פחד עושה רק טוב - מהו הדבר הטוב, שעושה הפחד? ובו יתבאר, מהו הדבר הטוב, שהפחד והחרדה נותנים לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת פחד, האדם מוכרח למצוא פתרון...כאשר הפחד נרגע, אז הכוחות האלו עדיין נשארים בשימוש האדם. ובשורשו, הפחד הוא אם כל חטאת. והפחד נובע מכך, שהאדם חושב שהשלמות והחיסרון, הם נפרדים. ומאחר שהם נפרדים, האדם נפרד מהמציאות, וממילא הוא חווה חיסרון, וממילא יש רצון, וממילא יש גם פחד. כי בלי ישות נפרדת, אין חיסרון ואין רצון, ואז אין גם שום פחד. כך שהפחד נובע, מתפישת הנפרדות של היש והאין. והנה, האדם הוא גם רק אלוהים / ישות מושלמת, אלא שהאדם לא מודע לכוחו וליכולותיו. כי האדם הוא מושלם כאלוהים, שהתבלבל, ונדמה לו שהוא בן אדם בשר ודם, למרות שהוא...

אמונה - האם היא טובה או רעה? וכאן יתבאר העניין של האמונה, האם היא טובה או רעה? וראשית נגדיר, כי האמונה היא הפך השכל. כי במקום שיש שכל, אין בו שום צורך באמונה. כי מה שהאדם מבין בשכלו, הוא לא צריך להאמין בו. ואמונה נמצאת, רק במקום שבו השכל לא תופש. שהשכל...איזה דבר שהוא כן יכול להאמין בו נגד השכל שלו, הרי שהשכל של האדם הוא לא שלם, כי הוא עדיין לא מבין שהכל אחד. ורק כאשר אין אצל האדם שום הבדל בין אמונה ובין שכל, דהיינו, שהשכל של האדם מסוגל להכיל בתוכו, גם שכל שנראה כאילו צריך רק אמונה כדי להכיל אותו, שזה השכל של האחדות של היש והאין, רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ואם האמת אינה מבוררת, אין שום משמעות אמיתית לשום דבר,...

שיגעון - איך לרפא, את המשוגע שבך? כי האדם, מבין באופן חלקי שהוא קצת משוגע. והאדם שואל, כיצד הוא יכול לרפא את השיגעון של עצמו? והדרך לריפוי השיגעון העצמי, היא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. כי המשוגע, שבאמת מבין את השיגעון של עצמו, הוא חכם. כי הוא...המחשבה שלו, בבחינת טוב מאוד וכולי. ובשורה התחתונה, ריפוי השיגעון העצמי, הוא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. דהיינו, שהאדם מוכרח להבין את השיגעון העצמי של עצמו. להבין, מהו בדיוק? ולמה הוא שיגעון? ולמה השיגעון עצמו קיים? ומה ההבדל המדויק, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל של עצמו? וכולי. והבנת השיגעון, היא עצמה הופכת את האדם להיות חכם אמת.

רע / סבל - למה באמת יש רע בעולם? כי הטועים חושבים, שהרע קיים בעולם, לטובה, וכדי לעשות טוב, ועוד כל מיני טעויות כיוב. אבל הרע, הוא לא יכול להיות לטובה. משום, שהטוב והרע נוצרו ביחד. כי בלי טוב אין רע ולהפך. ולפני בריאת הטוב והרע, לא שייך לומר, שהרע נברא...המציאות. כי הוא יכול להיות או לא להיות קיים. ומאחר שהוא יכול גם לא להיות קיים, אכ צריך להבין, למה הוא בכלל קיים. ובלי שהאדם מבין, למה באמת העולם עצמו קיים, בלי זה, הוא לא יכול להבין, למה הרע קיים. כי הרע, הוא רק לבוש של הלבוש. כי העולם עצמו הוא לבוש אפשרי, של המהות הראשונה המחויבת. והרע הוא רק לבוש וצורה, של העולם עצמו. ומי שרוצה לדעת ולהבין למה קיים משהו, הוא מוכרח להבין את המהות שמקיימת את המציאות עצמה. דהיינו, לגלות ולהבין, את מהות המציאות עצמה, שהיא מחוץ לכל הצורות של המציאות. והיא המהות שקיומה...

סיבתיות - אפשרויות אין סופיות - התחדשות אין סופית לפעמים, האדם בטוח שמשהו יקרה. והאדם בטוח שמשהו יקרה, משום שלאדם נדמה, שהעולם שלנו, פועל לפי חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה. ונדמה לאדם, שעפ חוקיות הסיבה והתוצאה של העולם שלנו, המציאות צריכה להיות בצורה כלשהי...של חוויית ההתחדשות של האדם. כי כאשר האדם יודע מראש, מה יקרה בעתיד בדבר כלשהו, הוא בעצם חווה את העתיד, כמו אדם מת. כי המציאות שלנו, מתחדשת תמיד. וכל רגע הוא חדש לגמרי. ומי שהוא טועה, שנדמה לו שהרגע הזה, הוא תוצאה של הרגע הקודם, אז הוא חווה מוות. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא מבין בשכלו, שכל סיבה יכולה להוביל לכל תוצאה, הוא חווה תמיד התחדשות וחיים חדשים וכולי.

אין לא יכול - השקר של אני לא יכול ובו יתבאר, הטעות של האדם שאומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, למרות שמצד האמת הוא כל יכול, שיכול להשיג כל דבר, עד כדי כך שהוא יכול לגרום לעצמו לחשוב שהוא לא באמת יכול, למרות שהוא כל יכול. והאדם טועה ואומר שהוא לא...הזאת באמת, הרי שגם אז האדם היה מרגיש טוב בשלמות (מסיבות שונות). ומצד אחד, האדם אומר שהוא לא יכול, דהיינו, שאין לו בחירה, ומצד שני הוא עדיין אומר לעצמו שכן יש לו בחירה, ולכן בעצם הוא סובל. דהיינו, האדם מרמה את עצמו, וגורם לעצמו לסבול. והאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות, והאדם טועה לחשוב שאין לו בחירה, למרות שבאמת יש לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה בשלמות. וזה, רק משום שהאדם לא רוצה להתמודד עם מה שהוא צריך להתמודד. כי האדם יודע שאם הוא לא יסיר מעליו את האחריות, אלא הוא יבין שהוא כן יכול, אז...

ליהנות, מכך שאתה לא מנצח את המשחק כי מי שעוד לא יודע שהכל אחד ושהכל מושלם ושהחיסרון הוא שלמות, הוא מתאמץ כל הזמן, לנצח את המשחק. דהיינו, שהאדם מתאמץ כל הזמן, להרגיש כמה שיותר טוב, ולהצליח להשיג את המטרות שלו, כמה שיותר וכולי. אבל מי שהוא כבר ניצח את...מתאמץ להרגיש טוב בשלמות, כי הוא יכול לנצח את המשחק, ולהשיג טוב אמיתי בשלמות בפחות מרגע אחד, ואז ממילא יסתיים המשחק. ולכן, החכם האמיתי באמת, הוא באמת שמח מכך שרצונו לא מתמלא. כי על ידי זה, יש לו יותר מקום וזמן, לחוות את זה שהוא המנצח של המשחק וכולי. ואעפכ לא חסר לו דבר, גם לא המשחק עצמו וכולי.

התרחקות שהיא כולה התקרבות - למה האדם תמיד נמצא רק בהתקרבות? והעניין הוא, כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל האמת והטוב, אז עובר עליו מה שעובר... ולפעמים עוברים על האדם ימים ושנים, ונדמה לאדם שהוא כלל לא מתקרב אל האמת ואל הטוב האמיתי, אלא שהוא בכלל מתרחק...ששונה ממנו. ואם יש לו ניגוד ששונה ממנו, אז הוא לא מוחלט. ולכן, האמת המוחלטת, היא דבר שלא ניתן להגדיר אותו כלל. ואם לא ניתן להגדיר אותו, כיצד ניתן להבין אותו?! ולכן, בכל פעם שהאדם מנסה להבין את האמת, הוא מתרחק ממנה. כי לנסות להבין משהו, פירושו להגדיר אותו בתוך המחשבה. וכאשר מנסים להגדיר את האמת, אז המציאות טופחת לאדם על פניו ומראה לו שזו לא האמת המוחלטת. כי כל דבר שהוא מוגדר, הוא לא מוחלט. (ואפילו זה שהגדרתו כדבר שאינו מוגדר, גם הוא מוגדר על ידי השלילה שלו וכולי). ובכל פעם שהאדם מנסה להיות מאושר...

סבל - לסבול מהעדר סבל - איך ליהנות מהסבל? כי יש כאלו, שחרטו על דגלם, את המלחמה בסבל. והם מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל וכיוב. ובאמת, האנשים האלו שנלחמים בסבל, הם בעצמם אנשי הסבל, שיוצרים סבל. כי הסבל נוצר, רק בגלל שהאדם מנסה לברוח ממנו. כי גם הסבל...והשלמות היא, רק כאשר יש הכלה מלאה, של כל הרע שיש בעולם. כך שלנסות לברוח מהרע, זה בעצמו יוצר רע. ולכן, כל אלו שמנסים להשתחרר מהסבל, בזה הם יוצרים סבל. ואם הם היו אנשים מוארים באמת, הם לא היו מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל, אלא הם היו מלמדים את האדם, איך ליהנות באמת בטוב אמיתי, מהסבל. ואיך לראות את השלמות האין סופית, שנמצאת בתוך הצורה של הסבל. והדרך היחידה להשתחרר באמת מהסבל, היא רק על ידי זה, שהאדם מצליח ליהנות באמת, מהסבל. כי גם הסבל, גם הוא צורה של המציאות כנל. וכאשר האדם סובל, המציאות נהנית...

רצון - שורש הרצון, הוא לא ההפרדה שבין טוב לרע כי לפעמים האדם מתבונן על קיומו של הרצון העצמי שלו, ושואל את עצמו, מהיכן מגיעים הרצונות שלי? ומי שהוא טועה, נדמה לו, שהרצון שלו, מגיע מכך, שהוא עושה הפרדה בין טוב לרע. כי בלי הפרדה בין טוב לרע, אין שום רצון...שבין טוב לרע, היא עצמה נובעת מכך שיש רצון. כך שלומר שהרצון נובע מההפרדה שבין טוב לרע, זאת שטות מוחלטת. כי הרצון וההפרדה שבין טוב לרע, הם ישות אחת ממש, שצריך להבין, מהיכן היא עצמה נובעת? ומהיכן נובע הרצון של האדם? תשובה: מתפישת הנפרדות של האדם. כי האדם חווה הבדל, בין היש לבין האין. ואז האדם חווה שהוא נפרד משאר הדברים שבעולם, ושכל הדברים שבעולם נפרדים ושונים זה מזה. ואז האדם מחפש לחזור אל השלמות, שבה הכל אחד, ואז האדם מטעה את עצמו שצורה אחת של המציאות, היא קרובה יותר אל השלמות של המציאות, מאשר צורה...