שקר - האם ואיך זה, שיש כל כך הרבה שקר בעולם? כאשר האדם מתבונן בעין אמיתית על המציאות שלנו, הוא רואה את כל השקרים של העולם. ולפעמים האדם נאחז בשקרים שלו, גם בגלל המחשבה של האדם, שלא יכול להיות שכולם טועים ושהכל שקר. ולמה האדם חושב שלא יכול להיות שכולם...מצד האמת האמיתית, אין שום שקר כלל. וכולם צודקים תמיד. אבל, האדם שרק נדמה לו שהוא איש אמת, הוא מבדיל בין היש לבין האין. ועל ידי זה, נוצרת הפרדה בין אמת לשקר. ואז יש הפרדה, בין האחדות לבין הנפרדות. ואז האדם לא מבין, איך זה יכול להיות, שהאמת היא האחדות, למרות שכל העולם כולו, הוא נפרדות. אבל, מי שיודע את האמת האמיתית שהכל אחד והכל מושלם ממש, אצלו, כל הצורות, נכללות במהות שלהן. וכאשר כל הצורות הנפרדות והאפשריות, נכללות במהות המחויבת שלהן, אז אין שום שקר בעולם כלל, אלא הכל הוא רק ישות אחת בלבד. ועוד נוסיף...

מבוא - הספר שלי, הוא כולו הקדמות וכאן יתבאר, כי כל השכל וכל הרעיונות שיש בספר הזה, הם כולם הקדמות ומבואות בלבד, אל הרעיון הסופי, שהוא עצמו, בכלל לא כתוב בספר. כי כדי שהאדם יהיה מאושר באמת, לשם כך עליו לשחרר את האחיזה שלו לגמרי, מכל הגדרה שהיא. ועל האדם...אצל האדם חוויית העצמי שלו לגמרי. כי מצד המהות של התודעה, היא לא קיימת כישות נפרדת כלל. ויש כאן פרדוקס בעייתי. והוא, כי מצד אחד כדי שהאדם ישתחרר לגמרי, מהישות הסופית שלו, לשם כך עליו להכיל בתוכו את המהות האין סופית של עצמו. אבל הדבר אינו אפשרי. משום שהאדם לא יכול מעצם קיומו להכיל דבר אין סופי. כי אם יכיל האדם בתוך התודעה שלו את מהותו, דהיינו, את מהות התודעה שלו, הרי שהתודעה עצמה תחדל מלהתקיים כישות שמודעת לעצמה (ותהיה קיימת בסוג קיום אחר). ובכל זאת קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו את הדבר שנוגד את...

אהבה, שהיא כולה שנאה - הכיצד? מהי אהבה של אמת? כי יש כאלו, שהם אנשי אהבה, שהם מחפשים אהבה, ורוצים אהבה וכולי. אבל באמת, הם אנשי שנאה, ואנשי אהבה של שקר. ורק נדמה להם שהם אנשי אהבה, אבל באמת הם אנשי שנאה. כי הם שונאים, את השנאה עצמה. ובכל פעם שהאדם מתאמץ...זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיוב, זה הכל שנאה, גם אם היא מתחזה לאהבה. ואהבה של אמת, שאינה נאחזת בדבר ושאינה שוללת דבר, היא רק על ידי ידיעה והבנה, שאינה תלויה בשכל כלשהו. כי רק כאשר האדם רואה את האמת, שבאמת הכל מושלם ממש, וכאשר האדם רואה את האמת הזאת, בלי שום מאמץ שכלי כלשהו, (על ידי זה שהאדם מגלה את שורש השכל שלו), אז על ידי הידיעה הזאת של האמת שהכל אחד, על ידי זה האדם אוהב באמת, גם את האהבה וגם את השנאה. ולא מדובר על אהבה...

מרכז הכוח של הידיעות של האדם / שחזור גלגולים / לפני הנשמה ובו יתבאר העניין, של מרכז הכוח של הידיעות של האדם. וגם העניין, של שחזור גלגולים ומה היית לפני שהיית. והעניין הוא, כי האדם יודע המון דברים. וכל ידיעה שאותה יודע האדם, יש כוח ועוצמה מסוימת, לידיעה...ולפעמים האדם חושש, שאולי הוא יעלם בתוך האחדות ולא יחזור משם. ועל האדם לדעת את האמת, שרק הטעות של האדם גורמת לו לחשוב, שהקיום שלו כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין. והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל נוצר בכל רגע מחדש בכל מקרה. כך שהחשש של האדם שהוא לא יחזור לכאן, הוא חשש מטופש. משום שבכל מקרה, האדם בכל רגע נעלם, ובכל רגע הוא נוצר מחדש, כאפשרות שאינה מחויבת כלל. ובנוסף, האדם לא באמת יכול להיעלם. כי האדם בסהכ חוזר להיות מה שהוא היה...

האחדות והשלמות של המציאות - למה אנשים ככ רחוקים ממנה? ומהצד של שלמות והאחדות, התשובה האמיתית היא, שאף אחד בעולם לא באמת רחוק משלמות ומהאחדות. כי אין שום הבדל בין אחדות לבין נפרדות כלל. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז לא שייך לומר שמישהו רחוק ממשהו. כי אין...שום אחדות כלל. כי כל דבר שהוא ישנו, הרי שהוא נפרד, וממילא הוא לא אחדות. והאדם רחוק במרחק אין סופי מהאחדות, משום שאפילו עצם קיומו העצמי של האדם, הוא עצמו מרחיק את האדם מהאחדות של המציאות. כי הקיום העצמי של האדם, הוא עצמו, כל מהותו היא נפרדות. כי המשמעות של האני של האדם, היא נוצרת וקיימת רק בגלל המשמעות של נפרדות האני, ממה שאינו אני. כך שקיומו של האני של האדם, הוא תלוי בקיומה של הנפרדות. והנפרדות זועקת מכל זמן ומכל מקום, ואפילו מהמקום ומהזמן, של האדם עצמו. ולכן כל העולם, רחוקים ככ מהשלמות ומהאחדות...

השלמות והאחדות - כמה אתה רחוק ממנה? ובו יתבאר הריחוק של האדם מהשלמות. ומצד אחד, כל אחד רחוק מהשלמות במרחק שונה, ומצד שני כולם רחוקים, באותה המידה ממש. כי ביחס לאין סוף, כולם רחוקים באותה המידה ממש, למרות שכל אחד רחוק במרחק אחר. וכולם גם קרובים באותה...יותר, ואעפכ כולם רחוקים ונפרדים מהשלמות, עד שהם נמצאים שם בשלמות. ואו שאתה חי או שאתה מת. אבל יש מי שהוא קרוב יותר להתעורר וכולי. וכך גם בתוך השלמות עצמה. שיש שלמות מעל שלמות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה את החיסרון), ואעפכ הכל שלמות אחת.

הסבל - אין אדם סובל, אאכ נכנסה בו רוח שטות - למה? ובו יתבאר, מדוע כל הסבל שקיים בעולם, נובע רק מחמת הטעות המחשבתית של האדם? ובכלל זה כל סוגי הסבל שיש בעולם, כולל כל הסוגים בכל מקום ובכל זמן וכולי. ובפשיטות ההסבר הוא, כי קיומו של הסבל של האדם, תלוי בקיומו...היא האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו רצון סופי ומוגדר שרוצה את כל המציאות תמיד. כי בשעת ביטול אין שום רצון ואין שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי...

אמת אמיתית, מבטלת את הבחירה החופשית, ללא כל מאמץ - ביטול הבחירה ובו יתבאר, עניין ביטול הבחירה החופשית, על ידי האמת. והעניין הוא, כי כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, אז הוא רואה ומבין מהי אמת באמת. כי באמת האמיתית, אין לאדם שום בחירה לשקר כלל. כי כל אמת...שקשה לו להיות איש אמת, עליו לדעת שהוא כלל לא הגיע אל האמת האמיתית. ובכל מקום שהאדם רוצה לבטל את יכולת הבחירה החופשית שלו או של אדם אחר, עליו להראות לו את האמת האמיתית. וככל שיש יותר אמת, יש פחות בחירה. כי הבחירה היא רק היכן שיש ספק. ובאמת האמיתית, אין שום ספק כלל, כי יש רק ישות אחת ורק אפשרות אחת, ולכן אין שם שום בחירה כלל.

אל תהיה בטוח במה שאינך בטוח - משמעות ההסתברות ועל האדם להבין, שכל סבלו הוא רק בגלל שקריו של התת מודע, הקטנים והגדולים כאחד. ובכלל שקר נכלל, גם כאשר האדם מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר...שכל זמן שאינך בטוח ב 100% שהדבר הוא אכן כך, הרי שמצד האמת הסיכוי שהאדם טועה, הוא זהה לגמרי, לסיכוי שהאדם צודק. ולמה? כי נניח לדוגמה שיש הסתברות של 99% שהדבר הוא כך, ורק 1% שהדבר הוא אחרת. ולכאורה נראה, כי מסתבר יותר שהאפשרות הראשונה, היא קרובה יותר לאמת. וזאת כמובן השגיאה, של זה שאינו מבין מהי אמת מוחלטת. ולמרות שבעולם שלנו של הנפרדות, האדם חי לפי הסתברות, כגון לדוגמה שהאדם מניח שלא מסתבר שהתקרה תיפול על ראשו וכיוב, למרות שהאדם לא בטוח בכך ב 100%, אעפכ בעולם הפנימי של האדם, שם יש מערכת חוקים אחרת...

מבוא - הספר שלי הוא כולו הקבלות / בחינות / משל ונמשל בהמשך למה שביארתי כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, בהמשך לכך יש להוסיף ולבאר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם...בתוך רעיון אחד, הוא בעצם רלוונטי, גם לגבי כל שאר השכלים שיש בעולם. ולצורך ההמחשה נאמר, כי לדוגמה בכל מקום בספר שמדובר על הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שבעצם המושג הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא רק משל שמרמז גם על המון מושגים נוספים. כי כל מה שנכון לגבי הסיבה הראשונה, נכון גם לגבי הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר...