מה גורם לחוסר התמדה לאורך זמן?

אחת השאלות המרכזיות שרבים מתמודדים איתה היא: למה לפעמים יש לאדם מוטיבציה גבוהה במיוחד לבצע משהו מסוים, ולפעמים הוא מוצא את עצמו חסר מוטיבציה לחלוטין, ללא רצון לקום בבוקר או להשקיע מאמץ כלשהו? אליעד כהן מסביר, שהבעיה העיקרית טמונה בעובדה שהמוטיבציה עצמה מבוססת על הנחות שהן לא יציבות ולא אמיתיות. כשאדם מרגיש מוטיבציה חזקה לעשות משהו, הוא חייב לבדוק לעומק מה הסיבה האמיתית שגורמת לו לרצות לעשות זאת.

לדוגמה, אדם מחליט שהוא רוצה להתאמן או לרוץ, וכשהוא מחליט זאת, יש לו מוטיבציה גבוהה מאוד. הוא בטוח שהוא ישיג תוצאות במהירות - ירד במשקל, ייראה טוב יותר, ירגיש טוב יותר עם עצמו. אבל, אחרי זמן קצר, כשהוא מגלה שהתוצאות לא מגיעות במהירות שציפה, המוטיבציה שלו נחלשת ואף נעלמת לגמרי. מדוע זה קורה? מכיוון שהמוטיבציה הראשונית הייתה מבוססת על הנחה לא אמיתית - שהוא ישיג את התוצאות במהירות, וכשהתברר לו שההנחה הזו אינה נכונה, המוטיבציה נעלמה.

איך להבטיח שהמוטיבציה תישאר יציבה לאורך זמן?

אליעד מסביר שכדי לשמור על מוטיבציה יציבה לאורך זמן, המוטיבציה צריכה להישען על דבר שלא יכול להשתנות, כלומר, על אמת מוחלטת ויציבה. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו: "אני עכשיו אתאמץ לחקור ולהבין את עצמי תוך שלושה ימים." ברגע שהוא מגלה שלא יצליח לעשות זאת בזמן שתכנן, המוטיבציה שלו נעלמת. הסיבה לכך היא שהוא בנה את המוטיבציה על שקר - על ההנחה שהוא יכול לפתור בעיה מורכבת במהירות ובקלות, כשבפועל התברר שזה בלתי אפשרי.

לכן, אם האדם רוצה לשמור על מוטיבציה יציבה, עליו לשאול את עצמו: "למה אני מתאמץ? האם מה שמניע אותי הוא אמיתי ויציב, או שיש כאן הנחה לא מציאותית?". ככל שהסיבה למוטיבציה אמיתית יותר - היא גם תהיה יציבה וקבועה יותר לאורך זמן.

הקשר בין שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ובין נפילות במוטיבציה

ההרצאה מדגישה את הקשר בין השקרים שאנשים מספרים לעצמם לבין ירידה במוטיבציה. אדם שמתרגש יותר מדי ממשהו מסוים, למשל איש מכירות שרוצה למכור מוצר בכל מחיר, נוטה לשקר לעצמו: "בטוח אני אצליח למכור, בטוח יקנו ממני". בהתחלה זה גורם לו למוטיבציה גבוהה מאוד, אבל אחרי שהוא נתקל בקשיים הראשונים והלקוח הראשון אומר "לא", הוא חווה נפילה קשה במוטיבציה. הנפילה מגיעה כי המוטיבציה שלו מראש לא הייתה מבוססת על אמת אלא על התלהבות מוגזמת ושקרית.

הפתרון, לפי אליעד, הוא לא לבסס את המוטיבציה על תוצאות ודאיות ("אני בטוח אצליח"), אלא דווקא על אמת לא מוגזמת: "אני לא יודע אם אצליח למכור ללקוח הזה או לא, ייתכן שהוא יגיד לא, אבל יש גם סיכוי שהוא יגיד כן." כשאדם מודע באמת לאפשרות של הצלחה וכישלון במידה שווה, המוטיבציה שלו אולי לא תהיה בשיא ההתלהבות כל הזמן, אבל היא תהיה יציבה יותר לאורך זמן. הסיבה לכך פשוטה: אין כאן שקר, אין ציפייה מופרזת ואין נפילות חזקות כשהתוצאות אינן מגיעות.

כיצד משפיעות ציפיות לא מציאותיות על מצב הרוח והמוטיבציה?

מצבי רוח משתנים, כגון דיכאון ותחושות שליליות, יכולים להיגרם גם כן על ידי שקרים וציפיות לא מציאותיות. למשל, אדם מתלהב ואומר לעצמו: "החיים יפים, הכל הולך להיות נהדר מעכשיו, " ומפתח ציפיות לא ריאליות. כשהמציאות לא מתיישבת עם הציפיות הללו, נוצרת אכזבה והאדם מאבד מוטיבציה ואף חווה דיכאון. ככל שהאדם שיקר לעצמו יותר - כך האכזבה תהיה עמוקה יותר, וכך המוטיבציה שלו תפגע משמעותית.

איך אפשר לשמור על מוטיבציה בלי להסתמך על שקרים?

כדי לשמור על מוטיבציה לאורך זמן בלי לשקר לעצמנו, אליעד מציע את הגישה של מודעות לאמת - להכיר בכך שאנחנו לא באמת יודעים בוודאות מה יהיה. למשל, במקום לומר "בטוח אהיה בריא אם אתאמן, " אפשר לומר "אני לא בטוח שאהיה בריא, אבל אני יודע שאם אעשה ספורט, יש סיכוי טוב יותר שאהיה בריא." כשאדם מחובר לאמת הזאת, המוטיבציה לא מגיעה מהתלהבות מופרזת ולא מתנפצת בגלל ציפיות שקריות.

עוד דוגמה שנתן אליעד היא של אדם שרוצה משהו במאה אחוז, למשל לעשות ספורט כדי להיות בריא. אך אם הוא לא בטוח במאה אחוז בתוצאה (הוא חושב שזה רק 30% אפשרי), מתחיל בלגן שלם בתוכו, והוא מתחיל לשקר לעצמו כדי לייצר מוטיבציה, וזה מוביל לירידה במוטיבציה כשהמציאות לא מתאימה לציפיות.

לכן, הפתרון המעשי הוא תמיד לשמור על כנות ומודעות למציאות, לא להגזים בציפיות ולא ליפול להבטחות עצמיות שקריות. ככל שהמודעות לאמת תהיה גבוהה יותר, כך המוטיבציה תהיה יציבה ועמוקה יותר לאורך זמן, ללא תנודות קיצוניות.