אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא? לפעמים תוהה האדם לעצמו, האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות. וכמובן, שמי שתוהה לעצמו היכן הוא נמצא, הרי שהוא בנפרדות. כי באחדות, אין שום הפרדה בין נפרדות לאחדות, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל...הוא משנה את המציאות, למרות שהוא באחדות ובשלמות. אבל, כל זמן שהאדם מבין את השאלה עצמה, למה הוא משנה את המציאות, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הבדל כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל השלמות והאחדות, ושהשלמות קשה לו מידי, ושהשלמות מצמצמת אותו מידי, כי היא מגבילה ומכריחה אותו לחשוב, שהכל מושלם ושאין...לא היה רע, גם לא למי שנמצא באחדות, שגם הוא יש לו רע בעולם של הנפרדות. אלא, שבעולם הפנימי של האדם שנמצא בנפרדות, הוא לא רוצה בתוכו את הרע, ורוצה להיות באחדות שהכל יהיה לו כרצונו. (וגם אם הוא רוצה שלא יהיה לו כרצונו, הרי שהוא רוצה את זה, כי זה רצונו, והוא לא רוצה שיהיה אחרת, ממה שהוא רוצה). אבל מי שנמצא באחדות האמיתית של המציאות, הוא בוחר בתוכו בבחירה חופשית ומלאה את הרע שיש לו בחיצוניות שלו. וזה כמובן עניין אחר לגמרי. ואחדות של שקר שהיא נפרדות, היא תופסת אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא...

להיעלם - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד? כי כאשר האדם מתבונן על האמת לאמיתה, הוא נעלם לגמרי. דהיינו, שהאני הנפרד שלו נעלם לגמרי, כאילו הוא לא נמצא כלל במציאות, ללא כל הוויה כלשהי (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן...אין סופי, וממלא את כל המציאות כולה, כולל את כל הזמן והמקום בבת אחת. עד כדי כך שנשארת רק ישות אחת קיימת בלבד. עד שאין שום דבר שנפרד מהאני של האדם, עד שאין שום משמעות כלשהי לאני עצמו של האדם, כי רק הוא קיים. והקיום הזה, הוא מה שהאדם היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שלהיעלם פירושו, שהאדם מבין שהוא רק צופה במציאות, או שהאדם מבין שהוא אלוהים שעושה את הכל מחוץ למציאות, וכיוב שקרים שונים, שכולם יוצרים סבל. כי כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה כלשהי באשר היא, הוא תמיד מרגיש סבל. כי חוויית האני אפשרית...

התאבדות - מהי מהות הרצון של האדם להתאבד? ואיך להתאבד באמת?! כי לפעמים חושב האדם להתאבד. ובעיני האדם, להתאבד, פירושו לעזוב את גופו כאן בעולם הזה, ולעבור למצב אחר ללא גוף וכולי. כי החומר שממנו עשוי הגוף, החומר הזה קיים לנצח, והוא רק משנה את צורתו כל הזמן...של האדם הוא, שכבר כרגע הוא גם רק השלמות של המציאות, שהיא לא משתנה לעולם. כי בלבוש החיצוני, האדם נפרד ממהות המציאות. אבל מנקודת המבט של האחדות, אין שום נפרדות כלל, כי הכל אחד תמיד. וזה בעצם אומר, שממש כרגע, האדם הוא כבר כלום ממש, ללא שום קיום עצמי כלל. ונחדד עוד יותר ונאמר, כי גם בשורש המציאות, גם שם האדם כן קיים כישות נפרדת. כי שם כל הנפרדות כולה קיימת כנפרדות מוחלטת. אלא ששם באחדות של המציאות, הנפרדות כולה קיימת כנפרדות, אבל שם מהות הנפרדות שונה. כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל...

נהמא דכיסופא - לחם הבושה, של חסרי הבושה ובו תתבאר, הטעות של הרעיון נהמא דכיסופא. ונהמא דכיסופא, פירושו לחם של בושה. והרעיון השגוי הוא, כי יש כאלו שאומרים, שאלוהים הוא טוב. ודרך הטוב, היא להיטיב. וכדי שהוא ייטיב, לשם כך הוא צריך מקבלי הטבה, שהם בני האדם...שכל התפישה השגויה הזאת, של אלוהים שהוא טוב שדרכו להיטיב, היא כולה שקר גדול. כי אלוהים, לא כפוף לשום חוק והגדרה. ואפילו להגדיר את אלוהים כטוב, גם זו טעות. אך הרעיון של לחם הבושה, הוא רעיון שכל מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך. ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ללא בושה. כי הטוב של אלוהים עצמו, הוא טוב אחר לגמרי, ללא כל חיסרון וללא כל תנאים וללא כל מאמץ. ואם אלוהים באמת היה רוצה לעשות רק טוב תמיד, הוא...

תשובה לכל השאלות - למה מוכרח שכן יש תשובה לכל השאלות כי האדם מחפש תשובה לשאלות של הקיום והיקום וכולי. ולפעמים נדמה לאדם, שאולי אין תשובה לכל השאלות, ואז האדם חושב להתייאש. מה שכמובן לא עוזר לו. כי הלב של האדם, יודע את האמת שיש תשובה. ולכן השאלות תמיד...שמפריד את היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפכ המציאות קיימת בכל מקרה. והאדם מוכרח להבין, מה באמת קיים? ואם הוא לא מסוגל להבין, אז האדם מוכרח להבין, מה בדיוק, הוא כן מבין? ומה בדיוק, הוא לא מבין? ולמה, הוא לא מבין? והאם חוסר ההבנה, נובע מחוסר מידע? או שחוסר ההבנה, נובע בגלל חוסר מיקוד של השאלה? או שאולי חוסר ההבנה, נובע מכך שאין אפשרות לוגית למצוא תשובה? כי אולי יש כאן תהליך פרדוקסאלי, שאינו אפשרי להבנה בצורה שכלית? ועל האדם לזכור ולהבין, שגם אם המציאות היא פרדוקסאלית, עדיין...

הבשורה הרעה והבשורה הטובה באמת - הפיתרון האחד לכל הבעיות וניתן לומר, כי הבשורה הרעה היא, שאין שום פתרון לשום בעיה בעולם. משום, שכל זמן שהאדם קיים, תמיד יש לו רצון, וממילא תמיד הוא סובל. ולא משנה מה היה הווה ויהיה לאדם, תמיד הוא ירצה לשנות את המציאות...דבר הזה, הוא דבר גדול מאוד. כי הכלום, הוא גדול יותר מכל המקום והזמן. כי בלי צורת מקום וזמן, יש כלום. ומהות המקום והזמן, היא גדולה מהם, והיא הכלום שחסר את הצורה שלהם. ומי שרוצה שלמות, עליו להתחבר אל אותו שום דבר וכלום, שמאחר שהוא לא קיים, אין לו שום חיסרון כלל. אך כיצד אפשר להיות שום דבר, וכיצד אפשר להתחבר לשום דבר? תשובה: על ידי אמת. והכוונה היא, שעל ידי זה שהאדם מחפש את האמת לגבי עצמו והעולם, שהאדם שואל את עצמו מיהו ומהו, ומהו העולם הזה שבו הוא נמצא וכולי, על ידי זה האדם רואה ומבין את מהות הזמן...

אהבה מהחלומות - אהבה שקיימת תמיד, גם בחלומות ובצורות שונות כי יש אהבה ויש אהבה. ויש אהבה שהיא אהבה חזקה ופנימית, עד שאפילו בחלום בשעת השינה, גם שם האהבה הזאת נשמרת. והכוונה היא, שאהבה שהיא יכולה להתבטל, הרי שהיא לא מספיק עמוקה. וכאשר האדם מתבונן פנימה...צורות מציאות, שהן יחלישו את האהבה. אבל על ידי התבוננות פנימית באמת, על ידי זה האהבה לא תלויה בצורות של המציאות, ואז אפילו בחלומות הפרועים ביותר, דהיינו, בצורות המציאות החריגות ביותר, גם שם האהבה נשארת. משום שהיא אהבת האמת שבדבר, בלי להיות תלוי בצורה החיצונית שלו.

עצבות ושמחה, שנובעים מהתקרבות אל האמת - עד הרפואה השלמה כשאדם מתקרב אל האמת, כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום...נזכר בכל מה שהוא כבר זוכר בתוכו. ואז האדם נופל לעצבות ולדיכאון, מכך שהוא נזכר שהוא היה מלך ושהכל היה מושלם, והוא מבין עד כמה רע לו עכשיו, מכך שהוא לא חווה את זה, שהוא עצמו המלך וכולי. אבל מצד שני, האדם גם מתמלא תקווה ושמחה וגעגועים, לחזור ולחוות את המלך שהוא. כי העצות של החכם האמיתי, מרפאות את האדם, וגורמות לו לחוות את המלך שהוא, גם אם הוא לא יחפוץ בכך. כי העצות של החכם האמיתי הן ככ חזקות, עד שאם האדם נאחז בהן, אז גם אם יש באדם כוחות רעים שרוצים שהוא ימשיך ויסבול, הכוח של השכל של החכם האמיתי הוא...

מבוא - שהספר הזה מתאים לכל בני האדם בעולם, בכל מקום ובכל זמן כל מי שאומר שהוא לא מוצא את עצמו בספר, ושהספר הזה הוא גבוה מידי עבורו, או שהוא לא מדבר אליו ושהוא לא נוגע אליו וכיוב, הוא טועה ומשקר את עצמו. כי הספר הזה הוא כולו כלליות גדולה, והוא מתאים לכל...מוכרח לזכור, שבשום פנים ואופן, אף אחד בעולם ושום שכל בעולם, הוא לא תחליף לכך שהאדם עצמו בעצמו ילמד את הספר הזה עצמו, וינסה להבין אותו בכוחות עצמו, עד שהאמת תהיה מבוררת לאדם, מתוך עצמו ממש. ועל האדם להעמיק את שכלו בספר הזה, ולזכך את שכלו על ידי האמת, עד שלא יהיה שום הבדל כלשהו, בין השכל של האדם, לבין השכל שמתגלה בספר הזה, ועד שהאדם יגיע למצב, שבו הוא יוכל לומר, שכל השכל שיש בספר הזה, הוא השכל העצמי שלו עצמו ממש, ושהוא עצמו יודע ומבין את השורש הראשון של השכל שיש בספר הזה, שהוא שורש השכל של כל המציאות...