רגרסיה, חזרה להרגלים ישנים, לחזור על טעויות, שינוי הרגלים, שינוי דפוסי חשיבה, שינוי הרגלי התנהגות, שינוי דפוסי מחשבה, שליטה ברצונות, שינוי הרגלי חיים, ריגרסיה, טראומה טובה, איך לשנות הרגלים?
מהי רגרסיה, איך היא משפיעה עלינו ואיך אפשר לשנות הרגלים?
ההרהור הראשון של אליעד מתמקד בשאלה האם אחרי שבן אדם עושה שינוי כלשהו, במיוחד שינוי רצון או הרגל, יש מקום לרגרסיה - כלומר, לחזרה למצב קודם. הוא מציין שזו לא שאלה חד משמעית שכן בתודעה שלנו קיימות שכבות רבות. כשבן אדם משנה הרגל מסוים, הוא יכול להרגיש שהוא עבר שינוי במודע, אך קיימת תמיד האפשרות שהוא יחזור לאותו הרגל ישן.
האם אנחנו יכולים באמת להשתנות בצורה מוחלטת?
אליעד מציין כי התודעה שלנו מורכבת משכבות שונות. בשכבה העליונה, שבו אנחנו מודעים להחלטות שאנחנו מקבלים, ייתכן שנשנה את הרגלינו. אך בתת - המודע שלנו, כל הידע והתפיסות הישנות שלנו עדיין קיימים, ולכן ייתכן שנחזור להתנהגות הישנה גם אחרי שנשבענו לשנותה. המוח שלנו עשוי לפרש את הדברים מחדש, ולראות את הדברים הישנים כמשהו מוכר ואפילו נעים, גם אם באופן מודע אנחנו מבינים שהם לא טובים עבורנו.
כיצד השכבות בתודעה משפיעות על שינוי?
ההסבר של אליעד ממחיש את העובדה ששכבות עמוקות בתודעה שלנו לא תמיד משתנות בקלות. לדוגמה, אדם שמחליט לאכול בריא עדיין עשוי להיתקל בקשיים בתת - המודע, שבו קיימת זיכרון של הרגלים ישנים. ברגע שהאדם מתרגל לתזונה בריאה, הוא לא בהכרח ירגיש שהוא נהנה מזה, אלא פשוט רגיל לכך, לא טוב ולא רע. בתודעה שלו יש מקום שחוזר ומזכיר את החסרונות של המצב החדש, במיוחד אם הוא לא היה רגיל אליו.
האם אפשר להיות בטוחים בהחלטות שלנו?
אליעד מציין גם את הרעיון של "טראומה טובה" או זיכרון מתוק. כשאדם עובר חוויה רגשית משמעותית, הוא עשוי לשכוח את הדברים הרעים שקרו בזמן אמת, והזיכרון נותן מקום למערכת החדשה שהוא בנה. הוא מדבר על האופן שבו אנשים לעיתים לא זוכרים את החסרונות אחרי זמן מה, כי הם מעדיפים לראות את היתרונות של המצב החדש, אפילו אם בסופו של דבר הוא לא מביא להם תועלת.
האם באמת אפשר לשנות הרגלים לחלוטין?
אליעד מדבר על שינוי הרגלים כמחויבות יומיומית. הוא מבהיר כי שינוי הרגלים לא מתרחש על ידי פעולה חד פעמית, אלא דורש תחזוקה תמידית. לדוגמה, אדם שמחליט לשנות את התפיסה שלו כלפי הרגליו הקודמים, חייב לבצע עבודה תמידית על עצמו כדי לשמר את השינוי. בשלב מסוים, אותו אדם יוכל להרגיש ניתוק...
ההרהור הראשון של אליעד מתמקד בשאלה האם אחרי שבן אדם עושה שינוי כלשהו, במיוחד שינוי רצון או הרגל, יש מקום לרגרסיה - כלומר, לחזרה למצב קודם. הוא מציין שזו לא שאלה חד משמעית שכן בתודעה שלנו קיימות שכבות רבות. כשבן אדם משנה הרגל מסוים, הוא יכול להרגיש שהוא עבר שינוי במודע, אך קיימת תמיד האפשרות שהוא יחזור לאותו הרגל ישן.
האם אנחנו יכולים באמת להשתנות בצורה מוחלטת?
אליעד מציין כי התודעה שלנו מורכבת משכבות שונות. בשכבה העליונה, שבו אנחנו מודעים להחלטות שאנחנו מקבלים, ייתכן שנשנה את הרגלינו. אך בתת - המודע שלנו, כל הידע והתפיסות הישנות שלנו עדיין קיימים, ולכן ייתכן שנחזור להתנהגות הישנה גם אחרי שנשבענו לשנותה. המוח שלנו עשוי לפרש את הדברים מחדש, ולראות את הדברים הישנים כמשהו מוכר ואפילו נעים, גם אם באופן מודע אנחנו מבינים שהם לא טובים עבורנו.
כיצד השכבות בתודעה משפיעות על שינוי?
ההסבר של אליעד ממחיש את העובדה ששכבות עמוקות בתודעה שלנו לא תמיד משתנות בקלות. לדוגמה, אדם שמחליט לאכול בריא עדיין עשוי להיתקל בקשיים בתת - המודע, שבו קיימת זיכרון של הרגלים ישנים. ברגע שהאדם מתרגל לתזונה בריאה, הוא לא בהכרח ירגיש שהוא נהנה מזה, אלא פשוט רגיל לכך, לא טוב ולא רע. בתודעה שלו יש מקום שחוזר ומזכיר את החסרונות של המצב החדש, במיוחד אם הוא לא היה רגיל אליו.
האם אפשר להיות בטוחים בהחלטות שלנו?
אליעד מציין גם את הרעיון של "טראומה טובה" או זיכרון מתוק. כשאדם עובר חוויה רגשית משמעותית, הוא עשוי לשכוח את הדברים הרעים שקרו בזמן אמת, והזיכרון נותן מקום למערכת החדשה שהוא בנה. הוא מדבר על האופן שבו אנשים לעיתים לא זוכרים את החסרונות אחרי זמן מה, כי הם מעדיפים לראות את היתרונות של המצב החדש, אפילו אם בסופו של דבר הוא לא מביא להם תועלת.
האם באמת אפשר לשנות הרגלים לחלוטין?
אליעד מדבר על שינוי הרגלים כמחויבות יומיומית. הוא מבהיר כי שינוי הרגלים לא מתרחש על ידי פעולה חד פעמית, אלא דורש תחזוקה תמידית. לדוגמה, אדם שמחליט לשנות את התפיסה שלו כלפי הרגליו הקודמים, חייב לבצע עבודה תמידית על עצמו כדי לשמר את השינוי. בשלב מסוים, אותו אדם יוכל להרגיש ניתוק...
- איך לשנות הרגלים?
- מה זה רגרסיה?
- כיצד לתחזק שינוי הרגלים?
- האם ניתן לשנות דפוסי מחשבה?
- מהו תת מודע?