חוויית התכלית, של המציאות כולה - איך לחוות אותה? כשאדם מבין באמת וחווה באמת, את התכלית והסיבה, של כל האירועים כולם, הוא חווה שלמות. משום, ששביעות רצון מלאה מהמציאות, היא אפשרית, רק כאשר האדם מתבונן על כל המציאות, מנקודת המבט של הרצון הראשון באמת, שהוא...שעושה את מעשיו מתוך הרגל, הוא בעצם הורג את החיות ואת החיים שלו. ומי שרוצה להעיר את עצמו ולקום בתחיית המתים, הוא מוכרח להתבונן על כל פעולה / רגש / מחשבה שלו, ולהבין מהי התכלית ומהי הסיבה, שבגללה הוא עושה את מעשיו. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, לחבר ולקשר את מחשבתו אל התכלית של כל דבר, על ידי זה בסופו של דבר, האדם מגיע אל הבנת התכלית של כל המציאות כולה, ואז הוא מחובר אליה בחוויה שלו, וחווה את השלמות תמיד.

אלוהים - כפירה באלוהים היא שורש כל הטוב שיש בעולם - מדוע ולמה? ובו יתבאר מהי כפירה אמיתית באלוהים, ולמה היא שורש כל הטוב שיש בעולם? ובהקשר כאן, אמונה באלוהים, היא במשמעות שהאדם מאמין שיש אלוהים, שנפרד ממנו. דהיינו, שהאדם מאמין שאלוהים קיים במקביל לקיום...פסולה ואסורה. כי כל אמונה, היא סוג של שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום צורך באמונה כלל. כי אמונה, היא רק כאשר אין ידיעה של אמת. כי האמונה, היא היפוך הידיעה של אמת. ולכן כפירה באלוהים, היא לא רק באמונה באלוהים, שזה ברור מאליו שזה רע, אלא כפירה באלוהים בשלמות, פירושו שהאדם עוקר בשלמות ממחשבתו ומשכלו, את רעיון האלוהים. שהוא הרעיון שיש שלמות, שנפרדת ממנו כאדם. כי השלמות, ממלאת את האדם. ואין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי...

לוגיקה - למרוד במוסכמות ולצאת אל המוסכמה האמיתית כי האדם מוקף במוסכמות. והמוסכמה הנפוצה ביותר, היא הלוגיקה האנושית, שהאדם רגיל לראות את הישויות השונות שיש בעולם, כנפרדות זו מזו. והאדם חי את חייו בתוך עולם שלם של נפרדות, שבו דבר אחד שונה מדבר אחר וכולי...כי באמת האמיתית, אי אפשר למרוד כלל. וכאשר האדם עומד מולה, הוא לא יכול למרוד בה, גם אם הוא ממש ירצה. וכל זמן שהאדם יכול למרוד, גם בעזות פנים ובשקר מול אמת כלשהי / רעיון כלשהו, הרי שעליו לעשות זאת! כי הוא מחסל בכך, שקר שנדמה לאמת. כי האמת, קיומה הוא מחויב, ואי אפשר למרוד בה. ובפועל, הכוונה היא, שעל האדם להתבונן אל תוכו, ולמרוד בתוכו באמונות שלו, ובשקרים שלו שנדמים בעיניו כאמת. וכל אמת שיש בתוך האדם, שהאדם מסוגל לחשוב בדעתו את ההפך שלה, הרי שהיא שקר עצמי. וכל דבר שנדמה לאדם כמשמעותי, הרי שביחס לאמת...

כל זמן שאתה מבין את השאלה, הרי שאינך יודע את התשובה באמת ובשורשו, כל זמן שהאדם מבין שאלה או תשובה כלשהי, הרי שהוא רחוק מהשכל של אחדות המציאות, ששם אין שום ידיעה כלל. ואעפכ, מצד האחדות האמיתית, אפשר גם לדעת את השאלה וגם את התשובה, וגם לא לדעת כלום, דהיינו, לדעת שהכל אחד, והכל בו זמנית.

שקרן או דובר אמת - כיצד תדע, האם אתה באמת משקר? לפעמים האדם מתבונן על עצמו ומגיע למסקנה, שהוא בעצם משקר את עצמו במודע או שלא במודע ולא מספיק אמיתי עם עצמו. ואז האדם חושב, שהוא הבין הבנה של אמת, והיא, שהוא עצמו משקר את עצמו. ועל האדם להתבונן על כך, כי...חושב שהוא טועה. משום שהוא בכלל דובר אמת. ובכל מקרה, כל זמן שהאדם לא השיג עדיין את הבנת המוחלט, האדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר כלל, גם לא בכך שהוא טועה או דובר אמת. וגם לא בכך, שהוא לא בטוח בשום דבר. כי אולי הוא כן בטוח במשהו, והוא לא יודע זאת?! כי האדם תמיד בטוח באמת המחויבת, אבל האדם לא יודע שהוא בטוח בה וכולי. ולכן, על האדם לחפש את האמת המוחלטת, עד שהוא יגיע לוודאות מוחלטת וכולי.

מי שמציאות כלשהי, לא גורמת לו הנאה - בידוע שהוא שקרן והעניין הוא, כי המציאות שלנו היא יפה. ולא סתם יפה אלא יפהפייה ביופי אמיתי, יופי שהוא השורש של כל הדברים היפים שבעולם. והיופי הזה של העולם, הוא משתקף בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו. כי בשורש המציאות, יש...לא מוצא מנוח אמיתי ושקט אמיתי לנפשו, אלא הוא ממשיך לחפש את עצמו ואת האושר. והכל, רק משום שהטעות גורמת לאדם לחשוב ואפילו להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס שבתוכו. והחכם האמיתי מנסה להציל את האדם, על ידי זה שהוא מגלה לו את האמת. כי האמת היא התרופה הטובה מכל, והיא עצמה, עצם התרופה והאושר. כי ידיעת האמת, היא עצמה חוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי הידיעה של האמת שהכל מושלם. ולפעמים האדם מעליל עלילות שווא על החכם האמיתי, כאילו הוא גורם לו להרגיש...

הספר להצליח בכוח המחשבה - על הלבושים והעומק של הספר להצליח בכוח המחשבה ובו יתבאר עניין העומק והפנימיות של הספר הצלחה אהבה וחיים טובים (וכיוב כל שאר ספרי החכם האמיתי, שעוסקים בלבושי המציאות באופן יחסי לספר להיות אלוהים שעוסק יותר בפנימיות המציאות). ויש...נדמה לאור ולהפך. כי ספר הזוהר לדוגמה, הוא כולו חושך. כי הוא מחשיך את האור ואת היופי של העולם. וכיוב כל שאר ספרי הדת והיהדות / נצרות וכולי, שהם מחשיכים את האור של אלוהים האמיתי. אבל אצל הטיפשים והעיוורים, הספרים האלו נראים להם כספרי אור, למרות שבאמת הם כולם ספרי חושך ואפילה, ממעמקי הגיהנום השטני וכולי (כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים). והגדולה האמיתית של החכם האמיתי, נמדדת דווקא ביכולת שלו להלביש את השכל הגדול ביותר בעולם, בתוך השכל הקטן ביותר בעולם. כגון סיפורי מעשיות ושיחות העולם וכיוב. ולכן שיחת...

מבוא - הספר שלי הוא שכל אחד ממש - פנים ואחור ובו יתבאר כי אין מי שיבין את הספר הזה באמת, אלא מי שמבין את כל הספר כולו, ויכול להסביר את כל הספר כולו פנים ואחור, קדימה ואחורה, מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, לחבר את כל הרעיונות לרעיון אחד. והכוונה היא, כי...שאין שלמות אחריה אפילו כחוט השערה, הרי שהאדם עדיין לא באמת מבין את הספר הזה באמת. ומי שמבין את הספר הזה, הוא יכול לומר את הספר הזה פנים ואחור. והכוונה היא כי הוא יכול להוכיח באופן מוחלט, שכל דברי הספר הזה הם גם אמת וגם שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר מוחלט ממש בו זמנית. וכמו כן, הספר הזה הוא כולו רעיונות שמבוססים על רעיונות אחרים ועל הקדמות אחרות. ומצד האמת...

מנהיגי שקר - מי הם? ואיך הם יוצרים סבל אמיתי, במסווה של אושר שהוא שקרי? כי יש מנהיגי שקר, והם הרעיונות השקריים, שמלובשים ומתבטאים, גם דרך צורות שונות של המציאות. דהיינו, דרך בני אדם, שמפיצים את רעיונות השקר האלו. ואם היה האדם משתמש בשכלו, הוא היה רואה...הכל אחד, ושגם זה עצמו שהאדם לא יודע שהוא אלוהים האמיתי, גם זה מושלם תמיד. ואעפכ הוא עוזר לאדם, להציל אותו ממנהיגי השקר בכלל, ומהשקרים שנמצאים בתוך האדם עצמו בפרט. והוא מלמד את האדם, איך להבין את האמת על עצמו. ואיך לדעת מיהו באמת, ומה הוא היה, לפני שהוא היה. ושהוא היה מלך אמיתי וכולי. ועל ידי זה כאשר האדם מבין את כל זה באמת, על ידי זה הוא חווה את האמת, שהכל זאת התגלות רצונו. ושגם רצונו, הוא התגלות ישותו, שבה הכל אחד וכולי.

כסף / חנופה - הרחמנות הגדולה ביותר, על העניים הגדולים ביותר כי הטועים, הם מרחמים על מי שהוא רעב ללחם. ובעיניהם, הרחמנות הגדולה ביותר, היא על אדם, שגופו סובל. אבל מי שעיניו בראשו ורואה את האמת, הוא מרחם על אותם אנשים עניים באמת, שהם עניים בדעתם, דהיינו...תמיד, ואז הוא לא תלוי בשום דבר, ולא צריך להחניף לאף אחד. ואז המלך עצמו יכול לבחור, האם הוא רוצה למצוא חן בעיני יצירי כפיו ממש, או לא וכולי. ובשורשו, אין שום חיסרון באהבה שקרית / אהבה חיצונית / תלות רגשית / תלות בכסף וכיוב, כי הכל מושלם בשלמות אמיתית תמיד. וזה משחק החיים, שאלוהים בוחר לצמצם את עצמו ולרצות להשיג אושר חיצוני וכולי.