... משמעות החיים - כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? מהי תכלית החיים? מוות. חיים. כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? כיצד זה שאדם זוכר שבסוף גופו ימות, כיצד זה עצמו אמור לגרום לו לחיות טוב יותר? המוות גורם לאדם להתמקד במהות ולא בחיצוניות. זיכרון של המוות מאפשר לאדם להסיר מעצמו את התלות הרגשית שלו בצורה החיצונית של החיים ולהתמקד יותר במהות של החיים. שאלה: מה עדיף לקנות, חולצה שמחזיקה זמן רק יום אחד, או חולצה שמחזיקה זמן שנה? ... ברמה הפנימית ביותר של המציאות. האדם מעדיף לקנות את מה שאי אפשר שיאבד לו. כאשר האדם מבין שהגוף אינו נצחי, זה מעביר את המחשבה שלו אל התודעה הפנימית, שהיא המהות הפנימית יותר של האדם. לדוגמה: אדם שמקור ההנאה היחיד שלו הוא הגוף + האדם יודע כי בעוד כמה שנים ... ההנאה = האדם מחפש הנאה שאינה תלוי בגוף. בסופו של דבר, המוות של הגוף, מזכיר לאדם כי הגוף הוא רק תופעה חולפת. המוות של הגוף מזכיר לאדם כי הגוף הוא אינו התכלית וכי התכלית היא דבר פנימי יותר ונצחי יותר. מוות הגוף = מוות החיצוני = מוות הבגדים = מוות הדבר הזמני = המעטפת החיצונית. החיים של התודעה = חיים פנימיים = מהות = נצח. בשורה התחתונה: המוות של הגוף גורם לאדם להסתכל על המהות של החיים ולא על החיצוניות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע לחיבור מלא למהות שלו, אצל אדם כזה המוות של הגוף הוא בדיוק כמו להחליף חולצה ולעבור מחדר אחד לחדר אחר. ומי שדוחף את האדם לחיפוש העצמי של המהות, זהו המוות. המוות מזכיר לאדם כי החיים של הגוף הם אינם התכלית, מאחר שהגוף בכל מקרה ימות. המוות של הגוף קורא לאדם לחפש תכלית אחרת שאינה הגוף עצמו. הרגשת הטוב הפנימי של התודעה = תכלית הפנימית = חיבור לטוב שבמציאות = חיבור למהות המאחדת של המציאות שהופכת את הכל לטוב אמיתי מצד עצמו. המוות = עוזר לאדם לחיות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקרב אותו אל המהות.

... חיים תכלית החיים - מהן המסקנות ממפגש עם אדם מת? מפגש עם אדם מת, היה מכניס את האדם החי לפרופורציות ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם. מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת. לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש. לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו. בתחנה הסופית לוקחים לאדם את הכל. לא משנה כמה האדם מתאמץ, הכל נשאר מאחור. אז ... האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר. מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חוויית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה. הדבר החשוב ביותר בחיים, הוא איך האדם חי את החיים ולא כמה זמן האדם חי אותם. ... הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות. כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית . כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית . חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר שאינו נצחי. הדבר הנצחי היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם. קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, ... מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך. מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים. מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל מציאות אחרת. התכלית של החיים היא ההתחברות למהות האמיתית ולטוב האמיתי של המציאות שאינו תלוי בצורה החיצונית שלה. אם הטוב של האדם נובע מדברים זמניים שאינם נצחיים, הרי שהוא עדיין לא חי טוב באמת. יחד עם זאת, אם האדם ... ועל המוות בצורה כזו, ממילא הוא גם מסתכל על כל שאר המציאות בצורה כזו, דהיינו, מתחבר לתכלית האמיתית ולטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. כי מהצד של המציאות הכל טוב תמיד. אם תסתכל על עצמך דרך העיניים של המציאות, גם לך יהיה טוב תמיד. תחיית המתים אמיתית, היא לגרום ...

תכלית החיים מטרה - מי מחפש מטרה? מי לא צריך מטרה? מי לא צריך תכלית לחיים? שעמום, ניהול זמן מי מחפש מטרה? ומי אינו צריך מטרה? מהי תכלית החיים? למה לחיות? וממה נובע הרצון למצוא תכלית לחיים? לכל דבר בעולם יש תכלית. האדם מנהל את חייו לפי תכליות ומטרות שונות. כל דבר שמתרחש, מתרחש למען תכלית מסוימת. האדם כל הזמן מחפש מטרה. האדם מחפש סיבה לקום בבוקר. האדם מחפש תכלית כלשהי לחיים שלו. האדם מחפש מטרה כלשהי לנוע לכיוונה. מדוע האדם מחפש תכלית? תשובה: כדי להרגיש טוב. התכלית יוצרת עבור האדם משמעות טובה לקיומו למציאות. האדם מחפש תכלית ומטרה כדי להרגיש טוב. האדם לא רוצה להרגיש שהוא סתם חי ללא סיבה. כאשר אין לאדם תכלית הוא מרגיש שעמום. ולכן האדם מחפש תכלית כלשהי כדי ליצור משמעות לחייו. שאלה להתבוננות: מהי התכלית הסופית של כל התכליות מטרות יעדים? בסופו של דבר מה זה משנה מה קורה? מהי התכלית הסופית של כל התכליות? התכלית והמטרה גורמת לאדם להרגיש טוב. מי אינו מחפש מטרה? תשובה: מי שטוב לו. ככל שטוב יותר לאדם, כך הוא פחות מחפש סיבה תכלית למה לעשות את מה שהוא עושה. כאשר האדם מרגיש שהוא מתאמץ נאבק וכיוב, הוא מחפש

משמעות החיים חיפוש משמעות - מדוע האדם מחפש משמעות? ומהי משמעות טובה? מהי משמעותה ומהותה של המשמעות? ומדוע האדם מחפש אותה? משמעות = הערך הסיבה התכלית של הדבר. משמעות גורמת לאדם להרגיש טוב. האדם מחפש משמעות כדי להרגיש טוב. האדם רוצה לדעת שיש משמעות, האדם רוצה לדעת מהי המשמעות. כאשר האדם מבין את המשמעות של דבר, זה גורם לו לקבל אותו להעריך אותו. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא אינו מבין את המשמעות האמיתית של הדברים. לפעמים נדמה לאדם שהוא מבין את המשמעות של דברים, אך הוא עדיין מרגיש רע. הסיבה לכך נובעת משום שהוא חושב שיש משמעות רעה לדברים. משמעות רעה = משמעות חסרת משמעות. זא אם האדם אינו מבין את הסיבה של הסיבה = משמעות רעה. כאשר האדם מבין מה טוב יש בדבר = הדבר מקבל משמעות טובה = הנאה. מסקנה: האדם מחפש משמעות כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב. שעמום = זמן שנדמה לאדם כחסר משמעות. סבל = אירוע שנגד רצונו של האדם, שהאדם אינו מבין את המשמעות הטובה שלו. מי אינו מחפש משמעות? מי שיודע את המשמעות האמיתית של הדברים. כל זמן שהאדם מחפש משמעות כלשהי ודבר כלשהו, הרי שהוא עוד לא הבין את ה

תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי? מהי תכלית החיים? האם לחיים יש בכלל תכלית? ואם כן, מהי תכלית החיים? ואם לא, אז מה בכל זאת משמעות החיים? ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שיש לחיים תכלית, והאפשרות השנייה היא שאין לחיים תכלית . אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה שיש כאן רק אפשרות אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל. ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי תכלית החיים, ננסה להבין את המשמעות של נקודת ההנחה שיש משמעות לחיים. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש תכלית לחיים, המשמעות של כך היא, שלחיים יש מטרה מסוימת, דהיינו, שהאדם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושהעולם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושלכל מה שקורה יש מטרה כלשהי. ומי שהוא חכם ומסתכל על התכלית של כל דבר, כי חכם רואה את הנולד וסוף מעשה במחשבה תחילה, אז במקום לחפש מה צריך לעשות כדי להגיע אל התכלית, לפני כן צריך לנסות להבין את הנקודה הסופית שאליה האדם וכל הדברים מגיעים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש כאן שאלה מאוד חשובה, והיא, מהי התכלית של התכלית עצמה. זא נניח שהאדם מטרתו היא להגיע לנקודה כלשהי. השאלה היא, מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה האדם מגיע למטרה הסופית? ונחדד את השאלה ונשאל, האם כאשר האדם מגיע אל המטרה שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה התכלית של החיים ושל הקיום? ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע לתכלית כלשהי, ומה תהיה תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז

תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לכל דבר? האם יש תכלית לחיים? בהמשך למה שביארתי במאמר תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי?, נבאר עוד את העניין בצורה הבאה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש 3 אפשרויות. אפשרות אחת היא שלכל דבר בעולם יש תכלית. אפשרות שנייה היא שלשום דבר בעולם אין תכלית. ואפשרות שלישית היא, שלחלק מהדברים בעולם יש תכלית ולחלק מהדברים בעולם אין תכלית. וכדי לפתור בעיה, לשם כך צריך לצמצם את האפשרויות שלה. ולשם כך נצמצם את 3 האפשרויות שלנו ל2 אפשרויות בצורה הבאה: אם נאמר שלחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית, נשאל את השאלה הבאה: האם יש תכלית וסיבה מדוע לחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית? ואם נאמר שיש סיבה מדוע לחלק יש תכלית ומדוע לחלק אין תכלית, הרי שבעצם אמרנו שלכל דבר יש תכלית. ואם נאמר שאין תכלית וסיבה, מדוע יש דברים שיש להם תכלית ומדוע יש דברים שאין להם תכלית, הרי שהמשמעות היא שאין שום תכלית לשום דבר. כי לומר שיש לחלק מהדברים תכלית, פירושו שיש סיבה בנקודת ההתחלה של הדברים, שבגללה הדברים הם כפי מה שהם. ואם לחלק מהדברים אין סיבה. הרי שבנקודת ההתחלה שנוצרו הדברים, הרי שלא באמת הייתה סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה. ואכ, לומר שלחלק מהדברים יש ולחלק אין סיבה, המשמעות היא שבנקודת ההתחלה נעשו דברים בלי סיבה, ואכ אין

תכלית החיים - מהי תכלית החיים? כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים? תכלית החיים משמעות החיים מהות החיים - האם לחיים יש תכלית? מהי תכלית החיים? מהי משמעות החיים? ואם יש תכלית לחיים, אז איך לגלות את תכלית החיים? ובמאמר כאן לא נשיב על השאלה מהי תכלית החיים, אבל כן נסביר את שורש השאלה מהי תכלית החיים. ונסביר כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בדכ כאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, בדכ כוונת האדם לשאול, מהי תכלית חייו. כי האדם צריך מטרה כלשהי בחייו, כדי להיות מאושר. כי אם אין לאדם שום מטרה בחיים, הוא יכול להשתעמם ולהשתגע ממש. והאדם צריך שתהיה לו מטרה כלשהי בחיים. והאדם שואל את עצמו מהי תכלית החיים שלו, כדי לנסות להבין לאיזו מטרה הוא צריך להתקדם. ובנוסף, כאשר האדם לא מאושר מהחיים שלו, האדם מנסה להבין את הסיבות שבגללן החיים שלו לא מאושרים. ואז ... כאשר הוא מניח, שאם הוא יעשה את מה שהוא צריך לעשות, אז זה יביא אותו בסופו של דבר אל האושר. כך שכאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, הרי שבדכ הכוונה של האדם היא, לשאול מהי התכלית שלשמה הוא חי? לאיזו מטרה עליו לנסות להגיע? להיכן החיים מובילים אותו? וכיוב. והדרך למצוא תשובות לכל השאלות האלו, היא על ידי זה שמבינים את שורש השאלה של מהי תכלית ומשמעות החיים. כי לכל שאלה יש שורש. כי כל שאלה מבוססת על חוסר הבנה כלשהו. וכאשר האדם שואל שאלה ... של כל השאלות. ואז הוא מגיע לשאלה הראשונה, ומוצא לה תשובה, ואז הוא מקבל את התשובות לכל השאלות. ושורש השאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא השאלה מהי תכלית קיומה של המציאות. ומהי התכלית והמטרה של כל האירועים שקורים. כי חייו של האדם, הם רק מקרה פרטי בתוך סך כל האירועים שמתרחשים. והשאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא תת שאלה של השאלה הכללית יותר, מהי תכלית הקיום של המציאות כולה. כי כל הזמן דברים קורים. וגם אם האדם לא היה קיים, הרי שעדיין המציאות הייתה ממשיכה להתקיים. וגם ...

תכלית החיים - חכם רואה את הנולד? ומה קורה כאשר הנולד הולך למות? במאמר הזה נדבר קצת על החיים ועל המוות. נדון קצת בשאלת מהי מהות החיים ומטרת החיים. ובסופו של דבר ניתן את הדרך להתמודד עם הבעיה. סוף מעשה במחשבה תחילה והחכם רואה את הנולד. דהיינו, החכם הוא זה שהוא מסתכל מראש על התוצאה הסופית של כל דבר, והוא פועל ומתאים את עצמו בהווה, לתוצאה הסופית של הדבר. כי מי שהוא לא חכם גדול, הוא פועל מתוך הרגל בלי להסתכל על הצעד הבא. ואם הוא קצת יותר חכם, אז הוא מסתכל כמה צעדים ... הוא מסתכל תמיד על הסוף. וכאשר שני רבי אומן בשחמט מתמודדים אחד נגד השני, המנצח יהיה זה שמסוגל להסתכל מראש כמה שיותר מהלכים קדימה. כי כאשר האדם מסתכל מראש על התוצאה הסופית, על ידי זה הוא יודע להתאים מראש את המעשים שלו, בהתאם לתוצאה הסופית הרצויה. ובכל דבר ודבר בעולם, ככל שהאדם מסוגל להסתכל טוב יותר על התוצאה הסופית של התהליך, כך הוא מקבל החלטות טובות יותר וכולי. ואם נתבונן על העניין הזה של החכם שרואה את הנולד, נראה שיש כאן נושא מאוד חשוב ... ויש להם גם סוף. כך שסוף כל הדברים למות, מאחר שהדברים משתנים כל הזמן והם אינם נצחיים. וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה של המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שבסופו של דבר החיים מסתיימים בכל מקרה, אכ מה התכלית של כל החיים האלו? ומי שהוא חי חיים טובים באמת, דהיינו, מי שהחיים שלו מושלמים ושהוא נהנה מכל רגע של הקיום שלו, הוא אין לו את השאלה הזאת של מהי תכלית החיים. כי את תכלית החיים האדם מחפש רק כאשר לא מספיק טוב לו ברגע הזה. כי כאשר האדם מרגיש חוסר סיפוק מהרגע הזה, אז הוא מנסה להבין מהי התכלית של הדבר. כי התכלית של כל דבר, היא הטוב של הדבר. וכאשר האדם מסתכל על המטרה שאליה הוא רוצה להגיע, על ידי זה הוא מוצא נחמה ברגע הזה. אבל מי שטוב לו בשלמות ברגע הזה, הוא לא מוטרד משאלת התכלית, מאחר שהוא חי את הרגע הזה, בלי קשר לתכלית שלו. אבל כל זמן שהאדם עוד לא הגיע לנקודה הזאת, שבה שאלת תכלית החיים לא מעסיקה אותו, הרי שכאשר הוא מסתכל על המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מאחר שסוף האדם למות, ממילא מהי תכלית החיים? ומאחר שהשאלה הזאת היא מציקה וטורדנית, לכן יש המון אנשים שחיים בהכחשה גמורה של המוות. כי יש אנשים שחיים את חייהם ... לעזוב כאן בבוא היום. ומשום כך רוב בני האדם בעולם חרדים מלחשוב על המוות. ורוב בני האדם בעולם חיים בהכחשה של המוות. משום שזיכרון יום המוות, גורם להם לתהות מהי תכלית החיים. ומאחר שאין להם תשובה לשאלה הזאת, אז הם בוחרים פשוט לשכוח את זה שלבסוף צריך האדם למות. והחכם האמיתי הוא זה שהוא מסתכל על התכלית של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל תמיד על הסוף של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל גם על המוות של זה שנולד. ואף על פי כן, החכם האמיתי חי חיים טובים באמת. וזה משום שהחכם האמיתי מסתכל על התכלית הסופית של כל הדברים בעולם. כי המוות הוא אומנם התכלית והסוף של האדם, אבל הוא לא התכלית של כל הדברים בעולם. כי גם לעולם כולו יש תכלית. והחיים של האדם, הם רק תהליך אחד בתוך כל התהליכים שמתרחשים בעולם. והחכם האמיתי הוא מסתכל על התהליך של החיים ושל המוות, מתוך נקודת מבט שמסתכלת על התכלית של התהליך הכללי שכולל בתוכו את כל התהליכים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם רק תתי תהליכים של תהליך אחד גדול, שכל האירועים הם רק תתי תהליכים שלו. ולכל דבר שקורה בעולם, יש לו סיבה מדוע הוא קרה. ויש גם תוצאה שאליה הוא מוביל. וכך גם כל הדברים בעולם ניתן להסתכל עליהם כעל תהליך אחד, שיש לו סיבה מדוע הוא מתרחש, ויש גם תוצאה סופית להיכן הוא מתקדם. והמוות של האדם, הוא רק מקרה פרטי בתוך אין סוף תהליכים אחרים, שהם כולם תתי תהליכים של תהליך אחד גדול יותר, שהוא ...

... של תכלית החיים - מהו הסוד שאותו לא יודעים גם לא חכמי החכמים? וכאן נבאר את עניין תכלית החיים. והעניין הוא, כי כל אדם חי את חייו ועושה את מעשיו למען מטרה כלשהי. וככל שהאדם צריך יותר להתאמץ בחיים שלו, כך חשוב לאדם לברר טוב יותר מהי תכלית החיים שלו. כי הטיפש עושה את מעשיו ללא תכלית. כי מה שהופך את המשוגע למשוגע, הוא שהוא עושה את מעשיו ללא מטרה וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ושלשמה הוא עושה את מעשיו. ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים שלהם. וכל אחד ממציא לעצמו איזו תכלית. ויש כאלו שממציאים להם לדוגמה תכלית שנשמעת להם בעלת ערך כלשהו, כגון לדוגמה תכלית לעזור לבני אדם אחרים וכיוב. אבל אף אחד לא שם לכך, שהוא לא מבין מהי התכלית הסופית שלשמה הוא מנסה להשיג את התכלית שלו. כי כל תכלית שהאדם ממציא לעצמו, תמיד על האדם לנסות לשאול את עצמו ולהבין, מהי התכלית של התכלית עצמה. ונניח לדוגמה שהתכלית היא לעזור לבני אדם, אבל זה עצמו מה התכלית שלו? כי מה התכלית של לעזור לבני אדם? ואז האדם משיב לעצמו, שהתכלית היא שיהיה טוב בעולם. אבל גם זו לא תכלית, כי מהי התכלית של התכלית עצמה? זא על האדם לשאול את עצמו, האם זה באמת משנה האם המטרה שלו תושג או לא? ויש כאלו שהם יודעים ומודים שאין להם מושג מהי התכלית של החיים שלהם, ושאין להם מושג למה הם חיים. שזה בדיוק סוג של דיכאון שמשאיר את האדם על המיטה בבוקר, שהאדם אין לו מושג מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה הוא צריך לקום בבוקר לחיי היום יום. ובפרט כאשר האדם עוד לא יודע את הדרך ליהנות בחיים, שאז האדם קם אל חיים משעממים וקשים. וכאשר אין ...

תכלית החיים - איך לדעת מהי לא תכלית החיים? במאמר הזה נדבר על אחד מהשאלות שהכי מטרידות את האדם, והיא מהי תכלית החיים ומהי מטרת החיים. כי כאשר האדם הוא עדיין ילד קטן, אז הוא יודע ליהנות מהחיים בלי שום סיבה ובלי שום מטרה. והדבר האחרון שמטריד ילד קטן שמקבל צעצוע חדש, זאת השאלה מהי מטרת החיים. אבל ככל שהאדם גודל, כך ההנאות של האדם, יותר ויותר תלויות בהשגת מטרות שונות. ואז האדם מגיע לאיזו נקודה שבה הוא מרגיש סוג של מיצוי ברמה כלשהי מהמירוץ של החיים, ואז האדם שואל את עצמו, מהי המטרה שלי בחיים? מה הייעוד שלי? מהיכן באתי? ולהיכן אני צריך ללכת? וכאשר האדם מחפש את עצמו ואת הייעוד של החיים שלו, אז לכל אדם רצות בראש מחשבות שונות עם אפשרויות שונות לגבי מה יכולה להיות תכלית החיים שלו. וכאשר רוצים למצוא את תכלית החיים, אז טוב לאדם שתהיה לו דרך מהירה לדעת, מהי לא תכלית החיים. וכאשר באות לאדם כל מיני מחשבות לראש לגבי מהי תכלית החיים שלו ומה הייעוד שלו, באפשרותו של האדם לבדוק בצורה מאוד פשוטה האם זו תכלית החיים או לא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו את השאלה הבאה: האם כאשר אני אשיג את התכלית הזאת ואת המטרה הזאת שנראה לי שאולי היא התכלית והייעוד שלי בחיים, האם אז השאלה מהי תכלית החיים תעלם לגמרי? ואם האדם יתבונן היטב, האדם יראה, כי כל המטרות שאותן הוא מציב לעצמו כתכלית החיים, הן כולם לא תכלית החיים. משום שאם האדם יתבונן היטב, הוא יראה שגם אם הוא ישיג את כל המטרות שלו בשלמות, עדיין האדם ישאל את עצמו מהי תכלית החיים ומה הייעוד שלי בחיים. ואם האדם מבין שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, הוא עדיין ישאל את עצמו מהי תכלית החיים, הרי שממילא זה אומר שהמטרות שאותן חושב האדם שהן תכלית החיים, הרי שהן לא תכלית החיים. כי תכלית החיים, היא הדבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז הוא יפסיק לשאול מהי תכלית החיים. ומי שמחפש