... לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל ... העבר. מה ההבדל בין זיכרון של עבר לדמיון של עתיד? בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, ... או לדמיין שתהיה זריחה מחר - אך התחושה בכל אחד מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה תמונה של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו. אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם עבר וגם עתיד? התשובה הייתה שלא - כי בכל פעם שאתה רואה משהו בדמיון או ... זה בעבר. אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת ללא זמן? אליעד חלק עליו: כל תמונה שהאדם חושב עליה, היא כבר משויכת אוטומטית לזמן כלשהו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הולך לדבר עם מישהו - התמונה הזאת קיימת אצלו כמשהו עתידי. אם הוא נזכר בשיחה שהייתה - זו תמונה עם תיוג של עבר. אין תמונה נייטרלית שאחר כך משייכים לה זמן. לדבריו של אליעד, ברגע שהאדם חווה משהו במחשבה - הוא כבר חווה אותו ... זמן, אלא פשוט שכחה של העבר ודמיון של העתיד. הוא טען שכדי לדבר על בלבול בזמן, צריך שתהיה אותה תמונה ממש, שהאדם יראה אותה ויחשוב שהיא שייכת לעבר, למרות שהיא עתיד - או להפך. אך זה לא קורה בפועל. האם יש אפשרות להחליף את הזמן של תמונה? המשך הדיון עסק באפשרות שאדם ייקח תמונה אחת (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה לזמן לא נכון. אליעד הסביר שגם אם זה נראה כך, המוח עדיין יודע לעשות הבחנה בין עבר לעתיד. אם האדם ראה את התמונה הזו בעבר, ואז חושב שזה יקרה בעתיד - זה לא אומר שהוא בלבל את הזמנים, אלא שייתכן שהוא פשוט ... טענתו: הרבה יותר סביר שאדם יחשוב שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא לא באמת יכול להתבלבל בין עבר לעתיד. אליעד חיזק את זה ואמר שאין לאדם אפשרות להלביש את אותה תמונה על שני זמנים בו זמנית. בכל רגע שהתמונה עולה בראש - היא כבר מתויגת. ואם מישהו אומר שהוא מתבלבל - הוא מתבלבל בזיכרון, או מדמיין דברים, אבל ... לגבי זמן של אירוע אחד. מה ההבדל בין זיכרון לבין דמיון? מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן?

... ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות שלנו - אולי אנחנו רק השתקפות של משהו אחר, שאינו ... הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא קיימת בו - זמנית, כמו השתקפות של תמונה מחוץ למציאות. הוא ממליץ להתבונן בהשתקפות כדי להבין את המשמעות שמסתתרת מאחוריה, ולהבין את השכל שבדברים. איך להתחיל תהליך ... כל אדם צריך לשאול את עצמו לא מה המשמעות שלו, אלא מה המשמעות של העולם בכלל. ברגע שמבינים את התמונה הגדולה, השאלות על משמעות החיים כבר לא נחוצות. האם אנו באמת יכולים להבין את משמעות החיים? שאלה נוספת שעלתה ... כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת רק משתקפת, כמו ...

... עיצוב, יופי, אסתטיקה, פרחים, הפילוסופיה של האומנות, ציורים, אמנות חזותית, אמנות מושגית, אמנות קונספטואלית מהם הגורמים שגורמים לאדם לבחור תמונה מסוימת ולמה יש אנשים שמעדיפים תמונות עם אסתטיקה שונה? בהרצאה, אליעד מדבר על הבחירות האסתטיות של בני אדם, תוך דגש על ההשפעות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות שמובילות אותנו להעדפות שונות. הוא מציין את האסוציאציות החושיות והרגשיות שמעוררות תמונות שונות, וכיצד הצבעים, הצורות, וההקשרים הסוציוטיפיים משפיעים על הרגש של הצופה. הוא מביא דוגמאות שונות כדי להמחיש את רעיונותיו: ... אדומים. אם הוא מרגיש שחסרים לו צבעים אדומים בחייו או שהוא נזכר בזיכרון חיובי שקשור לצבע האדום, הוא יעדיף תמונה עם גוונים אדומים. הסיבה לכך היא שמחקרי תודעה וסוציולוגיה מצביעים על כך שמדובר בחיבור רגשי - אסוציאטיבי. אליעד מסביר גם כיצד ניתן להבין את ההעדפות האסתטיות דרך המושג סוציוטיפיות. לדוגמה, כאשר אדם רואה תמונה מסוימת, הוא אינו רק רואה את הצבעים והצורות, אלא הוא מתאר אותם באמצעות חוויותיו האישיות. אם הוא מרגיש שיש משהו מוכר או טוב בתמונה, אז התמונה הופכת בעיניו ליותר יפה. הוא גם מציין כיצד תהליך הבחירה מתרחש בשלב בו האדם מציב את עצמו מול הבחירה ... את הבחירה כטובה יותר, משום שהוא יודע שהיא התוצאה האפשרית היחידה. איך משפיע הקונטרסט בין צבעים על האסתטיקה של תמונה? אחת השאלות המרכזיות שהועלתה בהרצאה היא איך הקונטרסט בין צבעים משפיע על התחושה שצופה מרגיש כלפי תמונה. אליעד מציין כי הבחירה בתמונה עם קונטרסט גבוה בין צבעים (כגון אדום ושחור) גורמת למוח להרגיש יותר עירני ומעורב. לעומת זאת, תמונה עם צבעים אחידים יותר או קונטרסט נמוך עשויה להיתפס כמעוררת פחות רגשות ועניין. דוגמה לכך היא תמונה בה יש שילוב של צבעים בהירים ומנוגדים, שיכולים לגרום למוח להרגיש תחושת עירנות גבוהה יותר. ההסבר המרכזי כאן הוא שלמוח יש נטייה לשלם יותר על תמונה עם קונטרסטים חזקים, כיוון שהתמונות הללו מציעות יותר מרחב לדמיון ומעוררות יותר רגש. לדוגמה, כאשר יש תמונה עם צבעים של אדום ולבן, ניתן להרגיש שהקונטרסט בין הצבעים מפעיל את החושים בצורה יותר אינטנסיבית, בעוד שבחירה בתמונה עם צבעים פחות מנוגדים תוכל להיתפס כמתונה או פשוטה יותר. מה המשמעות של הסדר בתמונה ואיך הוא משפיע על התחושה של הצופה? אליעד מציין שבחירה בתמונה מסוימת תלויה גם בסדר שלה. כאשר הצופה מתבונן בתמונה מסודרת, הוא לרוב ירגיש שהדברים מתנהלים על פי חוקיות והיגיון. לעומת זאת, בתמונה עם יותר אוסף של צבעים לא מסודרים או אי סדר, הצופה יכול להרגיש תחושת חופש או אי ודאות. תמונה מסודרת נראית יציבה יותר, ומשדרת תחושה של סדר ושליטה. לדוגמה, כאשר הצופה מתבונן בתמונה שבה כל הצבעים ממוקמים בצורה מסודרת ומדויקת, הוא מרגיש תחושת נוחות. מנגד, בתמונה שבה הצבעים נראים מבולגנים או חסרי סדר, הצופה עשוי להרגיש תחושת חופש, אך יחד עם זאת תחושת אי נוחות או קושי להבין את המסר. איך בחירת האובייקטים בתמונה משפיעה על החוויה האסתטית? בחירת האובייקטים בתמונה משחקת תפקיד משמעותי בהשפעתה על הצופה. אליעד מראה כיצד אפילו פרחים בתמונה יכולים להשרות על הצופה תחושת חום, נעימות או סקרנות, תלוי איך הם מוצגים. לדוגמה, הוא מתאר את ההבדל בין ... שבין פתוח לסגור ויכול למצוא תחושת סקרנות או רצון לגלות יותר במצבים שבהם יש אלמנטים פתוחים או לא ברורים בתמונה. האם העדפות אסתטיות תלויות אישיות בלבד? אליעד מסביר כי הבחירות האסתטיות שלנו אינן תמיד תלויות בטעמים האישיים בלבד. הן ... עבר, וזיכרונות אסוציאטיביים. ההבנה הזו יכולה להוביל לתובנה יותר מעמיקה אודות אסתטיקה בעיני כל אחד מאיתנו. כאשר אדם בוחר תמונה או אובייקט מסוים, הוא לרוב לא מודע לגמרי לאסוציאציות שמפעילות את הבחירה שלו. הוא עשוי לבחור תמונה מסוימת רק בגלל שהיא משדרת לו תחושת חום או נוחות, מבלי להבין את המנגנונים הפנימיים שמניעים אותו לכך. בנוסף, אליעד מציין שהעדפות אסתטיות אינן תמיד קבועות. כמו שהתמונה הייתה יפה בהתחלה, ייתכן ובשלב מאוחר יותר היא תפסיק להיות מרשימה או אטרקטיבית, משום שהציפיות והצרכים של הצופה השתנו. ... האסתטיקה על הבחירות שלנו? מהם הגורמים הפסיכולוגיים להעדפות אסתטיות? כיצד קונטרסט צבעים משפיע על החוויה החזותית? מהו תפקיד הסדר בתמונה?

הסוד של התמונה המלאה - מה החיסרון שיש גם בתמונה המלאה בעצמה? כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, וכפי שנתפש בעיני בני האדם, התמונה המלאה היא הייצוג של השלמות. כי בכל מקום ובכל עניין, מלמדים את האדם לנסות לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא הייצוג של השלמות. ובאנלוגיה אלינו, לראות את התמונה המלאה, פירושו שהאדם יצליח להבין את המציאות כפי מה שהיא באמת מנקודת מבט אובייקטיבית. וכפי שכבר ביארתי, מבחינה לוגית האדם לא יכול וגם לעולם לא יוכל לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא. כי ברגע שהאדם קיים וצופה בכל דבר שהוא, ממילא לעולם הוא לא יכול לצפות בכל התמונה המלאה, משום שהוא עצמו חלק ממנה. והתודעה לא יכול להסתכל על עצמה מבחוץ. כי ברגע שהיא מסתכלת על עצמה, זה תמיד אך ורק באופן חלקי בלבד. ועל האדם לדמיין עיגול גדול שהוא התמונה המלאה. ובתוכה הוא עצמו קיים. ובתוכה כל העולם כולו קיים. וברגע שהאדם חושב על משהו, הרי שתמיד אפשר להקיף אותו ואת המחשבה שלו בתוך תמונה עוד יותר גדולה. וגם אם האדם יצליח לצאת מהעיגול ולהסתכל על העיגול מבחוץ, תמיד יהיה ניתן להקיף אותו ואת המחשבה שלו ואת מה שהוא חושב עליו בעיגול עוד יותר גדול. כך שמבחינה לוגית, אין אפשרות לתפוס את כל התמונה המלאה בתוך המחשבה. כי התמונה המלאה תמיד יהיו בתוכה לפחות שלושה גורמים. והם האדם עצמו שחושב את המחשבה. הדבר עצמו שחושבים עליו. והמחשבה שמקשרת את האדם שחושב לבין הדבר שעליו האדם חושב. והתמונה המלאה היא המציאות שמקיפה את התודעה החושבת + את המחשבה עצמה + את כל הדברים שעליהם האדם חושב. והאדם ... הרי שיש שם הפרדה בין התודעה לבין המחשבה לבין הדבר שנמצא בתוך המחשבה. ולכן אי אפשר לעולם לראות את התמונה המלאה. וכפי שכבר ביארתי, כדי לראות את התמונה המלאה בשלמות, לשם כך על האדם להיות התמונה המלאה בעצמו. דהיינו, שעל האדם להיות גם הוא עצמו וגם המחשבה שלו וגם כל שאר הדברים, וכל זה להיות בו זמנית כישות אחת שהיא התמונה המלאה שמקיפה את הכל. וזה כמובן לא אפשרי. אבל כאן במאמר נבאר, מדוע גם אילו היה יכול האדם לראות ולהיות התמונה המלאה, הרי שגם אז זאת לא הייתה השלמות. והעניין הוא, כי מה שנדמה לאדם שהתמונה המלאה זאת השלמות, גם זאת טעות. משום שלכל תמונה מלאה, תמיד יש תמונה מלאה עוד יותר גדולה ממנה. כי בעיני האדם התמונה המלאה נתפשת כחיבור של כל החלקים של התמונה. כי יש פאזל שיש בו הרבה חלקים. ויש את התמונה המלאה שהיא החיבור של כל החלקים של התמונה המלאה. ויש את שלושת הגורמים הנל, שהם התודעה + המחשבה + כל מה שקיים שהוא לא התודעה / מחשבה. והתמונה המלאה היא החיבור של כל הדברים האלו. אך לא כך הוא הדבר, כי התמונה המלאה האמיתית, היא גם התמונה המלאה הנל, דהיינו, החיבור של שלושת הגורמים הנל כישות אחת, אבל בנוסף על כך התמונה המלאה היא בו זמנית גם כל אחד ואחד מהחלקים שלה כישות נפרדת. ולצורך ההמחשה, מי שיתבונן יראה כי כאשר ... אך ורק על אחד מהחלקים של הפאזל, וכאשר האדם מסתכל על כל החלקים של הפאזל בבת אחת דהיינו, על התמונה המלאה, הרי שבכל אחד מהמקרים, רמת העמקות שבה האדם מסתכל על כל אחד מהחלקים של הפאזל, רמת העמקות של זה שונה. כי כאשר האדם רואה את כל הפאזל כולו כתמונה אחת, וכאשר כל התמונה כולה נכנסת בתוך מחשבה אחת של האדם, הרי שרמת הפירוט שבה מסתכל האדם באותו הרגע על כל אחד מהחלקים ... נפרדת, האדם מתבונן בו אחרת, ורואה אותו בצורה חדה יותר ועמוקה יותר, מאשר המצב שבו האדם רואה את כל התמונה המלאה כדבר אחד. וזה אומר, שגם מי שרואה את כל התמונה המלאה כולה בבת אחת, גם הוא לא רואה באמת את כל העומק האפשרי של התמונה המלאה. כי כדי לראות את כל העומק של התמונה המלאה בבת אחת, האדם צריך להיות מסוגל להכיל בתוכו בבת אחת וברגע אחד, גם את כל התמונה המלאה כולו, דהיינו, גם לראות את כל הפאזל כולו בבת אחת, אבל בו זמנית גם לראות את כל אחד ואחד מהחלקים של הפאזל, כישות נפרדת. כי כאשר האדם מתבונן רק בחלק אחד קטן של התמונה המלאה, גם לזה יש יתרון, שאין אותו בתמונה המלאה בעצמה. כי גם לתמונה המלאה יש חיסרון. והחיסרון של התמונה המלאה, הוא שהיא התמונה המלאה ולא רק חלק של התמונה המלאה. כי לכל דבר יש יתרון. ומנקודת המבט של ...

... מבין את התמחור שלך בצורה קיצונית. לדוגמה אתה הנדימן ולקוח שואל אותך כמה יעלה לו שתגיע אליו לתלות לו תמונה בבית. ונניח שאתה אומר לו שזה יעלה לו 300 שח. ואז הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שהתמונה עלתה לו 50 שח ולתלות אותה יעלה לו 300 שח, שאין בזה היגיון ושזה לא הגיוני. אז במקרה הזה ... אומר לך שאין לו כסף, הלקוח כן אומר לך, שלהבנתו המחיר שלך ממש לא הגיוני, כי איך יכול להיות שתמונה שעולה 50 שח יעלה לו לתלות אותה 300 שח. אז איך במקרה כזה הגיוני לענות ללקוח? אז כמובן שאפשרי ... לזה להראות לו את האבסורד ואת חוסר ההיגיון בשיטת התמחור שהלקוח מציע. לדוגמה: הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שתמונה שעולה 50 שח יעלה לתלות אותה 300 שח. במקרה כזה אתה לדוגמה יכול לומר ללקוח, משהו בסגנון של אני מבין את מה שאתה שואל. אבל כמה לדעתך אמור לעלות שירות של תליית תמונה? כמה לדעתך אמורה לעלות העבודה, ביחס לעלות החומר?. ונניח שהלקוח אומר, שלדעתו העלות לתלות את התמונה אמור להיות 100 שח. אתה מתבונן ביחד עם הלקוח בשיטת החשיבה של הלקוח. ואתה יכול לשאול אותו, כמה לדעתו יעלה לתלות תמונה של 20 שח וכמה יעלה לדעתו לתלות תמונה שעולה 10,000 שח? באותו הקשר, באיקאה לדוגמה, נכון לרגע הזה, עלות הרכבת המוצר, היא 12% מעלות המוצר המורכב ולפחות ... לפתח דיאלוג עם הלקוח, להסביר לו את שיטת התמחור שהוא יבין אותה מעצמו. נניח שהלקוח אומר לך שלתלות את התמונה אמור לעלות 100 שח. אתה שואל אותו, האם לדעתו אמור להיות תשלום גם על זמן ההגעה ללקוח? האם אמור ... היה מתמחר. לפתוח איתו בדיאלוג ולנסות לגרום לו להבין מעצמו, ששיטת התמחור שלו לא הגיונית. כי עלות העבודה לתלות תמונה, זהה באופן כמעט מדויק, בלי קשר לעלות החומר של התמונה. כי כאשר אתה אומר ללקוח את ההיגיון של המחיר, הרי שבמובן מסוים לא משנה כמה זה הגיוני, הרי שאתה ... את זה מעצמו, זה כמובן עדיף. באותו עניין אני אוסיף, כי צריך לגלות אמפתיה כלפי הלקוח. כי הלקוח רכש תמונה ב 50 שח, כי כנראה הוא ניסה לחסוך כסף ולכן הוא רכש את התמונה הכי זולה. והוא לא העלה בדעתו, שהתמונה הזאת תלויה על הקיר, תעלה לו 350 שח. שאם הוא היה יודע את זה מראש, אולי הוא לא היה רוכש את התמונה. הלקוח חשב שהוא רוכש תמונה לבית בעלות של 50 שח ואולי יעלה לו עוד כמה שקלים לתלות אותה. ופתאום מתברר לו שהתמונה + לתלות אותה יעלה לו 350 שח והלקוח לא לקח את זה בחשבון כשהוא רכש את התמונה. כי מי שרוכש תמונה ב 5000 שח, כנראה שלא תהיה לו בעיה לשלם 300 שח כדי לתלות אותה. אבל מי שרוכש את התמונה הכי זולה, כנראה לא לקח בחשבון כמה יעלה לו לתלות אותה. בכל מקרה נקודה נוספת בהקשר הספציפי הזה, היא שמצד האמת, אם אתה קונה תמונה ב 50 שח אתה גם יכול לתלות אותה לבד, בעלות של פטיש + 1 או 2 מסמרים. זה הכל. אבל אם אתה רוצה שהתליה תהיה מקצועית בדרך כלשהי, אז כן, תליה מקצועית יש לה עלות. במילים אחרות, בתמונה, הלקוח אולי מתפשר על האיכות. אבל בתליית התמונה, הלקוח רוצה שזה יהיה יותר מקצועי. לכן יש כאן עלות. כי אם הלקוח היה הולך לשכן שלו ומבקש ממנו ...

... לא באמת קרה? לדבריו, הזיכרון האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן הווה, והוא מקשר לתמונה זו תחושה של זמן, כאילו היא שייכת לעבר. כיצד הזיכרון דומה לדמיון של העתיד? אליעד מבקש מהמאזינים לדמיין משהו שיקרה בעוד שבוע או בעוד שנה, ואחר כך להיזכר במשהו שקרה לפני שבוע או לפני שנה. בשני המקרים מדובר בתמונות מנטליות שהאדם חווה כרגע. הוא שואל את השאלה המרכזית: במה שונה תמונה של אירוע שהאדם מדמיין לעתיד לבין אירוע שהאדם זוכר מן העבר? ההבדל היחיד, הוא מסביר, הוא התחושה שהאדם משייך לתמונה. התמונה מהעבר נחוויית כאילו התרחשה, והתמונה מהעתיד אינה נחוויית כמציאות קיימת. אולם בפועל, שתיהן קיימות בתודעה רק ברגע הנוכחי. לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר ... לא מה זה רלוונטי, אבל זו כבר שאלה אחרת. ושימו לב שאדם מדבר על משהו שקרה, הוא מדבר על תמונה מסוימת עכשיו, הוא מדבר על תמונה מלפני דקה או מלפני 10 שנים, וזו תחושה מסוימת ביחס לתמונה. ואתה מיחס לתמונה הזו תאריך מסוים, אבל עכשיו אתה חש אותו. ונסו לדמיין משהו שיקרה עוד שבוע או עוד שנה, גם עכשיו ... של מה שהיה קודם? ואדם יכול להגיד, כן, את מה שקודם אני מרגיש שזה קרה שאני מספר על זה, והתמונה של העתיד אני לא חווה שהיא קיימת. ואין שום הבדל בים עבר לעתיד, חוץ מהתמונה שיש לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול ...

... יקבל ממנו. לדוגמה, לקוח שמקנה טלוויזיה לא קונה אותה רק בגלל שהיא 80 אינץ, אלא בגלל שהוא רוצה לראות תמונה גדולה וברורה יותר. ההבדל בין צורה למהות במכירה כאשר מציגים מוצר, יש הבדל בין הצורה של המוצר לבין המהות ... לדוגמה, במקום לומר הטלוויזיה היא 80 אינץ, כדאי לומר המסך הגדול הזה יאפשר לך ליהנות מחוויית צפייה מרשימה עם תמונה ענקית וברורה. זהו מעבר ממוקד בתועלות הלקוח ולא בתיאורים טכניים יבשים. איך להציג את המוצר כך שיתאים לצרכים של ... לדוגמה, אם לקוח רוכש טלוויזיה, הוא לא קונה אותה רק כי היא 80 אינץ, אלא כי הוא רוצה לראות תמונה גדולה וברורה יותר. לכן, על המוכר להתמקד בתועלות ולא בתיאורים טכניים יבשים. איך להציג את המוצר בצורה שתדבר ללקוח? ... ללקוח: - הטלוויזיה היא 80 אינץ. עדיף לומר: - המסך הגדול הזה יאפשר לך ליהנות מחוויית צפייה מרשימה עם תמונה ענקית וברורה. במקום לומר: - למוצר יש אחריות של 5 שנים. עדיף לומר: - עם האחריות שלנו, אתה לא ... העניין אתה חושב כן מה זאת אומרת אם הטלוויזיה הזאת היא 80 אינץ זה יגרום לכך שכשהוא יראה את התמונה הוא יראה תמונה מאוד ענקית אז תגיד ללקוח תקשיב הטלוויזיה הזאת אתה תראה בה תמונה מאוד ענקית כי היא ורק היא 80 אינץ . כנל לגבי כל תיאור של המוצר קח את הפרטים שיש ...

לייקים בפייסבוק, תגובות חיוביות, דיסלייק, אהבה עצמית, ערך עצמי, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, מה חושבים עליך? העלאת תמונות לפייסבוק, תגובות בפייסבוק, הערכה עצמית, להאמין בעצמך למה אנשים אוהבים לקבל לייקים בפייסבוק? אחת השאלות שאליעד כהן מציג בהרצאה ... או רואה אותו כחכם, מוצלח, או מעניין. עצם המחשבה הזו מייצרת אצל האדם תחושה חיובית. לדוגמה, אם אדם מעלה תמונה שלו צונח ממטוס ומקבל לייקים רבים, הוא מתחיל לחשוב מחשבות חיוביות על עצמו כמו אני אמיץ, אני מיוחד, אני ... יותר טוב? בתשובות שהועלו, נאמר שלייק מחזק את התחושה שמסכימים איתו, או שהוא חכם, או שמשהו שהוא העלה (כמו תמונה או פוסט) נתפס בעיני אחרים כמעניין או ראוי להערכה. כיצד הלייק ממלא את החיסרון של האדם? עולה הטענה שלבן ... יותר, כי התחושה הזאת פוגשת את חוסר הביטחון שלו ומקטינה אותו. יש גם הבדל בין מצב שבו מישהו מעלה תמונה שלו צונח ממטוס וזוכה ללייקים, לבין מצב שבו מישהו כותב רעיון או דעה ומקבל לייקים. בשני המקרים, עצם הלייק ... לחשוב שהם חכמים או שהם מסכימים איתם, בא נגיד נלך על אני נגיד רציתי לתת דוגמה נגיד שמישהו מעלה תמונה ועושים לו לייק אוקי, עכשיו מה זה אומר נגיד שחושבים שהוא חכם? לא, שמסכימים איתו? לא. אבל בא נניח ... אליעד: את החסרונות? ש: כן את חוסר השלמות של הבן אדם מול עצמו. אליעד: איזה חלקים, בן אדם העלה תמונה לפייסבוק שהוא צונח ממטוס בסדר עשו לו לייק, זה עשה לו מאוד טוב למה? ש: הוא יתחיל לחשוב על ... את עצמו אוקי מה נראה לי מה נדמה לי או מה אני רוצה לחשוב אז בעצם הוא מעלה את התמונה כדי שיעשו לו לייק כי אז הוא מאמין למה שאמרו עליו וכשהוא מאמין למה שאמרו עליו אז ממילא זה ...

... תיאורים שונים ובגדים שונים של המציאות. כל צורה שונה של המציאות מתוארת אצל האדם בשם אחרת / הגדרה אחרת. תמונה אחת של המציאות נקראת אהבה, תמונה אחרת של המציאות נקראת שנאה. תמונה אחת נקראת שולחן, אחרת נקראת כדור הארץ וכולי. גם האני של האדם היא תמונה. מהו האני? האני הוא כל הדברים שהאדם מייחס לאני. שאלה: במה שונה האני מהאחר וממה שאינו אני. תשובה: בידיעות ...

... היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת ... לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם ... תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את תחושת הביטחון והמשמעות. אליעד מסביר שממילא, אם זה באמת לא היה שלך, עדיף שתדע שזה ... כך חותך אותו, האדם מקשר את הרצון והפעולה יחד. אבל אם כל רגע נוצר מחדש, אין חיבור מחייב בין התמונות, והרצון לחתוך לא באמת מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו ... עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי תמונה שיש לך כרגע בראש. למשל באמנות יש ציורים עם עומק, הציור שטוח אבל הוא נראה תלת מימדי, למשל נקודה ... אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול להיות שכול האנשים רואים ... שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה אקטיבי, תוך כדי זה שאני קיים, ... של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את השולחן, אם הוא ... סופי, ליצור עולם של ריק, ועולם שאחרי 14 אלף שנה מתפתחים בו חיים זה היינו אך, כי זאת רק תמונה. אחד הדברים שאני הכי אוהב, זה דרופי, דמות בתום וגרי, שהוא המצייר את הסצנות של תום וגרי, הוא נגש ... מקום רק אם בתוכך אתה חווה שינוי במשהו. אותו דבר גם לגבי זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו ... אך כרגע נוצרה לך מחשבה שאומרת שפעם לא היית חכם. אין שום משמעות למה שהיה, אתה כרגע חווה את התמונה בזיכרון שלך עם חוויית העבר, אין שום משמעות למה שהיה. השאלה היא מה המשמעות שאתה נותן לתמונות שיש לך בראש, אתה למשל מדמיין את עצמך עכשיו עושה טעות לפני שנה, זה לא משנה מה היה, השאלה היא איך אתה חווה את התמונות של עצמך עושה משהו לפני שנה, אין משמעות למשפט איך עשיתי טעות בעבר, כרגע נוצרת לך חוויה של איך ...