אמונה - האם היא טובה או רעה? וכאן יתבאר העניין של האמונה, האם היא טובה או רעה? וראשית נגדיר, כי האמונה היא הפך השכל. כי במקום שיש שכל, אין בו שום צורך באמונה. כי מה שהאדם מבין בשכלו, הוא לא צריך להאמין בו. ואמונה נמצאת, רק במקום שבו השכל לא תופש. שהשכל אומר דבר אחד, והאדם מאמין בדבר אחר. ואם נתבונן נראה, כי האמונה, היא שורש כל הרע וגם שורש כל הטוב שיש בעולם, כפי שיתבהר בהמשך. והעניין הוא, ששורש כל ... ממש בשלמות מוחלטת. ונמצא אם כן, כי כל הרע וכל הסבל שבעולם, שורשם באמונה של האדם. כי כאשר האדם משתמש רק בשכל שלו, אז אין שום רע כלל. וכל תפישת וחווית הנפרדות של האדם, היא רק בגלל האמונה שלו. שהאדם מאמין שבאמת הדברים מנוגדים אחד לשני וחסרים אחד את השני, למרות שבאמת הם אחד. ונמצא אם כן, כי האמונה היא שורש כל הרע. כי השכל אומר שהכל אחד, והאמונה אומרת שיש נפרדות. ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן בעצם הבנו כי השכל של האדם, הוא בכלל אמונה. כי רק כאשר האדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, רק זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות , הרי שזו אמונה, שיוצרת גם נפרדות ורע. ואפשר להסתכל על הדברים גם מנקודת מבט הפוכה, והיא, שאמונה היא שורש כל הטוב שיש בעולם. כי הטוב הוא כאשר הכל אחד כנ"ל. והנה, השכל האנושי של האדם ... טועה), הוא לא מסוגל להכיל בתוכו שדבר והיפוכו הם אחד. ולשם כך צריך אמונה. כי האמונה מסוגלת להכיל שדבר והיפוכו הם אחד. כי אמונה, היא ללא שום שכל כלל. וכל הרעיונות שיש בעולם, אין צריך שום אמונה כדי להכיל אותם. כי השכל החלקי של האדם יכול להכיל כל דבר, שאין בו חיבור של ההפכים. והדבר היחיד שבאמת צריך אליו אמונה, הוא רק לצורך ההכלה של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של אחדות ההפכים. שכאשר האדם מאמין בה, אז הוא חי טוב באמת. וכמובן שבפועל, האמונה, לא באמת עובדת. כי האדם יש בו גם אפשרות של שכל וגם אפשרות של אמונה. והאדם לא יכול רק להאמין שהכל אחד נגד השכל, כי השכל של האדם, לא נותן לו להכיל את אחדות ... כדי שימוש בשכל של עצמו. והאדם לא יכול לחיות את חייו, רק תוך כדי אמונה שהיא נגד השכל. ולכן השאלה הנשאלת היא, מה עושים? והתשובה היא שיש פתרון של אמת, והוא, ... ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ו"להגדיל" (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו ...

... אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, היא שורש כל הטוב. וכאשר יש שכל של אמת, אין שום צורך ומקום לאמונה כלל, כי האמת ברורה ללא שום אמונה. ואמונה שקרית נמצאת, רק במקום שבו אין שכל של אמת. וכאשר האדם מאמין לשקרים של עצמו, ומאמין שיש בעולם שלנו נפרדות, ושהדעות הן באמת מנוגדות, אז על ידי זה האדם מקבל עונש, שהמחשבות המתהפכות, לא נותנות לו מנוח. ולכן הפתרון לזה, הוא שהאדם יכפור בכל אמונה שקרית. ועל האדם לחקור ולדרוש ולבדוק ולחפש את האמת, מהי האמת, ואיזו דעה בתוכו היא של אמת ואיזו דעה בתוכו היא של שקר. כי כאשר האדם הוא עצלן, אז הוא פשוט מאמין לאחת מהדעות שבתוכו, ואז שאר הדעות ממשיכות לעקוץ אותו ולנשוך אותו בבשר החי, כמו יתושים שעוקצים את האדם ולא נותנים לו מנוח. אבל כאשר האדם הוא איש חיל, אז הוא לא מאמין לשום דעה שבתוכו, אלא הוא חוקר ומחפש את האמת. ואז בסופו של דבר הוא מגלה שהכל אחד, ואז יש לו שקט נפשי אמיתי. ...

... ולבדוק כל דבר בצורה מוחלטת, פירושו, שעל האדם לקחת את כל המחשבות והרעיונות שלו והאמונות שלו וכיו"ב, ולהתחיל לנסות להוציא אותם כולם, להורג. ומי שיישאר בחיים, הוא של אמת, ומי שימות, ... על ידי הטלת ספק מוחלט בקיומן. והטלת ספק מוחלט, היא שהאדם לא משקר את עצמו ולא מאמין לעצמו, אלא מחפש רק את האמת, ובאמת מטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו, ומחפש את הידיעה המוחלטת, שאין בה ...

... של האחדות, נסתרת מהאדם. ועל ידי זה שהאדם משתמש בחוצפה שלו, על ידי זה הוא שוחט פרות טמאות. כי הוא לוקח את כל האמונות והשקרים החצופים שלו, ושוחט אותם, אל מול האור של האמת המוחלטת. כי האדם ... אחד, עם האין סוף והאין גבול. ומי שיודע ומכיר את אלוהים האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש ... ולהוציא להורג את כל הפרות הקדושות. דהיינו, לקחת את כל הרעיונות של עצמו, ואת כל אותן הנחות יסוד, ואת כל האמונות, ולהוציא את כולן להורג. דהיינו, לבדוק באופן מוחלט, האם זו דעה של אמת ... כל זכר של עמלק. ועמלק הוא הספקות שיש באדם. כי זה שתת המודע שלו משקר אותו, הוא חי בספקות. כי כל זמן שהאדם מאמין במשהו, הרי שהוא עצמו מחייה את עמלק. כי כל המהות של עמלק, היא האמונה והספקות. כי כאשר יש אמונה, יש ספקות. וכאשר אין שום אמונה, אלא יש רק ידיעה מוחלטת של אמת, אין שום זכר לספקות של עמלק כלל. ועל האדם ... כאשר השכל, מנצח את עצמו ומצליח לחסל את הגרסה הנמוכה שלו, אז מתגלה השכל הגדול, שבו הכל אחד, ושבו הספקות והאמונה והנפרדות, הם כולם טובים מאוד, כי הם הרחבה של האחדות של המציאות. וגם אז, ...

... ע"פ האמת. והדרך להתעורר ולחוות יותר את האחדות, היא על ידי אמת ושנאת האמונה. כי החלום, הוא בכח המדמה והדמיון. והאמונה, היא בכח המדמה והדמיון, שהאדם מאמין באיזה דבר, למרות שהוא לא כך באמת. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. ומי שרוצה להתעורר, עליו לשנוא את האמונה, ולחפש את האמת המוחלטת. שעל ידי זה, ...

... של טעות. כי הוא לא מבין את דעת רבו, אפילו לא ברמת האמונה והדמיון בלבד. כי תלמיד של אמת, הוא רק זה שמשיג בשכלו ... מתאחדות, עד אז, התלמיד משיג בכח המדמה שלו ובדמיון ובאמונה שלו, את דעתו של רבו. שבעיניו של התלמיד, היא עדיין ... לרבו, אפילו לא כחוט השערה. כי כל זמן שיש לתלמיד אמונה ברבו או בכל שכל שהוא בעולם, (שכל השכלים שבעולם הם בחינת רבו של האדם. וכל זמן שיש לאדם אמונה בשכל כלשהו), הרי שהאדם נשאר בבחינת עבד. שהוא עבד מתחת ... חיותו, מהצדיק שנפרד ממנו. והטועים הגדולים עוד יותר, מאמינים לאותם הטועים שאומרים, שאל לו לאדם להיות זה הצדיק ... יכפור בדעת רבו בשלמות, דהיינו, שינקה את עצמו מכל אמונה שהיא בדעת רבו, אפילו כחוט השערה. והטועים חושבים, שלנקות את עצמך מאמונה בדעת רבך, פירושו, לחשוב שרבך הוא טועה. והטועים, ... את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם אומרים לאדם, להאמין להם ובאלוהיהם. משום שבלי אמונה, הם יאבדו את החיות שלהם. כי כל החיות שלהם ושל ...

... של האחדות השקרית, שבה הוא נאחז. וכמובן שאחדות שקרית, היא גרועה כמו כל דבר אחר. כי גם היא צמצום וגבול, שאינו מכיל בתוכו את כל הצורות כולן. והשכל של האחדות האמיתית, הוא נמצא מחוץ לכל הדברים, והוא הבנה (ולא אמונה או מחשבה) עמוקה ואמיתית של האדם, שמשנה לאדם את כל תפישת ...

... המרכז של כל העולמות כולם, שהיא זו שמחייה את כל העולמות כולם, נמצאת בתוכו . ועל האדם לדעת, שבכלל העוון של כפירה באלוהים, נכללת הכפירה של האדם בעצמו. כי אמונה באלוהים שנפרד ממך, היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי שבתוכך. ומי שכופר באלוהים, ומתכחש ליכולות האלוהיות שבתוכו, סובל לנצח נצחים. ועל האדם להיאחז באמת, שאין דבר טוב ...

... לסבול, כל זמן שהאדם לא משיג את השלמות. והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק בחוסר ההבנה של האדם, שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי להשיג את השלמות. ומי שחושב שאי אפשר להשיג איזה דבר, ...

... שאם הוא לא יתייאש וכולי, אז יהיה לו טוב. וגם אם זו האמת, הרי שהאדם משקר, בכך שהוא אומר שהוא בטוח בכך. והשקר הזה שנראה שהוא לטובה, (ע"ד השקר של החשיבה החיובית / אמונה עצמית וכיו"ב), הוא השקר החמור מכל. כי הוא נותן לגיטימציה לשקר, ואח"כ הוא מאמלל את האדם. ועל ... בלי שום קשר, לכמה טובה האמת או לא. ובסיכומו של דבר: על האדם להיצמד אל האמת ולדעת, שאפילו להאמין לדברי החכם האמיתי, גם זהו עוון ופשע חמור של האדם נגד עצמו. כי כל אמונה / תקווה / אינטרס, הם כולם אויבי האדם. ועל האדם לנסות להבין את האמת באשר היא, והשאר יסתדר ...