית ... היא לא תכלית החיים. ומי שיתבונן עוד יותר לעומק יראה, כי מי שחושב שההנאה היא תכלית החיים, בכך בעצם הוא משיג את ההפך של המטרה שלו. כי אם האדם לא היה רוצה ליהנות בחיים, הרי שהוא עוד יותר היה נהנה בחיים. כי אי אפשר לסבול, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב , הוא זה שגורם לאדם להרגיש רע . ואם האדם היה מתפטר מהרצון שלו להרגיש טוב, הרי שהוא כבר לא היה יכול יותר להרגיש רע. כך שהרצון של האדם ליהנות, אדרבה הוא משיג את התוצאה ההפוכה. כי הרצון ליהנות, הוא מגדיר עבור האדם טוב ורע והנאה וסבל. וממילא הרצון ליהנות, הוא זה שיוצר את חוסר ההנאה. וע"פ ההיגיון, מי שרוצה ליהנות באמת, עליו לנסות להפסיק לרצות ליהנות. כי אם האדם יצליח להפסיק לרצות ליהנות, הרי שהוא תמיד יהיה. ואם לאדם לא יהיה אכפת להרגיש רע, על ידי זה הוא ירגיש תמיד טוב. אבל זה כמובן בלתי אפשרי. והסיבה הראשונה היא, שאם האדם יפסיק את הרצון שלו להרגיש טוב, הרי שמהר מאוד הוא ימות. כי כאשר לדוגמא האדם יהיה רעב, הוא לא יאכל. משום שהוא כבר לא אכפת לו להרגיש רע. ואז מהר מאוד האדם הזה ימות. והוא הפסיד גם את הטוב וגם את הרע. והסיבה הנוספת והעיקרית יותר היא, שכאשר האדם מנסה לבטל את הרצון שלו להרגיש טוב, זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובעצם בכל פעולה שהאדם עושה כדי לנסות להפסיק לרצות להרגיש טוב, בעצם בכך הוא רק מחזק את הרצון שלו להרגיש טוב. והאדם לא יכול לבטל את הרצון העצמי שלו להרגיש טוב. אלא, או שהרצון הזה ייעלם מעצמו, או שלא. כי האדם לא יצר את הרצון הזה של עצמו להרגיש טוב. ולכן הרצון הזה הוא לא בשליטת האדם. אבל אם מישהו מבחוץ ייקח לאדם את הרצון להרגיש טוב, הרי שאז ורק אז יוכל האדם להרגיש טוב באמת תמיד. כי כאשר לא רוצים להרגיש טוב בכלל, אז מרגישים טוב באמת. כי מאושר, הוא זה שהפסיק לרצות להיות מאושר. כי אדם שבע הוא זה שלא מחפש אוכל. והמאושר לא מחפש אושר. וזה שמרגיש טוב תמיד, הוא ממילא לא מחפש להרגיש טוב, מאחר שהוא תמיד מרגיש טוב. כך שעל פי ההיגיון, מי שרוצה להרגיש טוב תמיד, עליו להיפטר מהרצון של עצמו להרגיש טוב. אבל זה כמובן לא אפשרי מהסיבות הנ"ל. כך שבכל מקרה, תכלית החיים היא לא ההנאה. ואם היא ההנאה, אז כדי להשיג אותה צריך להיפטר מהרצון ליהנות, וזה עצמו לא אפשרי. ובכלל המחשבה שתכלית החיים היא ההנאה, בכלל זה יש את אלו שחושבים שתכלית החיים היא אהבה, או השמחה וכל כיו"ב. שהם בעצם חושבים בטעות, שהכדורים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מ הנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמא, מדליקים אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... / נחישות / התמדה. מהי מהותם? איך להיות מאושר בלי להתעקש על שום דבר? עקשנות. מהי מהותה של העקשנות וממה היא נובעת? מה טוב ולא טוב בה? איך לא להצטרך אליה? עקשנות = מצב שבו האדם רוצה להשיג תכלית כלשהי. אינו מצליח להשיג את התכלית. ממשיך לנסות שוב להשיג את התכלית = עקשנות. עקשנות כמובן יש לה צד חיובי, הצד של חיפוש השלמות. בלי להתעקש, איך יגיע האדם אל השלמות?! חובה על האדם להתעקש ולהגיע אל השלמות. מצד שני, העקשנות גם גורמת לאדם סבל / כעס / מריבות / עימותים / מלחמות מיותרות ועוד. עקשנות באה לידי ביטוי ברצון לשנות את המציאות. כי אם הכל כבר מושלם והכל כבר טוב, ממילא אין על מה להתעקש. כך שעקשנות מהותה רצון לשינוי המציאות מחמת שלא טוב כרגע בשלמות. השלמות היא לא להתעקש על שום דבר. גם לא על זה עצמו שלא צריך להתעקש. פשוט לתת לדברים לקרות ולא להתעקש על כלום. לחיות בהרמוניה ובתחושת אחדות עם המציאות וליהנות מהדברים באמת כפי מה שהם. הדרך היחידה להגיע למצב שבו האדם אינו מתעקש באמת על שום דבר ומרגיש טוב באמת, היא רק על ידי שהאדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע. כאשר האדם מגלה מה טוב באמת בכל רגע, על ידי זה הוא אינו מתעקש על שום דבר ואינו מגיע למצב של כעס. העקשנות מהותה הרצון להשיג תכלית טובה שהאדם אינו חווה אותה ברגע הזה. כאשר האדם חווה שלמות ברגע הזה, על ידי זה אינו צריך להתעקש על שום דבר. איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות ושימוש בשכל, ועל ידי זה שלא הופכים את הטפל לעיקר. ברמה המעשית: כאשר משהו מכעיס את האדם, כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש מאבק, מצב שיכול ליצור עקשנות, במקרה כזה עליו לשים לב לכך שאינו הופך את הטפל לעיקר. כאשר האדם הופך את הטפל לעיקר, ממילא נוצר מאבק מיותר על הטפל. על האדם לחשוב פעם אחרי פעם, ולבחון את המצב בעין אמיתית, האם באמת הוא חייב להתעקש על הדבר הזה? אם אינך חייב להתעקש אל תתעקש? אז, על מה כן תתעקש? תשובה: על למצוא את הטוב בכל דבר. אם האדם מוצא את הטוב בכל דבר, כבר אינו צריך להתעקש / להילחם לעולם. למצוא את הטוב פירושו לחקור את המהות של האירועים השונים, עד שהאדם מגיע לידיעה שלמה שהכל טוב. טוב אמיתי שאותו הוא גם מרגיש. כ"כ טוב שאינו רוצה לשנות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 2 כי האהבה והשמחה וכולי, הם רק תרופות שהאדם לוקח, כדי לברוח מכך שאין לו מושג למה הוא חי. אבל בכל מקרה, גם אהבה וכל כיו"ב, זו לא תכלית החיים. ויש כאלו שנדמה להם שתכלית החיים של עצמם, היא חלק מתכלית אחרת גדולה יותר. כי מצד האמת מי שרוצה להבין את תכלית החיים, לשם ... כי אפשר לומר ש... וכולי). וכל בני האדם בעולם, בפרט החכמים שבהם, מנסים להבין את התכלית של המציאות. ויש כאלו שמבינים שתכלית המציאות היא למען יצירת טוב. דהיינו, שהמציאות היא טובה, וכל האירועים שקורים בעולם, כולם הם למען תכלית טובה כלשהי. ולכן אומרים שהכל לטובה, כי התכלית של כל האירועים שבעולם, היא כדי לעשות טוב. אלא שגם כאן יש בעיה רצינית. והשאלה הראשונה היא, אם באמת התכלית היא למען עשיית טוב, אז מדוע יש רע? כי מאחר שהתכלית היא למען יצירת טוב, אז מדוע צריך ליצור גם רע. הרי היה אפשר מראש ליצור מציאות שבה יש רק טוב. ומכך שיש במציאות שלנו גם רע וגם טוב, מכך ניתן להבין שהתכלית של המציאות היא למען יצירת רע בדיוק כמו שהיא למען יצירת הטוב. ויש כאלו שאומרים, שהתכלית של המציאות היא למען הטוב. והסיבה שיש רע, היא כדי שהאדם יוכל להכיר את הטוב. כי כאשר יש רע, אז על ידי זה האדם יודע להעריך את זה שטוב לו. והדבר דומה לאבא שמסביר את זה שהוא מתעלל בילד שלו, כדי שכאשר הוא יפסיק להתעלל בילד שלו, אז הילד שלו ידע להעריך את זה שהוא מרגיש טוב. אך זהו רק משל בלבד. והאמת היא שאם באמת הרע נוצר כדי להגדיר וליצור טוב, הרי שמראש היה אפשר ליצור מציאות שיהיה בה רק טוב מסוג כזה שלא צריך ליצור רע כדי שירגישו טוב. ז"א כמו שעכשיו אפשר לומר שהאדם יודע להעריך את הטוב בגלל הרע ואת האור בגלל החושך, הרי שמראש היה אפשר ליצור מציאות שבה בני האדם יוכלו להעריך את האור ואת הטוב, גם בלי שיהיה בעולם חושך ורע. ז"א נניח באמת שהרע נוצר כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא מוגבל ביכולת שלו להרגיש טוב רק על ידי זה שהוא גם מרגיש רע. כי היה אפשר ליצור אדם שיכול להרגיש טוב, גם בלי להרגיש רע. ותמיד יש לזכור, שבנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שם הפוטנציאל של היצירה הוא אין סופי. ובנקודת ההתחלה עצמה, שם אין שום גבול ושום הגבלה לגבי האפשרות ליצור דברים. ואם באמת בנקודת ההתחלה היה רצון לעשות טוב, א"כ היה ראוי יותר ליצור מציאות כזו שבה יש רק טוב, ושכולם נהנים מהטוב גם בלי להצטרך להרגיש רע. והרי בכל זאת יש רע, וא"כ כנראה שיש תכלית בעצם קיומו של הרע, גם בלי קשר לקיומו של הטוב. ומי שהוא איש אמת, הוא יודע שמצד האמת זה שהאדם מעדיף לומר שהעולם קיים כדי שיהיה טוב, הרי שזאת רק העדפה אישית של האדם. כי מצד האמת אפשר גם לומר את ההפך, שהעולם קיים כדי לעשות לאדם רע. כי בדיוק כמו שיש בעולם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / יצר הטוב / יצר הרע - מהי מהותם של היצר הטוב ושל היצר הרע? מהי מהותם של היצרים האלו? תשובה: יצר = יוצר = יצירה. יצרים = כוחות יצירה. יצר טוב = יוצר טוב. יצר רע = יוצר רע. היצר הטוב של האדם, הוא הכוח שבאדם שיוצר טוב. היצר הרע של האדם, הוא הכוח שבו שיוצר רע. מה באדם יוצר טוב / רע? תשובה: המחשבה. המחשבה של האדם יוצרת טוב / רע. תחושת הרע / טוב של האדם תלויה אך ורק במחשבה שלו. אם האדם חושב על הטוב, הוא מרגיש טוב. אם האדם חושב על הרע, הוא מרגיש רע. יצר טוב = חשיבה חיובית = אופטימיות = ביקורת בונה = הערכה עצמית = אהבה עצמית = קבלה עצמית = אהבה = אחדות = שלום = זוגיות טובה = שמחה = אושר = שלמות = טוב אמיתי. לעומתו היצר הרע = חשיבה שלילית = פסימיות = ביקורת שלילית = חוסר הערכה עצמית = כעס עצמי = הלקאה עצמית = רגשות אשם = שנאה = מלחמה = פירוד = מחלוקת = עצבות = דיכאון = תחושה של חסר = טוב שקרי = רע. היצר הטוב של האדם יוצר טוב עבור האדם. היצר הרע של האדם יוצר רע עבור האדם. מה אפשר לעשות כדי להינצל מהיצר הרע? תשובה: לחפש את השכל האמיתי. מדוע זו הדרך? היצר הרע שולט על האדם באמצעות כוח הדמיון שלו, היצר הטוב שולט על האדם באמצעות השכל שלו. דמיון = שקר. שכל = אמת. מסקנה: כדי לגרש את הדמיון הרע, צריך להשתמש בשכל טוב ולחפש את האמת. האמת שורפת את היצר הרע. היצר הרע גורם לאדם לחשוב מחשבות דמיוניות ומפחידות. היצר הרע מסתיר מהאדם את האפשרויות שלו להתמודד. היצר הרע כל כוחו נובע מחוסר ידיעה של האדם כיצד להעלים את הרע. יצר הרע = חוסר ידיעה. לעומת זאת כאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחזק את היצר הטוב שלו. חיפוש האמת מביא את האדם לגלות מה לעשות בכל מצב. חיפוש האמת מאפשר לאדם לראות את הטוב שיש בכל דבר. חיפוש האמת מעלים את היצר הרע ומחזק את היצר הטוב. סיכום: היצרים של האדם = כוחות היצירה שלו. יצר הרע = יוצר רע = הדמיון של האדם = השקר. יצר הטוב = יוצר טוב = השכל של האדם = ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה. ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך. זה כמו בכלכלה שמלמדים, מה שקורה בשוק ההון, אם יש לך מניה, כל יום ... לו רצון אחד לשמוע. ולמה הוא רוצה לשמוע, לדוגמא אדם אחד רצה לשמוע את מה שאני אומר, היה לו רצון לשמוע, ולכן בא. אח"כ הוא הולך ועושה דבר אחר, ולמה? כי יש לו רצון אחר. ככל שיסתכל האדם לעומק, הוא יבין שכל הרצונות שלו הם כדי להרגיש טוב. כי האדם חושב שזה טוב וזה רע, אז הוא בוחר לעשות כל הזמן דברים שנחשבים בעיניו כטובים. ויש רצונות בסיסיים, עד שהרצונות מצטמצמים יותר ויותר, עד שזה מגיע לרצון אחד וזה שהאדם רוצה להרגיש טוב זה דבר נחמד, אבל זה לא מסביר עדיין למה הרצונות משתנים כל הזמן. אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב כל פעם בצורה אחרת, למה לא תבחר לרצות את הבעיה שיש לך, כי אם תרצה אותה תיפתר לך הבעיה, וזה העניין הרציני יותר, למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת. השאלה היא לא למה אתה רוצה את הדבר!! הבנו שאתה רוצה להרגיש טוב, תבדוק אבל, למה ככה דווקא באופן מסוים. ברמה החיצונית של המציאות יש דברים נפרדים, אבל יש המון מכנים משותפים במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים. והזמן והמקום, גם הם ... ממשהו, כי כל החומרים וכל הדברים המטאפיסיים כביכול, כל הבחירות, כל הרצונות, כולם נמצאים בתוך זמן ומקום, גם זמן ומקום גם ברמה הפילוסופית ובתוך הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת. כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים. וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו הזמן, בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה ... הבדל בין ללכת שמאלה או ימינה, ואין הבדל בין הרצונות השונים. עדיין תוכל לבחור ללכת ימינה ולא שמאלה, כמו כן תהיה הבנה שלרצות ולא לרצות, זה אותו הדבר, ומי שכבר יבין את זה באמת, הוא ממילא יחווה את זה בצורה הזאת, ואז הוא יחיה חיים טובים באמת, כי כלפי חוץ, הוא ימשיך לרצות ללכת ימינה או שמאלה, בדיוק כפי שבמציאות יש ימין ושמאל, אבל אף על פי כן בחוויה האישית שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... / עתיד - טובים יותר - בשביל הווה טוב יותר ועל האדם לדעת את האמת, שכל מה שהוא חושב על בעיות העבר או על בעיות העתיד, הוא בעצם חושב על בעיות של בני אדם אחרים לגמרי. וכמו שלא הגיוני לאדם, שהוא יהיה מוטרד, ממה שקורה לאדם אחר רחוק ממנו, כך גם לא הגיוני שהאדם יהיה מוטרד, מבעיות שקרו לאדם אחר בעבר, למרות שהוא נראה דומה לו, או מבעיות שאולי יקרו לאדם אחר בעתיד, גם אם הוא נראה מאוד דומה לו. כי כל רגע הוא ... / העתיד, הוא מוכרח להיות מסוגל להכיל בתוכו את כל הצורות כולן. וכאשר האדם מבין את המציאות, ורואה את האמת שהכל אחד ממש, אז הוא מסוגל להכיל בתוכו, את כל הצורות כולן. ואז הוא לא מוטרד משום צורה שהיא, ושום הזדהות רגשית, לא יכולה לגרום לו להרגיש רע. ואז הוא אדם חופשי באמת, לבחור בבחירה חופשית מלאה, האם הוא רוצה להגדיר רצון מוגדר, וליצור טוב ורע וכולי, או שלא. ובסיכומו של דבר, האדם לעולם לא עובד בשביל העתיד / העבר, אלא הוא עובד, רק בשביל זה שכרגע ברגע הזה, הוא מרגיש רע, מכך שיש לו בראש תמונה של מישהו שמאוד דומה לו, בזמן אחר, שהוא סובל בצורה כלשהי. והאדם לא מסוגל להכיל את המחשבה הזאת בהווה, ולכן הוא מנסה לפתור את בעיית ההווה של הרגע הזה. ולכן, מי שיפתור את בעיות ההווה שלו מבפנים ובאמת, ממילא הוא פתר גם, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - איך ליהנות מהחיים טוב יותר מאשר בכל האגדות? איך לחיות כמו באגדות? אם תרצו אין זו אגדה. איך לחיות יותר טוב מאשר בכל האגדות במציאות האמיתית? לפעמים נדמה לאדם כאילו אגדות קיימות רק באגדות, וכי לא ממש קל להגיע לחיים של האגדות. האמת היא שהאגדה של כל האגדות היא המציאות. המציאות טובה יותר מאשר כל האגדות כולן. ראשית יש להבהיר, כי הסיבה היחידה שנדמה לאדם שהחיים באגדה טובים יותר מאשר החיים במציאות, היא אך ורק משום שהחיים באגדה אינם כ"כ שכיחים במציאות. הדבר היחיד שלא מסופר באגדות, הוא מה קרה אחרי שהאגדה התגשמה. האם אז נמצא האושר המיוחל? האם אז הפסיקו גיבורי האגדה לחפש אגדות נוספות? בשורה התחתונה, גם אם כל האגדות כולן היו מתגשמות, הרי שהחיים לא היו טובים יותר או פחות. הם היו שונים, אך לא טובים יותר או פחות. כך שלחשוב שהאגדות טובות יותר מאשר המציאות כרגע, זו עצמה אגדה. יחד עם זאת, האמת היא, שהתחושה הטובה שמשרות האגדות על האדם, התחושה של השלמות ושל הטוב האמיתי באמת, זה עצמו כבר קיים במציאות. הסיבה היחידה שהאדם לא חי חיים טובים באמת כמו באגדה הטובה ביותר שהיא המציאות, היא אך ורק משום צורת המחשבה האישית והסובייקטיבית שלו. נחדד ונאמר, כי גם אם כל בני האדם חושבים בצורה כלשהי, זה עדיין לא הופך את צורת המחשבה שלהם לאובייקטיבית ולאמיתית. עדיין ביחס למה שהמציאות באמת, החשיבה של האדם היא תמיד סובייקטיבית גם אם כולם חושבים כך. האושר האמיתי מגיע כאשר קיימת הבנה אמיתית. אם האדם היה יודע את האמת מדוע באמת המציאות היא כפי שהיא ולא אחרת, הרי שהוא היה מאושר בכל רגע מחדש. הסיבה היחידה שמרחיקה את האדם מחיי אגדה שהם הבנה אמיתית של המציאות, אלו הנחות היסוד שלו וצורת המחשבה המצומצמת שלו לגבי המציאות עצמה. לדוגמא: כל זמן שהאדם אינו מבין מהי מהות ה"אני" והתודעה שלו, כיצד בדיוק הוא מצפה להבין כיצד התודעה שלו תוכל לחוות שלמות?! ידיעה אמיתית = הבנה מושלמת ללא ספק כלשהו את הדבר. כל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות מה הוא באמת רוצה, מדוע הוא בכלל רוצה, ולמה באמת הוא עושה כל פעולה ופעולה בחייו, הרי שבאמת במצב כזה החיים של האדם טובים רק כמו באגדות אך לא במציאות האמיתית. יחד עם זאת, כאשר האדם יושב עם עצמו וחוקר את כל הנחות היסוד שלו לגבי המציאות, את כל צורת החשיבה שלו, כאשר האדם מפסיק להניח דברים בלי לאמת אותם, כאשר האדם לא מקבל שום דבר כמובן מאליו אלא בודק כל דבר עד להבנה מלאה שלו, על ידי זה נוצרת הבנה אמיתית של המציאות, ועל ידי זה האדם מגלה שהאגדה הטובה ביותר באמת היא המציאות כפי שהיא כרגע. כדי להגשים את כל החלומות, על האדם להרשות לעצמו לחלום, לא להתפשר ולחפש את השלמות האמיתית. אל תתפשר על כמעט שלמות, אל תתפשר על כמעט הבנה מלאה, אל תתפשר על חלום שעדיין אתה מתאמץ בו, אל תתפשר על כלום. תחשוב על השלמות, על הדבר המושלם ביותר אותו אתה יכול לדמיין. נסה לדמיין מציאות מושלמת. נסה לחוות אותה. נסה להבין האם ... אחריה. אם גם כאשר המציאות מושלמת עדיין האדם ממשיך להתאמץ ולהרגיש חסר כלשהו, הרי שהמציאות אינה מושלמת באמת. אל תתפשר על כמעט, לך על הגדול ביותר. בסופו של התהליך כאשר תבין מהי שלמות אמיתית, תגלה שהמציאות אכן כבר כזו בכל רגע ורגע. הכל תלוי בעד כמה עמוק תחקור את המהות של האירועים השונים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - איך לשנן בצורה נכונה? איך להטמיע אותן טוב יותר? ובו יתבאר העניין של מנטרות. איך לשנן אותן ואיך להטמיע אותן בצורה הטובה ביותר? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מנטרות, הם משפטים ורעיונות שהאדם חוזר עליהן, כדי להטמיע אותם בתוכו טוב יותר. ונבהיר, כי אנחנו לא מדברים כאן, על שינון מנטרה חסרת כל משמעות (כגון, חזרה על צליל חסר משמעות), אלא, על שינון מנטרה בעלת משמעות רעיונית כלשהי. והשאלה היא, איך אפשר לגרום לשינון של המנטרות ושל המשפטים החיוביים, להשפיע בצורה יותר יעילה? תשובה: בכל מנטרה שיש בעולם, יש בה נקודת אמת כלשהי. ובאמת מצד האמת, בכל מנטרה בעולם, יש נקודת אמת ... היא לחזור שוב ושוב על אותו הרעיון, עד שהוא הופך להיות מוטבע בתוך האדם, על ידי הזיכרון של האדם. לדוגמא: האדם יכול לשנן לעצמו מאה פעם, שלעשות משהו מסוים, זה לא טוב, ועל ידי זה, הוא באמת ירגיש שזה לא טוב, וימנע מלעשות את זה. וקיימת גם דרך נוספת, להטמעת מנטרות ורעיונות לתוך האדם. והיא, על ידי שינון ו התבוננות חוזרת, על אותו הרעיון. דהיינו, שהאדם לא רק חוזר לעצמו שוב ושוב על אותו המשפט. אלא, הוא מנסה בכל פעם, להבין טוב יותר ולהתבונן טוב יותר, על המשפט שעליו הוא חוזר. ובמקרה כזה לדוגמא, על ידי ההתבוננות של האדם באותו הרעיון שוב ושוב, על ידי זה הוא מבין אותו יותר, וממילא הרעיון הזה, מוטמע בתוכו טוב יותר. ובדרך הראשונה, של שינון שעובד על כוח הזיכרון של האדם, בדרך הזאת, האדם צריך מזל גדול, לשנן משהו שהוא קרוב אל האמת. כי ברגע שהאדם לא ממש מתבונן לעומק, על הדבר שאותו הוא משנן, הרי שהוא יכול להטמיע לתוכו כל שטות. לדוגמא: באפשרותו של האדם לשנן מאה פעם, על איזה שטות, שהיא מפחידה. ועל ידי זה להתחיל לפחד ממנה, למרות שהיא שטות. ולכן, צריך ... הדבר האידיאלי, ביותר לעשות. משום, שבו האדם מחפש את האמת שוב ושוב. ובמקרה כזה מובטח לאדם, שבסופו של דבר, תישאר אצלו רק נקודת האמת, שיש באותה המנטרה. לסיכום: הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לנסות להתבונן ברעיון שאותו רוצים להטמיע, ולנסות להבין, האם הוא נכון, ואם כן, מדוע הוא נכון וכולי. ועל ידי ההתבוננות האמיתית הזאת, על ידי זה בסופו של דבר, האדם הופך את האמת שברעיון של המנטרה לחלק ממנו. ואז הוא כבר לא צריך לזכור את המנטרה, כי היא כבר חלק מצורת המחשבה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / עבודה קשה / עבודה נכונה - למה במקום לעבוד קשה יותר, רצוי לחשוב טוב יותר? על האדם לזכור תמיד את התכלית של העבודה הקשה שלו. התכלית היא אינה העבודה אלא מה שאתה מצפה שהעבודה תיתן לך וכולי. לפעמים האדם עובד קשה מידי ומתאמץ קשה מידי, כאשר הפתרון יותר פשוט מפשוט. המציאות כולה הרבה יותר ... העולם כולו עובד ומתנהג בצורה פשוטה להפליא וללא שום מאמץ. אז למה להניח שכדי להשיג את התכלית צריך להתאמץ?! עיקר המאמץ צריך להיות בלא להתאמץ. היינו עיקר המאמץ צריך להיות בלהגיע לפתרון הפשוט ביותר. הפתרון הפשוט ביותר, שכרוך בהכי פחות מאמץ, הוא הטוב ביותר. אין הדבר אומר כי צריך לוותר על השלמות וכי צריך להתפשר בחיים. אדרבה ואדרבה, אסור להתפשר בחיים על שום דבר. לכל אדם מגיע את הטוב האמיתי ביותר. אבל כחלק מכך שאסור לו לאדם להתפשר, כחלק מכך על האדם לא להתפשר ולא לקבל כמובן מאליו את הצורך להתאמץ. השלמות האמיתית היא שיהיה לך הכל ללא שום מאמץ. כל העולם עובד מעצמו, למה שגם הטוב שלך לא יבוא מעצמו?! אלא מה? שהדרך היחידה להגיע לכזה דבר תלויה כמובן בהמון פיקחות ולא בעבודה קשה. אל תקבל את העבודה הקשה כמובנת מאליה. ובכלל אל תקבל את העבודה ואת המאמץ כמובנים מאליהם. קיימת דרך להשיג את התכלית הסופית באופן מיידי וללא שום מאמץ. קיימת דרך שהטוב ביותר יבוא אליך ללא שום מאמץ. במה זה כרוך? זה כרוך בעבודה קשה של לא לעבוד קשה. זה כרוך במאמץ לא להתאמץ. זה כרוך ברצון להשיג הכל ללא שום מאמץ. אז איך משיגים הכל ללא שום מאמץ? תשובה: על ידי התבוננות פנימית. בסופו של דבר, בכל רגע ורגע קיים טוב אמיתי. טוב שרק בגללו המציאות היא כפי שהיא ברגע הזה. הסיבה האמיתית שבגללה הרגע הזה הוא כפי שהוא, היא הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע. על האדם לחפש את הטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. ואת זה ניתן לעשות על ידי הבנת המהות של המציאות. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המהות האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מבין מה עומד מאחורי הדברים, למה הדברים הם כפי שהם וכולי. בסופו של דבר האדם מגיע להבנה ברורה ושלמה מדוע הדברים כפי שהם בכל רגע. והסיבה הזאת שבגללה הדברים כפי שהם, היא הטוב המושלם שיש בכל דבר ללא שום מאמץ. כמו כן ניתן להגיע לאותה התוצאה גם מכיוון נוסף. על האדם לבדוק את המהות האמיתית של הרצונות שלו. על האדם לברר עם עצמו בוודאות מה הוא באמת רוצה. מהו הרצון הפנימי ביותר שמניע אותו בחיים. ברגע שהאדם מגיע לשורש של הרצון שלו, דהיינו, ברגע שהתודעה של האדם מגיעה להזדהות אמיתית עם השורש של הרצון של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...