מי שיתבונן בעניין יראה, כי אם לא היה השקר קיים בעולם, הרי שלא היה קיום לעולם. וזאת משום שיש שני סוגים של אמת. יש את האמת של המציאות עצמה, דהיינו, נקודת המבט שבה בבת אחת רואים את שני הצדדים השונים של המטבע כישות אחת. ויש את האמת של האדם עצמו, דהיינו, אמת סובייקטיבית שבה האדם רואה בזמן נתון רק צד אחד של המטבע.

והנה, האמת של המציאות היא מאוד גדולה. והיא כ"כ גדולה, עד שאי אפשר בשכל אנושי להכיל את הידיעה הזאת שמצידה הכל אחד. ומצד האמת של המציאות, קיומו של העולם אינו אפשרי. כי כדי שיהיה העולם קיים, לשם כך צריך שתהיה האפשרות לקיומן של ישויות שונות שנפרדות זו מזו. ומצד האמת ומצד המהות של המציאות, מצידה קיומן של ישויות שונות אינו אפשרי, כי כל הדברים בשורשם הם אחד.

וכל קיומו של העולם תלוי בכך שקיימת האפשרות גם לקיומו של השקר. כי מצד האמת של המציאות, הרי שהאמת האישית של האדם היא רק חלק ממנה, דהיינו, היא סוג של שקר. ואם לא היה קיום לשקר בעולם, הרי שלא היו יכולות להיות אמיתות שונות לבני האדם, כי כולם היו חושבים תמיד את אותו הדבר בדיוק, וממילא לא היו יכולים להיות שינויים בתוך העולם.

כי אם כולם יסכימו על הכל וכולם ירצו כל הזמן את אותו הרצון ויחשבו את אותה המחשבה, כי הרי כולם יודעים את אותה האמת, ממילא לא אפשרי שהעולם יתקיים כפי מה שהוא. וגם האדם עצמו, אם בכל הרגעים הוא יהיה באותה רמה של אמת, הרי שגם אצל האדם עצמו לא יהיה קיום לרצונות שונים שיוצרים את הפעולות השונות של האדם.

וקיומו של העולם תלוי בקיומם של השינויים...