יום הזיכרון, לעמוד בצפירה, עם ישראל, השואה, העם הנבחר, נעשה ונשמע, הכותל המערבי, יהדות, העם היהודי, שמירת שבת, יום כיפור

לעמוד בצפירה, עמידה בצפירה, יום הזיכרון, יום השואה והגבורה, התחשבות ברגשות, התחשבות בזולת, צפירת זיכרון, כבוד המת, למה לעמוד בצפירה? למה לא לעמוד בצפירה? כפיה דתית, כפיה חילונית

...כיוון שהיא נתפסת ככפייה על רצון הפרט. דובר על כך שלפעמים אנשים מרגישים שהם נדרשים לעמוד לצפירה מתוך לחץ חברתי או מתוך תחושת מחויבות מוסרית, אך הם לא בהכרח מרגישים כי יש בכך ערך אמיתי. האם העמידה בצפירה נחשבת לכפייה דתית או חילונית? בהמשך השיחה עלה הדיון סביב השאלה אם מדובר בכפייה דתית או חילונית. חלק מהדוברים טוענים כי יש הבדל בין הכפייה הדתית, בה ישנן מצוות הדורשות את העמידה בצפירה, לבין הכפייה החילונית, בה יש לחץ חברתי לעמוד. השאלה היא אם העמידה היא פעולה שנעשית מתוך תחושת חובה דתית או מתוך רצון...

לעמוד בצפירה, יום הזיכרון לחללי צהל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לעמוד דום בצפירה, על מי מוטל נטל ההוכחה? מה יותר הגיוני? הגיוני יותר, הגיוני פחות

...האם אנחנו באמת צריכים לעמוד או לשבת? המרצה מעלה את השאלה האם בכלל יש הבדל בין עמידה לשבת, ואם הפעולה אינה בסופו של דבר עניין של תחושה אישית, כלומר, שכל אחד יבחר את הדרך בה ירגיש הכי נוח. כאן נכנסת השאלה של הבחירה האישית - האם עלינו להרגיש מחויבים לבצע פעולה מסוימת משום שמישהו אחר או החברה מצפים לכך? אליעד מדגיש כי כאשר לא קיים הבדל מוחלט בין עמידה לשבת, אז כל אדם יכול לבחור את מה שמתאים לו באופן אישי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? השיחה נוגעת גם בשאלה האם יש באמת הבדל בין עמידה...

מסורת יהודית, שמירת מסורת, האם לשמור על המסורת היהודית? האם לכבד את המסורת? שמירת מצוות, שמירת חגי ישראל, כיבוד מסורת ישראל, העם היהודי, ראש השנה, לצום ביום כיפור, מועדי ישראל, שמירת שבת, יהדות, להניח תפילין

...מצווה. אליעד ממליץ לאנשים דתיים לשים לב לא רק למצוות הפופולריות אלא לשמור גם על המצוות שלכאורה נראות קטנות ופחות חשובות. לדוגמה, לדבר לשון הרע או להפריע לשכן לישון זו עבירה לא פחות חמורה מרצח, כיוון ששתי המצוות כתובות זו ליד זו בדיוק באותו הספר. המסר הוא שההקפדה צריכה להיות מלאה וללא יוצאים מן הכלל. מי האנשים שהכי מתקשים בנושא שמירת המסורת? אליעד כהן טוען שהבעיה העיקרית היא אצל אנשים שנמצאים באמצע, אלו שלא באמת חקרו ולא באמת בדקו האם יש אלוהים או האם התורה אמיתית. האנשים האלה הם בדרך כלל מבולבלים...

נעשה ונשמע, שמירת תורה, קבלת התורה, מתן תורה, עם ישראל, היכן היה אלוהים בשואה? חטא העגל, יציאת מצרים, יהדות, תורה מול מדע, תורה ומדע, יהדות, התבוללות, תורת הגזע הנאצית, גזענות

...עצמאית. הוא מציין שבני ישראל בתקופה של יציאת מצרים היו עבדים פרימיטיביים, שהאמינו בפסלים ובעצים. לדבריו, אדם שעובד פסל מאמין כי הפסל מביא לו גשם או הצלחה, ולכן החשיבה של אותם אנשים הייתה כה נמוכה, שברגע שאלוהים עזב אותם לזמן קצר (בזמן חטא העגל), הם מיד פנו שוב לעבודת אלילים. אליעד מציין שהחשיבה הדתית, ובפרט הגישה של נעשה ונשמע, מתפתחת דווקא לכיוון של עבדות. במקום לעודד את האדם לחופש, היא הופכת אותו לעבד, תוך הגברת האיסורים וההחמרות, לדוגמה איסורי שבת שהפכו להיות מחמירים יותר ויותר במשך השנים. הגישה...

שמירת מצוות, שמירת שבת, לצום ביום כיפור, אמיתות התורה, שכר ועונש, לחזור בתשובה, לשמור שבת, לשמור מצוות, האם יש אלוהים? לחזור בשאלה, קיום מצוות, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני

...שאם הוא לא יסע לים, גם אז יכנס לגיהנום, משום שאלוהים יכול להעניש אותו על כך שלא הקשיב לרצונו שלו, שהוא בעצמו גילוי של אלוהים. ההיגיון כאן הוא עמוק יותר: אם אתה מאמין שאלוהים הוא כל יכול, למה שיתגלה רק דרך תורה או דרך נביא? למה שלא יתגלה אליך דרך הרצון הפשוט שלך? הרי גם הרצון שלך הוא גילוי אלוהי. אם אלוהים רוצה ממך משהו, מי אמר שהרצון שלך הוא פחות אלוהי מהתורה עצמה? במובן זה, מי שלא נוסע לים בשבת דווקא ייכנס לגיהנום על כך שהוא זלזל ברצון האמיתי שלו, שהוא בעצם התגלות אלוהית. האם ההיגיון יכול להצדיק...

ראש ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי

...אחרים שלא בהכרח משדרים את טובת הציבור. זהו סוג של הטעיה שנעשית מתוך הרצון לשמר את המעמד הפוליטי של הדמויות המובילות, ולאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אמיתית של טובת העם. מהי גאוות היחידה ומה הקשר שלה לפוליטיקה? אליעד מציין את הבעיה של גאוות היחידה, שבה יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהלות של העם היהודי. הוא מתאר את הגאווה שבאה לידי ביטוי במילים כמו עם ישראל, העם הנבחר, ומדגיש את הפער בין הפנימיות של העם לבין האופן שבו כל זאת מוצג כלפי חוץ. על פי אליעד, הרבה פעמים המסרים...

חוכמת היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר

...היו המקור לחוכמה או ליכולת יוצאת דופן, הרי שהיינו רואים דווקא את הרבנים זוכים להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות חברתיות, ואולי אפילו צירוף מקרים. האם הצלחה יהודית היא תוצאה של גנטיקה או נסיבות? אליעד מפרק את ההנחה של גנטיקה יהודית או גן יהודי של חוכמה ומסביר שאם אכן היה קשר כזה ברור בין הגנטיקה היהודית להצלחה, כל מי שהיה קרוב יותר ליהדות המקורית (כמו הרבנים...

לחקות אנשים, לחיות כמו כולם, לקחת דוגמה מאחרים, לחיות כמו בעל חיים, לחיות כמו חיה, לחיות כמו אריה, לחיות כמו חתול, השכל של החתול, לעמוד בצפירה, מה חושבים עליך?

...שמקורם בסביבה ובחברה שבה אנו חיים. האם כדאי לקחת דוגמאות מאחרים או לחיות כפי שנחפוש בעצמנו? אליעד מדבר על המתח בין לחיות על פי הדוגמאות שסביבנו לבין לחיות כפי שעולה מהשכל שלנו, ומה אנחנו באמת רוצים. הוא מציין כי לעיתים אנחנו עושים דברים רק כי אחרים עושים זאת, מבלי לשאול את עצמנו אם זה נכון עבורנו או אם זה באמת טוב לנו. אחד מן הדימויים שהוא משתמש בו הוא של האריה, החי באופן טבעי ובלי לחשוב על דעותיהם של אחרים. הוא שואל האם אנחנו יכולים ללמוד מהאריה ולעשות את הדברים בצורה טבעית, ולא בהכרח על פי ציפיות...

משחק מכור, ניצחון מכור, מי מוכן להפסיד? המשוגע המנצח, לעמוד בצפירה, ניתוח תהליכים, אל רוצה לנצח, לנצח מישהו חלש

...כאן מנגנון של תסכול מכישלון, שבו האדם מנצח, אבל תחושת ההפסד שבאה בעקבות הניצחון הופכת את הניצחון לחסר משמעות. אליעד מסביר כי הכוח האמיתי הוא בהכרה של כל צד במי הוא באמת, והיכולת לדעת את גבולות הכוח והחוזק שלך. האם יש צורך במניפולציות כדי להרגיש טוב? אליעד כהן מציין כי לפעמים אנשים משתמשים במניפולציות כדי להרגיש טוב עם עצמם, גם אם במציאות הם לא השיגו את המטרה או את ההישג האמיתי. הוא מביא דוגמה לתופעה שבה אנשים עושים מעשה כדי להרגיש טוב או מצדיקים את מעשיהם למרות שהם יודעים שלא מדובר בניצחון אמיתי...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים

...קיימים? אליעד מציג ביקורת על מושגי השכר והעונש כפי שהם מוצגים ביהדות כיום. לדבריו, היהדות המקורית, כפי שמופיעה בתורה, כלל אינה מזכירה שכר ועונש רוחני בעולם הבא, אלא מדברת על שכר ועונש גשמי בלבד: גשם שיירד או לא יירד, יבולים שיצמחו או לא יצמחו, וכדומה. לדבריו, כאשר התורה ניתנה בתקופת משה רבנו, האנשים היו פשוטים ועבדו אלילים. לכן, אלוהים הוצג כמנהל גשמי של העולם, וכאשר משה הזהיר שאם לא ישמרו שבת לא ירד גשם, המסר היה ברור ומיידי, ללא ממדים רוחניים עתידיים כמו גן עדן או גיהנום. היום, אומר אליעד, המצב...

שם
סיסמא