פחד עושה רק טוב - מהו הדבר הטוב, שעושה הפחד? ובו יתבאר, מהו הדבר הטוב, שהפחד והחרדה נותנים לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת פחד, האדם מוכרח למצוא פתרון...וכיצד יגלה האדם מיהו באמת? והפחד גורם לאדם לגלות את היכולות שלו, שהן הכוח האלוהי שבו. כי אלוהים, הוא הכוח הבלתי מוגבל. וכאשר יש פחד, אז הפחד עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו ואת האלוהים שהוא. עד שהפחד ככ מציק לאדם, עד שהאדם נאלץ לחקור ולהבין את המציאות, ומגלה שהכל אחד, וכל הפחדים נעלמים. ואז גם, אחרי שהאדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא יודע את האמת שהכל אחד וכולי. וזהו בחינת הגיבור, שקירב את כל העולם אל המלך (במעשה מהבעל תפילה של רבי נחמן מברסלב). שהגבורות והדינים והפחד, הם מקרבים את האדם, אל המלך וכולי...

אמונה - האם היא טובה או רעה? וכאן יתבאר העניין של האמונה, האם היא טובה או רעה? וראשית נגדיר, כי האמונה היא הפך השכל. כי במקום שיש שכל, אין בו שום צורך באמונה. כי מה שהאדם מבין בשכלו, הוא לא צריך להאמין בו. ואמונה נמצאת, רק במקום שבו השכל לא תופש. שהשכל...כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו זמנית) את החוויה של האחדות. כי כאשר יש רק שכל, אין שום נפרדות כלל ויש רק אחדות אחת אין סופית. כי האדם מלא כולו רק באחדות של המציאות. אבל כאשר יש גם אמונה, אז האדם יכול להאמין שיש...

שיגעון - איך לרפא, את המשוגע שבך? כי האדם, מבין באופן חלקי שהוא קצת משוגע. והאדם שואל, כיצד הוא יכול לרפא את השיגעון של עצמו? והדרך לריפוי השיגעון העצמי, היא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. כי המשוגע, שבאמת מבין את השיגעון של עצמו, הוא חכם. כי הוא...השיגעון שלו, הוא לטובתו והוא טוב מאוד. כי הוא מגדיל את צורת המחשבה שלו, בבחינת טוב מאוד וכולי. ובשורה התחתונה, ריפוי השיגעון העצמי, הוא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. דהיינו, שהאדם מוכרח להבין את השיגעון העצמי של עצמו. להבין, מהו בדיוק? ולמה הוא שיגעון? ולמה השיגעון עצמו קיים? ומה ההבדל המדויק, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל של עצמו? וכולי. והבנת השיגעון, היא עצמה הופכת את האדם להיות חכם אמת.

רע / סבל - למה באמת יש רע בעולם? כי הטועים חושבים, שהרע קיים בעולם, לטובה, וכדי לעשות טוב, ועוד כל מיני טעויות כיוב. אבל הרע, הוא לא יכול להיות לטובה. משום, שהטוב והרע נוצרו ביחד. כי בלי טוב אין רע ולהפך. ולפני בריאת הטוב והרע, לא שייך לומר, שהרע נברא...מאותה הסיבה, שבגללה נברא משהו כלשהו. כי כל הדברים כולם, נבראו מאותה הסיבה ממש. ומי שרוצה לדעת למה קיים רע בעולם, צריך לחקור, למה בכלל קיים העולם עצמו. כי קיומו של העולם כולו, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא יכול להיות או לא להיות קיים. ומאחר שהוא יכול גם לא להיות קיים, אכ צריך להבין, למה הוא בכלל קיים. ובלי שהאדם מבין, למה באמת העולם עצמו קיים, בלי זה, הוא לא יכול להבין, למה הרע קיים. כי הרע, הוא רק לבוש של הלבוש. כי העולם עצמו הוא לבוש אפשרי, של המהות הראשונה המחויבת. והרע הוא רק לבוש וצורה, של העולם...

סיבתיות - אפשרויות אין סופיות - התחדשות אין סופית לפעמים, האדם בטוח שמשהו יקרה. והאדם בטוח שמשהו יקרה, משום שלאדם נדמה, שהעולם שלנו, פועל לפי חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה. ונדמה לאדם, שעפ חוקיות הסיבה והתוצאה של העולם שלנו, המציאות צריכה להיות בצורה כלשהי...לאדם, כרצף של סיבה ותוצאה. אבל באמת, אין שום סיבה ותוצאה חלקית, אלא כל דבר הוא סיבת עצמו, והכל אחד וכולי. וכפי שהוסבר כל זה במקומות אחרים. אבל, עוד יש להבין, כי גם עפ החוקיות של הסיבה והתוצאה שלנו, עדיין צריך לזכור תמיד, שהכל יכול לקרות תמיד. וברמה הלוגית, כל צורה של מציאות, יכולה ברמה הלוגית, להוביל ולגרור אחריה, כל צורה אחרת של מציאות. ולפעמים האדם מתכנן תוכניות ארוכות טווח וכולי. ועל האדם לזכור תמיד, שברמה הלוגית, כל סיבה, יכולה להוביל לכל תוצאה שהיא. ויש אין סוף אפשרויות. ופוטנציאל הצורות האפשריות...

אין לא יכול - השקר של אני לא יכול ובו יתבאר, הטעות של האדם שאומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, למרות שמצד האמת הוא כל יכול, שיכול להשיג כל דבר, עד כדי כך שהוא יכול לגרום לעצמו לחשוב שהוא לא באמת יכול, למרות שהוא כל יכול. והאדם טועה ואומר שהוא לא...שהוא לא יכול, דהיינו, שאין לו בחירה, ומצד שני הוא עדיין אומר לעצמו שכן יש לו בחירה, ולכן בעצם הוא סובל. דהיינו, האדם מרמה את עצמו, וגורם לעצמו לסבול. והאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות, והאדם טועה לחשוב שאין לו בחירה, למרות שבאמת יש לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה בשלמות. וזה, רק משום שהאדם לא רוצה להתמודד עם מה שהוא צריך להתמודד. כי האדם יודע שאם הוא לא יסיר מעליו את האחריות, אלא הוא יבין שהוא כן יכול, אז הוא יצטרך להתמודד עם הבעיה. והאדם לא רוצה להתמודד עם הבעיה, משום שהוא רוצה לסבול!....

ליהנות, מכך שאתה לא מנצח את המשחק כי מי שעוד לא יודע שהכל אחד ושהכל מושלם ושהחיסרון הוא שלמות, הוא מתאמץ כל הזמן, לנצח את המשחק. דהיינו, שהאדם מתאמץ כל הזמן, להרגיש כמה שיותר טוב, ולהצליח להשיג את המטרות שלו, כמה שיותר וכולי. אבל מי שהוא כבר ניצח את...להרגיש טוב בשלמות, כי הוא יכול לנצח את המשחק, ולהשיג טוב אמיתי בשלמות בפחות מרגע אחד, ואז ממילא יסתיים המשחק. ולכן, החכם האמיתי באמת, הוא באמת שמח מכך שרצונו לא מתמלא. כי על ידי זה, יש לו יותר מקום וזמן, לחוות את זה שהוא המנצח של המשחק וכולי. ואעפכ לא חסר לו דבר, גם לא המשחק עצמו וכולי.

התרחקות שהיא כולה התקרבות - למה האדם תמיד נמצא רק בהתקרבות? והעניין הוא, כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל האמת והטוב, אז עובר עליו מה שעובר... ולפעמים עוברים על האדם ימים ושנים, ונדמה לאדם שהוא כלל לא מתקרב אל האמת ואל הטוב האמיתי, אלא שהוא בכלל מתרחק...להיאחז במשהו, המציאות מרחיקה אותו מהאחיזה שלו. והאדם לא מצליח להיאחז בשום דבר, וחווה ריקנות וניתוק מוחלט וכולי. וזה תהליך ששובר את האדם. שנדמה לאדם שאין תקווה, ושבכל פעם שהוא מבין משהו, אז אחכ הוא מבין, שזאת הייתה הבנה של שקר וכולי. ואז עובר על האדם מה שעובר... ועל האדם להבין, כי אל המוחלט (הטוב האמיתי, שהוא גם טוב מוחלט דהיינו, טוב באמת וגם אמת מוחלטת), אפשר להגיע, רק על ידי שלילת האפשרי. כי הדרך של האדם לאחוז במוחלט, היא על ידי זה שהוא שולל ומרחיק ממחשבתו את האפשרי. והאדם תמיד קיים, ותמיד האדם...

סבל - לסבול מהעדר סבל - איך ליהנות מהסבל? כי יש כאלו, שחרטו על דגלם, את המלחמה בסבל. והם מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל וכיוב. ובאמת, האנשים האלו שנלחמים בסבל, הם בעצמם אנשי הסבל, שיוצרים סבל. כי הסבל נוצר, רק בגלל שהאדם מנסה לברוח ממנו. כי גם הסבל...באמת בטוב אמיתי, מהסבל. ואיך לראות את השלמות האין סופית, שנמצאת בתוך הצורה של הסבל. והדרך היחידה להשתחרר באמת מהסבל, היא רק על ידי זה, שהאדם מצליח ליהנות באמת, מהסבל. כי גם הסבל, גם הוא צורה של המציאות כנל. וכאשר האדם סובל, המציאות נהנית מכך. כי המציאות טוב לה תמיד בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. כי הכל כרצונה תמיד. ומי שרוצה את השלמות של המציאות, הוא חייב להבין את המציאות, מנקודת מבטה. ועל ידי התבוננות אמיתית, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד וכולי. ואז האדם לא מפחד יותר משום רע שבעולם, כי האדם...

רצון - שורש הרצון, הוא לא ההפרדה שבין טוב לרע כי לפעמים האדם מתבונן על קיומו של הרצון העצמי שלו, ושואל את עצמו, מהיכן מגיעים הרצונות שלי? ומי שהוא טועה, נדמה לו, שהרצון שלו, מגיע מכך, שהוא עושה הפרדה בין טוב לרע. כי בלי הפרדה בין טוב לרע, אין שום רצון...בין טוב לרע. וכל ההפרדה שבין טוב לרע, היא עצמה נובעת מכך שיש רצון. כך שלומר שהרצון נובע מההפרדה שבין טוב לרע, זאת שטות מוחלטת. כי הרצון וההפרדה שבין טוב לרע, הם ישות אחת ממש, שצריך להבין, מהיכן היא עצמה נובעת? ומהיכן נובע הרצון של האדם? תשובה: מתפישת הנפרדות של האדם. כי האדם חווה הבדל, בין היש לבין האין. ואז האדם חווה שהוא נפרד משאר הדברים שבעולם, ושכל הדברים שבעולם נפרדים ושונים זה מזה. ואז האדם מחפש לחזור אל השלמות, שבה הכל אחד, ואז האדם מטעה את עצמו שצורה אחת של המציאות, היא קרובה יותר אל השלמות...