ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית איך ... כלים? כדי ליהנות מכל פעולה בחיים, גם אלו הנראות לנו שגרתיות ומשעממות, כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או הכנת שיעורי בית עם הילד, אליעד מסביר שיש לראות בכל פעולה הזדמנות להפיק תועלת או הנאה בשתי דרכים מרכזיות. הדרך הראשונה היא להפיק תועלת ... בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא ... בין שכל לבין הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ושיחה עם האישה? אליעד: יש כאן שלושה דברים, אז נדבר עליהם בצורה מופשטת. אתה למעשה רוצה ליהנות מהם או ... למצוא חיות במחשבה שאומרת, אני לא רוצה לשפשף את הרצפה? מה שאני רוצה להגיד בעצם, שלשפשף רצפה או לעשות שיעורי בית עם הילד - זה בעצם משחק של מחשבות. מה זה אומר? שכול החיים האלה זה משחק של מחשבות, לפעמים אתה חושב ... מרגיש מושפל, כי הוא חושב שיש לו יכולות והוא לא מבטא אותם. אז אומרים לו, במקום לשטוף כלים, תכין שיעורי בית עם הילד. בו תבטא את היכולות שלך עם הילד, הוא לא רוצה לאמץ את השכל שלו, הוא רוצה פעולות פשוטות. מה שאני רוצה להגיד שהאדם תמיד רוצה את ההפך. אבל אם האדם מבין את העניין, אז אם מבקשים ממנו להכין שיעורי בית עם הילד, הוא ירגיש שיש לו כאן הזדמנות לבטא את היצירתיות שלו, ואם אומרים לו לשטוף כלים, אז הוא ישטוף וירגיש ...

...עצמית, דבר שעלול לגרום לכישלון. אם אדם מאמין יותר מדי בעצמו, הוא עשוי לחשוב שהוא יכול להשיג כל מטרה, גם אם המטרה אינה ברת השגה. אם יש יותר מדי ביטחון עצמי, זה יכול לגרום לאדם להתנסות בדברים שהוא לא יכול להשיג באמת, וכך להיכשל. כאן יש חשיבות למודעות עצמית, לדעת מתי יש מקום לביטחון עצמי ומתי צריך להיות יותר זהירים ולהכיר במגבלות. דוגמה לכך היא סיפור של אדם שהיה לו המון ביטחון עצמי וניסה לעוף דרך החלון ללא כנפיים - דבר שגרם לו להתרסק. לא כל דבר ניתן להשיג, ויש גבולות למה שניתן לעשות. מהן השפעות יתר...

...אותו לפעול? אליעד נותן גם הסבר נוסף ואומר שבפועל כל פעולה שאדם עושה היא תוצאה של שכנוע פנימי כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם אוכל, הרעב שלו שכנע אותו לאכול. כשהוא קונה מוצר, משהו שכנע אותו לקנות את המוצר הזה. לפעמים האדם יודע בדיוק מה שכנע אותו, ולפעמים הוא לא מודע באופן מלא מה גרם לו לפעול, אבל תמיד יש משהו ששכנע אותו, בין אם זה מחשבה, רגש או גירוי מסוים. כך שבאופן בסיסי, החיים עצמם הם סדרה של שכנועים פנימיים או חיצוניים. האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת בשכנוע? בהקשר לשאלה האם ניתן לשכנע בוודאות מוחלטת,...

...מחוויה שיש לאדם רעב, שהפך להיות אדם שבע. ואם כן, יש כאן סוג של פרדוקס פנימי אצל האדם. כי מצד אחד האדם רוצה להיות מאושר ולהרגיש טוב באמת. דהיינו, שהמציאות תתאים לרצון שלו. כי האדם לא רוצה לסבול, ולא רוצה להרגיש רע. ואם המציאות היא נגד רצונו של האדם, אז הוא מרגיש רע. ולכן האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצון שלו. אבל, אם המציאות תתאים לגמרי ובשלמות לרצון של האדם, אז גם האדם כבר לא ירגיש יותר שום סוג של תחושה / הנאה וכיוב. כי כבר אין לו את הניגוד הרגשי, לדעת להבדיל בין טוב לבין רע. כי כאשר הכל כרצונו של...

...שהבורא נמצא במקום שבו אין אפילו את הרעיון של מקום ריק, אלא משהו עוד יותר בסיסי, ראשוני ושקוף, שאין בו אפילו את תפיסת הקיום הרגילה. במילים פשוטות יותר, אליעד מתאר את נקודת מבטו של הבורא ככזאת שבה אין עבר, הווה או עתיד, ולכן הוא לא יודע מה יהיה מכיוון שבמציאות המוחלטת שלו אין שום נקודת זמן שממנה ניתן לומר מה יהיה. אליעד מדגיש שהעניין מורכב מאוד אך מנסה לפשט: הוא מציג את ההסבר שמהזווית של ההוויה הכל מתרחש בו - זמנית, ומנקודת מבט זאת אין מושג של סיבה ותוצאה. ההוויה עצמה היא נטולת זמן ומקום, לכן אין...

...לפגוע בו, וזאת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שרבי נחמן לא העריך את החכמים האחרים - הוא האמין שהם זקוקים לחזרה בתשובה בדיוק כמו כל אדם רגיל, אפילו כמו אתאיסטים. הוא לא ראה הבדל בין משה רבנו, רבי שמעון בר יוחאי או כל חכם אחר לבין אנשים רגילים, וטען שכולם צריכים לחזור בתשובה. הסיבה השנייה היא שהחברים הכי טובים שלו היו דווקא האפיקורסים, אלו שלא פחדו לשאול שאלות קשות ולחקור את האמת. רבי נחמן עצמו אמר שהקבוצה של החכמים היתה הקלה ביותר לקלקול מפני שהם חושבים שהם כבר יודעים את האמת, ולכן קשה להם להגיע...

...לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר. איך בדיוק מבצעים את הבירור המשותף של האמת? אליעד כהן מדגים זאת בעזרת מספר דוגמאות מעשיות: אדם שטוען שעוקבים אחריו עם הליקופטר - במקום לפסול מיד את הטענה שלו, על המטפל לשאול אותו: מה גורם לך לחשוב כך? האם ראית את ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך? המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו? על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים לחקור יחד את המציאות ולמצוא מכנה...

...יודע - מצב שבו האדם אינו בטוח אם משהו קיים או לא. הוא מוסיף שבכל מצב יש גם את הרצון: רוצה - רוצה שדבר מסוים יקרה או יהיה קיים. לא רוצה - לא רוצה שדבר מסוים יקרה או יהיה קיים. לא יודע אם רוצה או לא. השילוב בין יש / אין / לא יודע עם רוצה / לא רוצה / לא יודע מייצר קומבינציות רבות, שדרכן אליעד מדגים איך נוצרים סבל ושמחה, טוב ורע. איך אפשר ליישם את הגישה של אליעד כהן בפועל? אליעד ממליץ להכיר בכך שכל מה שהאדם חושב שהוא יודע - זה רק מחשבות. ההכרה בכך שכל הידע הוא בעצם מחשבה בלבד, יכולה להביא את האדם לשחרור...

...ודעות מנוגדות שלא נותנות לו מנוח. והדבר דומה לאדם שנמצא על מיטת עינויים, שכל אחד מושך את האדם למקום אחר, והעצמות של האדם מתפרקות מרוב כאבים. ומילא אם האדם היה מתפרק לגמרי, היה סבלו מפסיק. אבל המחשבות לא מפסיקות, כי הן ממשיכות להתהפך אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, היא שורש כל הטוב. וכאשר יש שכל של אמת, אין שום צורך ומקום לאמונה כלל, כי האמת ברורה ללא שום אמונה. ואמונה שקרית נמצאת, רק במקום...

...יהיה טבח. הוא משיג את המקצוע שרצה, ועדיין מרגיש לא מאושר לגמרי, כי עכשיו חסרה לו זוגיות. אם תהיה לו גם זוגיות מושלמת, אז יחסר לו משהו אחר, וכך הלאה. לפי אליעד כהן, המוח האנושי לא יכול בכלל לדמיין מצב שבו לא יהיה חסר שום דבר. אפילו אם אדם יקבל כל מה שהוא רוצה במאה אחוז, עדיין יופיע רצון חדש או אי שקט פנימי כלשהו. מה זה ייעוד באופן יחסי ומוחלט? אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין ייעוד יחסי לייעוד מוחלט. ייעוד יחסי הוא כל דבר שעונה על צורך רגעי: אם אתה רעב, הייעוד שלך באותו רגע הוא לאכול. אם אתה צמא, הייעוד...