קבלת החלטות, איך לזהות את המטרות בתהליך קבלת החלטה? איך לדעת מה אני רוצה? איך לדעת מה המטרות שלי? איך להחליט נכון? איך לדעת מה להחליט? אולי אני לא אחליט כלום? איך לזהות רצונות בקבלת החלטה? תהליך קבלת החלטות
מדוע קשה להחליט בין שתי אפשרויות?
אנשים רבים מוצאים עצמם מתלבטים בין שתי אפשרויות או יותר, כיוון שאינם בטוחים מה באמת חשוב להם ומהן המטרות האמיתיות שלהם. בין אם מדובר בהחלטה פשוטה כמו מה ללבוש, ובין אם מדובר בהחלטות מורכבות כמו בחירת מקום עבודה או התלבטות מוסרית כמו האם לספר או לא לספר משהו, קיימת תמיד מטרה סמויה או גלויה שהאדם רוצה להשיג, אך לפעמים הוא מתקשה לזהותה בבירור.
מהו תהליך נכון של קבלת החלטות?
על מנת לקבל החלטה טובה ומדויקת ככל האפשר, אליעד כהן מציג תהליך פשוט וברור בן ארבעה שלבים:
אחת הדרכים החשובות שמציע אליעד כהן היא להוסיף תמיד עוד אפשרות אחת נוספת, שהיא "לא לעשות כלום". כאשר אדם מוסיף את האפשרות הזאת, מוחו מגיב במהירות ומעלה מיד את הסיבות והנימוקים מדוע לא טוב לו להישאר פסיבי. הסיבות הללו חושפות בצורה מיידית וישירה את המטרות האמיתיות של האדם ואת מה שחשוב לו באמת.
דוגמה להמחשה: איזו מתנה לקנות ליום הולדת?
כאשר אדם מתלבט האם לקנות לחבר שלו מתנה מסוג A או מתנה מסוג B, מומלץ לו לשאול את עצמו: "ואולי לא אקנה לו שום דבר?" המחשבה הראשונה שתעלה לרוב תהיה: "אם לא אקנה לו כלום, הוא ייפגע". כך מתברר שאחת המטרות המרכזיות היא להימנע מפגיעה רגשית באותו חבר. בשלב הבא, ניתן להשוות איזו מתנה תפגע פחות או תשמח יותר.
כיצד השיטה עוזרת בהחלטות קטנות כמו איזו חולצה ללבוש?
אליעד כהן מביא דוגמה נוספת שבה אדם מתלבט איזו חולצה ללבוש בבוקר. אם הוא שואל: "ואולי לא אלבש שום חולצה?", מיד עולה מחשבה כגון "יהיה לי קר". באופן זה מתבהרת המטרה האמיתית - לא לסבול מקור. בנוסף, יכולים לעלות גם שיקולים נוספים כמו "רוצה שיאהבו אותי יותר". כך ניתן לבדוק איזו חולצה מתאימה יותר למטרות אלו.
איך השיטה מתאימה להחלטות גדולות יותר כמו בחירת עבודה?
במקרה של התלבטות לגבי מקום עבודה, ניתן לשאול "ואולי לא אעבוד כלל?". אז תגובת המוח עשויה להיות: "לא יהיה לך כסף" או "יהיה לך משעמם". מכאן ניתן להבין שהמטרות המרכזיות הן השגת כסף והימנעות משעמום. בשלב הבא, האדם יכול להשוות בין האפשרויות הקיימות, ולראות איזו עבודה נותנת יותר כסף או עניין, או איזו עבודה מאזנת בין שתי המטרות האלו באופן מיטבי.
מדוע חשוב לזהות מטרות גם בהחלטות יומיומיות כמו מתי לקום בבוקר?
גם בדברים קטנים כמו השעה שבה קמים בבוקר, ניתן להשתמש בשיטה. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו "ואולי לא אקום בכלל?" ואז עולה מיד התגובה: "אבל אז אאחר לעבודה". כאן מתבהרת המטרה הברורה של הגעה בזמן לעבודה, וכך קל יותר להחליט באיזו שעה לקום.
מה היתרון העיקרי של שיטת "אולי לא לעשות כלום"?
היתרון המרכזי בשיטה של אליעד הוא שהיא עוזרת לאדם לזהות במהירות את המטרות האמיתיות שלו, על ידי פסילת האפשרויות כולן בבת אחת. כאשר האדם שואל את עצמו "למה לא להישאר בלי שום פעולה", הוא מגלה במהירות מהן הסיבות האמיתיות שמניעות אותו לפעולה. בשלב הבא קל יותר להשוות בין האפשרויות ולבחור את האופציה שתענה על המטרות בצורה הטובה ביותר, או להבין שהאפשרויות כמעט שוות בערכן ולהירגע מהלחץ שמלווה את קבלת ההחלטה.
גישה זו מסייעת לא רק בקבלת החלטות, אלא גם בשמירת שלווה נפשית ובהרגשה של שלמות עם ההחלטה שנלקחה, כיוון שההחלטה נעשתה באופן מודע וברור יותר לגבי מה שחשוב באמת לאדם.
אנשים רבים מוצאים עצמם מתלבטים בין שתי אפשרויות או יותר, כיוון שאינם בטוחים מה באמת חשוב להם ומהן המטרות האמיתיות שלהם. בין אם מדובר בהחלטה פשוטה כמו מה ללבוש, ובין אם מדובר בהחלטות מורכבות כמו בחירת מקום עבודה או התלבטות מוסרית כמו האם לספר או לא לספר משהו, קיימת תמיד מטרה סמויה או גלויה שהאדם רוצה להשיג, אך לפעמים הוא מתקשה לזהותה בבירור.
מהו תהליך נכון של קבלת החלטות?
על מנת לקבל החלטה טובה ומדויקת ככל האפשר, אליעד כהן מציג תהליך פשוט וברור בן ארבעה שלבים:
- זיהוי האפשרויות - להבין באופן יסודי את כל האפשרויות שקיימות.
- זיהוי המטרות - מה בדיוק האדם רוצה להשיג או ממה הוא רוצה להימנע.
- הערכת ההשפעה - כיצד כל אפשרות תשפיע על המטרות שהוגדרו.
- בחירת האפשרות - לבחור את האפשרות שתמלא בצורה המקסימלית את המטרות שהוגדרו.
אחת הדרכים החשובות שמציע אליעד כהן היא להוסיף תמיד עוד אפשרות אחת נוספת, שהיא "לא לעשות כלום". כאשר אדם מוסיף את האפשרות הזאת, מוחו מגיב במהירות ומעלה מיד את הסיבות והנימוקים מדוע לא טוב לו להישאר פסיבי. הסיבות הללו חושפות בצורה מיידית וישירה את המטרות האמיתיות של האדם ואת מה שחשוב לו באמת.
דוגמה להמחשה: איזו מתנה לקנות ליום הולדת?
כאשר אדם מתלבט האם לקנות לחבר שלו מתנה מסוג A או מתנה מסוג B, מומלץ לו לשאול את עצמו: "ואולי לא אקנה לו שום דבר?" המחשבה הראשונה שתעלה לרוב תהיה: "אם לא אקנה לו כלום, הוא ייפגע". כך מתברר שאחת המטרות המרכזיות היא להימנע מפגיעה רגשית באותו חבר. בשלב הבא, ניתן להשוות איזו מתנה תפגע פחות או תשמח יותר.
כיצד השיטה עוזרת בהחלטות קטנות כמו איזו חולצה ללבוש?
אליעד כהן מביא דוגמה נוספת שבה אדם מתלבט איזו חולצה ללבוש בבוקר. אם הוא שואל: "ואולי לא אלבש שום חולצה?", מיד עולה מחשבה כגון "יהיה לי קר". באופן זה מתבהרת המטרה האמיתית - לא לסבול מקור. בנוסף, יכולים לעלות גם שיקולים נוספים כמו "רוצה שיאהבו אותי יותר". כך ניתן לבדוק איזו חולצה מתאימה יותר למטרות אלו.
איך השיטה מתאימה להחלטות גדולות יותר כמו בחירת עבודה?
במקרה של התלבטות לגבי מקום עבודה, ניתן לשאול "ואולי לא אעבוד כלל?". אז תגובת המוח עשויה להיות: "לא יהיה לך כסף" או "יהיה לך משעמם". מכאן ניתן להבין שהמטרות המרכזיות הן השגת כסף והימנעות משעמום. בשלב הבא, האדם יכול להשוות בין האפשרויות הקיימות, ולראות איזו עבודה נותנת יותר כסף או עניין, או איזו עבודה מאזנת בין שתי המטרות האלו באופן מיטבי.
מדוע חשוב לזהות מטרות גם בהחלטות יומיומיות כמו מתי לקום בבוקר?
גם בדברים קטנים כמו השעה שבה קמים בבוקר, ניתן להשתמש בשיטה. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו "ואולי לא אקום בכלל?" ואז עולה מיד התגובה: "אבל אז אאחר לעבודה". כאן מתבהרת המטרה הברורה של הגעה בזמן לעבודה, וכך קל יותר להחליט באיזו שעה לקום.
מה היתרון העיקרי של שיטת "אולי לא לעשות כלום"?
היתרון המרכזי בשיטה של אליעד הוא שהיא עוזרת לאדם לזהות במהירות את המטרות האמיתיות שלו, על ידי פסילת האפשרויות כולן בבת אחת. כאשר האדם שואל את עצמו "למה לא להישאר בלי שום פעולה", הוא מגלה במהירות מהן הסיבות האמיתיות שמניעות אותו לפעולה. בשלב הבא קל יותר להשוות בין האפשרויות ולבחור את האופציה שתענה על המטרות בצורה הטובה ביותר, או להבין שהאפשרויות כמעט שוות בערכן ולהירגע מהלחץ שמלווה את קבלת ההחלטה.
גישה זו מסייעת לא רק בקבלת החלטות, אלא גם בשמירת שלווה נפשית ובהרגשה של שלמות עם ההחלטה שנלקחה, כיוון שההחלטה נעשתה באופן מודע וברור יותר לגבי מה שחשוב באמת לאדם.
- איך לקבל החלטות ולהישאר שלם עם הבחירה
- איך לזהות מטרות אישיות בתהליך קבלת החלטות
- דילמות בחיי היומיום ודרכי פתרון
- השפעת הרגלי חשיבה על קבלת החלטות
- איך לדעת מה אני רוצה באמת?
- איך להשוות בין אפשרויות?
מדוע אדם מוצא את עצמו מתלבט בין שתי אפשרויות?
לעתים אדם ניצב מול דילמה ואינו יודע אם לבחור באפשרות אחת או באחרת. זה יכול להיות קשור לשאלה האם לספר או לא לספר משהו, האם לפעול בדרך מסוימת או אחרת, האם לבגוד או לא, או כל התלבטות אחרת. הרצון הוא לקבל החלטה נכונה שתביא סיפוק ותאפשר לאדם לחוש שלם עם בחירתו.
כיצד מזהים את האפשרויות והמטרות?
כאשר חושבים על קבלת החלטה, קיימים כמה שלבים עיקריים:
1. לזהות את כל האפשרויות העומדות לרשותך. לפעמים האדם מתלבט בין שתי אפשרויות, אך ייתכן שיש אפשרויות נוספות שטרם שקל.
2. לזהות את המטרות שלך. מה באמת חשוב לך להשיג או להימנע ממנו?
3. לבדוק כיצד כל אפשרות תשפיע על המטרות שהגדרת.
4. לבחור את האפשרות שמגשימה בצורה המרבית את המטרות שלך.
איך שאלה פשוטה יכולה לעזור לחשוף את המטרות?
אחת ההצעות המעשיות בתהליך קבלת החלטות היא לשאול את עצמך: "אולי לא אעשה כלום?" כלומר, במקום להתלבט בין אפשרות A ל - B, אפשר להוסיף אפשרות שלישית: "לא לעשות דבר." ברגע ששואלים "אולי לא אעשה כלום?" המוח בדרך כלל ממהר להתנגד ולומר: "אבל אם לא אעשה כלום, יקרה כך וכך, " וכך מתבררות הסיבות והמטרות האמיתיות מאחורי הפעולה.
כיצד הדוגמה של מתנה ליום הולדת ממחישה זאת?
נניח שאתה מתלבט מה לקנות לחבר ליום הולדת: אפשרות A או אפשרות B. אם תשאל את עצמך, "אולי לא אקנה לו כלום?" המחשבה ש"אם לא אקנה כלום, הוא ייפגע" תצוץ מיד, וכך תגלה שאחת המטרות שלך היא לא לפגוע בו. לאחר שזיהית זאת, תוכל לבדוק באיזו אפשרות - A או B - הוא פחות ייפגע או יותר ישמח.
איך השאלה 'אולי לא אלבש חולצה' מסייעת בבחירת הבגד?
אדם שמתלבט איזו חולצה ללבוש יכול לשאול, "אולי לא אלבש כלום?" אם המוח מגיב "אז יהיה לך קר, " הרי שהמטרה היא לא לסבול מקור. עכשיו ניתן להשוות איזו חולצה מגשימה טוב יותר את הרצון הזה. בהמשך המחשבה תוכל לגלות מטרות נוספות, לדוגמה "שיאהבו אותי יותר, " ותבדוק איזו חולצה מתאימה לכך.
כיצד הדבר עובד בהחלטות גדולות כמו בחירת מקום עבודה?
כשאדם מתלבט היכן לעבוד, הוא עשוי לשאול את עצמו, "אולי לא אעבוד כלל?" אם המוח מגיב אוטומטית "אבל אז לא יהיה לך כסף, " הרי המטרה המרכזית בעבודה היא להרוויח כסף. לפעמים יצוץ גם נימוק נוסף, כגון "זה ישעמם אותי אם לא אעבוד, " וכך מגלים שהמטרה היא לא רק להרוויח כסף, אלא גם להימנע משעמום. בשלב הבא משווים בין מקומות העבודה השונים ובודקים היכן יש יותר סיכוי לממש את שתי המטרות.
מדוע חשוב לזהות מטרות גם בדברים קטנים, כמו שעת הקימה בבוקר?
אם אתה מתלבט באיזו שעה לקום, נסה לשאול "אולי לא אקום בכלל?" ואז תעלה הטענה ש"אז אאחר לעבודה." כך ברור שהמטרה היא לא לאחר, וניתן לבחון באיזו שעה לקום כדי לא לפספס את העבודה.
מהי התועלת הסופית של הגישה הזו?
הגישה של הוספת האפשרות "לא לעשות כלום" מבהירה לאדם מהן המטרות האמיתיות שלו. באופן טבעי, כאשר פוסלים את כל האפשרויות בבת אחת, המוח מבליט את הסיבות שבגללן בכל זאת רוצים לפעול בדרך כלשהי. לאחר מכן קל יותר לשקול ולהשוות בין האפשרויות השונות. בסופו של דבר, או שמגיעים למסקנה שאפשרות אחת עדיפה על השאר, או שמתברר שכל האפשרויות כמעט שוות בערכן, ואז גם כן ניתן לקבל החלטה רגועה יותר.
לעתים אדם ניצב מול דילמה ואינו יודע אם לבחור באפשרות אחת או באחרת. זה יכול להיות קשור לשאלה האם לספר או לא לספר משהו, האם לפעול בדרך מסוימת או אחרת, האם לבגוד או לא, או כל התלבטות אחרת. הרצון הוא לקבל החלטה נכונה שתביא סיפוק ותאפשר לאדם לחוש שלם עם בחירתו.
כיצד מזהים את האפשרויות והמטרות?
כאשר חושבים על קבלת החלטה, קיימים כמה שלבים עיקריים:
1. לזהות את כל האפשרויות העומדות לרשותך. לפעמים האדם מתלבט בין שתי אפשרויות, אך ייתכן שיש אפשרויות נוספות שטרם שקל.
2. לזהות את המטרות שלך. מה באמת חשוב לך להשיג או להימנע ממנו?
3. לבדוק כיצד כל אפשרות תשפיע על המטרות שהגדרת.
4. לבחור את האפשרות שמגשימה בצורה המרבית את המטרות שלך.
איך שאלה פשוטה יכולה לעזור לחשוף את המטרות?
אחת ההצעות המעשיות בתהליך קבלת החלטות היא לשאול את עצמך: "אולי לא אעשה כלום?" כלומר, במקום להתלבט בין אפשרות A ל - B, אפשר להוסיף אפשרות שלישית: "לא לעשות דבר." ברגע ששואלים "אולי לא אעשה כלום?" המוח בדרך כלל ממהר להתנגד ולומר: "אבל אם לא אעשה כלום, יקרה כך וכך, " וכך מתבררות הסיבות והמטרות האמיתיות מאחורי הפעולה.
כיצד הדוגמה של מתנה ליום הולדת ממחישה זאת?
נניח שאתה מתלבט מה לקנות לחבר ליום הולדת: אפשרות A או אפשרות B. אם תשאל את עצמך, "אולי לא אקנה לו כלום?" המחשבה ש"אם לא אקנה כלום, הוא ייפגע" תצוץ מיד, וכך תגלה שאחת המטרות שלך היא לא לפגוע בו. לאחר שזיהית זאת, תוכל לבדוק באיזו אפשרות - A או B - הוא פחות ייפגע או יותר ישמח.
איך השאלה 'אולי לא אלבש חולצה' מסייעת בבחירת הבגד?
אדם שמתלבט איזו חולצה ללבוש יכול לשאול, "אולי לא אלבש כלום?" אם המוח מגיב "אז יהיה לך קר, " הרי שהמטרה היא לא לסבול מקור. עכשיו ניתן להשוות איזו חולצה מגשימה טוב יותר את הרצון הזה. בהמשך המחשבה תוכל לגלות מטרות נוספות, לדוגמה "שיאהבו אותי יותר, " ותבדוק איזו חולצה מתאימה לכך.
כיצד הדבר עובד בהחלטות גדולות כמו בחירת מקום עבודה?
כשאדם מתלבט היכן לעבוד, הוא עשוי לשאול את עצמו, "אולי לא אעבוד כלל?" אם המוח מגיב אוטומטית "אבל אז לא יהיה לך כסף, " הרי המטרה המרכזית בעבודה היא להרוויח כסף. לפעמים יצוץ גם נימוק נוסף, כגון "זה ישעמם אותי אם לא אעבוד, " וכך מגלים שהמטרה היא לא רק להרוויח כסף, אלא גם להימנע משעמום. בשלב הבא משווים בין מקומות העבודה השונים ובודקים היכן יש יותר סיכוי לממש את שתי המטרות.
מדוע חשוב לזהות מטרות גם בדברים קטנים, כמו שעת הקימה בבוקר?
אם אתה מתלבט באיזו שעה לקום, נסה לשאול "אולי לא אקום בכלל?" ואז תעלה הטענה ש"אז אאחר לעבודה." כך ברור שהמטרה היא לא לאחר, וניתן לבחון באיזו שעה לקום כדי לא לפספס את העבודה.
מהי התועלת הסופית של הגישה הזו?
הגישה של הוספת האפשרות "לא לעשות כלום" מבהירה לאדם מהן המטרות האמיתיות שלו. באופן טבעי, כאשר פוסלים את כל האפשרויות בבת אחת, המוח מבליט את הסיבות שבגללן בכל זאת רוצים לפעול בדרך כלשהי. לאחר מכן קל יותר לשקול ולהשוות בין האפשרויות השונות. בסופו של דבר, או שמגיעים למסקנה שאפשרות אחת עדיפה על השאר, או שמתברר שכל האפשרויות כמעט שוות בערכן, ואז גם כן ניתן לקבל החלטה רגועה יותר.
- איך לקבל החלטות ולהישאר שלם עם הבחירה
- איך לזהות מטרות אישיות בתהליך קבלת החלטות
- דילמות בחיי היומיום ודרכי פתרון
- השפעת הרגלי חשיבה על קבלת החלטות