מה זה time under tension או TUT?

המונח "time under tension", או בקיצור TUT, מתייחס לזמן שבו שריר נמצא תחת מתח או מאמץ רצוף במהלך אימון כוח. המושג עוסק בשאלה למשך כמה זמן השריר נמצא במצב של מאמץ רצוף, כלומר, כמה זמן הוא מקווץ או מתוח במהלך סט של תרגיל. המשמעות של "שמירת מתח בשריר" או "TUT" היא לא לתת לשריר להגיע למצב שבו הוא נח לחלוטין במהלך החזרות בתרגיל, אלא להחזיק אותו תמיד תחת עומס מסוים לאורך כל הסט, על מנת להגביר את האפקטיביות של האימון.

איך עובד מנגנון המאמץ וההרפיה בתנועות השרירים?

כדי להבין לעומק את המונח, צריך להכיר את המבנה הבסיסי של תנועה ופעילות השרירים והמפרקים בגוף. לכל אדם יש שלד המורכב מעצמות ומפרקים, שמעליהם נמצאים השרירים. כשהשריר מתכווץ, הוא גורם לתנועה במפרק. למשל, כשמבצעים כפיפה במפרק המרפק, השריר של היד הקדמית (הדו - ראשי) מתכווץ ומרים את האמה כלפי מעלה.

אליעד כהן נותן דוגמה ברורה מאוד לכך: נניח שאדם מבצע תנועת כפיפה במרפק, והחזרה לוקחת לו כחמש שניות. בחמש השניות האלה, השריר מתכווץ כשהיד עולה למעלה (מאמץ קונצנטרי), ונמתח בהדרגה כשהיד יורדת (מאמץ אקצנטרי, או מאמץ בלימה). בסוף התנועה, אם הוא מבצע אותה עד הסוף ומגיע לנקודה שבה המפרק נעול (הזרוע ישרה), השריר נח לחלוטין. במצב זה, העומס כבר לא על השריר אלא על המפרקים והחוליות. השריר מפסיק לעבוד, והוא למעשה נח.

בתרגיל כזה, אם כל חזרה לוקחת 5 שניות, והמתאמן מגיע לנקודת מנוחה בסיום כל חזרה, יוצא שהשריר נמצא במתח כ - 5 שניות בלבד בכל חזרה, ואחריה הוא נח לרגע.

מה קורה כששומרים על מתח רצוף בשריר?

לעומת זאת, כאשר רוצים להאריך את ה - "time under tension", המתאמן אינו מגיע לנקודת הנעילה שבה השריר נח לגמרי. הוא עוצר את התנועה מעט לפני נקודת ההרפיה המוחלטת, וכך הוא משאיר את השריר תחת עומס רציף לאורך כל סט התרגיל. במצב זה, אם כל חזרה לוקחת גם היא 5 שניות, אך לא מגיעים לנקודת ההרפיה, אז לאורך עשר חזרות מלאות (לדוגמה), השריר נמצא תחת עומס רצוף של 50 שניות.

אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כי הדבר הזה משפיע באופן משמעותי על עוצמת האימון. בזמן שהשריר נמצא תחת עומס ממושך, האימון הופך לקשה יותר באופן משמעותי לעומת אימון שבו השריר נח בין חזרות. הוא מציע גם בדיקה פשוטה לכל אחד שמעוניין להתנסות בכך: לבצע תרגיל ולשמור על מתח רצוף ללא מנוחה, ולראות איך הדבר משפיע על רמת הקושי והאפקטיביות של האימון.

מה החשיבות של שמירת מתח בשריר?

שמירת מתח רצוף בשריר מביאה לכך שהשריר עובד קשה יותר לאורך זמן ארוך יותר, מה שמגביר את היעילות של אימון כוח ואת הגירוי לגדילת השריר. מנגד, אם מגיעים לנקודת מנוחה מלאה בכל חזרה, העומס עובר לשרירים ולמפרקים לסירוגין, מה שיכול להקל על השרירים ולהוריד מעוצמת האימון באופן משמעותי.

האם יש קשר בין שמירת מתח בשריר לשמירה על המפרקים?

אליעד כהן מסביר עוד יתרון חשוב לשמירה על מתח בשריר: כאשר המתח נשמר, העומס נשאר על השרירים ולא עובר אל המפרקים. זה יתרון משמעותי משום שבכך מפחיתים את הסיכון לפגיעה במפרקים ובחוליות. מי שמבצע תנועות עד לנקודת הנעילה מעביר את העומס אל המפרקים והחוליות, ובכך עלול להגדיל את הסיכון לפציעות ארוכות טווח.

הוא מציין כי אימון נכון, תוך שמירת מתח בשרירים, הוא גם אפקטיבי יותר וגם בטוח יותר מבחינת בריאות המפרקים.

מהן צורות המאמץ שהשריר עובר בזמן שמירת מתח?

כאשר מתבצע אימון כזה, השריר עובר שני סוגים של מאמץ:

• מאמץ קונצנטרי - כשהשריר מתקצר ומתכווץ כדי להרים או להניע משקל.
• מאמץ אקצנטרי (בלימה) - כשהשריר מתארך לאט ומבוקר, תוך שהוא בולם את הירידה של המשקל ולא מאפשר לו ליפול בבת אחת.

שני סוגי המאמץ האלה חיוניים לאפקטיביות האימון, ושניהם מתרחשים ברצף כאשר שומרים על מתח בשריר ללא מנוחה מלאה בין החזרות.

לסיכום, מהו בעצם time under tension?

time under tension הוא זמן שבו השריר נמצא תחת עומס רצוף ללא מנוחה בין החזרות. זהו מדד חשוב ויעיל להגברת האפקטיביות של אימוני כוח ולשמירה על בריאות המפרקים, משום שהמתח נשאר באופן רצוף על השרירים ולא עובר אל המפרקים.

כל אדם שמעוניין לשפר את אימוני הכוח שלו מוזמן לנסות לשמור על מתח רצוף, להימנע מנעילה מלאה של המפרקים, ולראות איך הדבר משפיע על עוצמת האימון ועל התוצאות.