... האדם, הוא תמיד ירגיש חוסר אושר אמיתי. לא משנה היכן יהיה האדם ומה יהיה לו, הוא תמיד ירגיש שיש משהו אחר טוב יותר שאותו הוא רוצה. האגו של האדם תמיד רוצה ורוצה ...

... מה שהוא רוצה שיוצר ומוביל את האדם אל מה שהוא עושה. העניין הנ"ל מנפץ את הגאווה המטופשת של האדם לחלוטין, ולכן האויב הגדול ביותר של האדם להבין את העניין הזה, הוא כמובן האגו של האדם. כל הסבל של האדם מגיע רק מהאגו שלו, כי אם אין אגו אז אין סבל ויש רק טוב אמיתי. מטרתו של האגו הדמיוני של האדם, היא לגרום לאדם להאמין שהוא משהו ממשי, כדי שהאדם ימשיך לסבול. לכן האגו לא מוכן לקבל את זה שהוא כלום, ולכן הוא מתעקש לגרום לאדם להשלות את עצמו שהוא בוחר לעשות משהו. כדי להבין את העניין הזה ... אותו באמת, על האדם להסתכל על העניין בעין אמיתית בלבד וללא שום שיקול של אגו כלשהו. הנושא הוא די פשוט. האדם בוחר מה לעשות. האדם עושה את מה שהוא רוצה ויכול שלא לעשות את מה שהוא לא רוצה. אך האדם לא ... לחשוב שהוא שונה מהותית משאר הדברים שקיימים במציאות, הוא חינוך שמבוסס על האגו הדמיוני של האדם בלבד. האגו שאחראי לסבל של האדם. מי באמת מחליט לאדם מה הוא ירצה ומה הוא יעשה? תשובה: המציאות. המציאות היא זו שמחליטה בכל רגע מחדש ... שהוא מבטל את עצמו למציאות. פירוש: ברגע שהאדם מתבונן לעומק בעניין הנ"ל, האגו הטיפשי של האדם נעלם, והאדם מתמזג אל תוך המציאות. ברגע שהאדם מתחיל לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, ממילא הזהות של ...

... שלהם כפי שגם האדם יכול לראות זאת מבחינה מדעית. ואפשרי גם כן שהם מדברים וכולי בתדרי קול מסוימים ובצורה מסוימת שאותה האדם אינו מבין. אך האגו של האדם לא ממש מעוניין להיות כמו כולם, כי אם האדם ירגיש כמו כולם הוא לא יסבול, והאגו הדמיוני של האדם הרי רוצה שהאדם יסבול, ולכן הוא גורם לאדם לבדל את עצמו משאר העולם, וזה הופך אותו לטוב יותר / חכם ... וכולי, הרי שהאדם אינו מזהה את הדפוס הזה כדפוס שמוכר לו. אך אין זה אומר ש... כנ"ל. נקודה נוספת שיש לזכור היא, כי אם האדם מתעלם משיקולי האגו שלו לחלוטין, אז מצד האמת הפשוטה באמת אין הבדל בין הדומם לבין האדם. מדוע? תשובה: כי שניהם עשויים מאותו החומר ממש. ... שגם לדומם יש תודעה עצמית בדיוק כפי שיש לו, אז אולי היה האדם מרגיש סוג של ניצול שלו את הדומם וכולי... כך שיש כאן גם שיקולים נוספים של האגו... שרוצה שהאדם יחשוב שהוא בכוחות עצמו משיג את צרכיו וכולי. מצד שני, קיימת גם נקודת התבוננות נוספת הפוכה. אם נאמר ...

... כשונה מדברים אחרים. כאשר האדם משתחרר לגמרי מתלות רגשית כלשהי / משתחרר מהאגו לגמרי / משתחרר מהרצון לגמרי, באותו הרגע האדם מגיע להארה והופך להיות בודהה. הארה היינו מצב של נירוואנה ואושר תמידי. נירוונה היינו מצב שבו האדם אינו קשור רגשית לשום דבר, ... מחפש את האמת, על ידי זה הוא מגלה את האחדות הנצחית שיש בכל דבר, דהיינו, האגו של האדם נעלם והוא רואה את כל המציאות כישות אחת ויחידה. כאשר זה קורה, האדם משתחרר מהסבל בשלמות, מגיע להארה אמיתית ובשלמות והופך לבודהה אמיתי ש אינו רק בודהיסטי אלא הוא ...

גאווה / שיגעון גדלות / מגלומניה / יהירות / שחצנות / התנשאות / אגו - מה טוב בהם? גאווה. שיגעון גדלות. מגלומניה. מחשבות שווא של גדלות. גרנדיוזיות. אומניפוטנטיות. יכולת כל. אגו מנופח. תסמונת נפוליאון. תסמונת ירושלים. סינדרום ירושלים. היבריס. גבהות לב. כבוד. יהירות. גאוותנות. שחצנות. רברבנות. התנשאות. סכיזופרניה. פסיכולוגיה. אני עליון. סופר אגו. בחירה חופשית. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים (ראה: כאן, וגם כאן, וגם כאן), האגו הוא השורש של הרע ושל הסבל שיש לאדם. האגו שחושב שהוא משהו ממשי ונפרד מהישות האחת של המציאות, הוא זה שיוצר אצל האדם את הסבל. מצד שני ביארתי, כי בכל דבר יש אמת וטוב. אז עכשיו נסביר את הצד השני של המטבע, ונסביר מדוע האגו הוא שורש האושר, השמחה, הטוב, ההרמוניה וכולי. כל הסבל ... הסוף ועד הקצה האחרון שלה, הוא יגיע אל אותה השלמות בדיוק שהוא היה מגיע אליה אם הוא היה הולך לכיוון הנגדי. כך גם לגבי האגו. האדם סובל רק בגלל שאין לו מספיק אגו אמיתי. כל הסבל של האדם נגרם רק משום שאין לו מספיק אגו, דהיינו, בגלל שהאגו של האדם אינו מושלם. מהו אגו מושלם? אגו = להרגיש שאתה כמו אלוהים. אגו מושלם = להרגיש שאתה המציאות / אלוהים ממש. נסביר: מדוע ... נשאל: האם לאלוהים יכול לקרות משהו נגד רצונו? תשובה: לא. כל מה שקורה זה רצונו של אלוהים עצמו / המציאות עצמה. מי שיש לו אגו אמיתי באמת, הוא מרגיש הכי טוב בעולם, משום שמבחינתו כל מה שקורה לו / איתו, זאת הכל בחירה חופשית ואישית שלו ממש. לדוגמא, כאשר קורה לאדם משהו נגד רצונו, אם יש לו מספיק אגו הוא יאמר שהוא עצמו רצה שזה יקרה. מי שיש לו מספיק אגו, כמו שיש לאלוהים עצמו, אדם כזה מרגיש שהכל כולל הכל זה ... משנה מה קורה לאדם, הוא מרגיש שהוא עצמו ממש רוצה את זה. אדם כזה כמובן לא יסבול לעולם. האדם סובל רק משום שאין לו מספיק אגו להבין שכל מה שקורה איתו, זה הכל הוא עצמו רוצה את זה. אדם שיש לו אגו מושלם, אדם כזה מרגיש שכל מה שקורה לו, זה הרצון העצמי שלו ממש, כך שהוא מאושר ושמח תמיד, כי הכל זה רצונו האישי ממש. נמצא, כי הסבל נובע משום שהאגו של האדם אינו נמצא בקצה האחרון שלו. יש לאדם מספיק אגו להגיד שיש לו רצון אישי, אך אין לו מספיק אגו לומר שהכל זה רצונו האישי. לא משנה להיכן ילך האדם הוא יגיע לאותה הנקודה. מדוע? כי אם האדם מבטל את האגו שלו לגמרי, באותו הרגע ה"אני" שלו נעלם לגמרי, ואז ה"אני" שלו הופך להיות המציאות עצמה. דהיינו, האדם מרגיש שה"אני" שלו זאת המציאות עצמה, ואז ממילא יש לו אגו שיוצר אושר ולא סבל. כך הוא הדבר גם לגבי הבחירה ... תמיד. ואם האדם חושב שאין לו בחירה חופשית על הכל, אז ממילא אין לו בחירה חופשית על שום דבר. כך שגם זה יוביל לביטול האגו והישות העצמית לגמרי, מה שיוביל את האדם אל הצד השני, שבו הכל זאת בחירה חופשית שלו. ומהי האמת? יש או אין בחירה? האגו הוא אמיתי או לא? אז כפי שכבר ביארתי (כאן), מצד האמת ...

... הטבה שלמה. ואפשר גם להמשיך ולומר, כי שורש הרע נובע דווקא מ"הרצון להיטיב". ועל האדם להגיע להשתוות צורה אל מול הבורא, ולהמיר את הרצון שלו להיטיב לרצון שלו לקבל, דהיינו, להגדיל את האגו העצמי שלו, כדי שכך הוא יוכל יותר לקבל הטבה מתמדת כמו הבורא. ונקודה נוספת: גם אם האדם ממיר את הרצון שלו לקבל לרצון שלו להשפיע, הרי שגם זה עצמו נובע מהרצון לקבל של האדם. ...

... = חטא = חסר. להחטיא את המטרה = להחסיר את המטרה. חטא = תחושת חסר. הנברא חסר את החיבור לטוב של הבורא. לחזור בתשובה / חזרה בתשובה = הנברא שב וחוזר אל הבורא להיות איתו באחדות. גאווה = הנברא מדמיין את עצמו כמשהו ממשי ואינו יודע שהוא כלום ביחס לאמת של הבורא. ענווה = הנברא יודע שאין עוד מלבדו של ...

גאווה / ענווה - מה טוב ומה רע בגאווה ובענווה? ומה טוב יותר מענווה / גאווה? אם נתבונן בעניין הגאווה והענווה, נראה שיש שני צדדים למטבע. מצד אחד, אין דבר מגונה יותר מאשר הגאווה והאגו. הגאווה אומנם גורמת לפעמים לאדם להרגיש טוב, אך גם מאפשרת לו להיפגע / לכעוס וכיו"ב. והענווה, אין טוב ממנה. ברגע שאין לאדם אגו, הרי ששום דבר לא יכול לפגוע בו. הוא חי בשלום עם כולם, לא אכפת לו מהכבוד של עצמו וכיו"ב. עד כאן צד אחד של המטבע. לעומת זאת קיים גם הצד השני של המטבע. והוא, שלמרות כל החסרונות שיש לגאווה, עדיין גם לה יש זכות קיום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הגאווה והאגו והרצון העצמי של האדם, הם הכרחיים לקיום העולם. אם לאדם לא היה רצון עצמי, ולא היו לו העדפות אישיות, ולא הייתה לו דעה עצמית, ולא היה אכפת לו משום דבר, הרי שלא ממש היה קיום לעולם, לפחות לא כפי מה שאנחנו מכירים אותו. לכל ישות בעולם יש סוג כלשהו של גאווה. גם לבעלי חיים יש רצון עצמי ואגו. ואפילו גם לאבן, אפשר לומר שיש לה סוג מסוים של "גאווה", והיא לא מוכנה להישבר בקלות כאשר מנסים לפורר אותה. ואם לא הייתה ישות עצמית לדברים בעולם, הרי שהעולם לא היה קיים. מאחר, שכל הדברים ... בעולם הייתה נעלמת, עד שלא היה קיום לעולם. ומה שמאפשר לעולם להיות קיים כפי מה שהוא, ולהתפתח ולהשתנות כל הזמן, זו דווקא הגאווה והאגו והישות והרצון העצמי, שיש לכל אחד ואחד מהדברים השונים שיש בעולם. ו"הגאווה" שיש לכוחות השונים בעולם, גורמת לכך שכל כוח כל הזמן מנסה להשתלט על חברו, ועל ידי זה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. כך שהגאווה הכרחית לצורך קיום העולם. אלא, שמהצד השני, האגו של האדם, הרצון עצמי שלו, והישות העצמית שלו, הם אלו שגורמים לכך שהאדם סובל. אז מה עושים? מה טוב יותר, גאווה או ענווה? והתשובה היא, כי גם הגאווה וגם הענווה, הן לא טובות ולא רעות. השאלה היחידה שצריך האדם לשאול את עצמו היא, מהי האמת? האם זאת האמת, או לא? הדבר החשוב ביותר הוא, ... עצמו היא, האם זאת האמת? האם זאת כל האמת? האם ההערכה העצמית מדויקת לפי האמת? וכיו"ב. זה לא ממש משנה, האם כלפי חוץ זה נראה כמו גאווה או כמו ענווה. השאלה היחידה היא, האם זו אכן האמת כפי מה שהיא. ואם זו אכן האמת, אז זו אמת גם אם זה נראה כגאווה וגם אם זה נראה כענווה. ואם זו לא האמת, אז זה לא ממש משנה אם זו גאווה או ענווה. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי הגאווה יוצרת אצל האדם בעיות, לא בגלל שיש רע בגאווה, אלא בגלל התפישה הלא מדויקת של האדם את הערך העצמי שלו. כן, יש לאדם ערך עצמי, רצון עצמי, אגו, גאווה וטוב שכך. כי בזכותם יש לאדם רצונות, ובזכותם האדם מתפתח וכולי. אלא, שהעניין הוא, שעל האדם לתפוש את הערך העצמי שלו, כפי ... את הדברים כפי מה שהם באמת, על ידי זה הוא מבין אותם, וחי איתם בשלום. נניח לדוגמא שמישהו מבזה אדם אחר. לכאורה, אם לא תהיה לאדם גאווה, הרי שאף אחד לא יוכל לפגוע ברגשותיו. אך מהצד השני, אם לא תהיה לאדם שום גאווה, הוא גם לא ממש יוכל להתקיים בעולם. כי אם לא יהיה אכפת לאדם מעצמו כלל, הרי שמהר מאוד הוא לא ישרוד בעולם. ולכן, הדבר שבאמת ראוי לחשוב ... היחיד החשוב הוא, שהאדם יסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת, ושלא יחזיק מעצמו, לא יותר ולא פחות ממה שהוא. אם זו האמת אז אין בזה גאווה. ואם זו לא האמת, אז זו אינה ענווה. לסיכום: ה

... / אגו - האם וכיצד הם משפיעים האגו והאמת אחד על השני? בין האמת לבין האגו יש מערכת יחסים מאוד מעניינת. מי שיתבונן בעניין יראה כי לכאורה האגו לא סובל את האמת. לדוגמא: הרצון של האדם להיות צודק בשעת ויכוח, מונע לפעמים מהאדם להודות על האמת. ולכאורה נראה כי האגו של האדם מונע ממנו להודות על האמת. ואם כן אפשר אולי לומר כי מי שרוצה למצוא את האמת, עליו לוותר על האגו שלו. כי לא תמיד האגו אוהב את האמת. מצד שני, הסיבה היחידה שבגללה אכפת לאדם מהאמת, היא דווקא בגלל האגו שלו. האדם מחפש את האמת, כאשר הוא מבין שהאמת תהיה טובה יותר עבורו. חיפוש האמת של האדם, נובע מהרצון של האגו להרגיש טוב יותר. נמצא אם כן, כי בלי האגו, לא יגיע האדם אל האמת. כמו כן, קיים רעיון שאומר, שכדי לחיות טוב, לשם כך צריך לוותר על האגו. קיים גם רעיון נוסף שאומר, שידיעת האמת היא הדבר הטוב ביותר. וקיים גם רעיון נוסף שאומר, שידיעת האמת מעלימה את האגו ומאפשרת לאדם לחיות טוב יותר. והשאלה הנשאלת היא, מהי האמת לגבי הקשר שבין האגו לבין האמת? תשובה: אם נסתכל על העניין בעין אמיתית, נראה כי ההפך של האמת הוא לא האגו אלא השקר. האגו הוא לא האויב ולא האוהב של האמת. האגו הוא ישות שקיימת ואין צורך לנסות להילחם בה. הדבר היחיד שמונע מהאדם לחיות טוב באמת, זה לא האגו שלו אלא ההתייחסות השגויה של האדם לאגו של עצמו. כאשר האדם מתבונן היטב על האגו שלו, ומתייחס לאגו שלו בצורה אמיתית, על ידי זה האדם חי טוב עם האגו שלו ללא שום בעיה. הבעיה נוצרת רק כאשר האדם לא מתייחס לאגו שלו בצורה אמיתית, שאז כביכול האגו של האדם יוצר בעיות. אך באמת, האגו של האדם הוא בסדר גמור. מה שכן צריך לעשות, זה להתייחס אליו כפי מה שבאמת ראוי להתייחס אליו. ואיך להתייחס לאגו בצורה אמיתית? תשובה: כדי לדעת איזה יחס ראוי לתת לדבר כלשהו על פי האמת, לשם כך קודם כל צריך האדם לדעת את האמת. ברמה המעשית, על האדם לנסות לברר עם עצמו היטב את האמת לגבי עצמו ולגבי המציאות, ומתוך ראיית האמת הזאת לתת לאגו את היחס שראוי לו על פי האמת. לא צריך להעלים את האגו או להילחם בו. כן צריך לתת לו את היחס הראוי לו ע"פ האמת. לדוגמא: נניח שהאגו של האדם אומר לו שיש לו יכולת מיוחדת. הדבר היחיד שצריך לעשות, הוא לבדוק האם זאת האמת, ולבדוק שהאדם תופס את עצמו בצורה, שהיא כמה שיותר קרובה אל האמת. האדם לא צריך להילחם ... ובבטחון העצמי שלו. האדם כן צריך להשתדל לראות שהוא מתייחס לעצמו לפי האמת. לסיכום: האגו הוא לא האויב ולא האוהב של האמת. כן צריך לראות שהוא מקבל את היחס שראוי לו על פי האמת. ...

... מאפשר לאדם להינצל מהמלחמה שיש בין הכוחות השונים, על ידי זה שהוא מתייחס לכל אחד ואחד מהם בצורה מאוזנת, ולא מקפח אף אחד מהם. אך מי שיתבונן בעניין יראה, כי גם באיזון יש לפעמים חיסרון. והוא שעם כל הכבוד לאיזון, הוא לא באמת נותן מענה מושלם לכל אחד ואחד מהכוחות השונים שיש באדם. לדוגמא: אדם שרוצה ...