אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2
איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות?
כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד.
מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים?
אליעד מסביר כי האיומים, כגון "יזרקו אותך מבית הספר", עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות.
איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות?
אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד "דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות". כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות (לדוגמה, לקרוא למורה או לחכות לתורו), ומתוך רשימה זו הוא יכול לראות שישנן דרכים אחרות שמשיגות את המטרה שלו, עם פחות נזק או סיכון.
למה חשוב להבין ולתת לגיטימציה לרצון של הילד להיות אלים?
אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא שלא נכון להילחם ברצון של הילד לפעול באלימות, אלא להכיר בו. אם הילד אומר שדחף את חברו כי התעצבן שקיללו אותו או כי לא נתנו לו את מה שרצה, התגובה הנכונה היא קודם כל להבין את תחושתו, לתת הכרה מלאה לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות.
מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות של אלימות?
אליעד מסביר שיש חשיבות עליונה לכך שהילד יעשה בעצמו השוואה בין היתרונות והחסרונות. במהלך השיחה, יש ליצור רשימה ברורה של סיבות שבעדן הילד רוצה לפעול באלימות (כמו "לקבל מיד את מה שאני רוצה" או "להפסיק העלבות מהירות"), ולמולן רשימה של חסרונות משמעותיים (כמו "יכול לפגוע בי בחזרה" או "לא אוכל לשחק עם החברים בעתיד"). המטרה הסופית היא שהילד בעצמו יגיע להבנה פנימית שהחסרונות עולים על היתרונות, ומתוך הבנה זו יבחר מרצונו להימנע מאלימות.
כיצד מתמודדים עם ילד שממשיך לראות יתרונות באלימות גם לאחר השיחה?
גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה...
כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ויסודית שמתמקדת בשינוי תפיסת הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התנהגות אלימה. הוא מציין כי כדי שהילד יפסיק לנהוג באלימות, יש צורך אמיתי לגרום לו לרצות בעצמו להפסיק להתנהג כך, מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך איום או עונש בלבד.
מדוע איומים ועונשים לא תמיד עוזרים למנוע אלימות אצל ילדים?
אליעד מסביר כי האיומים, כגון "יזרקו אותך מבית הספר", עשויים דווקא לעודד התנהגות אלימה אצל הילד. אם ילד אינו מרוצה בבית הספר, איום מסוג זה עשוי להפוך עבורו דווקא ליתרון - הוא יעדיף שיזרקו אותו. מכאן שהאיום אינו משרת את מטרתו. הדרך האפקטיבית היא להראות לילד כי המחיר האישי שהוא משלם על התנהגות אלימה גבוה מהיתרונות שהוא משיג ממנה, ולהמחיש זאת בדרכים שונות.
איך לזהות את היתרונות והחסרונות שהילד רואה באלימות?
אליעד מציע לגשת אל הילד בגישה פתוחה ולא שיפוטית. במקום להניח מראש שאלימות היא רעה, יש לעודד את הילד לדבר על היתרונות שהוא רואה בהתנהגות שלו. לדוגמה, ילד דחף ילד אחר כדי לקבל את הנדנדה. חשוב מאוד לשאול את הילד למה הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד "דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות". כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות (לדוגמה, לקרוא למורה או לחכות לתורו), ומתוך רשימה זו הוא יכול לראות שישנן דרכים אחרות שמשיגות את המטרה שלו, עם פחות נזק או סיכון.
למה חשוב להבין ולתת לגיטימציה לרצון של הילד להיות אלים?
אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מדגיש היא שלא נכון להילחם ברצון של הילד לפעול באלימות, אלא להכיר בו. אם הילד אומר שדחף את חברו כי התעצבן שקיללו אותו או כי לא נתנו לו את מה שרצה, התגובה הנכונה היא קודם כל להבין את תחושתו, לתת הכרה מלאה לרגשות שלו, ולהסכים איתו שבתנאים האלה אולי היה לו הגיוני לפעול באלימות. לאחר שהילד מבין שמכבדים את ההיגיון מאחורי ההתנהגות שלו, הוא מוכן יותר לשמוע על חסרונותיה של האלימות, ולבחון חלופות אחרות.
מה החשיבות של השוואה בין היתרונות והחסרונות של אלימות?
אליעד מסביר שיש חשיבות עליונה לכך שהילד יעשה בעצמו השוואה בין היתרונות והחסרונות. במהלך השיחה, יש ליצור רשימה ברורה של סיבות שבעדן הילד רוצה לפעול באלימות (כמו "לקבל מיד את מה שאני רוצה" או "להפסיק העלבות מהירות"), ולמולן רשימה של חסרונות משמעותיים (כמו "יכול לפגוע בי בחזרה" או "לא אוכל לשחק עם החברים בעתיד"). המטרה הסופית היא שהילד בעצמו יגיע להבנה פנימית שהחסרונות עולים על היתרונות, ומתוך הבנה זו יבחר מרצונו להימנע מאלימות.
כיצד מתמודדים עם ילד שממשיך לראות יתרונות באלימות גם לאחר השיחה?
גם לאחר השיחה, ייתכן שהילד עדיין יראה יתרונות בהתנהגות האלימה. אליעד מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה...
- איך למנוע אלימות אצל ילדים?
- בעיות התנהגות בכיתה
- טיפול באלימות בבית הספר
- מה לעשות כשהילד מרביץ?
- איך להתמודד עם ילד אלים?
- הדרכת הורים בנושא אלימות ילדים
050-3331-331