אמונה - למי להאמין? כשלא יודעים למי להאמין? ומה יותר טוב מאשר להאמין? לפעמים האדם מגיע לנקודה שבה אין לו מושג למי להאמין ובאיזו ... צריך להאמין משום שהוא יודע. ומי שאינו יודע מאמין. ומי שיודע הוא יודע ולא מאמין. ומי שלא יודע איזה דבר, הוא יבקש ממך להאמין, משום שהוא אינו יודע. ומי שיודע איזה דבר, הוא ינסה להסביר לך את אותו הדבר בלי ... האמיתי או שהוא יודע או שהוא יודע, אך הוא לא מאמין. היינו או שהוא יודע שדבר כלשהו נכון, או שהוא לא יודע האם הדבר הזה נכון או לא, אך הוא בכל מצב לא מאמין לשום דבר. אלא שיחד עם זאת שעדיף לדעת מאשר להאמין, הרי שישנם מצבים שבהם אי אפשר לדעת מיידית ובכל זאת צריך לבחור בדרך כלשהי. ... שאותן הוא לא מבין עד הסוף, אלא שהוא לא מאמין בדרך שבה הוא הולך, אלא הוא בודק אותה עד שהוא יבין האם היא אמיתית או לא. לסיכום: כשלא יודעים למי להאמין, בוחרים דרך כלשהי ...

... דרך השכל. דרך שנייה היא דרך האמונה והרגש. היינו, כי באפשרותו של האדם להגיע לצורת הסתכלות נכונה על המציאות, שתגרום לו להרגיש טוב, על ידי שימוש בשכל שלו ... התהליך השכלי ולהשתמש בכוח האמונה שלו. אם רוצה האדם באפשרותו לבחור להאמין בצורת החשיבה הנכונה על המציאות, צורה החשיבה שתעשה אותו מאושר. אלא שלא כל אדם ... ללכת לצד של השכל ולא של האמונה. ואם האדם בוחר ללכת לצד של השכל, הרי שלשם כך אכן צריך שכל כדי להבין את צורת המחשבה הנכונה. אבל תמיד יש לאדם את הבחירה ... הרגשית של האושר גם על ידי אמונה. באפשרותו של האדם לבחור להאמין בכל מקום שאותו הוא לא מבין את הדבר בשכלו. בקיצור, יש לאדם בחירה מלאה להשתמש בכוח האמונה שלו כדי להיות מאושר, גם בלי להבין שום דבר. ...

אמונה / שכל - מהי שלמות האמונה / שכל? איך להגיע לאמונה מושלמת / שכל בשלמות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי לכל אדם יש גם את הכוח של השכל וגם את הכוח של האמונה. כוח השכל הוא הכוח שאיתו יכול האדם להבין את המציאות בצורה לוגית / רציונאלית וכיו"ב. וכוח האמונה הוא הכוח שמאפשר לאדם לראות דברים בצורה שהיא לא בהכרח שכלית וכיו"ב. אמונה שייכת במקום שהשכל לא מבין. כאשר האדם לא יודע איזה משהו בבירור, הוא יכול לבחור להאמין שהמציאות היא כך או אחרת. כוח האמונה מבוסס על יכולת הדמיון של האדם. האדם מאמין באמצעות כוח הדמיון שלו. אם לא הייתה לאדם יכולת לדמיין, הרי שלא היה ניתן להאמין בשום דבר. אם הייתה לאדם אך ורק ... אפשר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם בעולם משתמש גם בכוח השכל שלו וגם בכוח האמונה שלו. כל אדם בעולם משתמש בכוח השכל שלו כדי לקבל החלטות וכולי. וכל אדם משתמש בכוח האמונה שלו, בכל מקום שבו הוא מניח הנחות שאותן הוא לא יודע ממקור ראשון אלא באמצעות אמונה. לדוגמא: נניח שהאדם שותה כוס מים. האדם מניח ומאמין שבכוס המים הזאת אין רעל. תיאורטית אולי המים רעילים. אבל האדם מאמין שבכוס המים אין רעל. כאשר האדם הולך לעבוד, הרי שהוא מאמין שבסוף החודש הוא יקבל משכורת. כאשר האדם מכניס את המפתח של הבית לדלת, הוא מאמין שהמפתח מתאים לדלת וכיו"ב. כאשר האדם פותח את הדלת עם המפתח, באותו הרגע הוא יודע שכרגע המפתח פותח את הדלת. אבל לפני שהוא פתח את הדלת עם המפתח, האדם משתמש בכוח האמונה שלו, להאמין שהמפתח הזה מתאים. כי תיאורטית אולי הוא לא יתאים מסיבה כלשהי. האדם משתמש בחייו גם בכוח האמונה. ובלי כוח האמונה לא היה אפשר לחיות. כי מאחר שהאדם לא יודע את הכל, לכן הוא חייב להניח הנחות כלשהן. ולהניח הנחות זו בעצם אמונה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כוח האמונה הוא כוח בעייתי. כי מצד אחד כוח האמונה מאפשר לאדם לחיות טוב יותר כנ"ל. מצד שני כוח האמונה של האדם, עלול לגרום לאדם להניח הנחות שגויות ולעשות טעויות. כי כאשר האדם מבין משהו בשכלו, הרי שבמקרה כזה הוא ... הנחה, הרי שבמקרה כזה האדם יכול לטעות. ולכאורה יש לשאול, אז מה אם האדם טועה באמונות שלו, למי זה מפריע? הרי בסופו של דבר האמונות מאפשרות לאדם להתנהל בחיים. אז למי אכפת אם יש לאדם אמונות שגויות? אלא שהתכלית של החיים היא להרגיש טוב. ותחושת הטוב של האדם מושפעת מאיך שהאדם מסתכל על המציאות. והאדם מסתכל על המציאות, גם לפי דברים שהוא יודע, וגם לפי דברים שהוא מאמין. כך שחשוב לשים לב לכך, שאין לאדם אמונות שגויות שונות, שגורמות לו לא לראות את המציאות כפי מה שהיא, ולסבול בחינם. וא"כ השאלה היא, איך בעצם אפשר להינצל מאמונות שגויות? ולכאורה התשובה היא, כי הכי טוב זה להפסיק להאמין ולהתחיל לבדוק כל דבר בשכל בלבד. לכאורה טוב יותר לאדם ... בנושאים האלו אולי טוב יותר לא להאמין אלא רק להבין. וא"כ אין בכלל צורך לבדוק שהאמונה תהיה אמיתית, כי אפשר פשוט להפסיק להאמין וזהו. אלא שיש כאן שתי נקודות. נקודה ראשונה היא כי יש באדם שני כוחות. ... כמובן שאלה אחרת. אך השלמות היא שהאדם ישתמש בכל הכוחות שיש בו. דהיינו, צריך גם אמונה. ודבר נוסף שיש לזכור הוא, שהיכולת השכלית של האדם מוגבלת. וממילא יתכן שכדי להבין את המציאות, לשם כך כן צריך ...

אמונה וידיעה - להאמין או להבין? מהי אמונה אמיתית? ולמה להאמין? לכל אדם בעולם יש אמונות כלשהן. כל הנחה שאותה האדם מניח בלי לדעת אותה בוודאות, הרי שהיא סוג של אמונה. לדוגמא, האדם לוחץ על מתג החשמל כדי להדליק את האור. האדם מאמין שהאור יידלק כאשר הוא יחלץ על המתג. כך שלכל אדם יש בחייו אמונות כלשהן. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי באמת גם מה שנקרא אצל האדם "אמונה", הרי שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמא כאשר האדם אומר "אני מאמין ש"... וכיו"ב, הרי שמצד האמת הוא לא באמת מאמין, אלא הוא "חושב ש"... דהיינו, האמונה של האדם היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל. האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה כלשהי ובלי דעה כלשהי על העולם. האדם לומד בחייו דברים שונים, ואז מתפתחות אצל האדם אמונות שונות וידיעות שונות. אמונה לא נוצרת מעצמה. אמונה נוצרת אצל האדם בעקבות תהליך כלשהו. אפשר לקחת כל אמונה שיש בעולם, ולראות שזה שמאמין בה, לא נולד מאמין בה. אלא הוא התחיל להאמין בה, אחרי שהוא עבר משהו / הבין משהו, ואז הוא החליט להאמין בדבר כלשהו. וזה בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמא, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה. ואם ידע האדם שיש הפסקת חשמל, הרי שבמקרה כזה האדם יאמין ויניח שאם הוא ילחץ על הכפתור הרי שהאור לא יידלק. דהיינו, האמונה של האדם מושפעת מהידיעות שלו ומצורת הניתוח שלו את האירועים שקורים לו. וגם כאשר האדם עובר חוויה "מיסטית" וכיו"ב ופתאום מאמין, בלי שהוא עבר תהליך שכלי כלשהו, הרי שגם שם יש תהליך שכלי כלשהו. כי אירוע קרה לאדם. והאדם מנתח את האירוע בשכל שלו. ובוחר לפרש אותו בצורה כלשהי. ואז מאמין. דהיינו, כל אמונה, שורשה בתהליך שכלי כלשהו. נמצא אם כן, כי אמונה שלמה היא משהו שאין בו שכל כלל. לדוגמא: אם האדם מגיע למצב שבו הוא צריך לבחור בין שתי אפשרויות. ויש סיכוי שווה באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן אקראי לחלוטין, הרי שזה סוג של אמונה. כי כל זמן שיש סיבה כלשהי מדוע לבחור כך או אחרת, הרי שיש כאן גם שכל, ולא רק

... יש בו המון מידע. ויש מידע אמיתי כלשהו, שכאשר האדם יודע אותו, על ידי זה הוא מרגיש טוב. ולא מדובר כאן על אמונה שקרית, דהיינו, לא מדובר כאן על זה שהאדם ישקר את עצמו להאמין ...

... כי החכם האמיתי, לא נותן את העצות שלו על סמך אמונה, אלא על סמך ידיעה. כי מי שלא הגיע אל השכל הראשון של כל השכלים שבעולם, הוא נותן עצות על סמך אמונה בלבד. דהיינו, הוא מאמין שהעצה שלו טובה. אך הוא לא יודע זאת בוודאות, מאחר שהוא עצמו עוד לא הגיע לסוף הדרך ואל השלמות, וממילא הוא לא יכול לדעת באופן וודאי ...

... חרד האדם השני, ועל ידי זה הוא יוצר תחושה של הזדהות עם האדם ששומע אותו ובונה את האמון איתו, ואז על ידי זה שהאמון ביניהם נבנה, על ידי זה עכשיו יכול האדם השומע לשדר רוגע, כאילו הוא ...

... נתבונן בספרי ההיסטוריה נראה, כי בימי שעברו הוציאו אנשים חכמים להורג, בטענה שהם משוגעים וכופרים בעיקרי האמונה ובדעות שהיו רווחות פעם. בימים ההם, הוציאו להורג אנשים חכמים שהקדימו את זמנם, מאחר שהם היו נדמים למשוגעים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה נכון בכל דור ...

אמונה - מי זקוק לאמונה? מי יבקש ממך להאמין לו? ומתי? כפי שכבר ביארתי, היכולת של האדם להאמין בדברים מסוימים גם בלי לברר אותם, יש בה גם כוח חיובי וגם כוח שלילי. אם יש לאדם מזל, אז הוא מאמין בדבר אמיתי. ואם אין לאדם מזל, אז הוא בטעות מאמין באמונות טפלות מיותרות. והדבר הטוב ביותר לעשות, הוא לנסות לברר את האמת, ולהגיע לידיעה שלמה, שאז כבר לא צריך אמונה, מאחר שהאדם כבר יודע את האמת. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מי שיודע את האמת, הוא לעולם לא ... משקר, וכאשר אין לדעתו של האדם אחיזה במציאות, אז הוא יבקש ממך להאמין לו. כי אם לא תאמין לו, הרי שהוא לעולם לא יוכל להיות צודק. השקר קיים, רק משום שהאדם מאמין לו. והאמת נסתרת, רק משום שהאדם מאמין לשקר, במקום להבין את האמת. האמת, תדבר איתך על הבנה ועל התבוננות. השקר ידבר איתך על אמונה שאינה ניתנת לבדיקה של אמת. האמת היא האמת, והיא לא מפחדת מביקורת. האמת לא מפחדת משאלות. לא בטוח שהאדם מסוגל להבין את התשובות ואת האמת, אך האמת עצמה לא זקוקה שיאמינו בה, כי מבחינה עקרונית היא האמת ואפשר להבין אותה. החכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום אמונה. החכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת כפי מה שהיא באמת, ושהוא לא זקוק לאמונה כלשהי. האמת, לא מאמינה בעצמה. האמת, היא האמת. האמת, יודעת את עצמה. היא לא צריכה להאמין בעצמה כדי להיות קיימת, היא קיימת בכוחות עצמה, גם בלי אמונה. דעותיו של החכם האמיתי, הן לא אמונה אלא ידיעה. כאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לא אומר זאת מתוך אמונה ומתוך זה שהוא מניח שדבר כלשהו נכון. אלא, החכם האמיתי מדבר מתוך ידיעה. כאשר החכם האמיתי ... לעולם לא טועה. כי כל זמן שהשכל של האדם עדיין יכול לטעות, הרי שהאדם עדיין לא חכם אמיתי. והחכם האמיתי ינסה להסביר לך את הדברים, ולא יתחמק ממך בתשובות של אמונה בלי שכל. כי האמת לא מפחדת משאלות, והאמת לא צריכה שיאמינו בה, מאחר שאפשר להבין אותה כי היא ... שהוא לא מפחד משום דבר, כי הוא הרי מחזיק באמת. והחכם האמיתי ינסה ללמד אותך את השכל שלו, כדי שתהיה כמוהו ממש. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת. אך לא זה שמאמין בה. כי גם מי שמאמין באמת, הרי שהוא לא חכם אמיתי, עד שהוא עצמו לא זוכה לדעת את האמת עצמה ממקור ראשון. כי יש אדם שהשמש מאירה עליו, ויש אדם שהוא השמש עצמה והוא עצמו מאיר. ומי שרק מאמין באמת, הרי שהשמש מאירה עליו, אך הוא עדיין לא באמת יכול להאיר כמו השמש עצמה. כי האור שלו, הוא לא אור עצמי, אלא אור שחיצוני לו, אור שתלוי בדבר אחר. אך החכם האמיתי, הוא זה שמבין בשכלו את הדברים כפי מה שהם, והוא זה שנקי מכל אמונה, מאחר שהוא במצב של ידיעת האמת, שאינה משאירה שום ספק כלשהו ושום דבר שצריך להאמין בו, מאחר ... בכל דבר, ולנסות להבין את השכל שלו, כדי שגם אתה תהיה כמוהו ממש. ולהאמין לחכם זה טוב. אך מי שרוצה ליהנות באמת, עליו להיות החכם עצמו. ואפשר לחיות טוב גם עם אמונה בדבר שהוא אמיתי. אך עוצמת הרגשות, היא רק כאשר האדם מבין בשכלו האישי את הדברים, שאז האדם ...

... כן יכול להבין, הרי שהוא חי בפחד מתמיד מכך שבני האדם שמאמינים בו, יגלו שהוא לא מבין את הכל, ועל ידי זה הם יעריכו אותו פחות ... תהיה לו עליהן תשובה, על ידי זה הוא מקדם ומנסה למכור למאמיניו את הרעיון ואת המחשבה, שלא לכל שאלה יש תשובה. כדי שהם לא יגלו ...