האם יש סיבה ראשונה לקיום העולם?

אליעד כהן מדבר על שאלת הסיבה הראשונה: האם יש בכלל סיבה ראשונה לקיום המציאות או שהמציאות קיימת ללא שום סיבה ראשונית. הנושא עולה כאשר אנשים רבים תוהים לגבי המקור או הסיבה שיצרה את העולם.

אליעד מסביר כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות לשאלה הזו:

• האפשרות הראשונה היא שיש סיבה ראשונית ברורה, והיא שיצרה את העולם. לדוגמה, אפשר לחשוב שאלוהים או כוח כלשהו ברא את המציאות מתוך רצון או מטרה כלשהי. במקרה כזה, אפשר למצוא הסבר וסדר ברור לעולם, כי לכל דבר תהיה סיבה והסבר.
• האפשרות השנייה היא שאין סיבה ראשונה בכלל, והעולם פשוט קיים ללא סיבה. במקרה זה, הכל מקרי לחלוטין, ואין באמת משמעות עמוקה או תכנון לקיומו של דבר כלשהו.

אליעד מתאר שאם אכן קיימת סיבה ראשונה, אפשר להבין את העולם דרך הסבר מסודר והגיוני. אבל הוא מדגיש כי גם האפשרות השנייה - שאין בכלל סיבה - עשויה להיות נכונה באותה מידה, כי מי אמר שחייבת להיות סיבה לקיום?

מה ההבדל בין קיום עם סיבה לקיום בלי סיבה?

כדי להבהיר את הרעיון, אליעד משתמש בדוגמאות שמראות איך כל אפשרות משנה לחלוטין את ההסתכלות שלנו על החיים:

• אם קיימת סיבה ראשונית, המשמעות היא שיש כוונה או מטרה עמוקה לקיום. לדוגמה, אדם יכול להאמין שהעולם נוצר מתוך מטרה או רצון מסוים, והאמונה הזו מעניקה תחושת סדר וביטחון לחיים שלו.
• לעומת זאת, אם אין סיבה ראשונה כלל, והעולם הוא רק צירוף מקרים אקראי, אז אין טעם לנסות לחפש משמעות עמוקה, כי הכל חסר משמעות באופן מהותי. לדוגמה, אנשים שיאמינו שאין סיבה ראשונה יחשבו שהעולם פשוט "ככה", בלי שום כוונה או מטרה, ולכן הם עשויים לחוש שהקיום חסר משמעות.

אליעד מדגיש שאפשר להסתכל על העניין משני הצדדים. למשל, מצד אחד אפשר להגיד: "אני החלטתי ליצור את העולם, אני הוא הסיבה הראשונית". אם זה המצב, הכל טוב כי האדם יכול להרגיש שהעולם קיים במיוחד עבורו ולפי רצונו. מצד שני, אפשר לטעון שהכל קרה מעצמו, בלי סיבה ובלי כוונה, ואז האדם מרגיש שאין שום משמעות מאחורי חייו, דבר שיכול לגרום לתסכול או לחוסר הבנה.

מה המשמעות אם אין בכלל סיבה ראשונה?

אליעד מסביר שהמחשבה על כך שאין סיבה ראשונה יכולה להיות קשה ומטרידה. אם המציאות היא חסרת סיבה, אז כל הדברים, כולל החיים עצמם, נעדרים משמעות ממשית. במקרה כזה, כל האירועים וכל המצבים שקורים בחיים הם מקריים בלבד, בלי שום קשר לסדר או תכנון.

לדוגמה, אנשים רבים מחפשים סיבה או מטרה לחיים שלהם. הם רוצים לדעת מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. אם אין סיבה ראשונה, זה אומר שאין באמת תשובה לשאלה הזו, והחיפוש אחרי משמעות הוא חסר ערך באופן מוחלט.

האם קיום ללא סיבה הוא טוב או רע?

אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אם אין סיבה ראשונה, אפשר להסתכל על כך משני כיוונים מנוגדים:

• מצד אחד, אפשר לחשוב שקיום ללא סיבה הוא רע מאוד. אם הכל אקראי וחסר משמעות, אפשר לחוש תסכול גדול וחוסר סיפוק, כי אין משמעות לשום דבר ואין ערך אמיתי לשום פעולה.
• מצד שני, אפשר לראות דווקא את היתרון בכך שהכל מקרי, כי אז אין גם שום מגבלה או חובה. אפשר להרגיש חופש מוחלט וליהנות מהקיום בדיוק כפי שהוא, ללא מחויבות או צורך לחפש הסברים מיותרים.

אליעד גם מדגים כיצד אנשים מבלבלים את עצמם בגלל מה ששמעו מאחרים. למשל, אדם ששמע באינטרנט או בפייסבוק שאומרים "צריך לדעת מהי הסיבה הראשונה", יכול להרגיש שהוא חייב למצוא את הסיבה הזו. הוא ישאל שוב ושוב, "מה הסיבה הראשונה?", מתוך מחשבה שבאמת חייבת להיות כזו סיבה. אבל למעשה, אליעד מסביר שזה רק רעיון שהאדם שמע מבחוץ. הוא פשוט למד להאמין שצריך להיות סיבה ראשונה, ואז מרגיש רע כשלא מוצא אותה.

לכן, לדעתו של אליעד, אין הכרח שתהיה סיבה ראשונה, ולא צריך להרגיש רע או טוב בגלל חוסר התשובה. כל אדם יכול להבין שכל האפשרויות פתוחות, וההבנה הזו יכולה לתת לו שקט נפשי.