משמעות החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. במצב כזה, האדם מתקשה למצוא משמעות אמיתית לחיים, כיוון שהכל ממשיך וממשיך ללא התחלה או ... לאינסופי, בין התחלה ברורה לבין אינסוף, האדם יכול למצוא שלווה ונחת מבלי להזדקק להגדרות מוגבלות של משמעות. האם יש סיבה ראשונה למציאות? משמעות החיים ללא סיבה? סיבתיות וסיבה אינסופית האם יש התחלה מוגדרת לחיים? מהי סיבת הקיום? ההבדל בין אלוהים ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 11 - הוכחה לכך שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם ... את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. טיעון: לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלוהים הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ששום סיבה אחרת לא קודמת לה. אלוהים הוא סיבת הסיבות = הסיבה של כל הסיבות. סוף טיעון. הפרכה: נוכיח שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיימת סיבה לכל הסיבות / סיבה ראשונה. מדוע? נניח שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות / רצון ראשון שקודם לכל הרצונות / כוח ראשון שקודם לכל הכוחות וכולי. נשאל: האם הסיבה הראשונה היא מוכרחת להיות כפי שהיא, או שהיא אינה מוכרחת? דהיינו, נשאל: האם נקודת ההתחלה הזאת היא מוכרחת או אפשרית? ... נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת? מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה / אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית ... אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל ... יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות ... כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות / חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ראשונה. כי אם לכל הדברים בעולם יש סיבה ראשונה כלשהי, הרי שלא שייך לומר על דבר כלשהו שהוא חסר סיבה, מאחר שיש סיבה ראשונה שהכריחה אותו להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של היש סיבה לצד ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של ... זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה ... הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה ... ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים גכ שיש סיבה ראשונה. ואכ הנחנו שתי הנחות שסותרות זו את זו. כי לכל סיבה יש סיבה, סותר את הסיבה הראשונה. ולכן אי אפשר בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל השכל שיש מעל השכל, היא על ידי זה שהאדם יגיע לשאלה ... שכל חדש ויבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. ולכן, אנחנו כאן נסביר יותר לעומק את השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ונסביר מדוע בהחלט כן יש כאן שאלה בלתי פתירה בשכל האנושי. ואם נתבונן על שתי דרכי המילוט הנל, נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא ... כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת שהאין סיבה הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות ... סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה ... שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את כל זה, עכשיו נסביר מדוע בכל זאת יש שאלה. והעניין הוא, שלא משנה כיצד ננסה להשתמש באין סיבה כדרך מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, ... במציאות שלנו רק אין סיבה ולא גם יש סיבה. ונמצא אם כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש באין סיבה, הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש ... ועוד נעמיק ונאמר, שכל מה שהסברנו כאן לגבי מדוע האין סיבה הוא לא מספק מילוט אמיתי לגבי השאלה מהי הסיבה הראשונה, הרי שהדבר מקביל וזהה לחלוטין למה שביארתי במקום אחר לגבי דרך המילוט של האין. כי יש כאלו שחושבים שאם ... של היש ששונה מהם. ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל ... הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות את המשמעות של הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לשאול את עצמו מפני מה בכלל יש קיום לסיבה כלשהי. ועל האדם להתבונן היטב על ... של סיבה, כך גם קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה. ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של ... בעצם מדביק ומחבר את הסיבה לתוצאה? כי יש כאן רמת עומק נוספת, והיא שבעצם התחלנו בכך שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה. ואחכ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו, מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין ... אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה ... להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את ... תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו ... אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? ... עובדים, זה אומר שזה אקראי? ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי. גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל ... יש סיבה שהדברים אקראיים? וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה? ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת? ומהי אותה סיבה ראשונה, מה מקור החוזק שלה? ומי שיתבונן, הסיבה הראשונה היא לא מחויבת המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין ...

... שהאדם עושה נובעת מסיבה מסוימת, שקדמה לה סיבה אחרת, וכך עד אין סוף. אליעד מסביר כי עצם המחשבה שיש סיבה ראשונה היא אבסורד, שכן תמיד אפשר לשאול מה הסיבה לסיבה הראשונה?. אליעד משתמש בדוגמאות פשוטות ויומיומיות: אם אדם יושב על כיסא, הוא מיד שואל למה הוא יושב דווקא על הכיסא ... הסיבה לאירוע שקדם לכך, וכך הוא נגרר לשרשרת אינסופית של סיבות. המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שלא יכולה להיות סיבה ראשונה, כי עצם המושג סיבה מניח שיש משהו שגרם לו, ולכן הוא תמיד יחסי, ואין אפשרות שיהיה אבסולוטי. למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר לעומק שסיבה ראשונה היא מושג בלתי אפשרי מבחינה לוגית. הוא אומר שאם הסיבה הראשונה היא סיבתית, אז מיד נשאל מה הסיבה שלה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה היא אקראית, אז נשאל למה היא דווקא אקראית ולא סיבתית. בכל מקרה, הרעיון שיש משהו ראשון סותר את עצמו, ... כנפרדת ממנו, ושואל כל הזמן למה? ומה הסיבה?. הוא טוען שאין בחירה חופשית אמיתית, שכל האירועים מתרחשים מעצמם ללא סיבה ראשונה, ושהדרך היחידה להשתחרר מהסבל היא להבין שהכל זו אחדות מוחלטת, ללא הפרדה בין סיבה לתוצאה, בין אהבה לשנאה, ובין האדם למציאות. האם באמת יש בחירה חופשית? מהי סיבה ראשונה? מהי המשמעות של אקראיות וסיבתיות? איך להבין את מושג האחדות? למה האדם משקר לעצמו? מה הקשר בין אהבה לשנאה? ... ללא סיבה, אז זה אקראי. בסוף התהליך אין שום סיבה, אלוהים עושה הכל ללא סיבה. למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה? כי סיבה לא יכולה להיות ראשונה. למה? כי סיבה פירושה נפרדות, אם אנחנו אומרים שבהתחלה הייתה סיבה, אז איך ...

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה ... הסיבה מאפשרת את שפיכת המים, אך לא בהכרח היא תוביל לכך. ייתכן שהכוס לא תישפך. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? לפי אליעד כהן, הרעיון של סיבה ראשונה או אלוהים כסיבת כל הסיבות לא מספק תשובה מוחלטת. אם אלוהים הוא הסיבה לכל, נשאלת השאלה מדוע אלוהים עושה פעולה מסוימת ולא אחרת. תשובה כמו כי כך הוא רוצה אינה מספקת הבנה נוספת, ולכן רעיון הסיבה הראשונה לא יכול להיחשב לסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי מניעיו של האל, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו ... שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, ... למעשה דבר אחד בלבד עם התוצאה שלה, ואין לה שום משמעות אחרת מעבר לתוצאה עצמה. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? אליעד כהן מסביר שגם רעיון הסיבה הראשונה, או אלוהים כסיבת כל הסיבות, אינו נותן מענה מוחלט. אם אלוהים הוא הסיבה לכל, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה ... פעולה מסוימת ולא אחרת? אם אומרים כי כך הוא רוצה, זוהי תשובה חסרת משמעות, שאינה מספקת הבנה. לכן, גם סיבה ראשונה או אלוהים אינם יכולים להיחשב כסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי המניעים של הסיבה הראשונה, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מרחיב את ... שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה?

... כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו בחירה? האם סיבה ראשונה מוכיחה שיש או אין בחירה? אליעד מסביר גם את המושג סיבה ראשונה: כל פעולה או רצון מושפעים ממשהו קודם להם, שהוא בעצמו מושפע ממשהו שקדם לו, וכן הלאה. לדבריו, אם נאמר שיש סיבה ראשונה שקובעת הכל, הרי שאין בחירה חופשית. אך אם נאמר שאין סיבה ראשונה, ושכל פעולה היא תוצאה של רצף אינסופי של פעולות קודמות - גם אז, לדבריו, קשה לדבר על בחירה אמיתית. ... את הבנת המורכבות של שאלת הבחירה. האם יש בחירה חופשית? דטרמיניזם ורצון חופשי מי בוחר את הרצון שלי? מהי סיבה ראשונה? האם אדם אחראי למעשיו?

סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, לכל סיבה יש מסובב, מי ברא את אלוהים? סיבתיות, הסיבה של כל הסיבות, יש מאין, אלוהים האם קיימת סיבה ראשונה לכל הסיבות? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הסיבתיות, מושג סיבת הסיבות, ושאלת הקיום של אלוהים והיווצרות יש מאין. נקודת המוצא בדיון היא המושג סיבת הסיבות, כלומר, הסיבה הראשונה, זו שהיא עצמה ללא סיבה קודמת. אליעד מסביר שכאשר שואלים מי ברא את אלוהים, התשובה הנפוצה היא שאלוהים הוא ... עצמו, אך כאן מתעוררת בעיה לוגית שמחייבת התייחסות מעמיקה. אליעד מבהיר את הרעיון בעזרת שתי אפשרויות מרכזיות: או שישנה סיבה ראשונה אחת ויחידה, שאין לפניה שום סיבה נוספת. או שאין כלל סיבה ראשונה, ואז לכל סיבה קודמת יש עוד סיבה לפניה, בתהליך אינסופי של סיבות. אליעד טוען שבמבט עמוק, שתי האפשרויות למעשה ... שברא אותו, אז נשאלת השאלה מי ברא את אותו בורא וכן הלאה עד אינסוף. במצב כזה, אין באמת משמעות לסיבה הראשונה, כי לא מגיעים לנקודת התחלה ממשית. מצד שני, אם אומרים שאלוהים הוא הסיבה הראשונה ואין לפניו שום דבר, אז גם לכך אין הסבר או סיבה. כלומר, בשני המקרים - קיום סיבה ראשונה או אינסוף סיבות - למעשה אין הסבר מלא ומשמעותי. האם תהליך סיבה ותוצאה יכול להתקיים עד אינסוף? אליעד כהן ... אליעד בעצם מפרק את ההיגיון הפשוט של בריאת העולם ומראה שגם ההנחה של יש מאין אינה פותרת את שאלת הסיבה הראשונה, אלא רק דוחה אותה למקום אחר. האם יכול להיות שהעולם ברא את אלוהים? אליעד מוסיף רעיון פרובוקטיבי ומעניין נוסף, ... אלא ניתן להסתכל על הדברים משני הצדדים בו זמנית. הוא מסכם את הנקודה בהבהרה שהשאלות הללו על סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, יש מאין, ואלוהים - כולן בעצם מביאות להבנה עמוקה יותר שהמציאות מורכבת יותר מהחלוקה הפשוטה בין יש סיבה לבין אין סיבה. מהי סיבת הסיבות? מי ברא את אלוהים? האם העולם נברא יש מאין? האם יש סיבה ראשונה? האם המציאות מחויבת?