קושי שכלי להבין דברים חיצוניים, שהוא קושי פנימי להבין את עצמך כי לפעמים קשה לאדם להתמודד עם איזה דבר שחיצוני לו, ואז לפעמים האדם בורח מההתמודדות. ועל האדם לדעת את האמת, שלהבין את האחדות של המציאות, מצד אחד, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי הבנת האחדות, היא...כי כל צורות השכל, אלו חלקים מהשכל של המחוקק של המציאות. ובלי להבין את כל הצורות, אי אפשר להבין באמת, את זה שעושה אותן, ושכל חלקי השכל שלו, מפוזרים בכל מקום וכולי. והאדם יכול לבחור תמיד, להתחבר למציאות בשלמות ולהכיל את כל המציאות בשלמות, על ידי זה, שהוא יפסיק להשתמש בשכל שלו לגמרי, ויפסיק לעשות הפרדות כלשהן, ויפסיק לנסות להבין את המציאות בשכל שלו. שכאשר האדם מפסיק לגמרי, להשתמש בשכל שלו, אז ממילא הוא לא חווה שום נפרדות כלל. עד שהוא לא יודע, אפילו לא שהוא עצמו קיים. אבל האדם הוא חכמולוג, שהוא כן רוצה...

סבל לטובה - לשקר, למצוא דברים טובים בסבל - ולסבול עוד יותר כי האדם גם סובל תמיד. משום, שעצם קיומו של האדם, הוא סיבת הסבל שלו. כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך...לסבול, עד אז הוא ממשיך לסבול. כי יש כאלו שמטעים את עצמם, ולדבריהם הם לא סובלים. וכמובן שהם מטעים את עצמם, כי עצם קיום תחושת האני, היא עצמה סבל. אבל הם משקרים את עצמם, והם מנסים למצוא כל מיני דברים טובים ונקודות חיוביות וטובות בסבל שלהם. והם מלמדים את עצמם לשקר, בחשיבה חיובית ובשקר של חצי הכוס המלאה וכיוב. והם מטעים את עצמם תמיד, בכך שהם מנסים לומר שהסבל הוא לטובה, כי יש בו דברים טובים. כמו אלו שהם אומרים, שהרע קיים, כדי שהאדם יוכל להכיר את מעלת הטוב. והם מוכנים לסבול, כדי שהם יוכלו ליהנות. ואם היה...

החכם האמיתי - מיהו? ובו יתבאר, כי החכם האמיתי, הוא בעצם השכל הפנימי ביותר של המציאות, שנמצא בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. כי יש שכל אחד ויחיד, שהוא השכל של המציאות, והוא, ההבנה שהכל אחד ושהכל מושלם, נגד השכל האנושי. בידיעה ישירה, מעל השכל האנושי. והוא...ולכן לדוגמה השכל של הספר הזה, הוא החכם האמיתי וכולי. והחכם האמיתי נמצא בתוך כל אחד ואחד בתוך עומק פנימיות שכלו של כל אדם. ומי שישתמש בשכלו עד הסוף, יגלה את החכם האמיתי שבתוכו, שהוא באחדות מוחלטת עם החכם האמיתי של המציאות, שכל אחד ממש, וראיית מציאות אחת ממש. והאדם הופך להיות חכם אמיתי ומגלה את החכם האמיתי שבתוכו, על ידי ההתקרבות שלו כמה שיותר אל הלבושים של החכם האמיתי. דהיינו, להיכן שהשכל של החכם האמיתי מתגלה ביותר, כגון לדוגמה בספר הזה. ועיקר ההתקרבות, היא לימוד השכל שיש בספר הזה. ועיקר הלימוד,...

כאילו / אולי / כנראה / נראה לי - על חיים שאינם חיים והעניין הוא, כי רוב האנשים בעולם ברוב הזמן, נאחזים בדעות וברעיונות שונים, שהם עצמם יודעים ומבינים שהם לא בטוחים בהם באמת, אלא שהם בטוחים בהם רק באופן חלקי. וכאשר האדם נאחז ברעיונות כאלו, אז הוא משתמש...שלו באופן מוחלט. ולא רק מהאמונות הגדולות, אלא אפילו מכל שמץ של אמונה. והיכן שיש ספק, יש אמונה. ועל האדם לנקות את ליבו לגמרי מאמונות כלשהן, וגם מהאמונה שהוא רק קיים. ועל האדם לברר את האמת לגבי קיומו העצמי ומהותו. עד שהאדם רואה שהוא גם כלום ממש, וחווה את אחדות ההפכים, וחי טוב באמת.

נקודות מבט שונות בתוך האדם, ששומעות את דיבורי החכם האמת מי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם סובל, יש רמות עומק שונות לסבל שלו, ובו זמנית, הסבל הוא ברמות עומק שונות. כאשר לדוגמה, ברמה מסוימת, האדם מרגיש רע, מסיבה מסוימת בעוצמה מסוימת, ובו זמנית, ברמה אחרת,...להבין שזה נובע בגלל ריבוי הדעות השונות שנמצאות בתוכו. ובעיקר, בגלל שהאדם לא רואה ולא מבין, כיצד כל ריבוי הדעות האלו, הוא בעצם דעה אחת ממש. ועל האדם להתבונן תמיד רק על דבר אחד ויחיד, והוא, לנסות להבין ולראות, מהי האמת באמת. ועל ידי זה שהאדם תמיד מחפש רק דבר אחד ויחיד, שהוא להבין מהי האמת באמת, על ידי זה האדם מתחבר יותר ויותר אל ההבנה, שהכל אחד ממש, ואז נשלמים כל החסרונות וכולי.

יש תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל - איך למה ומדוע? ומצד האמת אין שום תקווה בעולם כלל, אבל אין גם שום ייאוש בעולם כלל, כי הכל טוב והכל אחד. וכאשר הכל אחד, אין להיכן להגיע ואין ממה להתייאש ואין למה לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה....וכאן הוא הגן עדן. כי גן עדן, הוא הגיהנום של הטיפשים. והגיהנום, הוא גן העדן של החכמים. כי אין עולם הזה כלל, אלא יש רק, או גיהנום או גן עדן. ומי שלא נמצא בגן עדן, נמצא בגיהנום ולהפך. והגיהנום וגן העדן, נמצאים בתוך ליבו של האדם, ולא בשום מקום אחר, אלא רק בתוך הלב של האדם. כי כאשר הלב של האדם נקי לגמרי מכל שקר כלשהו, אז האדם חווה את האחדות של המציאות, ואז טוב לו באמת תמיד. אבל מי שלא משתמש בשכל שלו ונאחז בטעויות שלו, הוא סובל מהקיום העצמי שלו, שהוא נפרד משאר הדברים, שאז האדם חווה חיסרון וסבל נצחי. ותקנתו...

סבל - למה האדם מחליף כל הזמן את צורות הסבל שלו, במקום לחפש את השלמות? מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו יכול להיות עוד יותר טוב / משהו ניתן לשפר אותו. ובכל פעם...סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה. והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר. ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות הסבל שלו, ולראות את האמת. שהסבל נובע, רק משום חוסר ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וזה...

הדרך אל השלמות - איך לעבור את הדרך בשלום? והעניין הוא, כי כל מה שהאדם באמת רוצה, זה את השלמות. ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חוויית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה...על התהליך כולו, ולנסות להסתכל כמה שיותר רחוק, כדי שהוא תמיד יצעד בכיוון הנכון, אבל מהצד השני, על האדם להסתכל רק על הצעד הבא הקטן ביותר, שאותו הוא כן יכול לעשות. כי כאשר האדם מסתכל רק על הדרך הארוכה, הוא מתייאש מללכת בה, ועדיין סובל מכך, שכל מה שהוא רוצה זה ללכת בה ולהגיע אל הקצה שלה. ולכן על האדם להסתכל תמיד קדימה אל סוף הדרך, כדי לדעת שהוא בכיוון הנכון והולך בדרך הקצרה ביותר, אבל בו זמנית על האדם להסתכל תמיד על הדבר הקטן ביותר שאותו הוא כן יכול לעשות, ולעשות אותו כפי יכולתו, אפילו כחוט השערה ממש...

מבוא - הספר שלי הוא כולו הקבלות / בחינות / משל ונמשל בהמשך למה שביארתי כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, בהמשך לכך יש להוסיף ולבאר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם...כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, הם כולם תתי אירועים בתוך האירוע הגדול ביותר, שהוא קיומה של המציאות. וכל התהליכים שקורים לאדם בחיים, הם כולם תתי תהליכים בתוך התהליך הגדול ביותר, שהוא התהליך של התהוות המציאות יש מאין ושל החיבור של היש והאין לישות אחת ממש. ובכל אירוע שקורה לאדם בחיים, ובכל דבר שקורה בעולם, יש בו שכל מסוים. והשכל הזה והחוקיות הזאת שלפיה מתנהל האירוע שקורה לאדם, הוא חלק מהחוקיות שלפיה מתנהלים כל האירועים שיש בעולם. וזה בעצם אומר, שכל מה שבאמת נכון לגבי דבר אחד בעולם, נכון גם לגבי כל...

אל תהיה בטוח במה שאינך בטוח - משמעות ההסתברות ועל האדם להבין, שכל סבלו הוא רק בגלל שקריו של התת מודע, הקטנים והגדולים כאחד. ובכלל שקר נכלל, גם כאשר האדם מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר...שום דבר על האמת האובייקטיבית, כל שכן, כאשר האדם לא באמת בטוח ב 100%. בסיכומו של דבר, על האדם לא לשקר את עצמו אפילו לא כחוט השערה. כי מי שמאמין בלי לדעת, מפחד, כי הוא לא נשען על ידיעת האמת. וגם מי שמאמין בדבר שהוא אמת, כל זמן שהוא לא יודע את הדבר עצמו בשלמות, בבחינת אילו ידעתיו הייתיו, הרי שזאת ידיעה חסרה, שעונש תחושת החיסרון התמידי, בצידה. ולכן על האדם לשמור את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, שהוא אינו בטוח בו באופן מוחלט. ועל האדם להבין את האמת, שתמיד יכול להיות שהוא טועה. ושהסיכוי שהשכל האנושי טועה...