🖨בריאות הגוף והנפש, בריאות נפשית, בריאות הנפש, נפש בריאה בגוף בריא, לשמור על הבריאות, תזונה נכונהובו יתבאר העניין של שמירה על הבריאות הנפשית ושמירה על הבריאות הגופנית. ויתבאר, כיצד לפעמים, דווקא זה שהאדם מנסה לשמור על הבריאות, למה דווקא זה עלול לפגוע בבריאות של האדם, גם בבריאות הגופנית וגם בבריאות הנפשית שלו? ויתבאר גם, כיצד לשמור על הבריאות הנפשית והבריאות הגופנית, בלי להשיג בטעות את התוצאה ההפוכה? ועוד.
ובפשיטות העניין הוא, שככל שהאדם לחוץ יותר וככל שהאדם נמצא יותר בחרדה ובפחד, כך גם הבריאות הנפשית וגם הבריאות הגופנית שלו, שתיהן מושפעות לרעה ברמה כלשהי. וככל שהאדם רגוע יותר ברמה הנפשית, כך ממילא הבריאות הנפשית שלו וגם הבריאות הגופנית שלו, שתיהן טובות יותר.
ומשום כך, יש כאן פרדוקס. והוא, שמצד אחד, ההיגיון אומר, שמי שרוצה לשמור על בריאות הגוף והנפש שלו, עליו לעשות כמה שיותר פעולות, כדי לגרום לכך לקרות.
ולשמור על הבריאות הנפשית פירושו, לדוגמה: להשתדל כמה שפחות לכעוס, ולהשתדל כמה שפחות להיות בלחץ נפשי, ולהשתדל לדבר בצורה כמה שיותר רגועה, ולהשתדל להימנע ממריבות וויכוחים מיותרים. וכיו"ב כל שאר הדרכים שהאדם יכול לעשות, כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלו.
ולשמור על הבריאות הגופנית פירושו, לאכול בצורה נכונה, ולשמור על תזונה נכונה, ולאכול כמה שיותר אוכל בריא, וכמה שפחות אוכל לא בריא. ולעסוק בפעילות גופנית. ואולי אפילו לקחת ויטמינים ותוספי בריאות כאלו ואחרים. וכיו"ב כל שאר הדרכים שהאדם יכול לעשות, כדי לשמור על הבריאות הגופנית שלו.
אלא, שיש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שככל שהאדם מנסה יותר לשמור על הבריאות שלו, כך בעצם, מהיבט מסוים, הוא גם פוגע בבריאות שלו. ולמה? כי כפי שאמרנו, ככל שהאדם נמצא יותר בלחץ נפשי, כך ממילא זה משפיע על הבריאות הנפשית ועל הבריאות הגופנית שלו כנ"ל.
ומי שיתבונן יראה, כי לחץ נפשי, נגרם מכך שהאדם נמצא בפחד וחרדה, מכך שהוא חושש שאולי הרצון שלו לא יתמלא. דהיינו, מי שאינו רוצה דבר כלשהו, הוא לא יכול לפחד ולא יכול להיות בחרדה, והוא לא יכול לחשוש מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו. ואז ממילא גם אין לו לחץ נפשי, כי הרי הוא אינו רוצה דבר.
אבל מי שהוא כן רוצה איזה דבר כלשהו, בפרט כאשר האדם מייחס חשיבות מיוחדת לאותו הדבר שאותו הוא רוצה, דהיינו, שהאדם חושב, שזה מאוד חשוב ומאוד משמעותי עבורו, שהוא ישיג את אותו הדבר שהוא רוצה, אז על ידי זה נוצר אצל האדם חשש מאוד גדול, מכך שהרצון שלו לא יתמלא. ואז האדם יכול להיכנס אפילו לפחד ולחרדה, מכך שהוא חושש שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. וזה כמובן יוצר אצל האדם עומס נפשי ולחץ נפשי.
ונמצא אם כן, שככל שהאדם מגדיר טוב יותר, מה בדיוק הוא רוצה שיקרה, וככל שהאדם חשוב לו יותר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, כך ממילא האדם גם הופך להיות אדם לחוץ יותר, מכך שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כפי מה שהוא רוצה.
וזה בעצם אומר, שלפעמים, כאשר האדם מנסה לשמור על הבריאות שלו, מהיבט מסויים, הוא בעצם גורם לפגיעה בבריאות הנפשית ולפגיעה בבריאות הגופנית שלו. ולמה? כי ברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שמאוד חשוב לו לשמור על הבריאות שלו, באותו הרגע ממש, האדם מכניס את עצמו ללחץ ולמתח נפשי, מכך שהוא חושש, שמא הבריאות הגופנית והבריאות הנפשית שלו, יפגעו.
והרעיון הוא, שכנ"ל מהיבט מסוים, מי שלא אכפת לו מהמצב הבריאותי שלו, הוא דווקא יותר שומר על הבריאות שלו. ולמה? כי הוא לא לחוץ ולא חושש מהמצב הבריאותי שלו. אבל מי שהוא כן שומר על הבריאות שלו, ומי שכן חשוב לו לשמור על הבריאות שלו, הרצון הזה עצמו, גורם לאדם לפחד ממחלות שונות, וגורם לכך שהאדם יתחיל לפחד ממחלה כזו או אחרת, שהוא לא היה מפחד ממנה, אם הבריאות שלו לא הייתה כ"כ חשובה לו. וזה שהאדם מפחד להיות חולה, זה עצמו הופך את האדם להיות חולה (היפוכונדריה), גם ברמה הנפשית וגם ברמה הגופנית.
והמסר הוא פשוט, והוא, שעל האדם לשים לב היטב, לכך, שזה שהוא רוצה להיות בריא, וזה שהוא שומר...
מבוא ללימוד אימוני כושר ותזונה - ההבדל שבין הידע על תזונה לבין הידע על אימוני הכושר, איזו תזונה הכי בריאה? איזה תרגיל הכי מומלץ? מה בין לימודי תזונה לבין לימודי אימוני כושר? על מה יש הסכמה ועל מה אין? דיאטהמבוא ללימוד אימוני כושר ותזונה - ההבדל שבין הידע על תזונה לבין הידע על אימוני הכושר, איזו תזונה הכי בריאה? איזה תרגיל הכי מומלץ? מה בין לימודי תזונה לבין לימודי אימוני כושר? על מה יש הסכמה ועל מה אין? דיאטהמבוא ללימוד אימוני כושר ותזונה - ההבדל שבין הידע על תזונה לבין הידע על אימוני הכושר, איזו תזונה הכי בריאה? איזה תרגיל הכי מומלץ? מה בין לימודי תזונה לבין לימודי אימוני כושר? על מה יש הסכמה ועל מה אין? דיאטה מה ההבדל בין תחום התזונה לבין תחום אימוני הכושר? אליעד כהן מחלק את תחום הכושר והתזונה לשתי קטגוריות עיקריות: הראשונה עוסקת בכל הקשור לתזונה - מה לאכול, מה לא לאכול, מתי לאכול, באיזו כמות לאכול וכדומה. הקטגוריה השנייה עוסקת באימוני כושר עצמם - ... סט. הוא מדגיש ששני התחומים משמעותיים וחשובים, אך קיימים הבדלים מהותיים ביניהם. למה תחום אימוני הכושר מדויק יותר מתחום התזונה? אליעד כהן מסביר כי תחום האימונים מדויק יותר באופן יחסי, כיוון שהוא מבוסס בעיקר על עקרונות של הנדסה ומכניקה, ... מוחזק קרוב לגוף, הוא ירגיש קל יותר. אלה הן עובדות פיזיקליות מדויקות וברורות שאינן ניתנות לוויכוח. לעומת זאת, בתחום התזונה, המצב שונה לחלוטין. מדוע תחום התזונה פחות מדויק ומלא בסתירות? לפי אליעד כהן, תחום התזונה, בניגוד לתחום האימונים, אינו מדויק באופן יחסי, ויש בו המון דעות סותרות וחוסר הסכמה מדעית. כדוגמה לכך הוא מציין ... חלבונים או שומנים. חלקם טוענים שפחמימות חיוניות, אחרים מתעקשים שיש לצמצם או אפילו להימנע מהן לחלוטין. יש הממליצים על תזונה עתירת חלבון, ואחרים שמזהירים מפניה. חלק ממליצים על תזונה עתירת שומן (תזונה קטוגנית), ואילו אחרים סבורים ששומנים מזיקים. הסיבה המרכזית לחוסר ההסכמה היא שתזונה מבוססת בעיקר על ניסיונות ומחקרים תצפיתיים. המנגנונים המדויקים של איך המזון משפיע על הגוף עדיין לא מובנים באופן מלא. ... הסטים שמומלצים יכולה להשתנות בהתאם למחקרים חדשים. למרות זאת, באופן כללי, ההיגיון והבהירות בתחום זה גבוהים יותר לעומת תחום התזונה. איך לבדוק את נכונות המידע בתחומי הכושר והתזונה? אליעד כהן ממליץ לבדוק היטב על מה מתבסס כל מידע שמקבלים בתחום הכושר והתזונה. חשוב לשאול האם המידע נשען על היגיון, על מחקרים, על תצפיות או על ניסיון אישי. צריך לבחון גם עד ... תמיד לחקור, לבדוק ולהתבונן, ולראות מה הכי מתאים ונכון לך באופן אישי. מה החשיבות של התבוננות ובדיקה עצמית בתחום התזונה והכושר? אליעד כהן מדגיש לאורך ההרצאה את החשיבות הגדולה של התבוננות ובדיקה עצמית של כל מידע שמגיע אלינו. לדבריו, ... מבט שונות שמטרתן לגרום לאנשים לבדוק בעצמם מה נכון ומה לא. מה ניתן ללמוד על הקונצנזוס המדעי בתחומי הכושר והתזונה? בתחום התזונה, כפי שמסביר אליעד, כמעט ואין קונצנזוס מדעי חד - משמעי. זאת בניגוד לתחום אימוני הכושר שבו, למרות מחלוקות קטנות, ... רחבה על עקרונות פיזיים בסיסיים ועל הדרך הנכונה לבצע תרגילים מסוימים. זאת מאחר שהכושר הוא בעיקרו מדע מכני, בעוד שתזונה היא מדע ביולוגי מורכב ופחות מובן באופן מוחלט. מהו המסר המרכזי של ההרצאה לגבי תחום התזונה והכושר? המסר המרכזי הוא להטיל ספק בכל מידע, להיות מודעים להבדלים בין התחומים, ולהבין כי יש תחומים שידע בהם הוא ברור יחסית (אימוני כושר) לעומת תחומים בהם קיימות אי - הסכמות רבות ואי - ודאות (תזונה). כל אדם צריך ללמוד להבחין מתי המידע נשען על היגיון ברור, מתי על מחקרים ומתי על ניסיון אישי, ובהתאם לכך להחליט על דרכי הפעולה שלו. איזו תזונה היא הכי בריאה? מהו התרגיל הכי מומלץ באימוני כושר? איך לבחור תזונה שמתאימה לי? איך בוחרים תרגילי כושר נכונים? מה ההבדל בין תזונה לכושר? איך יודעים איזה מידע מדויק בכושר? מהם 2 החלקים המרכזיים בתחום אימוני הכושר + הבהרה על הדיוק של ... לחלק לשני חלקים: 1- אימוני הכושר / תרגילים / ביצוע התרגילים וכולי + 2 - כל העניין התזונתי / תזונה נכונה ובריאה וכולי. יש לשים לב, כי באופן יחסי, העניין של תרגילי הכושר, הוא יחסית יותר מדע מדוייק, מאשר העניין ... נחקר עד סופו, והוא יותר אינדבדואלי ויש בו יחסית יותר אי הסכמות. כמעט על כל דעה של מישהו בנושא תזונה, תמצא מומחה אחר שדעתו הפוכה. בשונה מעניין החלק של האימון עצמו, שבו באופן יחסי יש יותר הסכמה והוא גם ...
ניתוח תהליך, רפואה משלימה, תזונה בריאה, השפעת התזונה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בסימפטומים, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בהפרעות נפשיות, מחלות חשוכות מרפא, לכל מחלה יש תרופה, פתרון למחלות נפשניתוח תהליך, רפואה משלימה, תזונה בריאה, השפעת התזונה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בסימפטומים, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בהפרעות נפשיות, מחלות חשוכות מרפא, לכל מחלה יש תרופה, פתרון למחלות נפשניתוח תהליך, רפואה משלימה, תזונה בריאה, השפעת התזונה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בסימפטומים, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בהפרעות נפשיות, מחלות חשוכות מרפא, לכל מחלה יש תרופה, פתרון למחלות נפש כיצד תזונה משפיעה על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו? אליעד כהן פותח בשאלה מרכזית, כיצד התזונה משפיעה על המוח? המוח, כמו כל איבר בגוף, מושפע מהתזונה ומרכיבי המזון שאנחנו צורכים. אין זה חידוש גדול לטעון שהמוח מושפע מהתזונה, כי ברור שכשאנחנו צורכים מזונות מסוימים, אנחנו מכניסים לגוף חומרים המשפיעים על כל מערכות הגוף. לדוגמה, אם כואבת לאדם ... שהמוח אינו חסין מפני השפעת המזון, ושניתן לטפל בבעיות מוחיות באמצעות שינוי תזונתי. האם אפשר לרפא מחלות קשות באמצעות תזונה בריאה? אליעד מתייחס לבעיות שנחשבו בעבר כחשוכות מרפא, כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ואפילו אוטיזם, וטוען שכיום יש גישות שמאמינות כי ניתן לרפא או לשפר מחלות אלו דרך תזונה ספציפית. הוא מביא כדוגמה מקרה של דוקטורית שסבלה מטרשת נפוצה וטענה כי ריפאה את עצמה באמצעות שינוי תזונתי משמעותי. לדבריו, הדוקטורית מציגה את עצמה כהוכחה לכך שהתזונה משפיעה באופן ישיר על המצב הבריאותי, ואף הצליחה להחלים בעקבות הקפדה על תפריט ספציפי ומוקפד. אליעד מתעכב על השאלה מהו באמת החידוש כאן. לדבריו, הטענה שתזונה משפיעה על הבריאות שלנו, כולל על המוח, היא טענה הגיונית לחלוטין ומובנת מאליה. הוא מוסיף ואומר שכבר מזמן ידוע שמי שאוכל מזון בריא יחיה יותר זמן ויהיה בריא יותר. אך החידוש הגדול, לדעתו, הוא בכך שכיום מתחילים להכיר בתזונה ככלי לריפוי מחלות שעד לאחרונה הוגדרו כחשוכות מרפא, כמו אלצהיימר או טרשת נפוצה. הטענה החדשה והעיקרית היא שאם נאמץ סוגים מסוימים של תזונה, אפילו מחלות שנחשבו בעבר בלתי ניתנות לריפוי יוכלו להירפא. האם כל מחלה יכולה להירפא באמצעות תזונה? אליעד מתייחס גם לנושא המחלות שנחשבות חשוכות מרפא. לדבריו, המונח חשוכות מרפא מתייחס רק לכך שטרם נמצאה תרופה שידועה ומוכרת באופן ודאי שתפעל בכל המקרים. אך אין זה אומר שלא יכול להיות שקיימת תזונה ספציפית או שילוב של מזונות מסוימים שיכולים לרפא אפילו את המחלות הקשות ביותר. לדבריו, כשאומרים אין מזור מתכוונים לכך שטרם נמצאה שיטה בדוקה שעובדת תמיד ובאופן וודאי. אליעד מדגיש כי האפשרות של תזונה לרפא מחלות קיימת תמיד, משום שתזונה היא חומר ביולוגי שמכניסים לגוף, וכפי שמזון משפיע על מערכת העיכול ועל איברים אחרים, אין סיבה שלא ישפיע על המוח או על מחלות קשות אחרות. האם תזונה ספציפית יכולה לפגוע במערכות אחרות בגוף? אליעד מתאר מצב שבו תזונה מסוימת, שיכולה לעזור בריפוי של מחלה ספציפית, עלולה לגרום לנזק או לבעיה אחרת במקום אחר בגוף. לדוגמה, אם אדם ... לחלוטין את שורש הבעיות. כך המשחק של החיים ממשיך להתקיים. אליעד מסכם ואומר כי למעשה, באופן כללי ברור לחלוטין שתזונה משפיעה על הבריאות והמוח. עם זאת, החידוש הוא בכך שכיום מתחילים לראות שייתכן וישנם שילובי מזונות ספציפיים שיכולים לרפא ... מחלות שבעבר נחשבו חשוכות מרפא. יחד עם זאת, הוא מציין שזה עדיין בשלב של מחקר והוכחות ניסיוניות בלבד. האם תזונה יכולה לרפא מחלות נפשיות? מה ההשפעה של תזונה בריאה על המוח? האם ניתן לרפא טרשת נפוצה באמצעות תזונה? מה ההבדל בין טיפול בשורש הבעיה לטיפול בסימפטומים? האם לכל מחלה באמת קיימת תרופה? האם רפואה משלימה יעילה יותר ...
דיאטה, לרדת במשקל, תזונה נכונה, ירידה במשקל, הפרעת אכילה, לאכול בריא, לשמור על המשקל, לרזות, השמנה, הרזיהדיאטה, לרדת במשקל, תזונה נכונה, ירידה במשקל, הפרעת אכילה, לאכול בריא, לשמור על המשקל, לרזות, השמנה, הרזיה ובו יתבאר העניין של דיאטה ושל תזונה נכונה. ויתבאר, למה קשה לאדם לעשות דיאטה ולשמור על המשקל? ולמה קשה לאדם, לאכול בריא ולשמור על תזונה נכונה? ומה צריך האדם לעשות, כדי להתמודד עם השמנה וכדי לרזות ולרדת במשקל? ותוך כדי זה יתבאר גם, מה המניע הרגשי החזק ביותר של האדם? ויתבאר העניין של החופש הנפשי שהאדם מחפש, ועוד. ובעניין הרזיה / ירידה במשקל ותזונה נכונה, יש בעניין הזה שני היבטים. ואחד, הוא ההיבט הרפואי הבריאותי, והשני הוא ההיבט הנפשי. זא לפעמים קשה לאדם לעשות ... צריך אוכל מסוים, כי יש בו רכיבים מסוימים, שהגוף מכור אליהם. והאדם, קשה לו לרדת במשקל ולעשות דיאטה של תזונה נכונה, בגלל הסיבה הזאת, שהגוף שלו צריך חומרים מסוימים. ובהיבט הזה לא נעסוק כאן. אבל כן נעסוק כאן, בהיבט הנפשי והפסיכולוגי של האדם, שקשה לו לשמור על המשקל ולשמור על תזונה נכונה. כי הסיבה המרכזית שבגללה קשה לאדם לעשות דיאטה או לשמור על המשקל, היא לאו דווקא סיבה בריאותית רפואית פיזית, ... לכל. וכאן נחדש ונחדד נקודה נוספת. והיא, שהסיבה המרכזית והפנימית ביותר לכך שהאדם מתקשה לשמור על הדיאטה שלו ועל תזונה נכונה, היא כמובן רגשית. אבל הסיבה הרגשית החזקה ביותר שבגללה האדם מרגיש שהוא ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא ... כל חוקיות כלשהי. וזאת הסיבה העיקרית, לכך שכאשר האדם רוצה לרזות ולרדת במשקל, שככ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל ... שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. זא בהתחלה נראה לאדם שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. ואז האדם לא רוצה לאכול תזונה נכונה, כי זה מגביל את החופש שלו. אבל כאשר האדם מרגיש, שהוא משועבד לזה שהוא אוכל בצורה לא בריאה, גם אז האדם חווה שהחופש האישי שלו נלקח ממנו. ואז האדם מנסה לעשות דיאטה ולאכול תזונה נכונה, כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו. זא אם האדם מרגיש שהוא משועבד לאוכל ולהשמנה, אז האדם רוצה דווקא לעשות את ההפך, ולהוכיח לעצמו, שהוא חופשי, ושהוא לא מוכרח לאכול בצורה לא בריאה, אלא שהוא כן יכול לאכול בתזונה נכונה וכולי. ואז האדם עושה דיאטה, ואז יש לאדם מוטיבציה לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש ... כרצונו, אז הוא יאכל כרצונו, גם אם זה לא בריא. ואם האדם מרגיש יותר חופשי, כאשר הוא אוכל רק תזונה בריאה, אז הוא יאכל רק תזונה בריאה וכולי. ומי שיתבונן היטב יראה, כי יש כאן בעיה רצינית, מלכודת רצינית, ופרדוקס אישי רציני, שהוא זה שמונע ... הוא מבין, שהכל אחד. דהיינו, שזה טוב לעשות דיאטה, בדיוק כמו שזה טוב לא לעשות דיאטה. ושזה טוב לאכול תזונה נכונה, בדיוק כמו שזה טוב לא לאכול תזונה נכונה. ואחכ מתוך המקום הזה, האדם יכול לבחור לעשות דיאטה וכולי, ועדיין להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331