1:46:14לאהוב או לשנוא את מה שיש - מי ברא את הרצון של אלוהים?
מה הקשר בין פחדים לבין תחושת חוסר שליטה במציאות?
אליעד כהן מסביר שיש קשר הדוק בין פחדים לבין תחושת חוסר שליטה במציאות. הפחד מתעורר כאשר האדם חושב שאין לו שליטה מלאה על האירועים. לדוגמה, אם אדם מפחד למות, הפחד הזה נובע מכך שאין לו שליטה על תהליך המוות. באופן דומה, אם אדם מפחד מכך שיקרה לו משהו רע, המשמעות היא שהוא חש שאין לו שליטה על האפשרות שמשהו רע אכן יקרה.
למה שליטה מלאה במציאות תבטל את כל הפחדים?
אליעד טוען שאם לאדם היתה שליטה מלאה על המציאות, לא היו לו פחדים בכלל. הוא נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש את הנקודה: אם אדם יכול לשלוט בכל פרט ופרט בחייו, הרי שכל תרחיש שהוא חושש ממנו לעולם לא יתקיים, משום שהוא יוכל למנוע אותו. אם אדם חושש מתאונה, שליטה מלאה פירושה שהוא יוכל להבטיח שאף פעם לא תהיה תאונה. לכן, המפתח להתגברות על פחדים הוא למעשה הגדלת תחושת השליטה.
האם האדם באמת יכול להשיג שליטה מוחלטת במציאות?
כאן אליעד מסביר רעיון מורכב יותר. הוא טוען כי למעשה, שליטה מוחלטת במציאות היא דבר בלתי אפשרי במובן הרגיל. זאת מכיוון שהמציאות רחבה הרבה מעבר לתפיסת האדם, והאדם תמיד מוגבל ביכולות שלו. האדם יכול להשפיע במידה מוגבלת על אירועים סביבו, אך לא לשלוט בהם לחלוטין. עם זאת, אליעד מציע דרך אחרת להבין את המושג של "שליטה מוחלטת". הוא טוען כי השליטה היחידה שאדם יכול להשיג במציאות היא בעצם הבנה וקבלה מלאה של המציאות כפי שהיא.
מה המשמעות של "לקבל את המציאות כפי שהיא"?
אליעד מסביר שקבלה מוחלטת של המציאות אינה ויתור או אדישות כלפי המציאות, אלא להפך - מדובר במצב שבו האדם מפסיק להתנגד למציאות או לפחד ממנה. הוא נותן דוגמה לכך באמצעות סיטואציה שבה אדם סובל מכאב פיזי. במצב כזה, קבלה מוחלטת של המציאות משמעותה שהאדם מבין באופן עמוק שהמצב הנוכחי שלו לא יכול להיות שונה ממה שהוא ברגע זה. ההבנה הזו, במקום לגרום לסבל נוסף, דווקא משחררת מהסבל הפסיכולוגי שמתווסף לכאב הפיזי.
איך להתמודד עם תחושת פחד כשאין שליטה?
כדי להמחיש כיצד להתמודד עם פחד במצב של חוסר שליטה, אליעד מביא דוגמה של אדם שמפחד שיפטרו אותו מהעבודה. במצב כזה, האדם אינו יכול לשלוט על ההחלטה של הבוס. אם הוא מנסה להשיג שליטה באמצעות דאגה אינסופית וחשיבה חוזרת ונשנית על התסריט הגרוע ביותר, הוא רק מעצים את הפחד והסבל. לעומת זאת, אם האדם מקבל מראש את האפשרות שהוא עשוי לאבד את מקום עבודתו, ומבין שלפעמים במציאות אין שליטה, תחושת הפחד שלו תפחת משמעותית.
איך להתגבר על הפחד מאובדן שליטה?
אליעד מציע גישה נוספת להתמודד עם פחד מאובדן שליטה: להבין שבבסיס כל פחד מסתתר פחד עמוק יותר. למשל, אם אדם מפחד לאבד את כספו, זה נובע מפחד עמוק יותר להרגיש חסר אונים או מפחד שלא יוכל לשרוד. אם האדם יגיע להבנה שאובדן הכסף הוא לא באמת הדבר שמפחיד אותו, אלא התחושה העמוקה של חוסר שליטה ואובדן ביטחון, הוא יוכל להתחיל להתמודד עם הפחד ברמה עמוקה ויסודית יותר.
מה הסיבה לפחד מהמוות, ואיך ניתן להתמודד איתו?
אליעד מדבר גם על פחד מהמוות ומציין שזהו פחד קיומי עמוק מאוד שנובע מתחושת איבוד שליטה מוחלטת על הקיום. לדבריו, המוות מסמל עבור האדם את אובדן השליטה הסופי. כדי להתמודד עם הפחד מהמוות, אליעד ממליץ על תהליך של התבוננות עצמית וחקירה לעומק, שבהם האדם שואל את עצמו מה הוא באמת מפחד לאבד כשהוא מת. אם האדם מבין שהוא מפחד בעיקר לאבד את תחושת ה"אני" שלו ואת התודעה העצמית שלו, אז תהליך של חקירה עצמית עמוקה יוכל לסייע לו להשתחרר בהדרגה מהפחד.
כיצד חקירה עצמית עוזרת להתמודדות עם פחדים?
אליעד מדגיש שחקירה עצמית היא תהליך שבו האדם מתבונן לעומק בתוך עצמו ומנסה להבין מה באמת מניע את הפחדים שלו. הוא נותן דוגמה נוספת שבה אדם מפחד שבן הזוג יעזוב אותו. במקרה זה, האדם צריך לחקור את הפחד לעומק ולשאול את עצמו למה הוא מפחד באמת. דרך שאלות כאלה, האדם יכול להגיע להבנה שהפחד אינו באמת מנטישת בן הזוג, אלא מתחושת הבדידות, מחוסר הערך העצמי או מאי - היכולת להסתדר לבד. ברגע שהאדם מבין את הסיבות העמוקות לפחד, הוא יכול להתחיל להתמודד איתן בצורה יעילה יותר.
אליעד כהן מסביר שיש קשר הדוק בין פחדים לבין תחושת חוסר שליטה במציאות. הפחד מתעורר כאשר האדם חושב שאין לו שליטה מלאה על האירועים. לדוגמה, אם אדם מפחד למות, הפחד הזה נובע מכך שאין לו שליטה על תהליך המוות. באופן דומה, אם אדם מפחד מכך שיקרה לו משהו רע, המשמעות היא שהוא חש שאין לו שליטה על האפשרות שמשהו רע אכן יקרה.
למה שליטה מלאה במציאות תבטל את כל הפחדים?
אליעד טוען שאם לאדם היתה שליטה מלאה על המציאות, לא היו לו פחדים בכלל. הוא נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש את הנקודה: אם אדם יכול לשלוט בכל פרט ופרט בחייו, הרי שכל תרחיש שהוא חושש ממנו לעולם לא יתקיים, משום שהוא יוכל למנוע אותו. אם אדם חושש מתאונה, שליטה מלאה פירושה שהוא יוכל להבטיח שאף פעם לא תהיה תאונה. לכן, המפתח להתגברות על פחדים הוא למעשה הגדלת תחושת השליטה.
האם האדם באמת יכול להשיג שליטה מוחלטת במציאות?
כאן אליעד מסביר רעיון מורכב יותר. הוא טוען כי למעשה, שליטה מוחלטת במציאות היא דבר בלתי אפשרי במובן הרגיל. זאת מכיוון שהמציאות רחבה הרבה מעבר לתפיסת האדם, והאדם תמיד מוגבל ביכולות שלו. האדם יכול להשפיע במידה מוגבלת על אירועים סביבו, אך לא לשלוט בהם לחלוטין. עם זאת, אליעד מציע דרך אחרת להבין את המושג של "שליטה מוחלטת". הוא טוען כי השליטה היחידה שאדם יכול להשיג במציאות היא בעצם הבנה וקבלה מלאה של המציאות כפי שהיא.
מה המשמעות של "לקבל את המציאות כפי שהיא"?
אליעד מסביר שקבלה מוחלטת של המציאות אינה ויתור או אדישות כלפי המציאות, אלא להפך - מדובר במצב שבו האדם מפסיק להתנגד למציאות או לפחד ממנה. הוא נותן דוגמה לכך באמצעות סיטואציה שבה אדם סובל מכאב פיזי. במצב כזה, קבלה מוחלטת של המציאות משמעותה שהאדם מבין באופן עמוק שהמצב הנוכחי שלו לא יכול להיות שונה ממה שהוא ברגע זה. ההבנה הזו, במקום לגרום לסבל נוסף, דווקא משחררת מהסבל הפסיכולוגי שמתווסף לכאב הפיזי.
איך להתמודד עם תחושת פחד כשאין שליטה?
כדי להמחיש כיצד להתמודד עם פחד במצב של חוסר שליטה, אליעד מביא דוגמה של אדם שמפחד שיפטרו אותו מהעבודה. במצב כזה, האדם אינו יכול לשלוט על ההחלטה של הבוס. אם הוא מנסה להשיג שליטה באמצעות דאגה אינסופית וחשיבה חוזרת ונשנית על התסריט הגרוע ביותר, הוא רק מעצים את הפחד והסבל. לעומת זאת, אם האדם מקבל מראש את האפשרות שהוא עשוי לאבד את מקום עבודתו, ומבין שלפעמים במציאות אין שליטה, תחושת הפחד שלו תפחת משמעותית.
איך להתגבר על הפחד מאובדן שליטה?
אליעד מציע גישה נוספת להתמודד עם פחד מאובדן שליטה: להבין שבבסיס כל פחד מסתתר פחד עמוק יותר. למשל, אם אדם מפחד לאבד את כספו, זה נובע מפחד עמוק יותר להרגיש חסר אונים או מפחד שלא יוכל לשרוד. אם האדם יגיע להבנה שאובדן הכסף הוא לא באמת הדבר שמפחיד אותו, אלא התחושה העמוקה של חוסר שליטה ואובדן ביטחון, הוא יוכל להתחיל להתמודד עם הפחד ברמה עמוקה ויסודית יותר.
מה הסיבה לפחד מהמוות, ואיך ניתן להתמודד איתו?
אליעד מדבר גם על פחד מהמוות ומציין שזהו פחד קיומי עמוק מאוד שנובע מתחושת איבוד שליטה מוחלטת על הקיום. לדבריו, המוות מסמל עבור האדם את אובדן השליטה הסופי. כדי להתמודד עם הפחד מהמוות, אליעד ממליץ על תהליך של התבוננות עצמית וחקירה לעומק, שבהם האדם שואל את עצמו מה הוא באמת מפחד לאבד כשהוא מת. אם האדם מבין שהוא מפחד בעיקר לאבד את תחושת ה"אני" שלו ואת התודעה העצמית שלו, אז תהליך של חקירה עצמית עמוקה יוכל לסייע לו להשתחרר בהדרגה מהפחד.
כיצד חקירה עצמית עוזרת להתמודדות עם פחדים?
אליעד מדגיש שחקירה עצמית היא תהליך שבו האדם מתבונן לעומק בתוך עצמו ומנסה להבין מה באמת מניע את הפחדים שלו. הוא נותן דוגמה נוספת שבה אדם מפחד שבן הזוג יעזוב אותו. במקרה זה, האדם צריך לחקור את הפחד לעומק ולשאול את עצמו למה הוא מפחד באמת. דרך שאלות כאלה, האדם יכול להגיע להבנה שהפחד אינו באמת מנטישת בן הזוג, אלא מתחושת הבדידות, מחוסר הערך העצמי או מאי - היכולת להסתדר לבד. ברגע שהאדם מבין את הסיבות העמוקות לפחד, הוא יכול להתחיל להתמודד איתן בצורה יעילה יותר.
- איך להתמודד עם פחד מאובדן שליטה?
- מה עושים כשאין שליטה במציאות?
- איך מתמודדים עם פחד ממוות?
- מהי קבלה מוחלטת של המציאות?
- כיצד חקירה עצמית מסייעת בהתגברות על פחדים?
הדרך שהוצגה כאן עוסקת בתפיסה עמוקה של המציאות, בתהליך חקירה של האמת ובהבנה של יחסי הטוב והרע, הרצון והסבל, ומהות האני. אין כאן רק הנחיה ל"אוהב את מה שיש", אלא התבוננות מעמיקה על עצם השאלה - האם בכלל יש הפרדה בין הטוב לרע, האם יש משמעות לרצון, ואיך ניתן להגיע לתפיסה שבה הכל אחד.
הבנה שאין נפרדות
הגישה הזו מציעה להבין שההבדל בין טוב לרע הוא תוצאה של פרשנות תודעתית ולא עובדה מוחלטת. אם מבינים שהכל אחד, שאין נפרדות אמיתית בין הדברים, אז ממילא השאלה על אהבה או שנאה של המציאות מתייתרת. אתה פשוט חווה את המציאות כפי שהיא.
משחק החיים ורצון לנצח
כאשר אדם משחק משחק, הוא אולי אפאתי מבחינה מסוימת אך בו זמנית הוא גם שואף לנצח. הוא הציב לעצמו מטרה שאפתנית, שהיא ההבנה העמוקה שהכל אחד. אך אם המשחק תמיד יניב ניצחון, הוא לא יהיה מעניין. לכן, נדרשת דינמיקה מתמדת של החלפת משחקים ורצון להמשיך להתקדם.
רצון, סבל ושלמות
כל אדם מחפש להגיע למצב שבו שום דבר לא ישנה לו, שהוא יהיה משוחרר מהשפעת הרצון. המטרה היא להיות בטוב ללא תלות בדבר חיצוני. בפועל, עצם קיומו של האני גורם לסבל, משום שהוא מייצר נפרדות. החיפוש אחר האמת כרוך בלחקור מהו "אני" ולהבין אותו כחלק בלתי נפרד מהמציאות. כאשר מבינים זאת, אפשר לחוות את המציאות כיישות אחת.
הבנה שהרע נובע מהחיפוש אחר סיבה
הסבל אינו נובע מכך שיש אירועים רעים, אלא מכך שאדם מחפש סיבה לרע. אם יפסיק לחפש סיבות ויקבל את המציאות כפי שהיא, הסבל יתמוסס. הרצון לשנות את הרע לטוב הוא בעצמו מקור הסבל, משום שהוא מייצר מאבק תמידי עם המציאות.
הכלה של הכאב
לא מדובר כאן באמירה שאין להתנגד לדברים רעים או שאסור להרגיש כאב. להפך, אדם אמור להמשיך לפעול כדי לשפר את מצבו. אך יש פרספקטיבה עמוקה יותר - במקום להתנגד לכך שרע, יש להכליל את הרע בתוך ההבנה שהכל טוב. כך ניתן לפעול באותו האופן, אך עם חוויה פנימית משוחררת יותר.
תודעה, חרדה והפחד מהפחד
אדם סובל לא מהחרדה עצמה אלא מהעובדה שהוא לא רוצה להיות בחרדה. אם אדם יקבל את החרדה כחלק בלתי נפרד מהמציאות, היא תאבד מהשפעתה עליו. הבעיה אינה הפחד עצמו, אלא הפחד מהפחד. הפתרון הוא לא לנסות לברוח ממנו אלא להכיל אותו לחלוטין.
המשמעות של טוב ורע
כאשר מסתכלים על טוב ורע כתהליכים חיצוניים, נוצר ריחוק מהם. אולם, אם מבינים שהם חלק בלתי נפרד מהמציאות, מתאפשרת חוויה של הכלתם. אי אפשר באמת לברוח מההבדלה בין טוב לרע, אך אפשר להבין שהיא עצמה חלק מהמשחק של המציאות.
מהות הסיבה והתכלית
שאלות על סיבה ותכלית מובילות למסקנה שהן אינן מוחלטות. אם לכל דבר יש סיבה עד אינסוף, הרי שאין באמת סיבה ראשונית. מצד האמת, יש סיבה ואין סיבה הם דבר אחד, ולכן כל ניסיון לחפש תשובה מוחלטת מוביל להבנה שאין הפרדה מוחלטת.
הסבל כתוצאה מחוסר השלמות
כל אדם מרגיש חוסר שלמות, אך אם יבין שהשלמות קיימת כבר עכשיו בכל מצב, הסבל יתפוגג. אדם אינו סובל בגלל שהוא רוצה משהו, אלא משום שהוא אינו מקבל את עצמו כפי שהוא. במקום לרדוף אחרי מימוש חיצוני, עליו להבין שהוא שלם כבר עכשיו.
השכר והעונש בזמן אמת
בעולם שלנו נראה שהשכר והעונש מגיעים לאחר מעשה, אך למעשה הם מתרחשים בזמן אמת. כאשר אדם עושה מעשה טוב, הוא חווה תחושת טוב באותו רגע, וכך גם לגבי מעשה רע. המצפון הוא לא מערכת חיצונית, אלא שיקוף ישיר של היחס הפנימי של האדם לעצמו.
אהבה עצמית וקבלה
היכולת לאהוב אחרים נובעת מהיכולת לאהוב את עצמך. אדם ששונא אחרים שונא למעשה חלקים מעצמו. התהליך של קבלה עצמית מוחלטת מאפשר להשתחרר משנאה וממאבקים מיותרים.
המסקנה
אין כאן הנחיה לאהוב את המציאות באופן פאסיבי, אלא להבין שאין באמת הבדל בין אהבה לשנאה, בין קבלה להתנגדות. כאשר אדם חווה את המציאות כאחדות, אין עוד שאלה של "מה לעשות" - יש רק עשייה מתוך חירות מלאה.
הבנה שאין נפרדות
הגישה הזו מציעה להבין שההבדל בין טוב לרע הוא תוצאה של פרשנות תודעתית ולא עובדה מוחלטת. אם מבינים שהכל אחד, שאין נפרדות אמיתית בין הדברים, אז ממילא השאלה על אהבה או שנאה של המציאות מתייתרת. אתה פשוט חווה את המציאות כפי שהיא.
משחק החיים ורצון לנצח
כאשר אדם משחק משחק, הוא אולי אפאתי מבחינה מסוימת אך בו זמנית הוא גם שואף לנצח. הוא הציב לעצמו מטרה שאפתנית, שהיא ההבנה העמוקה שהכל אחד. אך אם המשחק תמיד יניב ניצחון, הוא לא יהיה מעניין. לכן, נדרשת דינמיקה מתמדת של החלפת משחקים ורצון להמשיך להתקדם.
רצון, סבל ושלמות
כל אדם מחפש להגיע למצב שבו שום דבר לא ישנה לו, שהוא יהיה משוחרר מהשפעת הרצון. המטרה היא להיות בטוב ללא תלות בדבר חיצוני. בפועל, עצם קיומו של האני גורם לסבל, משום שהוא מייצר נפרדות. החיפוש אחר האמת כרוך בלחקור מהו "אני" ולהבין אותו כחלק בלתי נפרד מהמציאות. כאשר מבינים זאת, אפשר לחוות את המציאות כיישות אחת.
הבנה שהרע נובע מהחיפוש אחר סיבה
הסבל אינו נובע מכך שיש אירועים רעים, אלא מכך שאדם מחפש סיבה לרע. אם יפסיק לחפש סיבות ויקבל את המציאות כפי שהיא, הסבל יתמוסס. הרצון לשנות את הרע לטוב הוא בעצמו מקור הסבל, משום שהוא מייצר מאבק תמידי עם המציאות.
הכלה של הכאב
לא מדובר כאן באמירה שאין להתנגד לדברים רעים או שאסור להרגיש כאב. להפך, אדם אמור להמשיך לפעול כדי לשפר את מצבו. אך יש פרספקטיבה עמוקה יותר - במקום להתנגד לכך שרע, יש להכליל את הרע בתוך ההבנה שהכל טוב. כך ניתן לפעול באותו האופן, אך עם חוויה פנימית משוחררת יותר.
תודעה, חרדה והפחד מהפחד
אדם סובל לא מהחרדה עצמה אלא מהעובדה שהוא לא רוצה להיות בחרדה. אם אדם יקבל את החרדה כחלק בלתי נפרד מהמציאות, היא תאבד מהשפעתה עליו. הבעיה אינה הפחד עצמו, אלא הפחד מהפחד. הפתרון הוא לא לנסות לברוח ממנו אלא להכיל אותו לחלוטין.
המשמעות של טוב ורע
כאשר מסתכלים על טוב ורע כתהליכים חיצוניים, נוצר ריחוק מהם. אולם, אם מבינים שהם חלק בלתי נפרד מהמציאות, מתאפשרת חוויה של הכלתם. אי אפשר באמת לברוח מההבדלה בין טוב לרע, אך אפשר להבין שהיא עצמה חלק מהמשחק של המציאות.
מהות הסיבה והתכלית
שאלות על סיבה ותכלית מובילות למסקנה שהן אינן מוחלטות. אם לכל דבר יש סיבה עד אינסוף, הרי שאין באמת סיבה ראשונית. מצד האמת, יש סיבה ואין סיבה הם דבר אחד, ולכן כל ניסיון לחפש תשובה מוחלטת מוביל להבנה שאין הפרדה מוחלטת.
הסבל כתוצאה מחוסר השלמות
כל אדם מרגיש חוסר שלמות, אך אם יבין שהשלמות קיימת כבר עכשיו בכל מצב, הסבל יתפוגג. אדם אינו סובל בגלל שהוא רוצה משהו, אלא משום שהוא אינו מקבל את עצמו כפי שהוא. במקום לרדוף אחרי מימוש חיצוני, עליו להבין שהוא שלם כבר עכשיו.
השכר והעונש בזמן אמת
בעולם שלנו נראה שהשכר והעונש מגיעים לאחר מעשה, אך למעשה הם מתרחשים בזמן אמת. כאשר אדם עושה מעשה טוב, הוא חווה תחושת טוב באותו רגע, וכך גם לגבי מעשה רע. המצפון הוא לא מערכת חיצונית, אלא שיקוף ישיר של היחס הפנימי של האדם לעצמו.
אהבה עצמית וקבלה
היכולת לאהוב אחרים נובעת מהיכולת לאהוב את עצמך. אדם ששונא אחרים שונא למעשה חלקים מעצמו. התהליך של קבלה עצמית מוחלטת מאפשר להשתחרר משנאה וממאבקים מיותרים.
המסקנה
אין כאן הנחיה לאהוב את המציאות באופן פאסיבי, אלא להבין שאין באמת הבדל בין אהבה לשנאה, בין קבלה להתנגדות. כאשר אדם חווה את המציאות כאחדות, אין עוד שאלה של "מה לעשות" - יש רק עשייה מתוך חירות מלאה.
האם הדרך שלך, היא לא כמו "לאהוב את מה שיש"? תשובה: קודם כל כהנחת עבודה, תמיד שאתה שואל אם זה לא כמו משהו, זה לא כמו משהו, אולי הוא התכוון למשהו צא מתוך נקודת הנחה שהכוונה להיפך. מקום שאין בו הגדרה שאתה יכול לאהוב את מה שיש או לשנוא את מה שיש. אני לא אומר מה לעשות. אני אומר מה להבין.
הרעיון פשוט תבין שזה לא משנה תבין שזה אחד. אחרי שהבנת שזה לא משנה תעשי את מה שבא לך. אם הייתי חושב שמשהו משנה הייתי סובל. אדם שמשחק משחק אולי אפאתי והוא גם מאוד רוצה לנצח. אני הצבתי לעצמי דבר שאפתני.
עוד לא הצלחתי לחשוב משהו גדול מזה. זה הרבה יותר שאפתני, העניין של לנצח במשחק זה לא לנצח מישהו, אם תמיד תנצח לא מעניין כל המשחק. אתה מחליף משחק. לגבי העניין של הרצונות תבין שזה אחד ואח"כ תגיד את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. זה הרעיון קודם כל תבין שזה אחד ועכשיו תרצה את מה שבא לך.
כל אחד רוצה להגיע למצב שזה לא ישנה לו. אני חולם שיהיה לי טוב בלי דבר חיצוני. אנשים מחפשים לחפש את המציאות אם הם היו מרגישים טוב כבר עכשיו הם היו מנסים לשנות בתוכם משהו. אנשים מיואשים חלקית. אדם מצד אחד מאוד רוצה שיהיה לו טוב. העניין הוא עצם העניין שהאדם קיים הוא סובל. הגוף זה חולצה, עצם קיומו של האני עצם זה שיש אני יוצר נפרדות.
אני ולא אני חוסר שלמות. אם תחפשי את האמת, תשאלי את עצמך מה זה המילה אני תחווי אותה יחד עם המציאות כיישות אחת. נניח שלאצבע יש תודעה עצמית. מי אני? היא פתאום מגלה שהיא יד. ואז היא חושבת, מה זה הגוף, ואז התודעה, ואז זה מתחבר למציאות. כאשר אדם אומר אני באופן בסיסי הוא מתכוון לגוף שלו, ואז הוא אומר אני זה התודעה, ואז אני מגיע למציאות ואז לכוח שמניע את המציאות. אתה כ"כ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים.
*
הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את הסיבה. הרע לא נובע מכך שיש סיבה הוא נובע מכך שאתה רוצה ולא מוצא את הסיבה. השאלה מה זה סובלים? סבל זה חוויה. השאלה אם הוא סובל מזה? מה הוא חווה. אם אדם יתעמק לנסות להבין את המציאות אם האדם יגלה שהאירוע הראשון ללא סיבה הוא יפסיק לחפש את סיבת האירועים.
הרע נובע מהתשוקה שלך להפוך אותו לטוב. טוב שנובע מהכלת הטוב והרע. הוא יכיל גם את זה שרע לו, נגיד שאומרים לאדם אל תתנגד שלא יכאב לך. אני רוצה אחרת הסבל נוצר מכך שאתה רוצה אחרת, רע לך ואתה רוצה אחרת.
את אמורה להתנגד לאירועים לא נעימים לא שינינו משהו. זה לא סותר צריך להתנגד לכאב, יש פרספקטיבה נוספת שתכילי את הכל במקום אחר. אני מקבל את זה שרע לי מהאש ושאני צריך לברוח. שיא הרע ותכילי גם אותו, תנסי להבין תקבלי גם את זה. לא לשקר זה רע אבל ככה זה תכילי את זה. זה לא אמור לשנות בך כלום, זה משהו שנמצא לפני הכל, עדיין תעשי את הכל אותו דבר. לא תהני מכך שטוב לך, תהני מכך שהכל טוב לך. יש טוב ורע ויש משהו נוסף.
הסבל שלו זה לא בגלל שכואב לך זה בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו כי הוא חושב שאם לא יכאב לו יהיה לו טוב. הוא אמור להמשיך לחפש שלא יכאב לו, אבל את תתנגד לכך שאתה לא רוצה שיכאב לך. למה רע לו? כי הוא לא רוצה שיכאב לו. אם נלך עוד צעד אחורה רע לו לא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו, אדם רוצה לשנות את המציאות, רע לו בגלל זה שהוא לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את המציאות.
*
לא רע לאדם בגלל שהוא רוצה את המציאות רע לו בגלל שהוא לא רוצה את זה שהוא רצה לשנות את המציאות כי הוא לא מסוגל להכיל את חוסר השביעות שלו מהמציאות, צריך להסתכל על דברים מנקודת ההתחלה, אלוהים הוא היחיד שבוחר בסופו של דבר הוא שעושה את זה, בכל מקרה התשובה שזה מוביל לשינוי חוויה.
אם מבינים שהכל אחד אז אין שאלה. נניח אדם הבין שאין לו בחירה, אתה לא מחליט מה לעשות? מהיכן השאלה הזאת? שאדם חושב שהוא המחליט הוא יכול לשאול מה אני יכול לעשות.
אדם לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את הכאב. רוצה לשנות ולא רוצה לשנות שניהם טובים עבורי באותה מידה. הרע הוא רע אין דבר כזה להגיד שהרע הוא טוב.
אם זה טוב, למה לא לעשות את זה עוד פעם, הרע זה רע.
אם באמת היית מכילה את עצמך ממילא לא היית בוכה, למה אני בוכה? אבל אם היית אוהבת את עצמך מספיק, לא היית בוכה. אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה ממילא לא תהיה בחרדה. אם תביא את עצמך מכך שגם חרדה זה טוב לך אפילו לא בחיצוניות תהיה עם חרדה. אדם אומר אני פוחד שמשהו יקרה. מה הפתרון אומרים לו אם תבין שזה טוב, לא תהיה בחרדה. אדם הולך לפסיכולוג אני בחרדה הוא אומר לו תעשה את זה וזה. הוא עדיין בחרדה שלא להיות בחרדה.
השאלה מה רמת התודעה ששואל, אדם שואל, השיטות תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, תשקר את עצמך בשקר כלשהו ותנסה לצאת מזה. זה לא עובד בפועל מחשבות טורדניות לא יכול לברוח מהן. אין מה לעשות. לא משנה לאן תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך.
אתה לא יכול לברוח מכך, אומרים לו תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה? תנסה להבין את המציאות שגם אם יקרה לו את הדבר זה יהיה טוב. ומה יקרה אם אחשוב שיש טוב ורע עדיין ארגיש חרדה. לשכנע אדם לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע.
*
אם הוא מבדיל בין טוב לרע זה רע, גם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, אתה אמור תחשוב על חרדה תחשוב על היפך חרדה תחשוב על הדבר הטוב בעולם ותהנה מהחרדה כמו מהדבר הכי מהנה בעולם. סבל נפשי גדול יותר מסבל פיזי.
אדם יכול להיות על כבשן, תסרוק את בשרו אבל ההבנה שהוא עושה למטרה נעלה שהכאב מצטמצם אצלו. הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה. אתה לא סובל מהחרדה הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. אין גם וגם. יש אחד. שאתה לא רוצה לחוות חרדה.
הסבל הוא מכך שאתה לא יכול להכיל מכך שאתה לא יודע, הפתרון תרצה לחוות חרדה כמו אתה רוצה לחוות את ההיפך של החרדה. אם אין רצן אני לא יכול לסבול מחרדה. אתה לא יכול לרצות שאין לך חרדה.
תשאל את עצמך מה התכלית ואז תבין שיש תכלית ואין תכלית זה דבר אחד. שלאדם קורה משהו, הוא שואל, למה זה קורה לי? כל מה שהיה זה בשביל מה שקורה לך עכשיו. לחוות את השלמות בכל דבר.
*
אם נגיד שלכל דבר יש סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחוייב המציאות. את היש אפשר להעלים אי אפשר להעלים כלום. גם הכלום הוא לא מחוייב המציאות.
יש מציאות שיש בתוכה יש ואין. כל מיני ספקולציות לנסות להפוך לשני צדדים. יש מציאות שיש בה שני צדדים.
*
כדי להסביר למה אתה עושה, כדי למצוא תשובה לשאלה אחת צריך להבין הכל בשלמות, ולמה אתה עושה? ולמה אתה רוצה? כי המציאות רוצה. כדי לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה צריך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות.
הכל טוב מוחלט, גם אם תעשה טעיות זה טוב באותה מידה, וגם אם זה טעות זה טוב. תוסיף מה שאתה רוצה. מאחר שהכל טוב זה טוב לשאול את השאלה, מאחר שהכל טוב זה טוב שלא טוב.
אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אין שאלה. גם אם יגידו זה לא הכרחי תעשה את זה בכל מקרה זה סימן שזה הכרחי. אם היית מת מרעב והייתה לך פרוסת לחם, היית מרוכז בעבודה תמורת פרוסת הלחם.
איך חווים את הרצון כחוסר שלמות או ביטוי של השלמות? אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל. אם אתה עושה דבר עבור משהו אתה סובל.
יש משפט שאומר תעשה משהו שאתה צריך לעשות זה לא נקרא עבודה. אדם אומר אני נהנה מהעבודה יש לי סיפוק. ניקח מישהו שאומר אני קם בבוקר להינות. אני יש לי סיפוק בחיים, אני עוזר ונהנה שאנשים שמחים לא מרגיש שאני עובד. מה הסיבה שהוא הולך לעבוד, כדי להשיג את תחושת הטוב שהעבודה נותנת לו.
*
קח בבוקר תשתה כוס מים, והדבר ייתן לך תחושת טוב לכל היום. למה אתה אוהב עבודה כי... אם ייתנו לך את הלחיצת כפתור, לא תעבוד. אדם עובד באיזה עבודה. תחפש להבין את העניין בסופו של דבר תהנה מעצם העבודה. תעשה את הדברים כדי לעשות את הדברים.
אם אדם רוצה ולא עושה הוא לא רוצה את זה מספיק. הוא מרוכז בשיעמום המוחלט. אין דבר כזה חוסר יכולת להתרכז תחליט שהשיעור הזה משחק תראה בשנייה הילד הזה מרוכז. אני אף פעם לא מצליח להתמיד בשום דבר, אתה מתמיד בלא להתמיד.
זה לא מעניין אותך המורה מפריע לך להינות. מה אני לא חווה שלמות איפה אני רוצה לשפר זאת השאלה. יש שם שאלה.
רק בזכות זה נדמה לך שרע אתה עושה את הפעולות. בזכות הטוב והרע אנחנו קיימים, כל הדינמיקה של העולם זה זה שאתה אומר זה טוב וזה רע. ברגע שיש טוב ורע אתה אומר בא נעשה את זה ובוא נעשה את זה.
*
אדם לא שלם עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרוייקטים, גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה.
מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה לא רוצה להיות שם. החיסכון הוא מבטא את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה. החיסכון הוא בעצם מבטל את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה וזה נכון אבל מצד שני אתה לא שלם עם זה זה עדיין לא יהיה מספיק טוב.
אתה בסופו של דבר להסתכל על המציאות בעיניים ולבדוק מי החליט שזה טוב ושזה רע? כל החיים והסבל אושר, כל פעולה שאתה עושה ורגש שאתה מרגיש, כל רצון שאתה רוצה נובע מתפיסת טוב ורע.
הוא חי חיים שלמים רוצה רצונות עושה פעולות ולא מסוגל להסביר למה זה טוב ולמה זה רע. למה אני רוצה? כי זה טוב. למה זה טוב? כי אני רוצה. למה יש בעולם רע כדי לעשות טוב. יש כאלה שאומרים שיש רע כדי שיהיה טוב כי אם לא היה רע איך תדע שזה טוב, אבל זה הפוך למה יש בעולם טוב? כדי שיהיה לך רע.
הפחד לאבד את הטוב הוא עצמו הוא רע, אם הטוב שלך תלוי בדבר זה עצמו העונש.
*
הטוב והרע זה לא בחיצוני הטוב ורע זה מבפנים, הפנימי שזה רק האדם עצמו יודע. אנשים מחפשים מישהו שנראה בצורה כלשהי, למה זה שקר? קודם כל אם הוא היה מספיק רוחני הוא היה מתעסק גם בדברים גשמיים. אושר זה לא משהו שרואים אותו.
העניין הוא להיות בעולם ובכל זאת להינות מהדינמיקה. כלפי חוץ יש את הנפרדות של העולם ובפנים יש את עניין האחדות. העניין של האושר זה משהו פנימי ולא משהו חיצוני. אנשים מנסים לחפש את הצדיק ורשע. הצדיק יכול להכיל את זה שרע לו, והרשע לא יכול להכיל שטוב לו. שאדם מבצע פשע נותנים לו עונש ושאדם עושה דבר טוב נותנים לו שכר. עובד, מקבל משכורת, עושה רע מורידים לך את המשכורת.
מבחינה חיצונית בעולם שלנו יש פרספקטיבה של זמן השכר והעונש הם לא בו זמנית במקביל לפעולה. הטוב מגיע אחרי והרע מגיע אחרי. העולם כ"כ מדוייק כמסתכלים מבחינה פנימית שאתה מקבל את השכר והעונש בזמן אמת, כאשר אתה עושה רע בו זמנית רע לך, כאשר אתה עושה טוב בו זמנית טוב לך.
מה זה מצפון? זה מערכת שיקולים של טוב ורע. אם אתה אוהב את עצמך בשלמות זה הדבר הטוב ביותר. אנשים עושים מעשים רעים כי הם רחוקים מלאהוב את עצמם בשלמות.
*
איך אני יכול לשנוא אדם אם הוא חלק ממני, האני האמיתי של האדם זה השורש, אם אתה שונא את האחר, אתה שונא את עצמך. אתה בתוך חלום של עצמך, מה שאחרים עושים ונדמה לך שרע לך אתה עושה את זה.
הרעיון פשוט תבין שזה לא משנה תבין שזה אחד. אחרי שהבנת שזה לא משנה תעשי את מה שבא לך. אם הייתי חושב שמשהו משנה הייתי סובל. אדם שמשחק משחק אולי אפאתי והוא גם מאוד רוצה לנצח. אני הצבתי לעצמי דבר שאפתני.
עוד לא הצלחתי לחשוב משהו גדול מזה. זה הרבה יותר שאפתני, העניין של לנצח במשחק זה לא לנצח מישהו, אם תמיד תנצח לא מעניין כל המשחק. אתה מחליף משחק. לגבי העניין של הרצונות תבין שזה אחד ואח"כ תגיד את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. זה הרעיון קודם כל תבין שזה אחד ועכשיו תרצה את מה שבא לך.
כל אחד רוצה להגיע למצב שזה לא ישנה לו. אני חולם שיהיה לי טוב בלי דבר חיצוני. אנשים מחפשים לחפש את המציאות אם הם היו מרגישים טוב כבר עכשיו הם היו מנסים לשנות בתוכם משהו. אנשים מיואשים חלקית. אדם מצד אחד מאוד רוצה שיהיה לו טוב. העניין הוא עצם העניין שהאדם קיים הוא סובל. הגוף זה חולצה, עצם קיומו של האני עצם זה שיש אני יוצר נפרדות.
אני ולא אני חוסר שלמות. אם תחפשי את האמת, תשאלי את עצמך מה זה המילה אני תחווי אותה יחד עם המציאות כיישות אחת. נניח שלאצבע יש תודעה עצמית. מי אני? היא פתאום מגלה שהיא יד. ואז היא חושבת, מה זה הגוף, ואז התודעה, ואז זה מתחבר למציאות. כאשר אדם אומר אני באופן בסיסי הוא מתכוון לגוף שלו, ואז הוא אומר אני זה התודעה, ואז אני מגיע למציאות ואז לכוח שמניע את המציאות. אתה כ"כ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים.
*
הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את הסיבה. הרע לא נובע מכך שיש סיבה הוא נובע מכך שאתה רוצה ולא מוצא את הסיבה. השאלה מה זה סובלים? סבל זה חוויה. השאלה אם הוא סובל מזה? מה הוא חווה. אם אדם יתעמק לנסות להבין את המציאות אם האדם יגלה שהאירוע הראשון ללא סיבה הוא יפסיק לחפש את סיבת האירועים.
הרע נובע מהתשוקה שלך להפוך אותו לטוב. טוב שנובע מהכלת הטוב והרע. הוא יכיל גם את זה שרע לו, נגיד שאומרים לאדם אל תתנגד שלא יכאב לך. אני רוצה אחרת הסבל נוצר מכך שאתה רוצה אחרת, רע לך ואתה רוצה אחרת.
את אמורה להתנגד לאירועים לא נעימים לא שינינו משהו. זה לא סותר צריך להתנגד לכאב, יש פרספקטיבה נוספת שתכילי את הכל במקום אחר. אני מקבל את זה שרע לי מהאש ושאני צריך לברוח. שיא הרע ותכילי גם אותו, תנסי להבין תקבלי גם את זה. לא לשקר זה רע אבל ככה זה תכילי את זה. זה לא אמור לשנות בך כלום, זה משהו שנמצא לפני הכל, עדיין תעשי את הכל אותו דבר. לא תהני מכך שטוב לך, תהני מכך שהכל טוב לך. יש טוב ורע ויש משהו נוסף.
הסבל שלו זה לא בגלל שכואב לך זה בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו כי הוא חושב שאם לא יכאב לו יהיה לו טוב. הוא אמור להמשיך לחפש שלא יכאב לו, אבל את תתנגד לכך שאתה לא רוצה שיכאב לך. למה רע לו? כי הוא לא רוצה שיכאב לו. אם נלך עוד צעד אחורה רע לו לא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו, אדם רוצה לשנות את המציאות, רע לו בגלל זה שהוא לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את המציאות.
*
לא רע לאדם בגלל שהוא רוצה את המציאות רע לו בגלל שהוא לא רוצה את זה שהוא רצה לשנות את המציאות כי הוא לא מסוגל להכיל את חוסר השביעות שלו מהמציאות, צריך להסתכל על דברים מנקודת ההתחלה, אלוהים הוא היחיד שבוחר בסופו של דבר הוא שעושה את זה, בכל מקרה התשובה שזה מוביל לשינוי חוויה.
אם מבינים שהכל אחד אז אין שאלה. נניח אדם הבין שאין לו בחירה, אתה לא מחליט מה לעשות? מהיכן השאלה הזאת? שאדם חושב שהוא המחליט הוא יכול לשאול מה אני יכול לעשות.
אדם לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את הכאב. רוצה לשנות ולא רוצה לשנות שניהם טובים עבורי באותה מידה. הרע הוא רע אין דבר כזה להגיד שהרע הוא טוב.
אם זה טוב, למה לא לעשות את זה עוד פעם, הרע זה רע.
אם באמת היית מכילה את עצמך ממילא לא היית בוכה, למה אני בוכה? אבל אם היית אוהבת את עצמך מספיק, לא היית בוכה. אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה ממילא לא תהיה בחרדה. אם תביא את עצמך מכך שגם חרדה זה טוב לך אפילו לא בחיצוניות תהיה עם חרדה. אדם אומר אני פוחד שמשהו יקרה. מה הפתרון אומרים לו אם תבין שזה טוב, לא תהיה בחרדה. אדם הולך לפסיכולוג אני בחרדה הוא אומר לו תעשה את זה וזה. הוא עדיין בחרדה שלא להיות בחרדה.
השאלה מה רמת התודעה ששואל, אדם שואל, השיטות תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, תשקר את עצמך בשקר כלשהו ותנסה לצאת מזה. זה לא עובד בפועל מחשבות טורדניות לא יכול לברוח מהן. אין מה לעשות. לא משנה לאן תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך.
אתה לא יכול לברוח מכך, אומרים לו תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה? תנסה להבין את המציאות שגם אם יקרה לו את הדבר זה יהיה טוב. ומה יקרה אם אחשוב שיש טוב ורע עדיין ארגיש חרדה. לשכנע אדם לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע.
*
אם הוא מבדיל בין טוב לרע זה רע, גם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, אתה אמור תחשוב על חרדה תחשוב על היפך חרדה תחשוב על הדבר הטוב בעולם ותהנה מהחרדה כמו מהדבר הכי מהנה בעולם. סבל נפשי גדול יותר מסבל פיזי.
אדם יכול להיות על כבשן, תסרוק את בשרו אבל ההבנה שהוא עושה למטרה נעלה שהכאב מצטמצם אצלו. הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה. אתה לא סובל מהחרדה הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. אין גם וגם. יש אחד. שאתה לא רוצה לחוות חרדה.
הסבל הוא מכך שאתה לא יכול להכיל מכך שאתה לא יודע, הפתרון תרצה לחוות חרדה כמו אתה רוצה לחוות את ההיפך של החרדה. אם אין רצן אני לא יכול לסבול מחרדה. אתה לא יכול לרצות שאין לך חרדה.
תשאל את עצמך מה התכלית ואז תבין שיש תכלית ואין תכלית זה דבר אחד. שלאדם קורה משהו, הוא שואל, למה זה קורה לי? כל מה שהיה זה בשביל מה שקורה לך עכשיו. לחוות את השלמות בכל דבר.
*
אם נגיד שלכל דבר יש סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחוייב המציאות. את היש אפשר להעלים אי אפשר להעלים כלום. גם הכלום הוא לא מחוייב המציאות.
יש מציאות שיש בתוכה יש ואין. כל מיני ספקולציות לנסות להפוך לשני צדדים. יש מציאות שיש בה שני צדדים.
*
כדי להסביר למה אתה עושה, כדי למצוא תשובה לשאלה אחת צריך להבין הכל בשלמות, ולמה אתה עושה? ולמה אתה רוצה? כי המציאות רוצה. כדי לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה צריך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות.
הכל טוב מוחלט, גם אם תעשה טעיות זה טוב באותה מידה, וגם אם זה טעות זה טוב. תוסיף מה שאתה רוצה. מאחר שהכל טוב זה טוב לשאול את השאלה, מאחר שהכל טוב זה טוב שלא טוב.
אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אין שאלה. גם אם יגידו זה לא הכרחי תעשה את זה בכל מקרה זה סימן שזה הכרחי. אם היית מת מרעב והייתה לך פרוסת לחם, היית מרוכז בעבודה תמורת פרוסת הלחם.
איך חווים את הרצון כחוסר שלמות או ביטוי של השלמות? אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל. אם אתה עושה דבר עבור משהו אתה סובל.
יש משפט שאומר תעשה משהו שאתה צריך לעשות זה לא נקרא עבודה. אדם אומר אני נהנה מהעבודה יש לי סיפוק. ניקח מישהו שאומר אני קם בבוקר להינות. אני יש לי סיפוק בחיים, אני עוזר ונהנה שאנשים שמחים לא מרגיש שאני עובד. מה הסיבה שהוא הולך לעבוד, כדי להשיג את תחושת הטוב שהעבודה נותנת לו.
*
קח בבוקר תשתה כוס מים, והדבר ייתן לך תחושת טוב לכל היום. למה אתה אוהב עבודה כי... אם ייתנו לך את הלחיצת כפתור, לא תעבוד. אדם עובד באיזה עבודה. תחפש להבין את העניין בסופו של דבר תהנה מעצם העבודה. תעשה את הדברים כדי לעשות את הדברים.
אם אדם רוצה ולא עושה הוא לא רוצה את זה מספיק. הוא מרוכז בשיעמום המוחלט. אין דבר כזה חוסר יכולת להתרכז תחליט שהשיעור הזה משחק תראה בשנייה הילד הזה מרוכז. אני אף פעם לא מצליח להתמיד בשום דבר, אתה מתמיד בלא להתמיד.
זה לא מעניין אותך המורה מפריע לך להינות. מה אני לא חווה שלמות איפה אני רוצה לשפר זאת השאלה. יש שם שאלה.
רק בזכות זה נדמה לך שרע אתה עושה את הפעולות. בזכות הטוב והרע אנחנו קיימים, כל הדינמיקה של העולם זה זה שאתה אומר זה טוב וזה רע. ברגע שיש טוב ורע אתה אומר בא נעשה את זה ובוא נעשה את זה.
*
אדם לא שלם עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרוייקטים, גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה.
מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה לא רוצה להיות שם. החיסכון הוא מבטא את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה. החיסכון הוא בעצם מבטל את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה וזה נכון אבל מצד שני אתה לא שלם עם זה זה עדיין לא יהיה מספיק טוב.
אתה בסופו של דבר להסתכל על המציאות בעיניים ולבדוק מי החליט שזה טוב ושזה רע? כל החיים והסבל אושר, כל פעולה שאתה עושה ורגש שאתה מרגיש, כל רצון שאתה רוצה נובע מתפיסת טוב ורע.
הוא חי חיים שלמים רוצה רצונות עושה פעולות ולא מסוגל להסביר למה זה טוב ולמה זה רע. למה אני רוצה? כי זה טוב. למה זה טוב? כי אני רוצה. למה יש בעולם רע כדי לעשות טוב. יש כאלה שאומרים שיש רע כדי שיהיה טוב כי אם לא היה רע איך תדע שזה טוב, אבל זה הפוך למה יש בעולם טוב? כדי שיהיה לך רע.
הפחד לאבד את הטוב הוא עצמו הוא רע, אם הטוב שלך תלוי בדבר זה עצמו העונש.
*
הטוב והרע זה לא בחיצוני הטוב ורע זה מבפנים, הפנימי שזה רק האדם עצמו יודע. אנשים מחפשים מישהו שנראה בצורה כלשהי, למה זה שקר? קודם כל אם הוא היה מספיק רוחני הוא היה מתעסק גם בדברים גשמיים. אושר זה לא משהו שרואים אותו.
העניין הוא להיות בעולם ובכל זאת להינות מהדינמיקה. כלפי חוץ יש את הנפרדות של העולם ובפנים יש את עניין האחדות. העניין של האושר זה משהו פנימי ולא משהו חיצוני. אנשים מנסים לחפש את הצדיק ורשע. הצדיק יכול להכיל את זה שרע לו, והרשע לא יכול להכיל שטוב לו. שאדם מבצע פשע נותנים לו עונש ושאדם עושה דבר טוב נותנים לו שכר. עובד, מקבל משכורת, עושה רע מורידים לך את המשכורת.
מבחינה חיצונית בעולם שלנו יש פרספקטיבה של זמן השכר והעונש הם לא בו זמנית במקביל לפעולה. הטוב מגיע אחרי והרע מגיע אחרי. העולם כ"כ מדוייק כמסתכלים מבחינה פנימית שאתה מקבל את השכר והעונש בזמן אמת, כאשר אתה עושה רע בו זמנית רע לך, כאשר אתה עושה טוב בו זמנית טוב לך.
מה זה מצפון? זה מערכת שיקולים של טוב ורע. אם אתה אוהב את עצמך בשלמות זה הדבר הטוב ביותר. אנשים עושים מעשים רעים כי הם רחוקים מלאהוב את עצמם בשלמות.
*
איך אני יכול לשנוא אדם אם הוא חלק ממני, האני האמיתי של האדם זה השורש, אם אתה שונא את האחר, אתה שונא את עצמך. אתה בתוך חלום של עצמך, מה שאחרים עושים ונדמה לך שרע לך אתה עושה את זה.
050-3331-331