... ועונש, שמירת תורה, נשמה, עולם הבא, לשמור מצוות, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, יהדות, עולמות עליונים, תורת הגמול, אמיתות התורה, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, גן עדן, גיהנום, אתאיזם האם ...

... נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה , אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ...

... העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת את השנייה, אלא תלויות בפרספקטיבה ובזמן שבו אנו ... לגבי השוני בין התפיסות, אליעד מציין את מגוון הגישות השונות, כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל האפשרויות הקיומיות. אליעד מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת ... הוא קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, שבחלקו אינו תלוי בהגדרות פיזיות של ... הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות הללו, שתיהן נראות כאילו סותרות ...

... טבע, מעל הטבע, תופעה על טבעית, לשנות את המציאות, לשלוט במציאות, לשלוט בחוקי הטבע, להיות אלוהים, פיזיקה, תורה ומדע, אמונה באלוהים, מפורסמים של שקר, רבי נחמן מברסלב מהו הקשר בין ניסים, טבע ואמונה באלוהים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את הקשר המורכב בין ניסים, טבע, יכולת לשלוט ... ניסים, ומסביר את תפיסתו עליהם. הוא מציין שהרבה אנשים סבורים כי ניסים הם הוכחה לכך ששליטתם של רבנים או אנשי דת על העולם היא משהו שמעיד על יכולת אלוהית. עם זאת, אליעד מבטל את הרעיון הזה ומספר סיפור על רבי נחמן מברסלב, שאמר כי הניסים אינם קרו בגללו, אלא אנשים פשוט חושבים שהם קורים בגלל פעולתו. רבי נחמן לא רצה שהמאמינים בו יראו בו אדם שעושה ניסים, אלא הדגיש שמנגד יש כוחות פיזיקליים ומדעים שאינם תלויים בניסים. מהי הבעיה בהאמנה בניסים? בהקשר הזה, אליעד מציין את בעיית ההשפעה של אמונה בניסים, כאשר אנשים מתחילים להאמין בניסים על פי אינטרסים אישיים או רצון לשלוט ... קפדנית, כי ברגע שיש אינטרס אישי מאחורי הסיפור, יש לפקפק בו. הוא משתמש בהשוואה לעובדה שאנשים מעדיפים להאמין במדענים ובעובדות הפיזיקליות על פני ניסים, משום שזו הדרך בה העולם עובד. מהו הלקח שצריך להישמע מתוך הדברים? הלקח העיקרי מדבריו של אליעד כהן הוא ששליטה בטבע ובמציאות אינה מסתכמת רק ...

... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 איך בודקים הנחות יסוד של טקסט מסוים? אליעד כהן מסביר שכאשר קוראים טקסט מסוים, לפני שבודקים אם ... או לא, חשוב לבדוק קודם כל את הנחות היסוד שלו. לדוגמה, כאשר מישהו טוען יש הרבה הוכחות בסרט שהתורה אמת, הנחת היסוד הראשונה היא שקיים בכלל סרט כזה. הנחת יסוד נוספת היא שיש דבר כזה הוכחות ושאפשר בכלל להוכיח דברים. מעבר לכך, אליעד מחדד נקודה חשובה: הטענה שהתורה היא אמת מכילה בעצמה הנחת יסוד שהתורה קיימת, ושהמונח אמת ברור ומוסכם על כולם. בנוסף, צריך להבחין בין התורה לבין הפירושים של התורה. גם אם הוכח שהתורה אמת, זה לא מוכיח שפירוש מסוים של התורה הוא אמת. ייתכן שהתורה עצמה אמת, אבל פירוש ספציפי שלה אינו אמת. האם הוכחות שהוצגו בסרט מוכיחות באמת שהתורה נכונה? אליעד כהן מפרק את הטענה שיש הרבה הוכחות בסרט שהתורה היא אמת. לדבריו, קודם כל, אפילו אם יש הרבה הוכחות שמשהו הוא אמת, זה לא בהכרח הופך את הדבר לאמת מוחלטת, ... שחור, ייתכן ששתי ההוכחות חלקיות או לא מוחלטות. באותה דרך, יכול להיות מצב שבו יש הוכחות שהתורה אמת, אך במקביל קיימות גם הוכחות נגדיות. לכן, גם אם יש הרבה הוכחות שהתורה אמת, עדיין לא בטוח שהתורה אמת באופן מוחלט ומוכרח. האם חזל חזו את מספר הכוכבים בצורה מדויקת? אליעד מתייחס לטענה שלפיה חזל ידעו ... כל האחרים בתקופתם חשבו שיש רק אלפי כוכבים בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד כהן מצביע על כמה בעיות בטענה הזו: לא ניתן להוכיח שאף אחד אחר באותה תקופה ... כולם חשבו אחרת היא הנחת יסוד לא מוכחת. אולי היו אנשים אחרים שכן חשבו שיש מיליארדי כוכבים, והתורה לא חידשה בכך דבר. לא ניתן להוכיח שלא היה מקור קדום אחר שכתב על מיליארדי הכוכבים, ושהתורה רק העתיקה ממנו. עצם הידיעה הזאת אינה בהכרח מעידה על מקור אלוהי. לא ברור בכלל שהתורה באמת מציגה מספר מדויק של כוכבים. פעמים רבות מספרים כאלו מופיעים בתורה שבעל פה, שאותה כתבו בני אדם. אם בני אדם כתבו זאת, זה לא מוכיח שהמקור הוא אלוהי. בנוסף, אם מדובר במספר בערך ולא מדויק, גם אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין לא בהכרח מוכיח שאלוהים נתן את התורה. יכול להיות שהייתה לחזל טכנולוגיה או ידע קדום שאבד עם הזמן, אולי חישובים מתמטיים או אמצעי אחר שלא מוכר לנו כיום. העובדה שאנו לא יודעים איך הם ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות טכנולוגיה מתקדמת, לא כי אלוהים דיבר איתם. למה קשה להוכיח שלא היה ידע קדום ...

... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 2 האם חזל באמת ידעו את מספר הכוכבים ביקום? אליעד כהן דן בשאלה האם חזל ידעו באמת את מספר הכוכבים ביקום, והאם טענה זו יכולה לשמש כהוכחה לאמיתות התורה. הוא פותח את הנושא בדיון על עצם האפשרות לספור כוכבים ביקום האינסופי. אליעד מציג טענה נפוצה נגד התורה האומרת כי בלתי אפשרי לספור כוכבים ביקום אינסופי, ולכן חזל בהכרח טעו כשהם הציגו מספר מוגדר של כוכבים. ... שהוא אינסופי. אליעד מפריך את הטענה על ידי הבהרה כי לא בטוח כלל שהיקום אכן אינסופי. הוא מציע לבחון את הדברים בצורה לוגית: אם התורה מציינת מספר מוגדר וסופי, אז ברור כי היא התייחסה ליקום סופי כלשהו. אליעד מציע לפרש את כוונת חזל כמתייחסת ליקום הידוע לנו, מושג מוכר במדע המודרני, המסמל את החלק של היקום שהאנושות יכולה לתצפת ולמדוד. האם חזל דיברו על היקום כולו או על היקום הידוע? אליעד ממשיך להסביר שאם נבין שחזל דיברו על היקום הידוע, הטענה שלהם הופכת להגיונית ומדויקת. לדבריו, המתנגדים לתורה בכוח מנסים בכוונה לפרש את דברי חזל בצורה הכי פחות הגיונית על מנת להוכיח שהם טעו. הוא מוסיף ומחדד שאם ... הגדול, אין בעיה עקרונית לספור את הכוכבים שבו, לפחות ברמה התיאורטית. לפיכך, אם חזל ידעו מספר מדויק, אין זה בהכרח מוכיח כי התורה היא אלוהית, אבל בהחלט מראה שהם ידעו משהו שהאנושות לא ידעה באותה תקופה. כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי עם מתנגדי התורה? אליעד כהן ממשיך ומדגים באמצעות אומנות הרטוריקה כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי. הוא מדגיש שכדי לשכנע, ... של הטענות שלך ושל הצד השני, ולבחור את הטענות בהתאם לאדם שאתה מנסה לשכנע. אליעד מציין כי אם מטרתך היא לשכנע אדם שמתנגד לתורה, אין טעם להשתמש בטענה חלשה כמו המדע טועה, כי אז הצד השני יראה אותך כמישהו שמוכן להגיד הכל רק כדי לנצח בוויכוח, והדבר פוגע באמינותך. אליעד ... אתה בטוח שהן מוטעות, ואז להראות שגם תחת ההנחות שלו, אתה עדיין יכול להפריך את המסקנה שאליה הוא הגיע. לדוגמה, אם אדם טוען כי המדע מפריך את התורה, אליעד ממליץ להראות שגם אם המדע נכון, זה עדיין לא מפריך את התורה אלא רק אומר שהטענה שהתורה היא מדעית אינה בהכרח נכונה, ושהתורה יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות לחלוטין. מהן הנחות יסוד וכיצד משתמשים בהן בוויכוח? אליעד מסביר בהרחבה ... אלא גם בהבנה של נקודות המבט של היריב ובבחירת טיעונים באופן מותאם ליכולת ההבנה שלו. האם חזל ידעו כמה כוכבים יש בשמים? תורה ומדע - מי צודק? איך לנהל ויכוח בצורה נכונה? מה זה היקום הידוע לנו? איך לפרק הנחות יסוד? ...

... חנוכה, נס פך השמן, חג חנוכה, יהדות, האם קרה או לא קרה? האם קורים ניסים? איך קורים ניסים? ניסים שקרו, חוקי הטבע, חוקי הפיזיקה, היה או לא היה, ניסים ביהדות, ניסים בתורה, תורה ומדע האם באמת קרה נס פך השמן בחנוכה? בהרצאה זו אליעד כהן דן בנושא נס פך השמן, אירוע מפורסם המוזכר ביהדות בהקשר לחג החנוכה. אליעד מתחיל בסיפור עצמו, המסופר במסורת היהודית, שלפיו היה בבית המקדש פך שמן קטן שהספיק ליום אחד בלבד, ובאופן ניסי השמן הספיק לשמונה ימים שלמים. הוא מנתח את הסיפור בצורה שיטתית ... תופעה אפשרית שאיננו מבינים את כל פרטיה או הגורמים לה. האם נס פך השמן קרה באמת? איך עובדים חוקי הטבע? האם יש סתירה בפיזיקה? האם קיימים ניסים ביהדות? מה ההסבר המדעי לנס חנוכה? האם הכל סיבתי או אקראי? ...

... יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה את ... בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? ... מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם ... ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום? ...

... וקשקשת, דג עם קשקשת ללא סנפיר, מי כתב את התורה? הוכחות לאמיתות התורה, טענות של מחזירים בתשובה, מי ברא את העולם? שמירת מצוות, חזרה בתשובה, תורה ומדע, תורה מול מדע, נבואות התורה, תורה מהשמים האם הוכחת סנפיר וקשקשת מוכיחה שהתורה אמת? אליעד כהן מסביר על טענת הוכחת סנפיר וקשקשת לאמיתות התורה, שמובאת פעמים רבות על ידי מחזירים בתשובה. הטענה אומרת שכל דג שיש לו קשקשים בהכרח יש לו גם סנפירים, ולכן, לפי הטענה, מי שכתב את התורה ידע עובדה מדעית שלא היה אפשר לדעת בזמן שנכתבה, ומכאן שהתורה נכתבה על ידי בורא העולם. אליעד מדגיש כמה הנחות יסוד בטענה זו ומפריך אותן בהרחבה: מה באמת כתוב בתורה על דגים טהורים? בתורה (ויקרא יא, ט) נאמר שכל דג עם סנפיר וקשקשת מותר לאכילה. אליעד מבהיר שבתורה עצמה לא כתוב במפורש שכל דג עם קשקשים בהכרח יש לו סנפירים, אלא זו מסקנה מאוחרת של חזל (מסכת נידה דף נא). אליעד ... דג עם קשקשת בלי סנפיר. הטענה מבוססת על שמועות בלבד, כאשר אף רב לא ביצע מחקר מדעי יסודי בתחום הביולוגיה הימית. יתרה מכך, אליעד מסביר שגם אם כיום לא נמצא דג כזה, אין שום הוכחה שאי אפשר למצוא בעתיד, ולכן ההתחייבות איננה ודאית מבחינה לוגית ומדעית. האם העובדה שכתוב בתורה דבר אמיתי הופך אותה לאלוהית? אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם מישהו מנבא תוצאות משחקי ספורט באופן מדויק, זה לא בהכרח ... טבעיים, אלא אולי מדובר בניחוש מוצלח, או במידע קודם שהוא נחשף אליו. גם אם בתורה היו כתובות תחזיות מדויקות שהתגשמו, זה עדיין לא היה מוכיח בוודאות שהתורה נכתבה על ידי אלוהים. זה יכול להוכיח רק שלמי שכתב את התורה הייתה יכולת או מידע מסוים. האם חזל ידעו דברים שאחרים לא ידעו בתקופתם? אליעד מסביר שאנשים רבים חושבים שחזל כתבו ... נסתר שלא היה אפשר לדעת אותו בתקופתם. אך בפועל, כשבודקים היטב, מגלים שידע מדעי רב היה זמין בעולם העתיק אצל היוונים, המצרים ועמים נוספים. מכאן, אין שום הכרח להניח שחזל קיבלו ידע אלוהי, אלא הם יכלו פשוט ללמוד אותו מתרבויות אחרות. האם תגליות מדעיות בתורה מוכיחות שהיא משמיים? אפילו אם נניח שבתורה אכן כתובות עובדות מדעיות מדויקות ומרשימות, זה עדיין לא מוכיח שהיא נכתבה על ידי אלוהים. אולי מדובר בחוצנים או ביישויות אחרות עם ידע ... בעבר שיקרו לילדיהם בנוגע לאלים ועבודת אלילים, למה שנאמין שהפעם, במקרה של התורה, דווקא לא הייתה טעות או הטעיה? איך נוצרו כל כך הרבה מחלוקות בהלכה אם הכל עבר במסורת מדויקת? אליעד כהן מדגיש שבעולם היהדות יש אינסוף מחלוקות על ההלכות. אם התורה נמסרה על ידי אלוהים בצורה ברורה ומדויקת, איך ייתכן שיש מחלוקות כל כך רבות בין רבנים, החל בתקופת חזל ועד היום? ... האם היכולת לחזות עתידות מוכיחה אלוהות? גם אילו הוכחנו בוודאות שכותב התורה הצליח לחזות דברים בעתיד, עדיין זה לא מוכיח שהוא בורא עולם. כפי שאליעד מסביר, אם קוף מצליח לנחש נכון מניות או ... חכם גדול, לא היה מומחה בכל התחומים. הוא טעה בתחומי רפואה רבים וכתב דברים מדעיים שהתבררו כשגויים. מכאן, אם הוא טעה בתחומים מסוימים, אין סיבה להאמין באופן עיוור לכל מה שכתב. הרמבם לא היה היחיד ... האלה, ובתקופתו היו רבים אחרים שהגיעו למסקנות אחרות לחלוטין. מדוע הידע המדעי בתורה איננו מדויק? אליעד מצביע על עובדה פשוטה נוספת:

... מעלה גירה, תורה ומדע, הארנבת והשפן, הוכחות לאמיתות התורה, האם התורה היא אמת? אמיתות התנך, אמיתות היהדות, הוכחות לאמת התורה, מדע ותורה, מעמד הר סיני, האם התורה אמת? חזרה בתשובה האם הארנבת באמת מעלה גירה כפי שכתוב בתורה? אליעד מציג מצב שבו אדם חילוני מנסה להפריך את אמיתות התורה בטענה כי התורה אינה נכונה מדעית, תוך התייחסות לדוגמה ספציפית - התורה מציינת שהארנבת מעלה גירה, בעוד שבמציאות הארנבת אינה מעלה גירה. האדם החילוני מחזיק בביתו ארנבת, רואה שהיא לא מעלה גירה, ופונה לרב באומרו: איך יכול להיות שבתורה כתוב שהארנבת מעלה גירה, כשבמציאות היא לא? האם זה לא מוכיח שהתורה שגויה? כיצד מתמודדים רבנים עם הסתירה בין התורה לחושים? אליעד מסביר כמה דרכים בהן רבנים מתמודדים עם הטענה הזאת. דרך אחת היא לומר: אם התורה אומרת שהארנבת מעלה גירה, היא ... התצפית שלך. כלומר, האדם החילוני כנראה לא רואה טוב או שהבדיקה שלו לא נכונה. זוהי תגובה נפוצה של מאמינים, השוללת מראש את האפשרות שהתורה טועה. אליעד ממשיך ואומר שהדרך הנכונה להתמודד עם תגובה כזו איננה להתווכח עם הרב על העובדות, אלא לומר לו בצורה מנומסת: אני מאמין שהתורה צודקת, ואני רק מבקש שתראה לי בפועל את העלאת הגירה הזו, כדי שאבין אותה לעומק. בכך, אותו אדם מחייב את הרב להראות לו את האמת בפועל ולא רק לטעון באופן מופשט שהתורה תמיד נכונה. האם אמונה בתורה מחייבת הטלת ספק בחושים? אליעד מצביע על נקודה מרכזית בדיון, והיא שאמונה מלאה בתורה עלולה להוביל לשלילת האמינות של החושים. אם התורה צודקת תמיד, אז כשקיימת סתירה בינה לבין החושים, המאמין חייב להניח שהחושים הם אלה שמטעים אותו. לכן, מי שמאמין בתורה חייב להטיל ספק בחושים, לפחות במקרים מסוימים. הוא ממשיך ומדגיש שאם המאמין מטיל ספק בחושים, הוא נכנס לבעיה לוגית חדשה: כל ההוכחות לאמיתות התורה מתבססות בעצמן על החושים. לדוגמה, הסיפור של מתן תורה במעמד הר סיני והנסים ביציאת מצרים, מבוססים על עדויות ראייה, כלומר, על החושים. כך שאם החושים אינם אמינים, אז גם ההוכחות לתורה מאבדות את אמינותן. האם האמונה בתורה יכולה להתקיים ללא חושים וללא שכל? אליעד מתאר שהרב יכול לנסות להימלט לדיון שכלי בלבד, לטעון שהאמונה בתורה מבוססת על לוגיקה ולא על חושים. במקרה כזה, אליעד מסביר שניתן להביא טענות לוגיות נגד קיומו של אלוהים כפי שהוא מוצג בתורה - למשל, אם אלוהים מושלם, מדוע ...