הרגלים טובים הם רעים, למה הרגלים טובים הם הרגלים רעים? מה רע בהרגלים טובים? למה הרגלים טובים זה רע? מה זה הרגלים? למה כל ההרגלים הם רעים? שינוי הרגלים, איך נוצר הרגל? איך המוח פועל מתוך הרגל? להפסיק הרגל, לפעול מתוך הרגל
למה הרגלים טובים הם בעצם רעים?
הנושא שאליעד כהן מסביר הוא מדוע "הרגלים טובים" הם דבר מאוד רע, למרות הדעה הרווחת. אנשים חושבים בדרך כלל שרק "הרגלים רעים" הם רעים ושיש חשיבות גדולה לאימוץ "הרגלים טובים". אולם אליעד מבהיר שבעצם, הרגלים טובים הם רעים בדיוק כמו הרגלים רעים, ואפילו באותה המידה.
מהו בכלל הרגל, ואיך הוא פועל על המוח?
הרגל הוא מצב שבו האדם עושה פעולות בצורה אוטומטית, ללא חשיבה מראש. אם אדם לפני ביצוע פעולה כלשהי, בודק את האפשרויות השונות ומחליט באופן מודע מה נכון עבורו באותה סיטואציה, זה לא הרגל. לעומת זאת, פעולה שמתבצעת ללא שיקול דעת וללא בחינה מחודשת של המציאות היא פעולה מתוך הרגל.
אליעד מדגיש שלחשוב ולפעול מתוך הרגל הם שני מצבים הפוכים. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, חשיבה תביא לתוצאה טובה יותר מאשר פעולה מתוך הרגל. הסיבה לכך היא שהרגל אינו מעודכן תמיד לסיטואציה הנוכחית.
הדוגמה של שימוש בווייז - למה הרגל הוא כמו ניווט ישן?
אליעד מביא דוגמה מוחשית בנושא של ניווט באמצעות אפליקציית ווייז. אם אדם הפעיל את ווייז אתמול וקיבל מסלול נסיעה, ואחר כך ניתק את האינטרנט והמשיך להשתמש באותו מסלול למחרת, המסלול שלו יכול להיות לא רלוונטי כי אולי נסגר כביש או נוצר פקק. זה בדיוק מה שקורה כשאדם פועל מתוך הרגל. הרגל הוא כמו מסלול ניווט ישן, שהתאים למצב קודם אבל לא בטוח מתאים כעת.
לעומת זאת, אדם שמשתמש בווייז כשהוא מחובר לאינטרנט יכול לעדכן כל הזמן את המסלול שלו בהתאם לתנאים הנוכחיים. זה המקביל לחשיבה פעילה ובדיקה מחודשת של המציאות בכל רגע. לכן, אליעד טוען כי עדיף תמיד לפעול מתוך חשיבה עדכנית ולא מתוך הרגל אוטומטי.
דוגמת הדפדפן והקאש - למה הרגל זה כמו זיכרון קאש?
דוגמה נוספת וחשובה היא דוגמת זיכרון הקאש של הדפדפן. כאשר אדם נכנס לאתר אינטרנט בפעם הראשונה, הדפדפן מוריד את המידע ישירות מהאתר ומציג אותו. אך כשאותו אדם חוזר לאתר, הדפדפן כבר שומר חלק מהמידע בזיכרון הקאש, ולכן מציג לו את אותו המידע במהירות, אך לעיתים קרובות המידע הזה כבר אינו עדכני ואינו רלוונטי.
כך בדיוק קורה כאשר אדם פועל מתוך הרגל. הוא עובד באופן אוטומטי, מתוך מידע לא עדכני, מתוך זיכרון ולא מתוך חשיבה בהירה. לפעמים צריך "לנקות את הקאש", כלומר, להפסיק לפעול מתוך הרגלים ולהתחיל לפעול מתוך מידע עדכני, בדיוק כפי שאומרים לעשות כאשר מתרחשות תקלות באינטרנט.
למה אנשים בכל זאת פועלים מתוך הרגל?
אליעד מסביר שאנשים פועלים מתוך הרגלים כי חשיבה דורשת מאמץ. הם אינם בעלי "מספיק שכל", המחשב שלהם (כלומר המוח שלהם) איטי, ולכן הם מעדיפים להשתמש בזיכרון האוטומטי (קאש) ולא להשקיע מאמץ לחשוב מחדש כל פעם.
מהו ההרגל היחיד שכדאי לאמץ?
ההרגל היחיד שאליעד ממליץ לאמץ הוא "ההרגל לחשוב". זהו הרגל יוצא דופן, שהמשמעות שלו היא להתרגל שלא לעשות דברים באופן אוטומטי אלא לבדוק בכל פעם מחדש מהו הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות באותו הרגע. זהו הרגל שמהווה אנטיתזה להרגלים הרגילים - הוא אינו אוטומטי אלא מכוון לפיתוח החשיבה והמודעות.
אליעד ממליץ לתרגל ניתוח סיבתיות ולוגיקה. הוא מציע לקחת נושא ולנתח אותו באופן שיטתי, לשאול שאלות ולהפעיל את החשיבה באופן מודע. לדבריו, רק אם לאדם אין "מספיק CPU", כלומר, אין לו מספיק יכולת לחשוב, אז אולי הוא נאלץ לפעול מתוך הרגל. אך האידיאל הוא לפתח את החשיבה כך שתמיד תוכל להפעיל שיקול דעת ולבצע את הפעולה האופטימלית.
מה לעשות בפועל כדי להימנע מהרגלים?
אליעד מציע לתרגל באופן קבוע פעולות של ניתוח והבנת הסיבה והתוצאה, לא להפסיק לבדוק ולחשוב, ולא להתקבע על שום פעולה רק בגלל ש"התרגלת" לעשות כך. הוא מדגיש את החשיבות של חשיבה עדכנית בכל רגע, ולהימנע מלפעול מתוך אוטומטיות.
לסיכום - הרגלים טובים, רעים או חשיבה מודעת
אליעד כהן מבהיר בסופו של דבר כי כל הרגל - טוב ככל שיהיה - הוא רע. הסיבה לכך היא שהרגל מוביל לפעולה אוטומטית ללא חשיבה, ואילו החיים דורשים התאמה מתמדת וחשיבה מחודשת. לכן, ההמלצה היחידה היא להתרגל לחשוב, לבדוק ולהפעיל חשיבה מודעת כל הזמן, כדי להבטיח תוצאות טובות יותר בכל סיטואציה נתונה.
הנושא שאליעד כהן מסביר הוא מדוע "הרגלים טובים" הם דבר מאוד רע, למרות הדעה הרווחת. אנשים חושבים בדרך כלל שרק "הרגלים רעים" הם רעים ושיש חשיבות גדולה לאימוץ "הרגלים טובים". אולם אליעד מבהיר שבעצם, הרגלים טובים הם רעים בדיוק כמו הרגלים רעים, ואפילו באותה המידה.
מהו בכלל הרגל, ואיך הוא פועל על המוח?
הרגל הוא מצב שבו האדם עושה פעולות בצורה אוטומטית, ללא חשיבה מראש. אם אדם לפני ביצוע פעולה כלשהי, בודק את האפשרויות השונות ומחליט באופן מודע מה נכון עבורו באותה סיטואציה, זה לא הרגל. לעומת זאת, פעולה שמתבצעת ללא שיקול דעת וללא בחינה מחודשת של המציאות היא פעולה מתוך הרגל.
אליעד מדגיש שלחשוב ולפעול מתוך הרגל הם שני מצבים הפוכים. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, חשיבה תביא לתוצאה טובה יותר מאשר פעולה מתוך הרגל. הסיבה לכך היא שהרגל אינו מעודכן תמיד לסיטואציה הנוכחית.
הדוגמה של שימוש בווייז - למה הרגל הוא כמו ניווט ישן?
אליעד מביא דוגמה מוחשית בנושא של ניווט באמצעות אפליקציית ווייז. אם אדם הפעיל את ווייז אתמול וקיבל מסלול נסיעה, ואחר כך ניתק את האינטרנט והמשיך להשתמש באותו מסלול למחרת, המסלול שלו יכול להיות לא רלוונטי כי אולי נסגר כביש או נוצר פקק. זה בדיוק מה שקורה כשאדם פועל מתוך הרגל. הרגל הוא כמו מסלול ניווט ישן, שהתאים למצב קודם אבל לא בטוח מתאים כעת.
לעומת זאת, אדם שמשתמש בווייז כשהוא מחובר לאינטרנט יכול לעדכן כל הזמן את המסלול שלו בהתאם לתנאים הנוכחיים. זה המקביל לחשיבה פעילה ובדיקה מחודשת של המציאות בכל רגע. לכן, אליעד טוען כי עדיף תמיד לפעול מתוך חשיבה עדכנית ולא מתוך הרגל אוטומטי.
דוגמת הדפדפן והקאש - למה הרגל זה כמו זיכרון קאש?
דוגמה נוספת וחשובה היא דוגמת זיכרון הקאש של הדפדפן. כאשר אדם נכנס לאתר אינטרנט בפעם הראשונה, הדפדפן מוריד את המידע ישירות מהאתר ומציג אותו. אך כשאותו אדם חוזר לאתר, הדפדפן כבר שומר חלק מהמידע בזיכרון הקאש, ולכן מציג לו את אותו המידע במהירות, אך לעיתים קרובות המידע הזה כבר אינו עדכני ואינו רלוונטי.
כך בדיוק קורה כאשר אדם פועל מתוך הרגל. הוא עובד באופן אוטומטי, מתוך מידע לא עדכני, מתוך זיכרון ולא מתוך חשיבה בהירה. לפעמים צריך "לנקות את הקאש", כלומר, להפסיק לפעול מתוך הרגלים ולהתחיל לפעול מתוך מידע עדכני, בדיוק כפי שאומרים לעשות כאשר מתרחשות תקלות באינטרנט.
למה אנשים בכל זאת פועלים מתוך הרגל?
אליעד מסביר שאנשים פועלים מתוך הרגלים כי חשיבה דורשת מאמץ. הם אינם בעלי "מספיק שכל", המחשב שלהם (כלומר המוח שלהם) איטי, ולכן הם מעדיפים להשתמש בזיכרון האוטומטי (קאש) ולא להשקיע מאמץ לחשוב מחדש כל פעם.
מהו ההרגל היחיד שכדאי לאמץ?
ההרגל היחיד שאליעד ממליץ לאמץ הוא "ההרגל לחשוב". זהו הרגל יוצא דופן, שהמשמעות שלו היא להתרגל שלא לעשות דברים באופן אוטומטי אלא לבדוק בכל פעם מחדש מהו הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות באותו הרגע. זהו הרגל שמהווה אנטיתזה להרגלים הרגילים - הוא אינו אוטומטי אלא מכוון לפיתוח החשיבה והמודעות.
אליעד ממליץ לתרגל ניתוח סיבתיות ולוגיקה. הוא מציע לקחת נושא ולנתח אותו באופן שיטתי, לשאול שאלות ולהפעיל את החשיבה באופן מודע. לדבריו, רק אם לאדם אין "מספיק CPU", כלומר, אין לו מספיק יכולת לחשוב, אז אולי הוא נאלץ לפעול מתוך הרגל. אך האידיאל הוא לפתח את החשיבה כך שתמיד תוכל להפעיל שיקול דעת ולבצע את הפעולה האופטימלית.
מה לעשות בפועל כדי להימנע מהרגלים?
אליעד מציע לתרגל באופן קבוע פעולות של ניתוח והבנת הסיבה והתוצאה, לא להפסיק לבדוק ולחשוב, ולא להתקבע על שום פעולה רק בגלל ש"התרגלת" לעשות כך. הוא מדגיש את החשיבות של חשיבה עדכנית בכל רגע, ולהימנע מלפעול מתוך אוטומטיות.
לסיכום - הרגלים טובים, רעים או חשיבה מודעת
אליעד כהן מבהיר בסופו של דבר כי כל הרגל - טוב ככל שיהיה - הוא רע. הסיבה לכך היא שהרגל מוביל לפעולה אוטומטית ללא חשיבה, ואילו החיים דורשים התאמה מתמדת וחשיבה מחודשת. לכן, ההמלצה היחידה היא להתרגל לחשוב, לבדוק ולהפעיל חשיבה מודעת כל הזמן, כדי להבטיח תוצאות טובות יותר בכל סיטואציה נתונה.
- למה הרגלים טובים הם רעים?
- איך להפסיק לפעול מתוך הרגל?
- מהו ההרגל היחיד שכדאי לאמץ?
- איך לפתח חשיבה מודעת?
- איך לשנות הרגלים רעים?
- מה זה ניתוח סיבתיות?
- איך לחשוב נכון?
050-3331-331