איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל?

כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי כך. הרעיון המרכזי הוא לא לגשת לכל בעיה בנפרד באופן שטחי, אלא לחפש מכנה משותף בין הבעיות ולהגיע לבעיה שורשית שתוכל להשפיע על כל היתר.

מהם השיקולים בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול?

אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות:

• הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל.
• יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון בעיות נוספות.
• התועלת הכוללת - לשקול איזו בעיה תביא הכי הרבה תועלת אם היא תיפתר קודם, ואיך זה ישפיע על איכות החיים הכוללת של המטופל.
• יכולת המטופל להכיל את הטיפול - עד כמה האדם מסוגל להתמודד כרגע עם הטיפול, כמה הוא פתוח, וכמה הוא מוכן לקבל את ההכוונה.
• הסיכוי לטפל בבעיה באופן מלא ומוחלט - לעיתים יש בעיות שניתן לפתור חלקית בלבד, אך הפתרון החלקי עשוי להיות משמעותי בפני עצמו.

מדוע חשוב למצוא את המכנה המשותף בין בעיות?

לפי אליעד כהן, חשוב במיוחד למצוא את המכנה המשותף או את הבעיה השורשית בין הבעיות, כי אז ניתן לפתור כמה בעיות במקביל. לדוגמה, אם למטופל יש בעיה של דיכאון ובעיה של ביטחון עצמי נמוך, ייתכן שהדיכאון הוא תוצאה של הביטחון העצמי הנמוך. במקרה כזה, טיפול בביטחון העצמי עשוי לפתור או להקל על הדיכאון.

כהן מדגיש שהיתרון הגדול של גישה זו הוא שהיא מאפשרת טיפול ממוקד יותר, יעיל יותר ובעל השפעה עמוקה לטווח ארוך, במקום "כיבוי שריפות" נקודתי.

איך לדעת מהי הבעיה השורשית?

הדרך לדעת מהי הבעיה השורשית היא על ידי חקירה לעומק של הבעיות שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון "מה הוביל לבעיה הזאת?" ו"האם יש משהו משותף לכל הבעיות האלה?". באמצעות התהליך הזה, אפשר לזהות את הבעיה השורשית שתפתור או תקל גם על בעיות אחרות.

מה עושים אם אין קשר ברור בין הבעיות?

במצב שבו לא רואים קשר ברור בין הבעיות, אליעד מציע לבדוק מהי הבעיה שהכי פשוטה לפתרון או מהי הבעיה שהכי משמעותית עבור המטופל כרגע. ניתן לבחור לפתור קודם את הבעיה שפתרונה הוא הכי קל או הכי מועיל, גם אם היא אינה השורשית ביותר. במצב כזה, לא משנה במיוחד מאיזו בעיה מתחילים, משום שכל בעיה שפתרנו מביאה עימה הקלה כלשהי.

איך לפתור בעיות חלקית?

אליעד כהן מדגיש שישנם מקרים בהם לא ניתן לפתור בעיה באופן מלא ומוחלט מיד. במקרים אלה, פתרון חלקי עדיין יכול להיות יעיל ומשמעותי. לדוגמה, אם מישהו סובל ממחלה קשה וגם מהצטננות קלה, ניתן לטפל קודם בהצטננות, כיוון שהפתרון פשוט ומהיר, והוא יקל לפחות על חלק מהסבל.

דוגמה מעולם הכושר: איך תרגילים קשורים זה לזה?

כדוגמה נוספת להסבר שלו, אליעד כהן משתמש בעולם חדר הכושר, ומסביר איך כל תרגיל פיזי עובד על מערכות רבות ושונות בגוף, גם אם התרגיל נועד במקור לשריר או לקבוצה ספציפית של שרירים. לדוגמה, בתרגילי גב לא רק שרירי הגב עובדים, אלא גם שרירי הידיים ומערכת העצבים. הוא מדגיש שאימון מסוג אחד עוזר בעקיפין גם לתרגילים אחרים, כי הוא מפעיל מערכות משותפות בגוף, כמו סיבולת לב - ריאה, חיזוק עצבי ועוד. אותו עיקרון נכון גם לבעיות פסיכולוגיות: עבודה על בעיה אחת יכולה להשפיע בעקיפין על בעיות אחרות בגלל מכנה משותף של תהליכים פסיכולוגיים דומים.

כיצד פתרון בעיות קשור לאושר ולמימוש עצמי?

אליעד כהן מסכם את הרעיון בכך שככל שאנחנו מגיעים לעומק הבעיה - אל התהליכים הבסיסיים והמהותיים ביותר - כך קל יותר לפתור מגוון רחב של בעיות בו זמנית. הוא טוען שכאשר פותרים בעיה לעומק, אנו מגיעים לשורש שבו נמצא האושר האמיתי והמימוש העצמי, מאחר והבעיות הבסיסיות הן בדרך כלל אלה שמונעות מהאדם לחוש אושר ושלווה אמיתיים.