...כפי שהם מתרחשים, ללכת אחורה עד לשורש המחשבה, ובכך לפתח הסתכלות עמוקה על המציאות. לדוגמה, כאשר אדם חושב האם לפתוח דלת מתוך פחד שהיא עלולה להתפוצץ, גם אם הסיכוי לכך נמוך ביותר, הוא עדיין מתלבט. לפי ההיגיון של כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, אם קיימת אופציה קבועה לאסון, היא כבר הופכת לספק שקול, והאדם עלול לא לפתוח את הדלת. מצד שני, בחיי היומיום אנו לרוב מתנהגים לפי הרוב, ופועלים על פי ההנחה שהאירוע השלילי הוא נדיר מאוד ולא יקרה. האם ההלכה משתמשת בסטטיסטיקה באופן מוחלט או יחסי? אליעד מדגיש שההלכה משתמשת...
...מתייחס גם לחלומות כדרך אפשרית לחזות את העתיד. אך הוא מדגיש שהמציאות עצמה תמיד מספקת לנו מידע חלקי בלבד, ובכל רגע אנחנו יכולים להיחשף רק למידע מוגבל. גם אם חלמנו משהו והחלום התרחש, אין זה מוכיח יכולת אמיתית לחזות את העתיד, כי בפועל קיימים גם חלומות רבים שלא התגשמו. הוא מביא כדוגמה אנשים שאוספים סיפורים על ברכות שהתגשמו - אך לא מספרים על המקרים שבהם הברכות לא התקיימו, מה שיוצר אשליה של חיזוי עתידות אמין יותר ממה שהוא בפועל. כיצד משפיעה ודאות לגבי העתיד על קבלת החלטות? אליעד מסביר את הקשר בין חוסר...
...אבל כאן הוא מציין הסתייגות חשובה: גם אם לכאורה יש אינסוף אפשרויות, אין זה אומר שכל אפשרות באמת תתממש, כי יש אפשרויות שהסיכוי שלהן להתממש בפועל הוא אפסי לחלוטין. כלומר, אינסוף אפשרויות לא אומר שכל דבר אפשרי באמת יקרה בפועל. מה הסיכוי להיווצרות העולם מתוך אקראיות? בהמשך אליעד עובר לדבר על הסיכוי שהעולם נוצר מעצמו בצורה אקראית. הוא אומר שאם כמות האפשרויות היא אינסופית, תמיד יש סיכוי שמשהו יקרה. אך כאן עולה בעיה חדשה: הסיכוי להיווצרות צירוף מסוים של מילים או מספרים קטן ככל שהצירוף ארוך יותר. ככל שהסדר...
...רמת תחכום כלשהי. זא, התחכום של העולם (בהנחה שהוא מתוחכם) הוא מבטא רק נקודה אחת בתוך מרחב אין סופי של אקראיות קוסמית. ובהחלט הגיוני שבתוך מרחב אין סופי במשך זמן אין סופי, תופיע נקודה אחת קטנה שהיא התחכום של כדור הארץ שלנו וכולי. בנוסף: יש לזכור, כי מה שנדמה לנו כרמת תחכום מופלאה של העולם, היא הגדרה סובייקטיבית שלנו בלבד. קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יעבוד העולם, ובמקרה לחלוטין הצורה שאותה רואה האדם נדמית בעיניו כמופלאה. באותה המידה בדיוק הייתה יכולה להיות כל צורה אחרת מתוחכמת באותה המידה. תוספת:...
...רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים על אוכלוסיות מצומצמות ולא תמיד לוקחים בחשבון משתנים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות. באופן כללי, אליעד מדבר על ספק ואמונה באופן שמזמין את המאזין לחשוב מחדש על אמיתות שהיו נראות לו נכונות, תוך הצגת דוגמאות כמו תאוריית האבולוציה לעומת בריאתנות, גיל העולם, ותיאוריית המפץ הגדול. הוא שואל האם אנחנו באמת יכולים לדעת שהמהירות...
...את מה שאנחנו מכירים, למשל צמיחת כסף על עצים או מעבר של אדם דרך קירות, הפיזיקאים ימצאו הסברים חדשים שיתאימו למציאות החדשה. הוא גם מתייחס לאפשרות של ניסים, ושואל אם יש תופעות שניתן להסבירן רק כאירועים בלתי מוסברים מבחינת המדע. הוא טוען שכל דבר יכול להתפרש כפלא אם אנחנו לא מבינים אותו עדיין, ולכן כל תופעה שמאתגרת את הבנתנו יכולה להיחשב לניסיון לפיצוח חוקי טבע קיימים. אליעד מדבר גם על מושג השינויים בתוך המציאות והעובדה שבכל נקודת זמן, התפיסה שלנו יכולה להשתנות, כך שמה שנראה מחויב היום, לא בהכרח יהיה...
...לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? אליעד מציג גם את הנושא של הסתברות באמצעות דוגמה פשוטה של זריקת קובייה. אם זרקת קובייה מספר פעמים ויצא לך המספר 1 בכל פעם, האם זה אומר שבהכרח ייצא מספר אחר בזריקה הבאה? אליעד מסביר שאין קשר הכרחי בין זריקות קובייה שונות, ולכן הסתברות חדשה אינה תלויה במה שקרה קודם. אף על פי כן, אנשים רבים מאמינים שיש קשר בגלל התפיסה האינטואיטיבית שלהם שמספרים אמורים להתפלג באופן שווה לאורך זמן. עם זאת, אליעד...
...שבעולם אחד ספציפי, או בממד אחד בלבד, לא יכולות להתקיים שתי אפשרויות מנוגדות בו זמנית. כל אחת מהאפשרויות מתקיימת ביקום נפרד, וכך נמנעת הסתירה. מה המשמעות של הסתברות וסטטיסטיקה מול הסיבתיות? אליעד כהן מתייחס גם לשאלה לגבי הסתברות וסטטיסטיקה לעומת סיבתיות, ונותן דוגמה של גשם בפברואר מול אוגוסט. בפברואר יש יותר סיכוי לגשם לא בגלל הסתברות אקראית, אלא בגלל סיבתיות ספציפית ותנאים מסוימים (חורף, טמפרטורה וכדומה). כך, ההסתברות של אירוע אינה תמיד מבוססת על אקראיות טהורה, אלא לעיתים היא מבוססת על תנאים וסיבות...
...מדגם כזה לא משקף את כלל האוכלוסייה, ולכן למרות שמדובר במספר גדול של אנשים, הוא יכול להיות לא מייצג. לכן, לפי אליעד, חשוב לא רק גודל המדגם, אלא ההבנה האם הוא מייצג את כלל האוכלוסייה הרלוונטית. מה החשיבות של הבנת החוקיות מאחורי תוצאות סטטיסטיות? אליעד מסביר שבמידה ועושים ניסוי רפואי עם אלף אנשים, והמחקר מראה ש - 900 התרפאו ו - 100 לא, עדיין לא ניתן להסיק בוודאות שזה יהיה המקרה גם באלף אנשים אחרים. הוא מדגיש שהנקודה החשובה היא להבין את החוקיות שמאחורי התוצאות. אם ניתן למצוא נוסחה שמסבירה מדוע אותם...
...של X אחוזים. או לדוגמה, תמיד אחרי שקורה X קורה Y. או לדוגמה, שוק ההון בממוצע מביא תשואה של X אחוזים בשנה וכיוב. והכל בממוצע לאורך זמן. והשאלה היא, האם יהיה נכון להניח, שבסופו של דבר, ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה? האם יהיה נכון לקבל החלטות, על בסיס ההיסטוריה מתוך הנחה שבסופו של דבר, ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה? והתשובה היא שצריכים להבין את הדבר הבא. והוא ששאלה אחת שכדאי להתבונן בה, היא, האם באמת תמיד ההיסטוריה חוזרת על עצמה? זאת באמת שאלה, שאני לא אתן עליה תשובה כאן. ולו רק משום שהיא חסרת משמעות...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך להנות בחיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מנטורינג, אימון אישי לנוער, קואצ'ר לזוגיות בנושאי שיעור בהסתברות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331