... בעולם, העולם לא היה מתפתח. מדוע? משום שעיקר ההתפתחות של העולם, היא על ידי המשוגעים. כי מה שמניע את האדם לפתח את העולם, זה בין השאר המרדף שלו אחרי הכבוד / האגו / וכל שאר השיגעונות. ואם לא היה שיגעון בעולם, הרי שאף אחד לא היה ...

... לכעוס ולהרגיש רע, תוך כדי זה שהוא מרגיש שמחה וטוב, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים וכולי. ועיקר הכבוד והגדולה של האמת, היא שהיא מסוגלת להכיל בתוכה את השקר, ואף על פי כן להישאר אמת. כי האמת כ"כ חזקה, עד ...

... וכיו"ב. ולצורך העניין, כל גאווה שיש לאדם על חברו, גם היא סוג של ... של חברו. וגם כאשר האדם מתגאה על חברו, אפילו בליבו, דהיינו, ... מאשר אחרים. ומצד האמת, כל גאווה היא גם סוג של שנאת זרים. כי כאשר האדם מתגאה על כך שיש לו דבר מסוים וכיו"ב, ... הרי שממילא לא הייתה כאן גאווה. והגאווה היא כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר ... עליו שבו חברו נמצא. כך שכל גאווה, יש בה גם את העניין של שנאת ... הטועה וכולי, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם האדם לא מסוגל ... עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של ... מאשר את חברו, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם המשמעות של זה ... והוא גם עונש עצמי. כי כל גאווה וכל שנאת זרים וכל גזענות וכיו"ב, ...

גאווה / ענווה - מהי ענווה / גאווה אמיתית? למה גאווה וענווה אמיתית, זה אותו הדבר?! ענווה אמיתית וגאווה אמיתית, הן אותו הדבר. ונסביר: גאווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהוא מושלם ושהוא כ"כ טוב, עד שאין דבר אחר שטוב יותר ממנו. אבל גאווה אמיתית כזו, היא טובה, והיא אפשרית רק כאשר יש לאדם ענווה אמיתית. וענווה ... שהכל מושלם, ושהכל מושלם בצורה כזו, שהוא לא יותר טוב משום דבר אחר, ושהכל כ"כ מושלם, עד ששום דבר לא יותר טוב מאשר דבר אחר. כי, בנקודת האמת, אין גאווה או ענווה. והאמת היא אמת, בין אם היא נראית כגאווה ובין אם היא נראית כענווה. והאמת היא שהכל טוב באותה המידה. ומצד המציאות ... אמיתית, היא רק כאשר האדם מבין את האמת, שהוא אחד עם הכל, וממילא הוא לא טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. וכאשר יש לאדם את הענווה הזאת, הרי שזאת גם הגאווה הכי גדולה, כי אז האדם מרגיש שהוא מושלם, כי הכל מושלם. וזאת גאווה וענווה טובה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב יותר ממישהו אחר, זאת גאווה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב פחות ממישהו אחר, גם זאת גאווה. משום שאם יש מישהו אחר שהוא יותר טוב ממנו, הרי שיש לאדם סוג של גאווה, שהוא טוב יותר ממישהו אחר כלשהו. וגם אם האדם חושב שהוא הכי גרוע בעולם ושכולם יותר טובים ממנו, גם זאת גאווה. משום שעצם זה שהוא חושב שיש אפשרות שהוא יהיה טוב יותר, הרי שהמשמעות היא שיש אפשרות שהוא יהיה גרוע יותר. וממילא יש לאדם טיפונת של גאווה, שהוא לא יותר גרוע ממה שהוא. וגם אם האדם חושב שאין אפשרות שמישהו אחר או שהוא עצמו יהיה גרוע יותר ממה שהוא, גם זאת גאווה. משום שאם האדם חושב שיש אפשרות להיות טוב יותר, הרי שבהכרח שקיימת אפשרות להיות גרוע יותר. וא"כ זאת גאווה. ובכל מקרה, גם להיות גרוע, גם זה משהו. וגם זאת גאווה. והשלמות של כל הדברים, היא האמת. וכאשר נצמדים אל האמת, לא צריך להסתבך עם ספקות של גאווה וענווה. והאמת היא שבכל הדברים שבעולם יש טוב. ומצד שני, כל הדברים שבעולם ... החלקים שבתמונה, התמונה תהיה חסרה ולא שלמה, הרי שהוא רואה את השלמות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, זאת שלמות הענווה ושלמות הגאווה. כי האדם מבין שהכל מושלם וזאת השלמות של הגאווה, כי האדם מרגיש שהוא מושלם, אבל זאת גם שלמות הענווה, כי האדם מבין שהוא לא ...

... מה טוב בדברים כפי מה שהם. ומצד האמת, אם יצליח האדם ליהנות מהדברים כפי מה שהם, הדבר האחרון שיעניין אותו, זה רגשי גדלות וגאווה או רגשי נחיתות. כי רגשי הגאווה ורגשי הנחיתות, עוזרים לאדם להגדיר את הטוב ואת הרע, וליצור משמעות כלשהי לחייו. אבל מצד האמת הכל ...

... אל ההארה המיוחלת. אך באמת כל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל המנהיגות שלו נובעת בגלל שהוא נזקק רגשית, ובגלל שהוא זקוק לכבוד שבני האדם נותנים לו, ולדברים שהמנהיגות והפרסום נותנים לו. כי מי שהגיע אל השלמות, הוא לא זקוק בשום צורה ובשום דרך לקבל כבוד כלשהו או הערכה כלשהי מבני אדם. ומי שהגיע אל השלמות, הוא זה שטוב לו תמיד, וזה שיודע שהעולם מושלם איך שהוא ושלא צריך לתקן שום דבר. ומי שלא מבין מה טוב בכך שיש ... שנמצאת אצלו. ומי שיתבונן היטב על העניין, יראה כי כאשר האדם מנהיג אנשים אחרים, הדבר הזה נותן לו מענה רגשי לצרכים הרגשיים שלו. כגון תחושה של כבוד, גאווה, הערכה עצמית, אהבה עצמית וכיו"ב. ומי שמחפש את האמת, עליו להתבונן אל תוך עצמו, ולהבין שאם זה שהוא מנהיג אחרים גורם לו להרגיש טוב יותר עם עצמו, ...

... רק כדי לא לאבד את השלטון שלהם. כי כאשר האדם מנהיג אנשים אחרים, על ידי זה הוא מקבל כבוד וסיפוק רגשי וכיו"ב. והאדם מקבל את ההערכה שלו כמנהיג, רק משום שבני אדם אחרים שהם פחות חכמים ממנו, הם ...

... נראה שיש שני סוגים של בני אדם. יש בני אדם שמתעסקים בעיקר בחיצוניות, ויש בני אדם שמתעסקים בעיקר בפנימיות. ויש בני אדם שעיקר המאמץ שלהם הוא לשנות את הדברים שחיצוניים להם, כגון יופי / כסף / כבוד וכיו"ב. ויש בני אדם שעיקר ההתמקדות שלהם, היא בלנסות לשפר את הפנימיות שלהם, כגון חשיבה חיובית, אופטימיות וכיו"ב. ולכאורה, הדבר החשוב ביותר הוא ...

... גם ממה שחושבים עליו. וסולם הערכים של האדם, גם הוא מושפע ממה שחושבים שאר בני האדם. ובד"כ בני אדם רוצים שיאהבו אותו ושיעריכו אותם. ובד"כ חשוב לאדם הכבוד שלו וכיו"ב. והאדם מייחס המון משמעות למה שחושבים עליו. והשאלה היא למה? וכפי שכבר ביארתי, האדם רוצה להרגיש טוב. ומי שהוא קרוב ...

... שבהם לא רק שהאדם לא אוהב את זה ששונה ממנו, ולא רק שהוא לא מקבל אותו, ולא רק שהוא מרגיש כלפיו שנאה וחוסר כבוד, אלא הוא גם מרגיש פחד וחרדה מפניו. כי ישנם אנשים שהם חרדים ומרגישים פחד וחרדה מדברים שהם שונים מהם. והאדם מרגיש חרדה מכך שהדבר השונה ישפיע עליו. ומכך שהדבר ששונה ממנו ... כדי שהוא יוכל להילחם בו, ולהרגיש טוב מכך שהוא הצליח בכוחות עצמו לנצח איזה רע כלשהו. כי הדבר הזה עוזר לאגו ולגאווה של האדם להרגיש טוב עם עצמם. והאדם שלא מסוגל ליהנות בצורה פשוטה מההרמוניה עם המציאות, הוא מנסה כל הזמן להגדיר את עצמו, ולהגדיר לעצמו אויבים ודברים ... שהם. וכאשר האדם צריך להמציא לעצמו איזה דבר רע להילחם בו, כדי לנצח את האויב הדמיוני וכדי להרגיש טוב עם האגו, על ידי זה האדם מתחיל לחפש את השוני שיש בין הדברים השונים שיש בעולם. כי אם האדם היה רואה את האחדות שיש בכל הדברים שבעולם, הרי שלא היה יכול להיות רע כלשהו כדי להילחם ... כדי להרגיש טוב עם עצמו, אז הוא מחליט שסוג בני האדם שדומים לו, הם טובים יותר מאשר אנשים אחרים. כי ככה האגו של האדם מרגיש טוב יותר. אלא שיש לאדם כאן בעיה כלשהי, והיא שהוא בתוך תוכו יודע שאין הבדל בינו לבין האחר ששונה ממנו. ובתוך תוכו האדם כל הזמן מודע לכך שהוא סתם חושב שהוא ... נפרדות), ואף על פי כן יהיה נדמה לו שהוא הטוב שבטובים. והכל זה בגלל הדמיון של האדם, שרוצה להרגיש טוב עם האגו שלו. אז הוא ממציא כל מיני סיבות מדוע הוא טוב יותר מאשר חברו. וכאשר האדם מתחיל להכניס שכל וסיבות מדוע הוא טוב יותר מאשר חברו, על ידי זה הוא מתחיל לפתח רגשות בוז ושנאה ... צריך לנסות להדחיק אצל עצמו את המחשבה שהוא טוב כמו חברו. כי אז הוא כבר לא יוכל יותר להתגאות על חברו. והכבוד של האדם וההערכה העצמית שלו והאהבה העצמית שלו לעצמו, ירדו. ואז האדם כדי לחזק אצל עצמו את הדמיון שלו שהוא טוב יותר מאשר חברו, לשם כך הוא ממציא סיבות שונות מדוע השנאה ... להדחיק את המחשבה, שהוא טוב בדיוק כמו כל אחד אחר. וכך בונה לו האדם את הגהנום שלו במו ידיו. והכל זה בגלל הגאווה של האדם, שרוצה להרגיש שהוא טוב יותר מאשר חברו. וכאשר האדם נמצא בגהינום הזה של החרדה והפחד מזרים ומאנשים ששונים ממנו, הוא בעצם מפסיד את ההנאה הפשוטה והטובה של גן ... את האושר, הרי שהאדם כזה אכן ייהנה מהחיים שלו. אבל, מי שלא מוכן לקבל את זה שהכל טוב, כי אם הכל טוב אז האגו של האדם ירגיש שהוא חסר תועלת. כי כאשר הכל טוב, אז האדם לא צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב. ואז האדם כאילו לא מביא לעצמו שום תועלת, משום שהכל כבר טוב. ואז הגאווה של האדם נפגעת. כי האדם רוצה להרגיש שכוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל שלו. וכאשר האדם לא מוכן לקבל את זה שהוא מקבל את הכל בחינם על מגש של זהב, ושהוא רק יכול להרגיש תחושה ... ושל אושר ולשתוק, אז האדם ממציא לעצמו כל מיני בעיות, שאותן הוא יוכל לפתור וכולי כנ"ל. והכל זה רק בגלל האגו של האדם, שלא מסוגל להכיל בתוכו את המחשבה, שהכל כבר טוב, וממילא הוא האגו חסר ערך כלשהו. ואנשים חרדים ומפחדים מדברים ששונים מהם, משום שהפחד של האדם ממה ששונה ממנו, עוזר לאדם לחזק אצל עצמו את הדמיון ואת המחשבה שהוא טוב יותר מאשר חברו. והדמיון הזה עוזר לאגו של האדם להרגיש טוב, ועוזר לאדם עצמו לא ליהנות באמת מהמציאות בצורה מלאה. ולכן, על האדם להשתדל ולנסות לראות את המאחד שיש בין הדברים. ומי שמסוגל לוותר על הרצון שלו להיות ...