אין אפשרות שאין אפשרות - השקר של האין אפשרות

ובו יתבאר השקר שאחראי לכל הסבל שיש בעולם, והוא השקר שבו האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו, שהוא "לא יכול" להשיג דבר כלשהו, או השקר שהאדם אומר ש"אי אפשר" וש"אין אפשרות" להשיג דבר כלשהו, שהשקר הזה הוא אם כל חטאת.

והעניין הוא, כי בשורש המציאות הכל אפשרי. כי שם הכל אחד, והאפשרויות הן בלתי מוגבלות, ושם הכל אפשרי ממש. ונקודת ההתחלה של המציאות, נקראת אלוהים, שממנה הכל נובע. ואלוהים הוא ישות בעלת כוח בלתי מוגבל כלל, ששם לא שייך כלל הגבלת אפשרות כלשהי (ובשורש הכל כבר אחד, ולכן כל תכלית כבר מושגת, ואין שום צורך להשיג שום דבר).

והנה, מצד האמת, כל אדם ואדם וכל ישות וישות בכל מקום ובכל זמן, היא גם רק אלוהים. כי מנקודת מבט של אמת, יש גם, רק אלוהים. והאדם הוא גם רק אלוהים. ונקודת המבט הזו קיימת בו זמנית, במקביל לכך שהאדם הוא מוגבל וכולי.

וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הרי שזו טעות של האדם, שהוא כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר.

ומצד האמת, האדם לא מוגבל להשיג שום דבר בעולם, אם הוא רק ירצה אותו באמת. כי לאלוהים אין אינטרסים. וכאשר הוא רוצה משהו, הוא רוצה אותו באמת. ואם האדם ירצה באמת איזה דבר, הרי שבכוח הרצון שלו בלבד, הוא ישיג את אותו הדבר, ללא כל הגבלה שהיא של זמן / מקום / צורה וכיו"ב.

וכל זה בתנאי, שזה יהיה רצון של אמת, שהוא רצון שהוא אינו אמצעי להשגת תכלית אחרת. כי האדם רוצה כל מיני דברים, כדי להשיג תכלית אחרת. ומי שרוצה באמת איזה דבר, הוא משיג אותו, מיד ובו ברגע שהוא באמת רוצה אותו. ומי שרוצה איזה דבר, כדי להשיג באמצעותו איזה דבר אחר, הרי שזהו לא רצון של אמת. ובכל מקרה, האדם יכול להשתמש בכח הרצון האמיתי שלו להשיג כל דבר, ללא כל הגבלה.

והסיבה שהאדם סובל, היא משום שהישות האנושית שלו, נפרדת מהמציאות. וכל דבר שהוא נפרד מה"שלם", הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום שכך רוצה המציאות, שבתוכה נמצא האדם. וכל זמן שהאדם לא ימצא את הדרך, שהתודעה שלו תתאחד עם המציאות, הוא ימשיך לסבול לנצח נצחים, מכך שהוא חסר את השלמות של המציאות.

וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז אם הוא טועה, אז הוא נופל לייאוש ולדיכאון גדול מאוד. כי נדמה לאדם שאין שום דרך בעולם שהוא יצליח להתאחד עם המציאות. כי זה בעצם אומר שהאדם צריך לנצח את המחוקק שהוא המציאות, שהיא רוצה שהתודעה של האדם תהיה נפרדת ממנה. וכיצד יכול האדם לנצח את המציאות, שהיא עצמה מגבילה ומאפשרת את כוחו של האדם?!

וזאת הטעות שנופלים בה כל העולם, שנדמה להם שהדבר אינו אפשרי. ואם היה יודע האדם בידיעה שלמה ומוחלטת שהדבר אינו אפשרי, לא היה האדם סובל כלל. כי רצונו להשלים את חסרונו, היה נעלם, על ידי הידיעה המוחלטת שהדבר אינו אפשרי.

כי הרצון קיים, רק כאשר יש אפשרות להשיג אותו. והאדם חסר את השלמות של המציאות, רק בגלל שהוא חושב, שאולי כן קיימת דרך להשיג אותה. ואם היה האדם יודע בוודאות מוחלטת, שאין שום דרך שהוא ימלא את חסרונו, ושאין אפילו לא אפשרות כזו (ואפשרות, תמיד יש. לכן אי אפשר לדעת זאת, משום שזה שקר), לא היה לו שום חיסרון כלל.

אלא, שידיעה שלמה, גם היא אינה אפשרית, אצל ישות שהיא מוגבלת ונפרדת מהמציאות השלמה. והדרך היחידה של האדם להשיג את הידיעה השלמה הזאת, היא רק אם הוא עצמו ישיג את השלמות של המציאות. והאדם גם רוצה את השלמות הזאת, וגם חושב שאולי הדבר אפשרי, אבל גם לא יודע איך הדבר אפשרי, וגם נראה לאדם שהדבר אינו אפשרי.

ואז האדם מטעה את עצמו ואומר לעצמו, שכאילו אין שום אפשרות שהוא יתאחד עם המציאות. ובכך האדם מנסה להתמודד, עם זה שהוא לא יודע איך להשיג את הדבר.

ויש כאלו שמלמדים את האדם שיש דברים שהאדם לא יכול להבין אותם. והם אוסרים על האדם לנסות לחקור ולהעמיק בנושאים האלו של הבנת מהות הבורא, מהות המציאות, מה היה לפני הבריאה של רצון האלוהים, וכיו"ב שאר הנושאים האלו, שאותם אנשים מפחידים את האדם שלא יחקור את הנושאים האלו. והם מייאשים את האדם, שהוא לא יכול ושאין לו אפשרות לדעת ולהבין את הנושאים האלו בשלמות, ושהשכל של האדם מוגבל וכולי.

והם, לא נמצאים רק מחוץ לאדם, אלא הם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. כי אם הטועים האלו, לא היו נמצאים גם בתוך האדם עצמו, הרי שלא הייתה להם שום אחיזה באדם. והם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. והם המחשבות של האדם שאומרות לו שהוא לא יכול להשיג את השלמות, וכיו"ב שאר השקרים וההפחדות האלו.

ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל צורה וצורה של המציאות, עליו להקשיב לחכם האמיתי שהוא איש אמת (כי רק מי שמשיג את האמת המוחלטת של המציאות, רק הוא חכם אמיתי), שהוא מלמד את האדם שהכל אפשרי, מצד עצם מהותו של האדם. ושהאדם לא מוגבל בשום דבר, אם הוא רק ירצה באמת, להשיג את אותו הדבר.

והדרך של האדם להשיג כל דבר, היא על ידי זה שהאדם עושה את כל מה שהוא יכול, כדי להשיג את אותו הדבר. וכל זמן שהאדם יכול להתאמץ אפילו עוד טיפה אחת קטנה, והאדם לא מתאמץ את אותה טיפת המאמץ, הרי שהדבר מעיד על כך, שהאדם לא באמת רוצה את אותו הדבר, ואין ערובה לכך שהאדם ישיג את הדבר. אבל מי שנותן את כל כולו ממש כפשוטו, כדי להשיג את אותו הדבר, בגלל שיש לו רצון אמיתי להשיג את הדבר, הוא משיג כל דבר, בדיוק כמו אלוהים שמשיג כל דבר.

ויש רק ישות אחת בעולם, שהיא גם לא סובלת אף פעם וגם הכל כרצונה תמיד, דהיינו, שכל האירועים כולם, הם תמיד התגשמות ומילוי כל רצונה. והיא הישות של המסובב והמחוקק הראשון, שכל האירועים כולם, הם התגשמות והתגלות רצונו של המחוקק הראשון. ורק מי שרואה את המציאות מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש.

ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. משום שהאדם לא באמת יכול להיות בטוח, שהוא...