... שיעור בהלכה, לימוד תורה, אליעד כהן דתי, סטטיסטיקה, הסתברות סטטיסטית, הולכים אחר הרוב, לימוד הלכות, כל דפריש מרובא פריש, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, שמירת מצוות מה הקשר בין סטטיסטיקה להלכה היהודית? בשיעור זה, אליעד כהן מסביר לעומק את הקשר בין ההלכה היהודית לבין עקרונות סטטיסטיים, ומפרט כיצד המושגים הולכים אחר הרוב וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי משמשים בקבלת החלטות בהלכה ובחיים בכלל. השיעור ממחיש כיצד חוקי ההלכה מתכתבים עם עקרונות הסטטיסטיקה וההסתברות, ומדגים כיצד ניתן ליישם את אותם עקרונות גם בסוגיות אחרות בחיים. מה הכוונה הולכים אחר הרוב וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי? אליעד מסביר שהעיקרון של הולכים אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי וסטטיסטי בסיסי, שלפיו במצבי ספק ההכרעה נעשית לפי הרוב. ... הוא שרוב החנויות באזור מוכרות בשר כשר, ההלכה אומרת שהולכים לפי הרוב ולכן הבשר מותר באכילה. לעומת זאת, המושג כל קבוע כמחצה על מחצה דמי מדגיש שאם המצב אינו מתייחס לרוב אקראי, אלא למצב קבוע מראש (למשל חנות שמוכרת בשר טרף בין חנויות כשרות), ... לפתוח דלת מתוך פחד שהיא עלולה להתפוצץ, גם אם הסיכוי לכך נמוך ביותר, הוא עדיין מתלבט. לפי ההיגיון של כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, אם קיימת אופציה קבועה לאסון, היא כבר הופכת לספק שקול, והאדם עלול לא לפתוח את הדלת. מצד שני, בחיי ... לא נועד רק להבין הלכות טכניות, אלא בעיקר להקנות דרך חשיבה מעמיקה יותר על כל תחומי החיים. מה זה כל קבוע כמחצה על מחצה דמי? הולכים אחר הרוב בהלכה סטטיסטיקה והלכה יהודית למה ההלכה משתמשת בסטטיסטיקה? מה המשמעות של ספק בהלכה? איך לקבל החלטות ...

...לדוגמה, כשאנחנו חושבים על המונח עתיד, אנו מתייחסים למעשה למשהו שעדיין לא קרה, ולכן יש בו חוסר ודאות. אם ניתן היה לחזות הכל בוודאות מלאה, אז בעצם המושג עתיד היה מתבטל, כי כל הידיעות כבר היו בידינו מראש. כלומר, עצם הרעיון של עתיד מכיל בתוכו את חוסר הוודאות, ולכן לא ניתן לעולם לצפות את העתיד באופן מוחלט. האם ידיעת חוקי הפיזיקה מאפשרת לצפות את העתיד? אליעד מתייחס גם לנושא חוקי הפיזיקה וההסתברות. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם מחזיק כוס ועוזב אותה, אז סביר להניח שהיא תיפול, כי כך פועלים חוקי הפיזיקה. לכאורה...

...הדוגמה ומסביר את הבעיה שבה: אם ניקח שתי מילים כמו אני רוצה, ניתן לסדר אותן בכמה דרכים: אני רוצה, רוצה אני, וכל הסדרים יהיו הגיוניים. אך כשמוסיפים עוד מילים למשפט כמו אני רוצה לאכול פלאפל חם, מספר האפשרויות עולה מאוד והסבירות שהמשפט יצא הגיוני באופן אקראי הולכת ופוחתת ככל שמוסיפים מילים. האם כמות המשפטים שאפשר ליצור היא סופית או אינסופית? כאן אליעד נכנס להסבר מעמיק ומורכב יותר. הוא בוחן האם כמות המשפטים שניתן להרכיב ממספר סופי של מילים בשפה מסוימת היא סופית או אינסופית. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמאות...

...אין סופי במשך זמן אין סופי, תופיע נקודה אחת קטנה שהיא התחכום של כדור הארץ שלנו וכולי. בנוסף: יש לזכור, כי מה שנדמה לנו כרמת תחכום מופלאה של העולם, היא הגדרה סובייקטיבית שלנו בלבד. קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יעבוד העולם, ובמקרה לחלוטין הצורה שאותה רואה האדם נדמית בעיניו כמופלאה. באותה המידה בדיוק הייתה יכולה להיות כל צורה אחרת מתוחכמת באותה המידה. תוספת: לא רק כי כל דבר אפשרי במרחב זמן אין סופי, אלא גם הגיוני ואולי אפילו הכרחי כי במרחב זמן אין סופי כל דבר יתרחש. ההיגיון אומר כי במרחב זמן אין סופי...

...האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ספק בחיים יומיומיים מחויב מצד השכל, הטלת ספק בשכל, הטלת ספק בחושים, האם החושים נכונים? מחויב מצד הזיכרון, אולי הכל חלום? אולי אלוהים ברא את העולם? מי ברא את העולם? איך נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור...

...בסך הכל הגדרות של תופעות שמתארות את מה שקורה במציאות, כל עוד לא מתגלה מידע חדש שמשנה את ההבנה שלנו את הדברים. אם נתחיל להיתקל בתופעות שלא תואמות את מה שאנחנו מכירים, למשל צמיחת כסף על עצים או מעבר של אדם דרך קירות, הפיזיקאים ימצאו הסברים חדשים שיתאימו למציאות החדשה. הוא גם מתייחס לאפשרות של ניסים, ושואל אם יש תופעות שניתן להסבירן רק כאירועים בלתי מוסברים מבחינת המדע. הוא טוען שכל דבר יכול להתפרש כפלא אם אנחנו לא מבינים אותו עדיין, ולכן כל תופעה שמאתגרת את הבנתנו יכולה להיחשב לניסיון לפיצוח חוקי...

...רע? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא מתי קל יותר להתמודד עם אירוע שלילי: האם ביום שבו האדם חווה דברים טובים, או ביום שבו הכל כבר שלילי? אליעד מדגים שני היבטים אפשריים: מצד אחד, אם היום שלך היה מצוין, ייתכן שיהיה לך קל יותר לספוג אירוע שלילי קטן כי הטוב יגמד אותו. מצד שני, דווקא ביום שהכל טוב, אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן...

...בלבד. לעומת זאת, אפשרות של 99% שחור ו - 1% לבן, ואפשרות של 99% לבן ו - 1% שחור, הן שתי אפשרויות שונות וסותרות. הן לא יכולות להתקיים באותו יקום, ולכן הסתירה ברורה. בהמשך, אליעד מחדד את הנקודה ומסביר שכל שתי אפשרויות שונות סותרות אחת את השנייה בהגדרתן, כי אם אפשרות אחת מתממשת בפועל, האפשרות השנייה כבר לא יכולה להתממש באותו רגע. האם יש משמעות למושג אינסוף פחות משהו? אליעד עובר לדון במושג אחר, אינסוף פחות משהו, וטוען שביחס לאינסוף, כל מספר סופי (ואפילו מספר גדול מאוד) הוא חסר משמעות. למשל, כששואלים...

...כמו אלו שניתנות לפני בחירות או במכירת מוצרים ושירותים. הוא טוען שאם אדם או ארגון מתחייב להחזיר כסף במקרה של אי הצלחה, ללא סנקציה משמעותית אמיתית, הדבר מצביע על כך שאותו אדם אינו בטוח לחלוטין בנכונות טענותיו. הוא מזהיר מפני הבטחות כאלו ומדגיש שכאשר מישהו בטוח לחלוטין באמיתות הטענה שלו, לא אמורה להיות לו שום בעיה להתחייב לסנקציה ממשית ומשמעותית במקרה של טעות. מהו מדגם מייצג? איך להבין סטטיסטיקה? מהי הוכחה מדעית בתזונה? האם בשר בריא או מזיק? איך מבצעים ניסוי מדעי? מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעי הבריאות...

...הוא אכן האמת, הרי שהדבר הזה הוא חמור מכל, משום שהוא מרחיק את האדם מידיעת האמת, שהיא שורש הכל. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, כשהוא לא נכון, זה שקר. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, גם כשהוא כן נכון, עדיין זה שקר. כי אתה לא יודע שהוא נכון, אלא רק מאמין בכך. ובפועל זה אומר, שעל האדם להישמר לנפשו, שלא לשקר כלל אפילו לא כחוט השערה. דהיינו, שהאדם לא ישקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר הוא כך. וכל זמן שיש לאדם אפילו ספק קל שבקלים מהי האמת, על...