... נוצר במקרה - חלק 4 - הוכחה ליצירה אקראית 2! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. נשאל: מה ... נוצר בצורה מתוכננת על ידי אלוהים? נשיב: האדם מכיר את המנגנון של סיבה שגוררת תוצאה. אקראיות מייצגת חוסר סיבה. ולא הגיוני שהתהליך כולו חסר סיבה. הפרכה + נוכיח שהעולם כן נוצר במקרה! ניקח תהליך כלשהו של סיבה שגוררת תוצאה. נשאל: מה גרם לאירוע X לקרות דווקא כפי מה שהוא? נשיב: קיימת סיבה כלשהי שגרמה לאירוע להיות דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת. נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא? זא מי החליט שהסיבה עצמה תהיה קיימת ברגע X כלשהו? נסיק: הכל אקראי. הסבר: אדם זורק לדוגמה אבן כלפי מעלה והאבן נופלת כלפי מטה. נשאל: מהי הסיבה שבגללה האבן נופלת כלפי מטה? נשיב: בגלל חוק המשיכה שגורם לדברים ליפול כלפי מטה וכולי. נשאל: ומה הסיבה שחוק המשיכה עצמו קיים ברגע הזה? תשובה: אין סיבה! זא אין שום חוק סיבה שמחייבת את כוח המשיכה להיות דווקא כפי מה שהוא ברגע ... ולא עולה כלפי מעלה עפה לצדדים נשארת במקום? נשיב: הכל קורה באופן אקראי לחלוטין תמיד. נשאל: אז מה הוא כוח המשיכה? נשיב: חוק המשיכה, הוא לא יותר מאשר תיאור של המכנה המשותף בין אירועים אקראיים שחוזרים על עצמם. ונחדד: ניקח כל תהליך בעולם של סיבה שגוררת תוצאה. נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא ולא אחרת? דהיינו, מהיכן נובע הכוח של הסיבה עצמה? מה גורם לסיבה עצמה להיות קיימת? נשיב: קיימת סיבה אחרת לכך שהסיבה היא כפי שהיא... ואז נמשיך לשאול: ומה הסיבה שקיימת סיבה אחרת וכולי... ונסיק: הכל באופן אקראי לחלוטין תמיד! מסקנה: העולם נוצר בצורה אקראית.

... נוצר במקרה - חלק 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1! הוכחה לכך שהעולם כולו כן נוצר במקרה. ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ... סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות בכל רגע, אז מדוע המציאות בכל רגע היא דווקא כפי מה שהיא ולא אחרת? נשיב: קיימת סיבה כלשהי לכך שהמציאות היא דווקא כפי שהיא ברגע X ולא אחרת. נשאל: ומה הסיבה שהסיבה עצמה היא דווקא כזו שמחייבת את כל הפרטים שבעולם שיהיו דווקא כפי שהם ולא אחרת? מסקנה מתבקשת: העולם כולו אקראי לחלוטין! כל התהליכים שבעולם, גם אלו שנראים מסודרים הם אקראיים לחלוטין. כל מה שנראה לאדם כמתוכנן ומסודר, זה בסך הכל בגלל שבצורה אקראית דברים חוזרים על עצמם. אך באמת מצד האמת, אין שום סדר בעולם. הסבר: מאחר ... על רצונו של אלוהים וכולי... ניתן פשוט לומר שהכל כולל הכל זו מקריות לחלוטין. ואז נשאל: אז מה לגבי חוקי הפיזיקה לדוגמה, שעובדים באופן קבוע ואינם נראים כמקרה אלא כמשהו מסודר? ונשיב: חוקי הפיזיקה לא באמת קיימים כחוקים ממשיים. הם רק תיאור של תופעה קיימת. לדוגמה: ניקח את סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה. זא הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו הדברים שבאופן אקראי חוזרים על עצמם. חיזוק לנל: בעולם קיימים תהליכים שנראים כאקראיים ותהליכים שנראים כמתוכננים. עפ ההסבר הנל, ניתן להבין כי התהליכים שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של המציאות. וכל התהליכים שנראים כמסודרים, הם מייצגים את הדברים שבסידור האקראי חזרו על עצמם בכל הרגעים. מסקנה: הכל אקראי, כולל בריאת העולם עצמה. ...

... נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם?! האם באופן אקראי? נקדים: כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע נוצר נברא העולם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי היקום קדמון ונצחי, וכי הוא מעולם לא ... שאלה: איך נוצר העולם? תשובה: על ידי בורא אלוהים שרצה לברוא את העולם. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם לבורא הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם? נשיב: כן, הייתה לו סיבה מדוע הוא ברא את העולם. אין מקרה! אלוהים לא עושה שום דבר סתם כך. לכל דבר יש סיבה, וגם לבריאת העולם יש סיבה, שהיא אלוהים. נשאל: מהי הסיבה שבגללה נוצר הרצון של אלוהים לברוא את העולם? נשיב: קיימת סיבה כלשהי, מדוע אלוהים רצה לברוא את העולם. נשאל: והסיבה עצמה הראשונה, מדוע היא עצמה נוצרה? אפשרויות לתשובה: 1 - איננו מבינים את אלוהים ואיננו יודעים כיצד הסיבה הראשונה הרצון הראשון נוצר. תגובה: ממילא ניתן לומר את אותו הדבר על העולם, שאיננו יודעים כיצד הוא נוצר, אך לא צריך לערב את ... את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו, לכל בורא יש בורא אחר שברא אותו עד אין סוף. או בצורה מדויקת יותר: לא קיימת סיבה ראשונה, אלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. תגובה: ממילא אין הבדל בין אלוהים שברא את העולם, לבין העולם עצמו, כי שניהם נבראו על ידי מישהו אחר עד אין סוף. דהיינו, אין אלוהים ראשון שברא את העולם, אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף. אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה.

בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה החופשית, ומסביר באופן מפורט האם בכלל קיימת בחירה כזאת, ואם כן, מה משמעותה האמיתית. הוא מתאר את הבחירה החופשית כתהליך: כאשר אדם עושה פעולה כלשהי, לפניה הוא רוצה לבצע אותה, ולכאורה זה מעיד על כך שבחר בה. אלא שכאן מתחילה הבעיה - למה בכלל האדם רצה לעשות את אותה פעולה ולא פעולה אחרת? מה המשמעות של סיבה הכרחית וסיבה אפשרית? כדי להבין לעומק את מושג הבחירה, אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא מתלבט אם לעשות משהו או לא, ובסוף הוא מחליט כן לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה שלא מכריחה באופן מוחלט, אלא רק מאפשרת את קיומו של האירוע. אולם הוא מסביר שהמושג סיבה לא מכריחה בעצם זהה לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר? וכאן נמצאות שתי האפשרויות: או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך

... מסודר יש מסדר, האם העולם אכן מסודר או אקראי? האם העולם חכם או טיפש? האם יש בורא מסדר ... ערימת גרוטאות, בדרך כלל לא יחשוב שיש מישהו שסידר את הערימה הזו, מכיוון שבעיניו היא נראית חסרת סדר. לעומת זאת, כשהוא הולך למוזיאון ורואה ציור שנראה לו כקשקוש אקראי לחלוטין, הוא עדיין יניח שיש צייר חכם ומתוחכם ... פשוטים ולא מתוחכמים כלל. האם מה שנראה מתוחכם הוא אכן מתוחכם? אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום האמנות: יש ציורים שנראים מתוחכמים ומושקעים, אך בפועל הם נוצרו בצורה אקראית על ידי בעלי חיים או ילדים קטנים, ללא מחשבה ... שההנחה שמשהו נראה מתוחכם אינה בהכרח נכונה. כלומר, התפיסה שלנו לגבי תחכום וסדר היא מוגבלת ויכולה להטעות אותנו. למה אנשים חושבים שספר הוא מתוחכם יותר מכתם דיו אקראי? דוגמה נוספת שאליעד נותן היא הטענה של רבנים מסוימים שאומרים שאם דיו יישפך על הרצפה, לעולם לא ייווצר מכך ספר, מכיוון שספר הוא דבר מתוחכם בעל משמעות, בעוד שכתם דיו הוא חסר משמעות. אליעד טוען שזו טעות יסודית. הוא מסביר כי העובדה שהאדם לא מבין את המשמעות או את התחכום שבכתם דיו שנשפך, לא אומרת שאין בו משמעות או תחכום. ייתכן מאוד שיש בכתם דיו אינסוף משמעויות נסתרות שהשכל האנושי פשוט לא מסוגל לקלוט. כלומר, מה שנראה לנו אקראי, יכול להיות מתוחכם אפילו יותר מספר שנכתב ... אפשרויות ואינסוף הזדמנויות, אז בהכרח ייווצרו רצפים מסודרים לגמרי, כמו המספרים מאחד עד מאה ברצף. לכן, העולם שלנו - עם כל החוקיות והסדר שלו - יכול להיות פשוט תוצאה מקרית לחלוטין של אינסוף אפשרויות ואינסוף ... יש מסדר, וטוען את ההיפך: אם יש דברים בעולם שנראים לא מסודרים, אולי זה דווקא אומר שאין מסדר כלל. הרבנים יטענו כנגדו שהאדם פשוט לא מבין את התחכום בדברים האקראיים. אבל כאן בדיוק הנקודה: אם יש דברים שאנחנו ... אין שום הוכחה אמיתית או הכרח לוגי לקיומו של בורא או מתכנן אינטליגנטי לעולם. האם העולם באמת מסודר? האם יש הוכחות לקיום אלוהים? מי סידר את העולם? האם המציאות אקראית או מתוכננת? האם תחכום מעיד על מתכנן? מה ...

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל. אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו ... נותן דוגמה פשוטה: אם האש שורפת נייר, אין לנו שליטה על התהליך הפיזיקלי הזה. אבל כאשר האדם מכניס את היד לאש ומרגיש כאב, יש לו כביכול בחירה אם להזדהות עם הכאב או לא. השאלה היא לא האם יש כאב או אין כאב, אלא האם האדם בוחר את האופן שבו הוא ... הוא לא משהו שהאדם בוחר, אלא משהו שפשוט קורה לו. האם אנחנו המסובב או המסובב הראשון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר האדם מחליט ללכת לעבודה, הסיבה לכך היא שהוא צריך כסף, כשהוא רוצה כסף, זה כדי שיהיה לו טוב, הוא רוצה שיהיה לו טוב, כי הוא מפחד שיהיה לו רע. אבל מדוע הוא מפחד שיהיה לו רע? מדוע הרצון להרגיש טוב או ... מבט אחרת - מנקודת מבט שבה האדם עצמו הוא אותו כוח ראשוני, הוא המסובב הראשון של המציאות שלו. מנקודת המבט הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון. מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית? אליעד ... להבנה ברורה שהוא אכן נשלט על ידי משהו אחר. אליעד מבהיר שהמטרה הסופית של תהליך זה היא להגיע למצב שבו האדם מבין בצורה ברורה ומוחלטת שאין לו שליטה אמיתית על הרצון. דווקא מתוך ההבנה המוחלטת שאין לאדם שליטה, תגיע לבסוף הבנה אחרת ... הם אחד. במצב כזה האדם הופך להיות חופשי באמת. איך להבין את המשמעות של הרצון והבחירה החופשית? אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. ... שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה. האם באמת יש לנו בחירה חופשית? רצון חופשי : האם אנחנו שולטים בו? הקשר בין רצון, חוויות ותודעה הבנת הרצון במציאות ובחיים מי שולט ברצון שלנו? איך נוצרת בחירה חופשית? מהי משמעות הרצון החופשי והאם אנחנו באמת בוחרים? הוויכוח על בחירה חופשית ורצון הוא נושא עמוק ומורכב, שמעסיק את המחשבה האנושית במשך מאות שנים. בשיחה הזו, אליעד מבהיר את הקשר בין רצון, חופש פעולה ותודעה. במהלך השיחה, המשתתפת מתחילה לחשוב על שאלת הבחירה החופשית תוך כדי שהיא מתמודדת עם מצבים של כאב או פעולה שאינה נשלטת באופן מלא. היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב על הבחירה שלה בהקשר של חוויית הכאב - האם ... להגיע למקום שבו היא נמצאת. היא מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא מציין כי הרצון הוא זה שמניע אותנו לפעול, וכדי להבין את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית, חשוב להבין את מקור הרצון. הוא משווה את האדם לרובוט - הגוף פועל, והרצון הוא שמניע את פעולתו. אליעד שואל האם אנו יכולים לשלוט ברצון שלנו, ואם לא, אז איך אנחנו יכולים ...

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו יכולת בחירה חופשית בכל תחומי חיינו, ובפרט, האם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? הוא מציין את הדילמה הפילוסופית הבסיסית: אם אדם בוחר את רצונו, האם הוא עושה זאת עם רצון קודם או ללא רצון? ... אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש את הבעיה: אדם אומר לעצמו שאם באמת הייתה לו בחירה חופשית, אז הוא לא היה בוחר לרצות את מה שהוא כרגע רוצה, אלא משהו אחר שהיה גורם לו להרגיש טוב יותר. אך לפי אליעד, טיעון זה אינו מוכיח שאין בחירה חופשית, כי יכול להיות שהאדם בוחר את הרצון הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה של ... לומר שיש משהו שקדם לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם אינו באמת הישות הראשונה. מה המשמעות של הישות הראשונה? אליעד מסביר לעומק את המושג הישות הראשונה או הכוח הראשון, שהוא אותו דבר שתמיד היה קיים, בלי אפשרות שלא יהיה קיים. כל דבר בעולם הוא אפשרי - יכול ... להיכלל בתוך אותו מחויב המציאות ולהפוך לאחד איתו. האדם יגלה שהוא טיפה בתוך הנהר הגדול, ואם יבין באמת את מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים. האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן? בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם ... לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, ... או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ילדים לעולם? הוא מפריך את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית ... מכריח אותו, אינו כנה, כי בפועל אנשים מתכננים ומחליטים אם ומתי להביא ילדים. הסיבה האמיתית לכך שאנשים מביאים ילדים היא פשוטה - זה גורם להם להרגיש טוב יותר. הוא מדגיש שמבחינת האדם, הולדת ילדים אינה שונה מכל פעולה אחרת שאדם עושה כדי להרגיש טוב, כמו למשל הכנת אוכל. מה הקשר בין הבנת משמעות החיים לבחירה חופשית? אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע להבנה שהוא חלק מהישות הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה ... כוח ראשון ויחיד. במצב כזה, האדם הופך להיות אותו כוח ראשון, וכך הוא מבין שאין משמעות למונח בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם ... מחזיקים את השמש, אלא זו אשליה. כך אנו עשויים להיות השתקפות של מציאות אחרת לגמרי. מה האדם באמת מחפש - משמעות או להרגיש טוב? אליעד מחדד שהאדם לא באמת מחפש משמעות בחיים, אלא את התחושה הטובה שמשמעות מעניקה לו. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה: אם האדם היה מקבל זריקה שתגרום לו תמיד להרגיש טוב, האם עדיין היה אכפת לו מה משמעות החיים? ברור שלא, כי מה שהוא באמת מחפש זו ההרגשה הטובה. האדם מנסה למצוא את התחושה הטובה דרך דברים חיצוניים, כמו עבודה, ילדים, קריירה, או התפתחות רוחנית. אך כל אלו לעולם אינם מספיקים, ולכן הוא ממשיך להתרוצץ ולחפש משמעות אחרת. הפתרון, לפי אליעד, הוא להפסיק לחפש את המשמעות האישית והמצומצמת ולחקור דווקא את המשמעות של המציאות עצמה - למה העולם קיים, למה יש מציאות, למה הזמן קיים? אם האדם יבין את המשמעות הכללית של העולם, הוא אוטומטית יקבל גם את המשמעות של עצמו, משום שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם. לדוגמה, אי אפשר להבין מה תפקידך בחברה אם אתה לא מבין קודם כל מה החברה עושה בכלל. באותו אופן, אתה לא יכול להבין את משמעות חייך האישיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של המציאות כולה. האם אפשר באמת להבין את משמעות המציאות? אליעד טוען שכן, אך לשם כך האדם חייב להיות אמיתי במאה אחוז. הוא חייב לרצות באמת, בלי לזייף ובלי לשקר את עצמו. הוא ... הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, ... אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ירצה אותו לבד. האם יש לאדם בחירה חופשית אמיתית? אליעד מנתח את סוגיית הבחירה החופשית בצורה יסודית. האדם שואל האם אני באמת שולט ברצונות שלי, או שיש כוח אחר שמניע אותי?. אליעד טוען שאם אדם באמת היה שולט ברצונות ... כלל. סיכום הנקודה המרכזית בהרצאה: ההבנה היא המפתח לרצון הנכון, והרצון המוחלט הוא הדרך להשגת הבנת משמעות העולם. מי שרוצה באמת, ללא פשרות, יקבל את האמת השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות ...

בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות מהי המשמעות האמיתית של בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן דן באופן מעמיק ומפורט בנושא הבחירה החופשית, הסיבתיות והאקראיות, ומתחיל מהשאלה הבסיסית - האם האדם באמת בוחר או שיש כוח שמפעיל אותו. אליעד מבהיר שלמעשה, אין שום אפשרות אמיתית לדבר על בחירה חופשית אם מבינים לעומק את האחדות. האדם מרגיש שהוא בוחר, אך בפועל, כל פעולה שהאדם עושה נובעת מסיבה מסוימת, שקדמה לה סיבה אחרת, וכך עד אין סוף. אליעד מסביר כי עצם המחשבה שיש סיבה ראשונה היא אבסורד, שכן תמיד אפשר לשאול מה הסיבה לסיבה הראשונה?. אליעד משתמש בדוגמאות פשוטות ויומיומיות: אם אדם יושב על כיסא, הוא מיד שואל למה הוא יושב דווקא על הכיסא הזה ולא על כיסא אחר, ומגלה שהסיבה היא בגלל אירוע שקדם לכך. אבל אז האדם שואל מה הסיבה לאירוע שקדם לכך, וכך הוא נגרר לשרשרת אינסופית של סיבות. המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שלא יכולה להיות סיבה ראשונה, כי עצם המושג סיבה מניח שיש משהו שגרם לו, ולכן הוא תמיד יחסי, ואין אפשרות שיהיה אבסולוטי. למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר לעומק שסיבה ראשונה היא מושג בלתי אפשרי מבחינה לוגית. הוא אומר שאם הסיבה הראשונה היא סיבתית, אז מיד נשאל מה הסיבה שלה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה היא אקראית, אז נשאל למה היא דווקא אקראית ולא סיבתית. בכל מקרה, הרעיון שיש משהו ראשון סותר את עצמו, כי תמיד חייב להיות משהו שיקדם לו. הוא נותן דוגמה של שורת אנשים שעומדים בתור ודוחפים זה את זה. האדם הראשון ... מיד מניח שקיים משהו שהוא ההפך או שהוא שונה ממנו, וכך הוא יוצר הפרדות אינסופיות. האדם תמיד חושב על המציאות כמשהו שיש לו אלטרנטיבות, וזו הסיבה שהוא תמיד שואל למה. אליעד מסביר שאם האדם היה מבין לעומק שאין אלטרנטיבה, אז לא היה לו צורך בשאלות הללו. הוא נותן דוגמה: אם הייתה רק תמונה אחת במציאות ולא היו שינויים, לא הייתה שאלה של למה המציאות היא כזאת. השאלה מופיעה רק כאשר האדם מניח שקיים שינוי או אופציה אחרת. כל שאלת למה או מה הסיבה מניחה שיש אופציה חלופית, ואליעד מדגיש שבאחדות אמיתית, אין שום אלטרנטיבה או אופציה אחרת. איך האדם משקר לעצמו ולמה קשה לו להפסיק עם השקר? אליעד מסביר שהאדם כל הזמן משקר לעצמו בכך שהוא חושב שהוא יכול או צריך לשנות את המציאות. האדם מרגיש שהוא פועל מתוך בחירה חופשית ומנסה לשלוט בדברים, אך בפועל הוא מופעל על ידי מציאות שהוא חלק בלתי נפרד ממנה. אליעד נותן דוגמה שבה האדם אומר אני רעב, אז אני אוכל, ומיד הוא חושב שיש לו ... תחושה, או פעולה של האדם. בכל פעם שהאדם מרגיש רע, הוא צריך לשאול את עצמו למה זה מפריע לי?, מה באמת משנה לי?, עד שיגיע להבנה שכל הפרעה היא תוצאה של נפרדות שהוא עצמו יוצר. הוא ממליץ על תהליך של בדיקה פנימית מתמדת. אם האדם כועס, עליו לשאול מה זה באמת כעס?, ולבדוק את מקור התחושה עד הסוף, ואז הוא יגלה ... המרכזי בהרצאה: הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בשיחה זו הוא שהאדם סובל מכיוון שהוא תופס את המציאות כנפרדת ממנו, ושואל כל הזמן למה? ומה הסיבה?. הוא טוען שאין